השנה- אני פשוט כל יום על סף חירפון בלי מוזיקה...
כבר כמה שנים שאני לא שומעת בספירת העומר ובשלושת השבועות......
אבל השנה------ זה קשה בטירוף!!
(פריקה)
השנה- אני פשוט כל יום על סף חירפון בלי מוזיקה...
כבר כמה שנים שאני לא שומעת בספירת העומר ובשלושת השבועות......
אבל השנה------ זה קשה בטירוף!!
(פריקה)
עוד לא היה לי רגע לאחרונה שאני לא מוקף במוזיקה... (במשרד, ברחוב, ליד הבית.)
קשה לי לייצר לעצמי כך את האווירה של האבלות על החורבן...
אבל מזדהה עם הקושי שלך...
היום פתחתי רדיו והיה שיר, אז אמרתי לעצמי- אני רק אשמע איזה שיר זה כדי שאני אוכל לשיר לעצמי- ככה היה כמה פעמים וכל פעם זה היה ממש מאבק לסגור את הרדיו...
אני עוד מזמזמת שירי שבת (האהובים עלי
).
אבל כשאני לומדת ליד המחשב- זה מתסכל... :/
כל הסובבים אותי סובלים מה"תחליפים" שאני מייצר לעצמי או מוצא ברשת.
(הגיטרה לא בשימוש שם, לא לדאוג)
אינלי כ"כ הסבר לזה, אבל אני מרגישה שכל פעם שאני בלי יכולת לשמוע שירים,
זה באיזשהו מקום מוריד אותי רוחנית...
ובמקרה כזה אני פשוט שומע...
אין מה לעשות, מוסיקה הפכה להיות חלק של ממש בחיים שלי, וזו הסיבה שבגללה לדעתי היה מקום להתיר בכלל לשמוע, כשזה לא ב LIVE ז"א כלים ממש, כי מוסיקה היום היא בכלל לא משמחת, ( לא בהכרח, כוונתי) והיא ודאי לא... האא... אקט של חגיגה... אבל אני לא רב, מה לעשות, בכל אופן אני לא מנגן, מה שגם חסר מאד...
לשרוד רבותי, לשרוד, רואים כבר את הסוף... 
ומה, אני אצא מהחדר בגלל המוסיקה??
אבל האמת שלפעמים אני באמת בוכה מהמוסיקה הזאת.. יש לי חבר ששומע בעיקר שירי רוק כבד של כל האלה שצורחים מהגרון.. אהה מזוויע!!
כל השאר שומעים פחות או יותר שירי דיכאון אז בעצם כשאני חושב על זה - יכול להיות שזה לא כל כך עבירה..
אתה לא מדליק, אתה לא החוגג...
וזה אפילו דוחה אותך... ברור שלא צריך לצאת... (אגב גם אני לא מבין ת'קטע...)
מרוב סבל אתה ממש מרגיש את צער החורבן
שירים ונשמה- זה הולך יחד!!!!
ניתאי הארבלי
ניתאי הארבלי
ניתאי הארבלירב מו"צ אמר שמותר לשמוע ניגונים, אמנם רק ניגונים שקטים- אבל גם בסדר גמור ויותר מזה..!

וזה הרב לנדא מצפת, הבן של.
ופשיטא שמדובר בניגונים המלעילים... ע"ע מקור מחצבו של המשיב (: (והוא גם הסביר, שכל העניין של שמיעת מוזיקה היא כדי שלא לבא לשמחה וכו', ובשמיעת ניגונים שקטים יש רק משום התעוררות הנפש וכו' בלבד)

(ושוב, ההסתייגות היא על ניגונים מעוררים כמו 'קול דודי' וכיוצ"ב.)
ניתאי הארבליממך אליך אברח... (אפילו- הפכת מספדי למחול לי.
.)
את חבדניקית?!
ענק![]()
תופעה מעניינת...
ניתאי הארבליעולם קטן כמו שאומרים...![]()
את השמחה הגדולה... אבל אני ל א חב"דניקית!! (הכי קרוב זה 'מקורבת' בלע"ז (: )
ניתאי הארבלי
עלה לי רעיון לשידוך....חח
ניתאי הארבלי
אייכה!מיילא היית מכורה לקול חי (אני! מודה שנאי אוהבת את התעוררות של ידידה מאיר, אני מסוגלת לקום שעתיים יותר מוקדם רק לשמוע אותו! אבל הוא דוס מארץ הדוסים- בתשעת הימים אין מוזיקה... רק שיחות)
אבל להיות מכורה לגללגלצ?????
בושי והכלמי!
רחלקה, לאמ תאים לך ככה!
רחלקה
קיש חציליםשמישהו יזכיר לכולנו, למשל, את דברי הרב זצ"ל עצמו:
"בעל הבית נכבד!
יותר מדאי. אדוני מחקת את הסאה. בדרישתך מאת ספרותנו שתהיה מוקדשת רק
לשאלות נצחיות!
קשה היה לי להאמין שדברים כאלה. הנטולים מן החיים יצאו מפי איש משכיל היודע
את העולם ואת החיים שכמותך...
שכחנו שהשאלות הזמניות הנם צרכי צבור גדולים ואדירים,
וצרכי צבור הנם תמיד עומדים במדרגה אחת עם למוד התורה, שגם היא "נבראת בשביל
ישראל" ובעיות ציבוריות אי אפשר לפתור בלי השתתפות הספרות.
עם חי סופג את כל מה שקשור להטבת חייו מהקולטורה העולמית הכללית,
אבל הכל הוא מביא אל תוך מכורתו, אל תוך ספרותו, אחרי שמתקן אותם לפי תנאי חייו
המיוחדים.
...אמנם צדקת במחאתך על כל הזוהמא והנבלה, אשר ספגה ספרותנו אל תוכה בימים ה
אחרונים בייחוד, ובפרט שאין אלו נכנסים כלל אל חוג החיים.
אי אפשר לחיי עם בלי מדע, בלי שירה, בלי יופי, אבל אפשריים הם - ובייחוד לישראל -
להיות בלי נבלה, בלי סרחון רשע ובלי טומאות בשר ורוח.
...אבל לא לצמצם את הספרות שלבו רק בהיכל הקודש כאשר אמרת,
כי אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם ועל כל המדעים
הנדרשים להם."
(הרב זצ"ל, מאמרי הראי"ה עמ' 504-506)
חייבים לבוא לידי יישום.. ברור...
אבל נדבר שניה על גלגלצ ספציפית-
יש מקום לשמוע את התחנה הזאת? אני מכירה אותה... היא משמיעה את כל סוגי השירים העבריים וכל סוגי הלועזיים... (אולי משהו השתנה בשנים האחרונות?)
מתוך מאות שירים ביום- יש, אולי, כמה בודדים שהם בבחינת "עברו תיקון לפי תנאי חיינו המיוחדים"...
בעזהי"ת.
אני לא חושבת שזה אידאלי, אבל אני חייבת מוזיקה, וזה מה יש. בע"ה נעבוד על זה, כרגע יש דברים יותר דחופים
אייכה!יש מוזיקה ערבית בשפע![]()
באלי להעיף עליהם נעל... בעצם...... הרבה נעליים! ![]()
ב"ה..~באמונה~למרות שזה שיא אבל שיא הקשה!!!! אני כל היום על ג'..
לא רשאי לשמוע? עדיין לא רשאי לשמוע?
אז אנחנו שומעים יותר שיעורים וזה בהחלט מועיל יותר
לפי מה שכתוב בפניני הלכה
יש 3 סוגים של מוזיקה
1. מוזיקה שמחה(חתונות וכו')
2. סתם מוזיקה
3. מוזיקה שקטה/שירי חורבן
את הקטגוריה ה-1 אין לשמוע מי"ז בתמוז
את הקטגוריה ה-2 אין לשמוע מר"ח
את הקטגוריה ה-3 אין לשמוע מערב ט' באב עד י' בחצות היום.
ננשמה!אני אדם של 24 שעות מוסיקה!! אבל באמת!
ופתאום א"א כלום, חוץ מהטרמפים או ברחובות העיר,
מוסיקה שלא אני בחרתי ולא לטעמי.
בטח לא מוסיקה של הערבים, גם כן הם...
![]()
[שונאת ת'סמיילי הזה, יותר מידי כועס. בהגזמה, אבל עליהם אני לא מתפשרת על פחות..=]
ובהחלט- זה עוזר לזכור את מהות הימים האלה. לפחות זה..
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?
הרבה יותר זולה.
יישר כוח.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
ופתחתי חדש
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
לא?
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.