פוטון:
פוטון הוא חלקיק יסודי, בוזון, חסר מסה והוא מייצג 'מנה' של אור.
הפוטון נושא את הכח האלקטרומגנטי שהוא אחד מ-4 הכוחות היסודיים הקיימים בטבע.
האנרגיה של הפוטון תלויה אך ורק בתדירות של הגל האלקטרו-מגנטי שאותו הוא יוצר. כלומר, אם נגביר את העצמה של הקרינה אך נותיר את התדירות על כנה, נקבל הרבה יותר פוטונים אך ללא שינוי באנרגיה של כל אחד מהם.
התדירות של הפוטון תקבע באיזה סוג של קרינה מדובר - גלי רדיו, קרינת אינפרא-אדום, קרינת אולטרא סגול, קרינת אור נראה, קרינת גלי מיקרו, קרינת רנטגן ועוד.
לפוטון יש תכונות הן של חלקיק והן של גל. מצד אחד, כחלקיק הוא מעביר אנרגיה במנות בדידות, אך כגל הוא יכול ליצור תבנית התאבכות.
למעשה, פוטון אחד יכול להתאבך אפילו עם עצמו! (ניסוי שנקרא "ניסוי שני הסדקים" - זה קורה מסיבות קוונטיות הזויות למדי...).
כשפוטון פוגע באטום, יכול לקרות אחד משני דברים: עירור או יינון.
בעירור, הפוטון נבלע באטום ומעלה את האלקטרון שבו לרמת אנרגיה גבוהה יותר. לאחר מכן, לרוב, האלקטרון פולט פוטון וחוזר בחזרה למצב הקודם.
ביינון, האנרגיה שמקבל האלקטרון היא גדולה מספיק כדי ל"קרוע" אותו מהאטום - ואז במקום אטום חסר מטען, מתקבל יון.
במערכת הראיה שלנו, בכל אימת שפוגע פוטון בתחום האור הנראה, "תא קולט אור" שנמצא בעין שלנו, חווה עירור שיותר אות עצבי - וכך למעשה אנו רואים ומבדילים בין הצבעים השונים.
כמובן שאם נחשף לפוטון בעל אנרגיה גבוהה יותר מזו של האור הנראה, כמו קרינת אולטרא-סגול uv, יתרחש יינון שיגרום לנו לנזק.
להרחבה על ניסוי שני הסדקים:
תהנו
(הוידאו מדבר על אלקטרונים, אבל נכון גם בנוגע לפוטונים).
