שיהיו יותר מוצקים מתחושת רעב?

אם כן - זו מעלה מאוד לא פשוטה, שמאוד צריך לעמול עליה לאורך שנים.

לא כל אדם - בטח בדורנו - יצליח לבנות קומה שכזאת, אם לא בעמל רב מאוד.

שכל עוד לא חווית את המצב הטוב, קשה לחוש בחסרונו...

כולם בוודאי מכירים את התאוריה של "סולם הצרכים של מאסלו"

לפי זה- הצורך באוכל- כלומר הקושי של הצום- נמצא במדרגה הכי בסיסית

הצורך במשחי- כלומר הקושי באבל על החורבן- נמצא אי שם למעלה ב"מימוש עצמי"- אולי אפילו ברמה יותר גבוהה ממה שהתאוריה שלו מגיעה בכלל- כי זה מימוש רוחני, לאומי, ,,,

• אדם רעב לא יוכל להתרכז בעבודה, גם אם היא נחוצה לו לקיומו, וכן לא יטרח בחיפוש בת-זוג לסיפוק צרכיו המיניים והרגשיים.
• אדם שאין לו ביטחון בקיומו היום יומי, לא יחשוב על הקמת מפעלים לעזרה לזולת.
• אדם שלא מסופק מינית לא יחשוב על הקמת "תנועת מחאה עממית" ובוודאי לא על "מהפכה צבאית

(ציטוט מתוך הקישור המ"ל)

ומה שהבנתי הוא -

שככל שצורך הוא יותר נמוך ומיידי, כך גם הוא יותר מטריד (גופנית) את האדם,

גם אם האדם שם אותו כפרטי יחסית בסולם הערכים שלו,

ונחות ביחס לצרכים יותר גבוהים, כלליים ונעלים.

אין הדיבור כאן על מציאות פסיכולוגית קיימת (להבנתי) -

אלא על ברירת המחדל, שהיא אתגר, וההתגברות עליו נקראת מסירות נפש.

נראה שהוא מתכוון למין חוק בל ייעבר,

שעליהם עלינו להתגבר ולהתעלות, וזה ביכולתנו.

יוצא לפי זה שאדם לא מסוגל לחשוב על חסרון ה' ובית המקדש כשהוא רעב,

אז הצום מחטיא את מטרתו!

הרעיון של הצום אומר לנו בדיוק ההיפך.

מדוע זה באמת כל כך קשה לאדם להיות מוטרד מחסרונו של בית המקדש

יותר מאשר הוא מוטרד כעת על זה שהוא רעב.

היא לא באה לשלול את רעיון הצום, אלא להמחיש את האתגר שלו,

וללמד זכות עלינו, המתקשים להתרכז בצום על עניינו.

לפי זה, הרעיון של חכמים לתקן צום הוא גרוע, כי הוא רק מקשה עלינו לזכור את החורבן והחיסרון...

העניין המרכזי - הייסורים על מה שאיננו -

מפנים את תשומת דעתנו בעיקר לחשוב ולהתבונן.

מצד אחד הרעב מפריע לחשוב בצלילות -

אבל מצד שני, הוא גם לא מאפשר להתעלם מעניינו של יום,

שזה העיקר.

הרעיון של חכמים דווקא נראה לי מעולה,

כי בלי יום זיכרון מוחשי (במעט מעט) בכלל לא נזכור את החורבן.

וחוצמזה, ברור שמה שחכמים תיקנו הוא הטוב ביותר!

הרעיון של מאסלו, כוונתי

הוא בהחלט נכון, ואל לנו לזלזל בחכמים מאיתנו.

והמציאות תוכיח.

אך יש להוסיף שמה שטוב לאומות העולם, לאוו דווקא מדויק אצלנו,

אנחנו נמצאים הרבה הרבה מעל.

היא מתארת את האדם כאנושי ביותר

כנראה מי שניסח את התאוריה הזו לא זכה מעולם להכיר תלמיד-חכם גדול, ולו אחד

שיפריך לו את התאוריה

שיראה לו שיש קדושה שיכולה להעלות את האדם מעל לצורך גופני- לעיסוק בעבודת-שמיים

כל אחד מאיתנו יכול לספר לפחות 3 סיפורים על רב גדול וצדיק שהיה מאוד רעב או מאוד חולה או מדוכא בייסורים -ועדיין איכשהוא היה לו כוח פנימי אדיר ללמוד תורה, לעשות חסד, להתייחס לעוד דברים בחיים מלבד הצורך האינסטינקטיבי

אני לוקחת את התאוריה הזו בתור בסיס נתונים- לא בתור פסגת שאיפות

היא עבודתו של כל מי שמוסר את הנפש עבור עקרונות.

