ברית מילה -שאלות וחששותאנונימי (פותח)

שלום

חלקתי כאן אתמול את חששותי מתאונה שעלולה לקרות בזמן ברית מילה, אחרי שקראתי שאלות של הורים בפורום אחר כלשהו.

יש מקומות שכותבים שאם מחכים שהילד גדל קצת אז הפרוצדורה פחות מסובכת.

רציתי לשאול אם מבחינה הלכתית זה עשוי להתקבל (עוד לא העזתי לשאול בפומבי ולכן פניתי לפורום להתייעצות).

כפי שציינתי, לא לעשות ברית כלל (כפי שכמה אתרים אכן מציעים) זו אינה אופציה מבחינתנו

(והרי יש תינוקות שמבחינה רפואית צריכים לחכות מעבר ל8 ימים, פגים למשל או חולים) 

תודה

האם לעתיד החרדה (הריון ראשון, בן ראשון)

 

זה אתר שממנו הבנתי שגיל 8 ימים אינו מחייב (או שאולי לא הבנתי נכון?):

http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/judaism_hrikeren1_mila.htm

וזה הפורום עם השאלות המפחידות:

http://www.beok.co.il/Forums-7/Forum-69/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94

 

טלי ספיר - ענית לי בצורה מעליבה ולא מכובדת, חשבתי שדולות אמורות להבין נשים?

זאת היתה ההודעה המקוריתאנונימי (פותח)

 

שלום

אני בהריון עם בן זכר בכור, והתחלתי לחפש בפורומים באינטרנט המלצות על מוהלים.

די נבהלתי מדברים שאנשים כותבים - על כל מיני תאונות שקרו בזמן ברית וממליצים להיזהר ממוהל כזה או אחר 

(גם המלצות חמות היו, אבל הסיפורים ממש הפחידו אותי)

אז בדקתי עוד וקראתי שההלכה מחייבת את האב במילת בנו עד גיל 13 (?) ומגיל 13 החובה היא על הבן לימול את עצמו.

כמו כן היה כתוב שמילה בגיל מבוגר יותר (לא תינוק) היא יותר בטוחה ויש סיכוי לפחות תאונות.

האם זה נכון? מה המשמעות ההלכתית של מילה לאחר גיל של 8 ימים? (לבן ולאב)

דרך אגב אציין שאני מסורתית אבל לא דתיה.

תודה!

 

(מצרפת כאן כי השרשור המקורי ננעל)

באמת הייתי מופתעת לרעה מהיחס שקיבלת ומכך שנעלו לךאנונימי (פותח)

אין לי מושג למה חשבו שאת טרול.

אבל שתדעי שזה לא אופיני לבנות כאן. הן מקסימות, באמת. פשוט יש מדי פעם תמהונים שפותחים ניקים ומטרידים אותנו (חיפושית- זה טרול.). לכן החבר'ה כאן חשדנים לעתים. לעתים יותר מדי...

סליחה בשמן חיוך

אנונימית שמעליי, אני ממליצה לך לערוך את ההודעה שלךאנונימי (פותח)

אפשר להבין בטעות כאילו את אומרת שחיפושית היא טרול (אני יודעת שלא לזה התכוונת).

אוי... צודקת! סליחה!אנונימי (פותח)

ואם תסתכלי- א"א לערוך הודעה כשאנונימים...

 

חלילה- חיפושית המקסימה אינה טרול. חיוך רציתי לומר לה- חיפושית, טרול זה אנשים תמהונים שפותחים ניק רק כדי להטריד ולהציק. 

התשובות עד כמה שאני יודעת...טוב בבית

לגבי המועד - המצווה והחובה היא למול בגיל 8 ימים. כך היה מובן לי גם מהקישור ששלחת

(כל זמן שלא עשו את זה - החובה היא על האב עד גיל 13, ומגיל 13 על הבן)


סיפרה לי חברה רופאה שלי, שיש משהו מיוחד בדם בגיל 8 ימים, שיש בו קרישות מיוחדת דווקא בו. ולכן גם מבחינה רפואית זה הזמן הנכון. 

מבחינה מחקרית של השלכות על הברית - יש מחקרים שמעידים על השפעות בריאותיות טובות של הברית. משפחת המלוכה הבריטית מלה את ילדיה מסיבות אלה עד כמה שזכור לי. עם זאת, יש גם מחקרים שונים, ולדעתי זאת לא הסיבה שבגללה יש לעשות או אין לעשות ברית מילה. 


לגבי מוהל - אחרי ברית מילה שלא עברה חלק אצל מישהי שאני מכירה, קצת חקרתי את העניין. ומה שגיליתי הוא כך: כמו הרבה מדעים ורפואות שהשתכללו, והידע הקדום כבר לא השתמר, כך לצערי קורה לפעמים גם בברית מילה. 

יש בברית כלי עזר שקוראים לו 'מגן' ומחוייבים להשתמש בו. והרבה מוהלים לומדים למול רק בעזרתו. אלא שהכלי המשוכלל הזה לכאורה, לא מאפשר את הלמידה המסורתית, ובמקרים קיצוניים (כגון איבר מאוד קטן), זה עשוי חס וחלילה ליצור בעיה. 

על כן, יש למצוא מוהל בכיר, שלמד את השיטה המסורתית. אם תגידי מאיזה אזור את, אני בטוחה שיוכלו להמליץ לך כאן (בדרך כלל המוהלים המאוד מוכרים הולכים בדרך המסורתית).

יש לדוגמא כלל במסורת לגבי מילה - שאסור לעשות כשיש דלקת עיניים. רופא יאשר במצב כזה, מוהל שיודע נכונה את המסורת לא יאשר לעשות ברית. גם לגבי משקל יש לפעמים שינויים בדיעות. לרופאים יש מדד של משקל מסויים למוהלים שיודעים את המסורת יש מדד שיותר דומה לחיוניות של הגוף. לבן שלי עשו בזמן, למרות שנולד במשקל 2.580 (הוא נולד חזק ב"ה, לדוגמא החזיק את הראש כבר מלידה).


לגבי מוהל או רופא - מחקרים מוכיחים שיש אותם אחוזים של תוצאות בשני המקרים. רופא בדרך כלל בכלל לא יודע את הדרך המסורתית, ולכן מסבך עוד יותר את העניין. יש סיבוכים הרבה פעמים דווקא אצל רופא. ממש לא ממליצה ללכת לרופא, גם לא למוהל רופא. שמעתי על רב-מוהל-רופא שדווקא אצלו יש סיבוכים. אם המוהל-רופא. כמובן שאין בעיה אם יש מוהל רופא שנוהג כפי הדרך המסורתית, ולא בדרך כירורגית רפואית.


מבחינת כאב - לבנים שלי (3 בלי עין הרע) לא כאב, לשלישי קצת כאב כ-30 דקות לאחר הברית, כי החיתול היה קטן מידי, בטעות לא הבאנו חיתולים מתאימים. מעט זמן אחרי שהחלפנו זה הסתדר. היה לנו מוהל מצויין, הם בכו רק כאשר הוריד להם את הבגדים, והברית עצמה היתה מאוד מהירה. וכך זה אמור להיות!


עוד משהו שחשוב שתדעי - שאחרי הברית, זה בעצם פצע שלא תמיד נעים למראה, שדורש טיפול כשבוע. לי היה קשה לעשות את זה, לא היה לי נעים לראות את זה. ובעלי השתדל להחליף לו בתקופה הזאת. לבנים שלי זה לא הפריע, לא בכו בכלל בהחלפת חיתול. 


ובאמת ממליצה לך ללמוד על המצווה הזאת, זאת מצווה מאוד מיוחדת, שכשמתחברים אליה זה נקודת מבט שונה על האמהות, ועל החיים בכלל... 


בהצלחה רבה!! 



גיל שמונה ימים הוא מחייב...אנונימי (פותח)

כפי שכתוב בתורה "וביום השמיני יימול בשר ערלתו". 

?רק במקרים שקיימת בעייה בריאותית, מותר לדחות את ברית המילה, ולבצעה מייד כשמתאפשר. 

במקרה שתינוק לא נימול, יש למול אותו בכל גיל. 

ככל הידוע לי, מילה בגיל מאוחר יותר קשה ומסובכת.

נראה לי שהסיכון בברית מילה המתבצעת בידי מוהל מומחה הוא מזערי.

ישנם מוהלים שידועים כמומחים מאוד, ומומלץ לבחור אחד מהם.

ביום השמיניפטל8

לחייו של התינוק ישנם הכי הרבה נוגדי קרישה בדם וגם מופרשים באופן טבעי נוגדי כאבים,אם עושים ברית וגם אם לא... -כנראה שזה לא במקרה...

זה לא באמת כל כך כואב לתינוק!!אנונימי (פותח)

הבן שלנו (ושל עוד כמה ממכרינו) בכה רק מזה שפתחו לו את החיתול. המוהל סיים תוך מספר שניות עם מעט דם, והכל בא על מקומו בשלום. בלי חום, בלי בכי אח"כ, רק עיפות.

אנשים מפחדים מזה יותר מידי, צריכים לדעת שגזים כואבים לתינוק יותר מהברית. העורלה היא חתיכת עור מיותרת שאין שום בעיה להוריד אותה.

לגבי היום השמיני, זה היום האולטימטיבי מבחינה בריאותית גם, תכף יגיעו המומחיות ויסבירו למה.

חוצמזה שעל זה מסר עם ישראל את נפשו במהלך קיומו, מה לנו אם לא זה?!

שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו!

ואני מצטטת את הרב ויסברגאנונימי (פותח)

שהוא אחד המומחים הגדולים

http://britmila.dpages.co.il/apage/47106.php

"אם מסיבות בריאותיות הילד לא נימול ביום השמיני, יש לקיים הברית מיד לאחר אישור הרופא המטפל. ככל שהקטן צעיר יותר – יסבול פחות"

^^^^ מסכימה לגמריחיפושית אדומה

אנחנו הקפדנו לחתל עם חיתול גדול יותר, ככה שיש מינימום חיכוך עם הברית, והוא בכלל לא הראה סימנים של כאב או אי נוחות. ברוך השם!

את צודקת, וזה נדיר פה, ומקווה שילמד הלקחטוב בבית

לא מזמן היה פורום פה ששאלו בו שאלה וזה כן היה טרול,

וגילו את זה רק אחרי שאנשים השקיעו בתשובות מפורטות. 

 

עם זאת, אני מעדיפה לענות על שאלה מפוברקת, מאשר לטעות בזיהוי טרול.

 

לא הבנתי למה מלכתחילה נעלו, מה לא הגיוני פה - מישהי שהיא לקראת לידה, הגיוני שתירשם ותשאל שאלה. ואדרבה, לפי ההודעה, הכותבת מסורתית. ייתכן שבשל כך עד כה לא פנתה לפורום זה, אלא רק בעניין ברית המילה. 

 

אני מניחה שייתכן גם שלמישהי מסורתית דרושות תעצומות נפש לפני שהיא פונה דווקא לפורום כזה. אולי לך זה לא, אבל שוב - צריך לקחת בחשבון לפני שנועלים, שאולי יש פה מישהו אמיתי לגמרי, ואז גם חס וחלילה עלולים לפגוע כשנועלים. 

 

אתמול נכנסתי ממחשב אחר, ואני לא זוכרת את הסיסמא שלי, אז לא הגבתי כשנעלו. אחר כך ראיתי שהעלית את אותה השאלה בוויינט. והצטערתי לראות זאת, כי כמובן גם הפנו אותך לאחד מהאתרים שמטיפים כנגד ברית מילה. 

 

ברור לי שמי שהיה קשור לעניין לא עשה זאת מתוך רצון להרע, וההיפך, כדי לא לשגע אנשים, בהיותו בטוח שזה טרול. בדרך כלל הפורום פה ממש מחבק, עוזר ותומך. כולל יוקטנה. אז ברוכים הבאים לפורום, ומקווה שתקבלי תשובות לכל מה שמטריד אותך...

לנו יש בןשביב

עשינו ברית ביום ה8...

נורא פחדתי לפני כי עוטפים את הרך הנולד בכזה צמר גפן ופתאום לתת שיכאיבו לגוזל שלי לפצפון שילדתי הרגע בדם יזע ודמעות???!!!!

בסוף היה בסדר גמור

נרגע מיד אחרי שחתכו [שמים להם צמר גפן טבול ביין בפה והם חולים על זה]

ינק רגיל אח""כ

3 ימים עוד קצת כאב לו, נתנו לו אקמול

והיה ממש סבבה

 

וזהו עבר ונגמר ולא צריך לפחד מזה יותר....

רק תחשבי שכשהילד גדל ומפתח מודעות לגוף שלו הוא יכול מאודמאוד לפחד ולוקח לזה הרבה יותר זמן להרפא

אבא של בעלי עשה ברית בגיל 19 [הוא גר] והיה לו שבועיים סיוט שהוא לא יכל לקום מהמיטה מרוב כאבים...

תודה על התשובותאנונימי (פותח)

תודה על התגובות

אני מנסה להרגע אבל ממש קשה לי, ראיתי גם סרט ביוטיוב על איך עושים מילה ומאז יש לי סיוטים.

אולי אני באמת חרדתית מדי (אפשר באותה מידה גם לקרוא על תאונות דרכים לפני שניגשים לטסט)

(מצד שני יש לי חברה שאצלם יצא לא סימטרי והיו צריכים ללכת עוד פעם לעשות ניתוח תיקון... מסכן קטן. והם שאלו את כולם והיו בטוחים שהם לקחו את המוהל הכי טוב שיש)

זהו. הלוואי שרק יעבור בשלום. כנראה שנעשה בגיל 8 ימים באמת.

בכל מקרה אני מאזור רמלה-מודיעין, אז אשמח להמלצות

תודה

מצטרפת להמלצות על הרב צמח הירשפלדהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

לא מניסיון אישי, אבל כל מי שסביבי היו מרוצים מאוד. ב"ה

 

[הוא מכוכב השחר, תחפשי בגוגל..]
 

תחפשח בגוגל "ברית של אהבה"חיפושית אדומה

זה אתר של זוג מרמת גן שהבעל הוא מוהל מנוסה, והם מלווים אתכם ביחד ונפגשים אתכם לפני הברית ואחרי.

זה כואב מאוד,וזו טראומה, ואין לזה שום ערך רפואייוקטנה

וזו מצווה של אמונה. ואני מלתי ואמול (אני לא דתיה). בחששות וכאב והרבה אמונה.

שיהיה לכם בהצלחה.

(השרשור ננעל בהמלצתי, ואני שמחה לראות שטעיתי)

ממליצה על המוהל מנחם פליישר מרחובות. בן לשושלת ארוכה של מוהלים (חב"דניק, אם זה משנה).

סליחה מנחם פליישמן ולא כפי שכתבתי בטעותיוקטנה

תחפשי בגוגל מנחם פליישמן מוהל ותמצאי הרבה מידע עליו.

פליישמן מעולה, מהל אצלנו את כל האחים, הבני דודים..אוריה שמחה

מכיר את המשפחה שלנו כבר ממליצה.

יש ערך רפואי בדוק, אך לא בגלל זה אנו מלים!יודו ל-ה' חסדו

יש מקומות שעורכים מילה רפואית, זה מונע מחלות מין מסוימות שחלקן מועברות גם לנשים. אך לא זאת הנקודה. אנו מלים כי כך צווינו. וזו באמת מצווה שדורשת אמונה חזקה מאד בכך שזהו הדבר הנכון לעשות. 

אני חולקת עליךיוקטנה

מספרית, יש יותר ערך רפואי לכריתת שד מניעתית לתינוקות בנות, כדי למנוע מהן לקבל סרטן שד, חלילה. האם את רואה את עצמך מבצעת כריתת שד מניעתית לתינוקות הבנות שלך?

ואת המחלות שהברית מונעת, כביכול, ניתן למנוע בעזרת הרגלי חיים בריאים (לא אחת אלו חופפים להלכ, בפלא ופלא...).

יש הבדל גדול בין מה שאמרת עכשיו לבין מה שאמרת קודםפצקרשת

"אין לזה שום ערך רפואי" ממש לא שקול ל"אין לזה הצדקה רפואית".

את "אין לזה שום ערך רפואי" כמה מחקרים פשוטים יפריכו, כגון אחד שנעשה על אוכלוסייה מוסלמית והינדית בהינדו, שתי קבוצות בעלות אורח חיים דומה מאוד, שההבדל העיקרי ביניהם הוא שאלה מלים ואלה אינם.

אם יש לזה הצדקה רפואית, זה כבר שיקול מורכב יותר, והטיעונים שהזכרת אכן משמעותיים.

 

כל הנ"ל רק לשם העיון הטהור. מובן שאני כמותך, מלה בשל צו ה'.

 

קיבלתי יוקטנהאחרונה
אני מהאזור...בדרך

והרב צמח הירשפלד מל את הבן שלנו....ממש ממליצה עליו....

