רק ההתפלגות משתנה..

לכן אני דן (לא באמת, עיין משפט הבא) כל אחד על פי מעשיו, המעטפת לא קובעת....

אך האמת היא, שאם אני לא מכיר את הבנאדם, אין לי את היכולת לשפוט, וכנראה גם לא הסמכות...

מה שכן משתנה זה נסיון של האדם להתמודד עם הבעיה ועם עצמו, ופה כבר יש הבדלים כנראה...

בד"כ בצורה פרטית, מול התנהגות ספציפית של מישהו- אני מנסה לדון לכף זכות וכו' כמו שאמרת.

בצורה כללית ורעיונית, לפעמים זה קשה, כי חיצוניות כן מסמלת משהו! ואם מישהו מתנהג בצורה הפוכה לגמרי זה מטריד...! בעיקר אם יש הקצנה במראה- כמו כיפה גדולה ופאות והקצנה במעשה- מעשה חמור מאד.

כי החיצוניות ברוב המקרים נותנת לנו את עיקר האינפומרציה!

פעם חברה שלי קראה מחקר על זיהוי אנשים וסגנונם ע"פ הנעליים שלהם!! (: ניסינו את זה בסביבתנו וראינו שזה בהחלט משקף!

אני לא מייחסת ספציפית את הסממנים החיצוניים הדתיים ל'אחריות יתר' או משהו כזה...

אבל כן אם אשמע על פשע מסוים, אתאכזב יותר אם זה דתי.... ההרגשה הזאת שאומרת "הדתי אמור לדעת לפחות קצת יותר מחילני למה אסור לפשוע..".

אבל מה לעשות שיצר הרע לא חס על אף אחד.... :S

זה לא ענייני לחייב אף אחד להתנהג בשום צורה.

אני מצפה ממישהו שיתנהג בצורה הראויה - על פי היכרותי איתו.

אם יש לי התרשמות שמדובר באדם ירא שמים (לעיתים אף כשאפשר לנחש על פי

חזותו והיכרות שטחית בלבד) -

אז בהחלט אצפה ממנו ליותר,

ואם יאכזבני - בהחלט אתאכזב ממנו יותר מאשר אתאכזב משאר אדם.

ואם הוא מתנהג התנהגות פחותה ממה שציפינו ממנו -

יש פה היבט של חילול ד' (ראה בגמרא יומא פ"ו. לגבי "היכי דמי חילול השם").

אגב -

אף אחד מאיתנו לא אמור לצפות ליותר בהכרח, מעבריין שלפתע שם כיפה ומגדל זקן כי

יש לו משפט, רק בגלל החזות שלו.

ז"א, אני מסכימה איתך..

רק שקשה באמת להכריח את עצמי לא לדון אף אחד... 

זו עבודה...

בלי שאתה מכיר..זה מעין הסכמה שמי שפה עליו לנהוג בהתאם ל..

יכול להיות זבל של בנאדם!!!

ועכשיו ההסכתלות שלי לפעמים היא הפוכה.. אני רואה אחד עם כיפה ופאות ואני חושבת שבטח הוא...

וכן, בנאדם שלבוש בצורה מסויימת מייצג משו, ולכן, אם הוא עושה משו לא ראוי, שיספוג את זה שמעירים לו..

משתדל לדון לכף זכות,עד כמה שאפשר..

אל תסתכל בכלל

פירורי הלחם מצטרפים לכזית...

וגם אם מבשלים אותם לתוך הקיש חצילים -

הרי מלכתחילה נאפו לשם לחם!!!

מ.ש.ל.

הכובע לא קובע והחליפה לא מחליפה ועניבה לא מורה על ענווה  וגם לתייש יש זקן

זה לא פייר לשאול שאלה כזאת,השאלה מוטה!!!

כבר באיך ששאלת את השאלה ברור מה התשובה ש-ל-ך..

ברור שחיצוניות משדרת!! וזו גם החלטה שלנו מה היא משדרת. בנאדם צריך לדעת באמת להתנהג ראוי וזה..אבל מה שאני מאמינה שהחיצוניות באה מהפנימיות והיא מחצינה את הפנימיות משקפת אותה קצת.

למשל בראיון עבודה\דייט אנערף, משתדלים להתלבש ראוי ומכובד גם אם בד"כ נניח אני לבושה פחות מכובד..אני הרי יודעת שאני רוצה לעבוד בזה ועליי להתאמץ ולכבד את עצמי!! ואת המקום.

אבל כתבת את השאלה בצורה כזאת שברור מה התשובה שלך..

אם אתה רוצה לקבל תשובה אבייקטיבית ואישית של כל אחד,אל תעשה את זה!!

בס"ד בר"ה

בגלל שהתשובה שלי ברורה, אנשים ימנעו מ-לענות תשובה אמיתית???

ואיך התשובה שלי כ"כ ברורה לך?

כתבת בצורה כזאת שברור לי מה התשובה שלך

בס"ד בר"ה

גם אם הדיעה שלי ברורה, זה לא אמור להשפיע על הדיעה שלך

בחיצוניות,זה לא משפיע על הדעה שלי. יש לי דעה מאוד מוצקה בנושא.

א-ב-ל

מבלי ששמים לב זה משפיע.

{מחקרים שלמים יש בנושא ואתה רוצה שאני אסביר לך את זה על רגל אחת?}

אני אתן לך דוגמא, זה כמו שבתקשורת אומרים "מתנחלים" במקום "מתיישבים",

לכאורה שנינו אומרים את אותו הדבר ומתכוונים לאותם אנשים,אז מה הבעיה?

הבעיה היא שזה משפיע פסיכולוגית.

אולי אתה לא שם לב לזה,אבל עצם זה שקוראים להם "מנחלים" (שזה מתיישבים במקום שלא שייך להם) זה  משפיע על הדיעה הכללית שיש על המתיישבים במדינה.

מבין אותי?

אותו דבר עם מוסיקה.

למה אומרים שיש בעיה לשמוע שירים שכתב אותם זמר לא כשר? מה הבעיה? מוסיקה זה מוסיקה והמילים בסדר,אז מה הבעיה?

הבעיה היא בתת מודע.

כשאדם מלחין משהו הוא מכניס לתוכה את הנפש שלו. ואם הנפש שלו חסרה- זה משפיע גם עליך.

לא עכשיו, ולא ברגע..

אבל לטווח הרחוק זה משפיע.

אותו דבר עם השאלה שלך, היא היתה מנוסחת מגמתית.

כפיש?

חפרתי לך

בס"ד בר"ה

תתפלאי, אבל זה באמת היה מעניין..

אתה רק עושה לנו פדיחות....

וברצינות, ברור שהמראה החיצוני מראה על הפנימיות, וברור שהמקור של כיפה גדולה ופאות, זה מראה על רצון להתקרבות לה'.

וכשאדם עושה משו בגלוי שהוא סותר, אז כן, מסתכלים עליו אחרת ממי שהולך עם כיפת שקל ביד...

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.