על איזו מערכת גופנית וקוגניטיבית - עליו להתעלות.

(מערכת שביסודה אין מבורך ממנה כמובן - שהיא בעצם מנגנון ההישרדות הגאוני

של האדם. קודם כל הצרכים החיוניים והמיידיים.)

ללמדך שלא הייתה זו אש שבערה משום מקום -

אלא ההתמסרות הסיזיפית היום יומית, מה"באשר הוא שם" בו היה בנקודת ההתחלה.

ללמדך שזו מסלול ועבודה שאינם מסורים לאיזה "chosen ones" מרחם ומלידה -

אלא לכל אחד ואחד מאיתנו, באשר ירצה.

אני זוכר שקראתי את "מרד הנפילים" (את רובו)

ואנחנו הרי בעצם בצד של איין ראנד, אבל מצד שני היא כותבת שאין בכלל מקום לצדקה בעולם ,(וואי אני מצטמרר כשאני נזכר בספר)

ולזה אנו לא מסכימים הרי, אז כשקראתי, חשבתי שזה בדיוק ההבדל ביו מי שיש לו את התורה לבין מי שאין, (התורה, או את אלוהים, אם תרצו...)היא, איין ראנד, היתה בכיוון הנכון, אבל זה המקסימום שהיא יכלה להגיע אליו- המשפט, הכללים הנכונים והיבשים,

אנחנו יכולים להמשיך ולהבין למה יש צדקה, ובכל זאת לא לסתור את הכללים.

ונראה לי אותו דבר פה. כשיש לך את האלוהים, דברים שונים, זה עוד מימד,

אבל גם שקר והרס, נתת את הדוגמא המצויינת (שלילת צדקה מכל וכל).

אנחנו בצד של כל דבר חיובי ואמיתי בכל רעיון שהוא.

אדם לא הגיע לאחוז ברעיון אא"כ זיהה בו משהו אמיתי ונכון ביסודו ושורשו.

אותו אנחנו מחפשים.

אני לא משוכנע שיש פסיכואנליטיקן מסויים שהמציא תיאוריה שלגמרי קלעה

לאמיתתה של נפש האדם.

אבל מצד שני - אני חושב שאם הוא מאמין בה, יש בה גם צדדים של אמת...

נראה לי שברגע שמגיעים למימוש העצמי (הדרגה שחכמים הגיעו אליה),

נמצאים מעבר לסולם הצרכים הזה.

שהוא בכלל מדבר על רמה כזאת, שאנחנו רואים אוכל על השולחן וכופים על עצמינו שלא לאכול אותו, הוא מדבר כשגם אין, אין בכלל אוכל, ולדעתי הוא מתכוון בעיקר לדאגה שיש לאדם מהחיסרון, מה שלא קיים כאן,החיסרון הוא פשוט כי החלטנו להחסיר, וממילא הוא לא מקשה עלינו לחשוב על הדברים שלשמם אנו צמים,

להיפך יש תחושה של נקיות מסויימת...

האם את היותר אמתית זה הנשמה שלך? או הגוף?

כי הרגשי נוטה אחרי הרוחני [מודל אפר"ת]

וזה בדיוק מטרת הצום -

לא שנחשוב על אוכל , אלא שנשים זאת בצד ונתחבר מחדש לנשמה

והנשמה כ"כ רוצה בית מקדש! גם בשביל האוכל..

אומר "היכן שמחשבותיו של אדם - שם הוא"

הרוחני מנטאלי משפיע על הרגשי פיזי

ואין הכוונה למחשבות של אותו רגע וכד'

אלא בהזדהות הפנימית

הצום בא להזכיר לנו ברובד המהות הפנימית שאנו לא ה"אדם האוכל"

למרות שאוכלים וזה מצוין ואין התנגדות

השאלה מי הוא זה שאוכל

הנשמה, הקודש, הנצח, האלוהי..

העשרתני. תודה.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי