אחת ירושלים (ואך)

שישו את ירושלים

לך ירושלים

ירושלם (אוף שימחעס)

ירושלם (רונן בהונקר)

תפילת ירושלים

אם אשכחך ירושלים

ירושלים האחרת

ירושלים - פריד

אם אשכחך ירושלים

זאת ירושלים

השיר אלייך (לא בדיוק, אבל בערך)

שבת שלום ירושלם

לכל אחד ירושלים (2 ביצועים)

ועוד מלא

אני צריכה יותר שירים עם בתים. לאו דווקא חסידיים.

יותר ישראליים ישנים ויפים.

אבל תודה!

שומר החומות - להקת פיקוד מרכז:

עומדות רגלינו בשערייך:

(לא מצאתי סרטון)

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=465&wrkid=5841

מעל פסגת הר הצופים:

ציון הלא תשאלי רוחמה רז:

הכותל

גבעת התחמושת

צריכה בעיקר את השם ואם יש עם מילים,עדיף.

אבל סרטונים לא ממש עוזרים
[אגב, עדיף שלא משירונט.. רימון..]

סליחה על הדרישות.. אבל שוב, ממש תודה!

חוץ משומר החומות שכבר יש לך...

בשערייך ירושלים יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון קיימים 3 ביצועים נוספים לשיר זה : ביצוע: בחר ביצועהפרבריםרונית אופירגאולה גיל עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי       ציון הלא תשאלי אופירה גלוסקא מילים: רבי יהודה הלוי לחן: נורית הירש ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך, דורשי שלומך והם יתר עדרייך? מים ומזרח ומצפון ותימן שלום רחוק וקרוב שאי מכל עברייך. ושלום אסיר תקוה נותן דמעיו כטל חרמון ונכסף לרידתם על הררייך! לבכות ענותך אני תנים, ועת אחלום שיבת שבותך - אני כינור לשירייך. ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך, דורשי שלומך והם יתר עדרייך? אשרי מחכה ויגיע ויראה עלות אורך ויבקעו עליו שחרייך - לראות בטובת בחירייך ולעלוז בשימחתך בשובך אלי קידמת נעורייך! לבכות ענותך...     הכותל יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר זה : ביצוע: בחר ביצועעופרה חזהצמד דרוםרונית אופירשלווה ברטיגאולה גילעופר כלף עמדה נערה מול הכותל שפתיים קרבה וסנטר. אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן, אבל השתיקה עוד יותר..." אמרה לי: "ציון הר הבית" שתקה לי: "הגמול והזכות", ומה שזהר על מצחה בין ערביים היה ארגמן של מלכות. הכותל - אזוב ועצבת, הכותל - עופרת ודם. יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם. עמד הצנחן מול הכותל, מכל מחלקתו רק אחד אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר - תשעה מילימטר בלבד..." אמר לי: "אינני דומע", ושב להשפיל מבטים, "אך סבא שלי, אלוהים היודע, קבור כאן בהר הזיתים". הכותל - אזוב ועצבת... עמדה בשחורים מול הכותל אמו של אחד מן החי"ר. אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן ולא הנרות שבקיר". אמרה לי: "אינני רושמת שום פתק לטמון בין סדקיו. כי מה שנתתי לכותל רק אמש, גדול ממילים ומכתב". הכותל - אזוב ועצבת... עמד מול הכותל עימנו הרב הישיש בתפילה. אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו" ושב, ונזכר, לא כולם. עמד בדמעה מנצנצת יחיד בין עשרות טוראים. אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם, כולכם כוהנים ולווים הכותל אזוב ועצבת...   לך ירושלים (2007)

גבעת התחמושת להקת פיקוד מרכז מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום קיים ביצוע נוסף לשיר זה : ביצוע: בחר ביצועהלהקה היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם מזה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו משם בכח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו. בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת. מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת. עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת. בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת. באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה. ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת. ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת. מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת. אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת. החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום. בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו אל העיר שבעה מגבעת התחמושת. חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת. על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.

תודה!!

20120802161646.doc

ירושלים של ברזל/ מאיר אריאל

במחשכיך ירושלים 
מצאנו לב אוהב 
עת באנו להרחיב גבוליך 
ולמגר אויב 

מקול מרגמותיו רויונו 
ושחר קם פתאום - 
ורק עלה, עוד לא הלבין הוא 
וכבר היה אדום 

ירושלים של ברזל 
ושל עופרת ושל שחור 
הלא לחומותייך 
קראנו דרור 

הגדוד, רגום, פרץ קדימה, 
דם ועשן כולו 
ובאו אמא אחר אמא 
בקהל השכולות 

נושך שפתיו ולא בלי יגע, 
הוסיף הגדוד ללחום 
עד שסוף סוף הוחלף הדגל 
מעל בית הנכות 

ירושלים של ברזל... 

נפוצו כל גדודי המלך, 
צלף - נדם צריחו 
עכשיו אפשר אל ים המלח 
בדרך יריחו 

עכשיו אפשר אל הר הבית 
וכותל מערב 
הנה הנך באור ערביים, 
כמעט כולך זהב 

ירושלים של זהב 
ושל עופרת וחלום - 
לעד בין חומותיך 
ישכון שלום

לך ירושלים

לך ירושלים, בין חומות העיר 
לך ירושלים, אור חדש יאיר. 

בליבנו, בליבנו רק שיר אחד קיים 
לך ירושלים, בין ירדן וים. 

לך ירושלים, נוף קדומים והוד 
לך ירושלים, לך רזים וסוד. 

בליבנו, בליבנו... 

לך ירושלים, שיר נישא תמיד 
לך ירושלים, עיר מגדל דוד. 

בליבנו, בליבנו...

ירושלים שלי

אמר הרוכל ממזכרת משה: 
ירושלים שלי 
היא מחנה יהודה בערב חגים 
שבת של "פפיטס", קללות נהגים 
וחומוס של רחמו וריח דגים 
וחומוס של רחמו וריח דגים, 
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי 

ירושלים, ירושלים, 
ירושלים שלי. 
ירושלים שלי... 

אמר הסנדלר משכונת קטמון: 
ירושלים שלי 
הוא שבע שנים של גשמים בבלוקון 
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון 
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון, 
שבת - הצגה ראשונה באוריון 
גם קטמון ג' היא בשבילי 

ירושלים שלי... 

אמר הבלן ממאה שערים: 
ירושלים שלי 
היא שטריימל שחור וספרים אפורים 
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים" 
ו"בת ישראל לא תלך בקצרים", 
היא לחש תפילה לימים אחרים 
לא כאן, כי למעלה קורצת היא לי 

ירושלים שלי... 

אמר הצעיר שם ליד שער שכם: 
ירושלים שלי 
היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות 
אחות שהלשינה ובור עם פצצות 
אחות שהלשינה ובור עם פצצות, 
מצעד עצמאות, וידיים קפוצות, 
"יס סר, ווט דו יו לייק? קבב אור שישליק?" 

ירושלים שלי... 

אמר החייל מאשדות יעקב 
ירושלים שלי 
הייתי בה פעם בבוקר של שכול 
סימטה וצלף בצריח משמאל 
מאז לא חזרתי פשוט לא יכול 
אבנר וגדי - שניהם בשבילי 
ירושלים שלי.

ירושלים האחרת

אהובתי על מגדלייך הגבוהים, 
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים 
קשה קשה שלא להיות בך נביאים, 
או לפחות משוררים ירושלים. 
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות, 
את המלכות ואת הדם ואת החרב 
אני רוצה להיות הילד הראשון, 
שיתעורר בירושלים האחרת. 

ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום. 
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום. 

אהובתי מול בית הספר לשוטרים, 
ומול אותה גבעת תחמושת דם ועצב 
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים, 
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב. 
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב, 
עברית צרודה כזאת וערבית ניחרת 
כשהעתיד על החשבון פורע חוב, 
במפרעה לירושלים האחרת. 

ירושלים, ירושלים... 

אהובתי אבני הכותל החמות, 
משננות אחרי אלפי פתקים של צער 
את מעופן של היונים על החומות, 
עם המחר המתהלך בך צעד צעד. 
ומול מגדל דוד שבים האוהבים, 
ימין משה ואבו טור אט אט וחרש 
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים, 
אז לילה טוב לירושלים האחרת. 

ירושלים, ירושלים...

שובי בת ירושלים

אור נדלק בבית הכרם, 
נר זורח בניות, 
בגונן הילה זוהרת 
ועיני אל תלפיות. 

בקוממיות בוקע, 
שיר מקשת החלון, 
מגילה מזמור נובע, 
אל אוקיינוס הלילות. 

שובי, שובי, בת ירושלים 
אל ביתי, אל יום קודשי, 
הריבון גמל עלייך 
ועלי, ועל נפשי. 

סהר של שבת הגיח, 
שט על מאה שערים, 
איש מבית לוי הופיע, 
שב מדרך נס הרים. 

כוהנים עברו בחושך, 
בבואם מעיר גנים, 
עם אפוד, זהב וחושן, 
רימונים ופעמונים. 

שובי, שובי, בת ירושלים... 

אל רמת רחל יגיעו, 
מלאכים ושנאנים 
את ימין משה ירגיעו, 
משכנות שאננים. 

מישהו מרבד יניח, 
על עין כרם הרדומה 
ושלוה גדולה יבטיח, 
לרחביה ורוממה. 

שובי, שובי, בת ירושלים... 

הריבון, הנה גמל עלייך 
נומי, נומי עיר שלם 
הנידח במשוררייך 
את שירך הנם חולם. 

(באדיבות שירונט, כמובן.)

http://kaye7.school.org.il/topics_jerusalem.htm

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל