בעלי הוא בן אדם חם ואוהב. עוזר כל הזמן, מתעניין, מקשיב.
אך עם כל זאת, כמעט תמיד הוא שוכח את יום הולדתי. ביום הנישואין שלנו
אני תמיד מארגנת משהו והוא משתף פעולה בשמחה, אבל אף פעם לא זוכר ליזום משהו בעצמו.
כל יומולדת (טוב היו פעמים שזכר וקנה משהו- בד"כ מאכזב מאוד) אני אומרת לעצמי לא לקוות.
אבל כל פעם זה פוגע מחדש. אני אומרת לעצמי שאני מעדיפה שהוא ישאר כזה בעל אוהב ותומך
ומוותרת על תשומת הלב הקטנה הזאת, אבל זה לא עוזר. למרות ההתנצלויות שלו נשארת לי צביטה קטנה בלב.
לא יודעת איך להפטר מהאכזבה הזאת או מה לעשות.
מחכה מאוד לתגובות...
"
)
)
מעריך אותה,ואז היא פשוט קלטה שהוא לא ידע מה לקנות,כי הוא פחד לקנות דברים שהיא לא תאהב,שהוא לא יקלע לטעם שלה,אז הוא פשוט החליט לקנות משהו שימושי,פרקטי,שהוא ידע שהיא חלמה שיהיה להם בבית,רק שפשוט היא לא ציפתה שזה יגיע כמתנת יומולדת..מה שכן-באותה שנה ראשונה הוא תלה לה מלא שלטים ובלונים וקישוטים בבית...זה לא שהוא לא חשב עליה,ואין לי שום פתרון בשבילך,זה רק הזכיר לי את הסיפור הזה...
