אין צורך להודות לי... 

פעם היה אצלינו תרנגול ימח שמו, היה כל 'לפנות בוקר' נעמד מתחת לחלון שלנו ועושה רעש, אני וחבר שלי עשינו תורנות, וכל יום אחד היה קם, זורק אבן והתרנגול בורח...

יום אחד קרה נס והצלחנו לתפוס אותו.. הכנסתי אותו לשק ונסעתי איתו בטרמפים לאיזה מאחז קרוב, ותרמתי להם אותו בחפץ לב..

לא היה להם לול, אז בנתיים קשרו אותו לעץ עם חוט..

למחרת היה שם פינוי, והגיעו איזה 10 יסמניקים שרצו לפנות משם את התרנגול, הקטע שהוא לא היה פראייר בכלל, וקפץ עליהם, שרט אותם, השתולל... בקיצור מחזה מדהים... לקח להם רבע שעה עד שהם הצליחו לחתוך לו את החוט ולתת לו לברוח לבד...

בכל מקרה למקרה כזה לא נראה לי שהייתי עונה ברצינות, או מתעלם, או מסתלבט...

על המילים- מיותר לבזבז עליה אפילו מילה אחת, לא אומרים דברים במקום ש(כנראה) אינו נשמע..

ועל הכלב- בודאי שהיא תקשור אותו, בעזרתך האדיבה (ביקשת, ובקש עוד פעם) ואם לא- יש מקום לפנות ל"עוזרים ממשלתיים" שאמורים לעזור בנידון. זו ממש הטרדה.  ודי לחכימא..

"אה, אני על אזרחי?  מה את באה  כן היית באה למסעדה על מדים?!"

האמת האישית שלך על אם כן או לא עשית ולמה -זה לא בעיה שלה

היא רואה דוס עם כיפה- שתתייג את זה עם "חייל קרבי"

בס"ד בר"ה

נתת לה בדיוק את מה שהיא רצתה, כולך עצבים בגללה, והיא בשיא הנחת בגלל זה!!!!!!

פעם הבאה שזה יקרה, תגיד לה ככה: "חבל ששמאלנים לא יודעים להעריך דתיים ששירתו בסיירת מטכ"ל"

לייבש אותם במקום! זו התרופה!

להגיד להם מה אנחנו חושבים על צבא, זה בדיוק מה שהם רוצים להשיג!

אבל לייבש אותם במקום, זה אולי יכול לשנות אצלהם משו בראש, לפעם הבאה

לֹּא לוֹ"

בעיה שלה, שתישאר עם המדון והתיסכול לעצמה...

הרבה אנשים נרגנים יש בעולם, שהנרגנות תישאר שלהם.

אם כי גם אותי מתסכל לשמוע יהודי שחושב כך.

מעורר אצלי מחשבות...

אומנם אני דתייה שמפחדת מכלבים, אבל.. זה נכון?! 

|פה חששתי|

או שאולי חלו שינויים בתק' האחרונה..?! |מתחיל לחשוד|

בדקי אם הדתומטר שלך לא התקלקל במקרה..

זה לא שהפלתי את זה על אחרים וברחתי..

אלא שהסתברותית - לא מסתבר שיש דתי שלא מפחד מכלבים

עכשיו יצוצו כאלה שאומרים: "אני?... דתי בכלב"

וקיש- מאיפה הבאת את הסטטיסטיקה הזו?

על איזה מכון סקרים/ מחקר הסתמכת?

כנראה שהם לא הכלילו את מתנחלי השטחים הכבושים, שלולא הכלבים לא בטוח שהיו ממשיכים לחיות.

המתנחלים? זה מדין פיקוח נפש!

כלבים  שונאים דתיים!

הבני כלב  האלה...

תבריח אפילו אמסטפים צמאי דם! 

יש אולי יותר דתיים שמפחדים מכלבים, נראה שהם פחות רגילים אליהם..

אבל- יש גם חילונים שמפחדים, והנה סיפור: היה אצלינו איזה עובד (לא חושבת שהוא היה דתי), והוא פחד מהכלבה.

ולנו בשכונה יש שכנים (חרדים..) שאוהבים אותה!!

למרות ששווה לגדל ילדים בלי פחדים מיותרים (גם אם אתם מפחדים!), החיים שלהם יהיו הרבה יותר קלים

ועוד משו- לא כל מי שמבקש לקשור את הכלב בטוח שהוא מפחד, אולי הוא נגעל..

ולכן לאורך השנים, וגם כיום, הדתיים מגדלים פחות כלבים (ושאר חיות מחמד) מאשר כאלה שלא דתיים.

וכתוצאה מזה, חוסר החשיפה לכלבים גוררת פחד ורתיעה מהם.

אבל למה לגדל עוד דור של דתיים שמפחדים מכלבים?!..

אם ההורים רואים כלב ומתחילים לצרוח, אז הם מעבירים את הפחד גם לילדים וחבל..

אני גם הייתי מפחדת מכלבים (ומחיות בכלל) וב"ה עבר לי. ולא שאני לא מפחדת מכלבים גדולים שמתקרבים אלי, ואני לא יודעת האם פניהם לשלום או למלחמה..

ואני לגמרי בעד שלטייל עם כלב ברחוב זה רק עם רצועה!!

כי גם אם אני לא מפחדת, לא בטוח שבא לי שאיזה כלבלב יקפץ עלי בעליזות

אתם הולכים ברחוב כלב רץ אליכם ונובח אתם מתים מפחד והבעלים של הכלב אומר "אל תפחדו הוא לא עושה כלום" -ואלה??באמת??לנבוח זה כלום??

באגב מישו יכול להסביר לי מה כוונה בעלים של הכלב??!! >צ<

אמר לה מריה:

לא תיסתפי מיניה, שקולי ניביה!

אמרה ליה:

שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי!

כבר נד ולד."

יבוא הקמצן הקדוש ויבאר הארמית.

אמר לה הבעלים(): אל תפחדי ממנו תקחי את שיניו

אמרה לו: קח ת'טובות שלך ותן אותם על העצים  (או החזירים תלוי בהקשר ואכמ"ל)

 כבר הפלתי בגללך!

הייתי ילד טוב נכון? (קיש?)

ולא כמו....

בעלות פירושה חזקה ממונית על החפץ/כלב/היפופוטם

ואגב כלב נושך לא נובח 

וגם אם הוא לא עושה כלום- מי אמר שבא לי שהוא ילקק אותי או משו?!

שונא שמגדלים כלבים...(ולא בגלל שהם מפחידים...)

לי יש הרגל שכשאני רואה כלב מסתובב ברחוב לא קשור, אני מנסה לדרוס אותו....

סבבה לשנוא אותם אבל לדרוס

כלבים זהירות מכונית דורסת!

פעם היו יורים בכל כלב משוטט שמתקרב אבל....

והילדים מפחדים לצאת מהבית וכו'..

גם להרוג עקרב זה צער בעלי חיים??

אבל לא נראה שלדרוס אותם זה פתרון כ"כ סימפטי..

ניסיתם להתקשר לעיריה/ מועצה? שמה לפחות הורגים אותם בצורה קצת יותר עדינה.

ואגב, באזור של הבית של סבא שלי הסתובב כלב גדול ודי מפחיד (הוא גם היה מורעב- אז הסכנה היתה יותר גדולה!)- אז יום אחד דוד שלי פשוט קשר אותו אצל השכנים (שהוא היה שייך להם, אבל השכן החליט שהוא שומר להם על הבית..).

השאלה היא האם הכלב יודע זאת.

כלב בבית זה לא משו בכלל

עד שהם מתקרבים אליך.

לפחות הם קשורים

אבל מנסיוני המר, גם כלב ידידותי בבית זה לא משו..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.