[הקטע הבא י'ובן ע"י מרים בלבד, אנא לא לערב ולהתערב]
זה לא ע-צ-ו-ב לסי'ים שמינית?! להפרד מכולן, לצאת א-ל העולם....
לא לאכול י'ותר בורקסים עם קסקסים אצל חי'ים,
לא לשתות שלוק בטעם בירה אצלו,
לא לקנות גומי עם נזלת אצל מסחר,
לא למצוא לטאות ענק במסדרון,
לא להתי'ידד עם עכברים מהמכונה,
לא למצוא נמלים בשוקו שלך [ד' ירחם, זה בשר וחלב!],
לא למצוא גרפיטי מגניבים על הקירות בבוקר י'ום ראשון אחד,
לא ליפול מהטבעות באולם,
לא להתו'וכח עם האב בית באולם על האוכל,
לא לשתות מהמים הלבנים של הקולר,
לא לאכול אוכל מיטונף של המתיבטא,
לא למצוא דם על קירות החדר מתיבטא [לא, עוד לא הוכיחו שזה צבע, וגם לא י'וכיחו.]
לא לשבות כל שני וחמישי [וראשון, שלישי, רביעי ושישי],
לא לצאת למירוץ אחר העולם קטן,
לא לפחד מהנחשים שאבי אמר שינשכו אותך באצבע,
לא לצחוק מהבדיחות קרש,
לא לשים מקל כדי להקל, או לא שמי שלא שותה שוטה,
לא לשמוע כינוי'ים הזוי'ים של י'וסי, כגון 'פיל-פילון',
לא להביא י'ותר את הגיטרה המגניבה שלך ולצחור על העיפרון בעיני'ים של עידן,
לא להקיא מהריח במעבדה,
לא לפחד מהצלופחים שיש שמה בהמונים,
לא...
זה לא עצוב?