 

ממליצה בחום גם על הרב צמח הירשפלד.יפעת1
משהוזקנת השבט

אני מקווה שזה לא יישמע לוחמני. יש טרנד שכזה  לא לימול. כבר כתבתי על זה בעבר כי אני מכירה את זה מקרוב. מדובר באנשים שלא כל כך רוצים להיות יהודים ,ויעשו הכל כדי להתרחק מהיהדות.

 

הם מדברים באיצטלה של הומניות וסכנות לתינוק - אבל אלו אנשים שתומכים בהפלות למשל וגם ב"המתת חסד" של קשישים וחולים.

 

התורה שלנו , תורת חיים - והציווי הזה לימול הוא למען נחיה וילדינו יחיו -ולא רק יחיו , אלא שחייהם יהיו טובים , מספקים ואיכותיים . החרדה היא טבעית - את מן הסתם חרדה גם מן הלידה , שגם שם אין מאה אחוז, שלא נדע.

 

אז אני מאחלת לך לידה קלה , ומילה משמחת. כן , משמחת. זה אפשרי. ושיהיה בשעה טובה.

^^^^^ כל מילה זקנת!!!איזה יום שמח

ועוד טיפ קטן ממוהל ידוע וגדול

שמן תינוקות על מקום המילה למשך חודש לפחות מרפא מאוד!!

 

אם תרצי עוד שאלות בעלי עבר קורס בענין מילה ולמד לזהות מוהלים טובים ומוהלים ה' ישמור גרועים..

אף פעם אל תתני למוהל לבדוק את התינוק לבד אין כזה דבר!!!!

יש מוהלים שאחרי הברית רוצים לתקן משהו והם סתם רשעים שגורמים סבל לתינוק

מוהל טוב וירא שמים עושה את העבודה ליד כולם לא מכין לפני ולא אחרי..

 

בהצלחה ובשעה טובה

אני אמא לארבעה מתוקיםאנונימי (פותח)

ב"ה זכינו להכניס את כולם לבריתו של אברהם אבינו בעיתו.

מצטרפת לקודמותי בענין חשיבות הברית ובזמנה.

 

כמה הערות:

- ממש גוזמא לומר שלוקח לתינוק שבוע להתאושש מהברית.

התאוששות מברית לוקחת מקסימום 3 ימים. הרבה אמבטיות מקצרות את התהליך... 

 

-משך הזמן שהתינוק בוכה בברית משתנה בין המוהלים. יש מוהלים שאצלם את לא מספיקה לומר פיפס והוא כבר סיים.  לדוגמא-ד"ר סבתו מבית אל (אולי זה מרגיע שהוא גם רופא), רוני בקשי מעין צורים.

 

-מנסיוננו אנו ממליצים בחום על דוד בר חן ממעלה חבר או תלמידו צמח הירשפלד מכוכב השחר- הם מלים באופן קצת שונה מהרגיל. התינוק בוכה טיפה יותר בברית עצמה  (כנראה כי מחזיקים לו את הרגליים ולא מכאב) ואח"כ הוא נשאר בלי תחבושת -שזה יתרון גדול מאד!!!!! והברית מתאוששת במהירות ומאד יפה. 

 

בעז"ה שתצאי בידיים מלאות, ותזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו, בשמחה נחת ורגיעות...

 

 

 

 

למה מחקו את התגובה???אנונימי (פותח)

על רוני בקשי? זה סכנת חיים, לא סתם השמצות.

 

 

יש מוהל מדהים שקוראים לו מרדכי בוחבוטאנונימי (פותח)

הוא מל לנו את הילד כשהיה פצפון ומוהלים אחרים לא הסכימו למול במשקל כה נמוך

יחס מדהים ממש ממליצים

הוא אבא של חברה שלי.. ומל לנו את הבן..talya58

 

הוא מוהל מדהים, אני הייתי ממש מפוחדת והוא הצליח להרגיע אותי.. וגם השיטה שהוא עושה ממש טובה.. תוך 3 ימים כמעט ואין זכר לברית.. זה משו מיוחד..

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחוליםאחרונה
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

בושה למשפחה רקאני
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!אחרונה
שאחד מהם ילך לקחת?
מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרום
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

מציעה בלי קשר ליומולדת הקרובדיאן ד.

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

 

נכון ועוד משהונעומית

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

הרבה הצלחה!מאמינה-בטובאחרונה

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך