בס"ד ובהשתדלותי

אתה כתבת - הלחנת - ביצעת? זה ממש יפה. הביצוע מאוד נחמד. המנגינה נעימה לאוזן. המילים חביבות. ('צטערת שאין לי יותר מדי ביקורת בונה....)

ההקלטה היא ע"י נגן MP3 ואז ערכתי במחשב,

תודה  אגב אשמח אם תאזינו לעוד מוסיקה שלי בפסיפס, ותגיבו,

בינתיים לא העליתי, רק את זה וזה אצל העורכים בבדיקה,

אבל בעתיד יהיו עוד הרבה... בעז"ה 

רגוע, פשוט וכל כך חודר לנשמה ומסעותיה בעולם..

התחברתי ואהבתי!

מדובר במוסיקה, לא בשיר לקריאה בלבד.

עכשיו שמעתי וזה יפה ממש!!!!!!!!!!!!!! מי שר? השילוב של הקולות והגיטרה יפה ממש!

לא ייאמן כמה נבזה אני מסוגל להיות באשמתכם!!! צדיקה  ושאר הקמצנים

אתה רוצה ניתוח שיר וגם מנגינה?

אז תן לחשוב בנאדם!

להחזיק את השרשור!!! להחזיק את השרשור!!1 להחזיק את השירשור!!!

(לקרוא במנגינה של "העם רוצה צדק חברתי" ולדמיין מבט מטורף בעינים...)

להחזיק את השרשור!!! להחזיק... חה חה

הבהרה:

אני לא מבינה כלום בספרות או במוזיקה- לא למדתי אחד מהם

אבל חוש ביקורת יש לי בלי עין הרע אוהו

מי אני? <האם זו שורת כותרת או תחילת השיר כבר???

ני- הר

ני- מר

רק- טף

מק- חף

דה- קות

דע- קות

כום- מת

תום- בט

זו החריזה

אני לא יודעת אם החריזה פה היא חצי מבולבלת חצי מכוונת- בגלל משו טכני- או בגלל שגם היא באה לשקף את מצב הרוח של השיר- של התלבטויות?

"בסוף לסיכום"

זה דיבור של וורטים או של דרשות

אני  לא מכירה את זה בשירים...

בשירים יותר מסכמים בלי לומר ,הנה סיכמתי, -פשוט עושים את זה

ורק בדרשות אומרים לסיכום לפני שפוצחים בעוד רבע שעה דיבור... ( ולא חותמים בדברי סיכום- ושותקים)

("עניין שעדיין איננו חתום

ובו אני עוד מתחבט.

אז מיהו בעצם,

מיהו אני באמת?" )

יש מבט מעניין בשיר- של המספר על עצמו

מבט רפלקטיבי- מבחוץ, מספר לנו על עצמו- מה הוא חווה (הוא-אני)

אין בשיר התייחסויות או רמיזות לדברי\כתבי אחרים בנושא

יש בזה קול מאוד נקי- רק אתה, וזהו

ויש בזה משו חסר שנינות קצת...

שבירת שורות- צירפתי את זה להיות בתים של 4 שורות

זה נותן לכל רעיון קצת יותר "נפח" ומארגן את המעברי -תהיות בתוך השיר

מבחינת מוזיקה-

המנגינה מאוד רגועה

אם לא הייתי מסתכלת במילים במקביל- לא הייתי מבינה שיש פה סערת נפש, איבוד

יש פה הירהורים... לעופף בשקט בהתבוננות

זה לא מה שהשיר משדר- המון סימני שאלה, בלבול, תהיה

יש בצורת נגינה על הגיטרה- צליל יסודי (לתאר את זה בלי לדעת מוזיקה? בעיה!) בסיסי שחוזר- מקצב,

זה גם נותן חלק מהיציבות שהמנגינה משדרת

חיכיתי לשבירה שתבוא במנגינה- עליה או תזוזה או בלגאן או משו.... ולא בא

הכי חשוב!!

מעבר לכל המוזיקאליות!!

כנות

מרגשת, חודרת

אומר את האמת הלאפוטוגנית של החיים שלך.

וזה יפה.

ובכן: זו לא שירה , זו מוסיקה, המוסיקה באה לפעמים על חשבון הדגש על המלל,

בקשר לחרוזים... אני לא משורר, סתם חורז להנאתי... זה מספיק בשבילי,

"בסוף לסיכום..." את צודקת, אבל יש משהו חמוד בזה שזה קצת מן שיר ילדים תמים, וה"בסוף לסיכום" נותן איזו תמימות... קשה לי להסביר, ו... כן, חוסר השנינות... אותה תשובה, שיר תמים כזה,

המוסיקה רגועה, כי השיר בכלל  לא שיר על סערת רוח, זו שאלה שאפילו לא באמת קשה, סתם תהיה על השינוי שיכול להתחולל בי פתאום... מ"שואל שאלות..." ל"עניין של מדע..." שום סערת רוח! שום דיונים על דת"לים וחרדים... צבא ולא צבא...וכו

ו... תראי, ישבתי עם הגיטרה, והתחלתי לנגן את המילים... וזהו, לא יותר מידי השקעה,  אישית אני לא חושב שהשיר גדול, אבל יש בו משהו חמוד ונוגע,

בכל אופן תודה, יפה מצידך

' 

"שהשיר גדול, אבל יש בו משהו חמוד ונוגע,"

מילים חזקות ביצוע מדהים!

זה לא שיר מקצועי כמובן ,(החריזה לא מדוייקת) אבל הוא מעביר יופי את הרגש! 

הלחן הוסיף לו המון. יש בו מן נוגות, והוא מעביר את התחושה של ההרהורים.

בהתחלה היה נשמע לי שעשית קול שני, אבל בהמשך השיר זה נשמע שהקלטת פעמיים בהלחנה קצת שונה ושמת את זה ביחד ולדעתי לא התכוונת לזה אבל זה יצא מגניב, כי השני קולות מכניסים את העניין של השיר של מי אני בעצם ואת ההתחבטות..

אם יורשה לי לומר: יש לך את זה, ואתה לא צריך אישור של אף אחד. תעשה מוזיקה בשביל עצמך, אל תאבד את זה..

בכל מקרה נהנתי לשמוע, אשריך

בעניין החרוזים, מה, זה לא עומד בשום תקן?

בס"ד בר"ה

ואתה לא צריך כלום יותר מזה

או לדה וויס

אני ישלח sms בשבילך

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל