ללידה2 בתי החולים מעולים ומאפשרים,לגבי תנוחות עין כרם יותר פתוח.

לאחר הלידה בעין כרם יש ביות מלא,בשערי צדק אין לפעמים יש אם הנשים בחדר גם מסכימות,ובין 7-10 התינוק בתינוקיה.

לגבי שבת בשערי צדק יהיה פחות חילול שבת.

אישית-ממליצה בחום על עין כרם.

אני ילדתי בעין כרם אז אני יכולה לתאר לך מה היה אצלי, אני לא יודעת מה קורה בד"כ..

ללידה:

מיילדת יהודיה- כל המיילדות היו יהודיות (גם אצלי וגם אצל אחותי ב3 לידות של כמה משמרות)

רופא- ילדתי בוואקום אז היה הרבה צוות ביניהם גם רופאים (עדינים ומאוד מקצועיים, למרות שלא הייתי מוכנה לזה לא נגרמה לי אי נוחות)

ליווי- לא הייתי עם דולה אז לא יודעת.

מה שכן- לאורך כל הלידה הייתי עם אמא שלי ובעלי, מיילדת (כנראה מתלמדת כי היא הייתה איתי כל הזמן) ומיילדת מקצועית ממש שבאה מדי פעם.

קשובים- כל הצוות היה מעולה!! המיילדת הרגיעה אותי ודאגה לי כאילו אני הבת שלה, שיתפו פעולה עם מצבי הרוח שלי, שמחו איתי עם כל התקדמות בפתיחה וכו'. המרדים התנצל שהוא הולך להכאיב לי, שמר על הומור גבוה.

הרופא שעשה את הוואקום ממש ממש התנצל על זה שהוא הולך לעשות את זה ושאל אם זה בסדר מבחינתי.. כבר הרגשתי צורך להרגיע אותו שאני לא כועסת עליו או משהו..

מקלחת נגישה וזמינה- יש בחדר לידה, לא יודעת מה המדיניות אחרי ששמים אפידורל.

פרטיות בחדר לידה- לא זוכרת בעיה עם זה. תמיד דאגו לכסות אותי אחרי כל בדיקה,

לאחר הלידה:

שמאפשרים ביות מלא, ללא כל הבאה לתינוקיה, כולל לאחר הלידה- יש מחלקה לביות מלא

שמאפשרים ליווי של אישה (אמא שלי או חברה) למשך האשפוז ביום ובלילה ללא הגבלה על השעות, שתשב לידי ותעזור לי בשעת הצורך- בבייות מלא מחייבים ליווי במשך הלילה.

שבת- אני ילדתי ביום חמישי והייתי מאושפזת בשבת- לדעתי ניתן למנוע יותר חילול שבת, לא התייעצנו לפני כן עם רב, דברים שנתקלתי בהם וכדאי לברר לפני כן (גם הלכתית וגם מבחינת מדיניות בית החולים)- בדיקת חום- בדקו אותי במודד דיגיטלי- אולי יש אפשרות למדחום כספית?

רישום אוכל וטיטול של התינוק- האחות שאלה אותי מתי האכלתי את התינוק וכמה טיטולים רטובים עשה, לא ידעתי אם לענות לה או לא, כי אם אני עונה לה היא תרשום ואז אני יותר אקטיבית בחילול השבת שלה..

איתי הצוות היה מאוד עקבי עם הרישומים כי התינוק היה קצת קטן, אולי עם אחרים יוכלו למשוך את התיעוד עד מוצ"ש..

אווירה בשבת- היה ממש ממש מעולה! הרגשתי בנופש.. לא יודעת מה קורה בד"כ, בשבת שאני הייתי היינו כמה זוגות דתיים שהסכימו לנו לאכול סעודות שבת בחדר האוכל ביחד.

את רוב האוכל אנחנו הבאנו, אחרי שהיולדות סיימו לאכול הסכימו לבעלים לאכול חופשי ממה שנשאר (והיה הרבה..) מבחינת השעות יצא שהתחלנו את הסעודות אחרי שרוב היולדות סיימו כבר ולא דחקו בנו לסיים..

המלצה כללית למי שיולדת בעין כרם:

לא מרשים להוציא כלים מחדר האוכל לחדרי האשפוז ולכן כדאי להצטייד מראש בכמות חד"פ מספקת למצב שיש קושי להגיע לחדר האוכל (אחרי תפרים..) אני פיספסתי ארוחה בגלל שלא היה לי וחבל..

גם עם חד"פ לא אוהבים את זה אבל לא עושים בעיות..

בלידה הראשונה ילדתי בשע"צ. מבחינת שבת זה היה יותר טוב מעין כרם, אבל בכל השאר עין כרם היו יותר טובים. ואני אפרט:

בלידה בדר"כ היו רופאות, אבל היו גם רופאים כולם יהודים. גם המיילדות היו כולן יהודיות.

מאוד התחשבו בכאב שלי במהלך הלידה. 

 בעלי ואמא שלי נכנסו איתי ללידה בלי שום בעיה.

בתוך חדר הלידה יש מקלחת וגם יש פרטיות לא רואים אותך ואת לא רואה אף אחת...

וגם אח"כ מאוד נוחים עם התינוק - רוב הזמן הוא היה איתי אפילו שלא ביקשתי ביות מלא, וכשבקשתי שישמרו עליו כי אני רוצה לנוח או משהו כזה אז שיתפו איתי פעולה.

ובנוסף, בעלי יכל לבקר אותי באיזו שעה שרצה ולא אמרו לו כלום ואפילו כשהיתה אפשרות הוא נשאר לישון לידי. 

בהצלחה!!!

לידה קלה עם שליחים טובים ובבריאות. 

כשהייתי בסיור בחדרי לידה  והסבירו על האופציה של ביות מלא היא אמרה שבעלים נשארים לישון עם נשותייהם מה שאומר שיכול להיות שבלילה יתכן ויהיה איתך גבר בחדר....

תבררי אם לא עמוס שם מיוחד כי אחרת זה לא נעים..

ילדתי שם פעמיים וממש נהנתי!

היתי בלידה עם 3 אנשים והיה בסדר אף אחד לא ראה אותי, 

מילדות מקסימות!!

אוירה נחמדה מאד, היתי עם הבת שלי רב היום פרט לזמנים שהם מקלחים ומחתלים ושמחתי על כך

מה שכן התינוקיה שם צרחנית 

בעלי הגיע מתי שרצינו ואחרי הלידה הוא ישן לידי עד מתי שרצה..

שיהיה בשעה טובה ובקלות

אני מצטרפת לכל אלה שהיו מרוצות מעין כרם עד הגג, מהמקצועיות ומהיחס והכול (וזה אחרי שילדתי גם בשערי צדק ובהר הצופים), וגם כבוד לפרטיות שלי היה יותר מבכל בי"ח אחר, אבל לשאלתך - כן, יש שם מיילדת ערבייה (טיפלה בי חלק מהזמן). מצד שני - עין כרם הוא היחיד בירושלים (ובין היחידים במדינה) שערוך לביות מלא ממש 24 שעות ביממה למעוניינות, כולל בדיקות לידך והכול.

אצלי ואצל שותפתי לחדר, היינו בלי מלווה רוב השעות. אני כותבת את זה גם כי כתבו לך באחת ההודעות שחייבים מלווה בלילה - אז זה לא נכון מניסיוני, וגם כי שבת שלי שם הייתה די מבאסת. עשיתי טעות, לא הייתי ערוכה מראש. נדהמתי לגלות שאין שום התחשבות בצרכים של שומרות שבת. באחת הארוחות לא היה אפילו לחם - כמובן שאין מה לדבר על לחמניות ללחם-משנה או מיץ ענבים... וכיוון שהייתי בביות מלא, ולא מוציאים תינוק מהמחלקה, ולא היה אתי מלווה - לא הייתה לי דרך להשיג סעודת שבת אמיתית (אפילו רק לחמניות ומיץ ענבים) מארגוני חסד שפועלים בבית החולים. התחננתי שירשו לי לקחת ארוחה לחדר, כדי שאם בהמשך היום יגיעו אנשי החסד הנ"ל למחלקה אוכל לעשות לי סעודה בחדר אחרי קידוש. במאמצים גדולים הסכימו, זה לא היה פשוט. מבחינתי הסיפור הנ"ל לא היה מונע ממני ללדת שם שוב (כי מכל בחינה אחרת היה מצוין), אלא רק הייתי לוקחת בחשבון בפעם הבאה לבוא מצוידת בכל מה שאני צריכה.

מעולם לא ילדתי העין כרם.
אך מסיפורים של חברות, אצלם יש מענה גדול לדברים שחשובים לך כמו:ביות, יחס יותר אישי

מחלקות גישות בלידה וליווי בחדר לילה של 2 אנשים אפשר גם בשערי צדק וגם בעין כרם..

לגבי שבת.
אני ילדתי פעם אחת ובשע"צוהתאשפזתי שם בשבת כך שאני יכולה לספר שמאוד דואגים שם: להדלקת נרות, ציוד לקידוש והמוציא בחדר אוכל. ארוחות יותר שבתיות.
וגם כשלקחו ממני דם (בשבת) זה היה רופא ערבי.

לגבי לידה בשבת הבנתי שתמיד טוב לבוא עם פרטים אישיים(ת.ז, שם וכאלה) כתובים על פתק בכמה עותקים כדי למנוע חילול. וגם פתקים של חתימות שלך. ומצרפים את זה לתיק..

אני ילדתי ממש שם בשבת. (שערי צדק)

הם נתנו לבעלי להיות שם, וגם לדולה, הם  נתנו לבעלי להביא זוג נרונים כדי שאני אברך עליהם אחרי שהוא הדליק אותם, כאילו אני הדלקתי (כשאסור בעיקרון להדליק נרות שם..!)

לא הייתי צריכה לחתום על אפידורל, אלא רק שמעו הסכמה בע"פ וחתמה במקומי הערביה העוזרת שלהם שם.

היא בעיקרון (הערביה) מגיעה כל פעם כשקוראים לה לעשות את מה שצריך, אפילו אם זה להרים או להוריד את הכסא...

תכלס - אם את יולדת מותר לך לעשות הכל לבד. לאחרים אסור - לך מותר. באיזשהו שלה כבר לא קראתי לה, עשיתי לבד. כי אי אפשר אחרת.

אצלי היו תמיד רופאות שעשו את הבדיקות הפנימיות, ום היה צריך אז רופא היה שם ליד ואמר להם מה לעשות ושאל אותן. אבל השתדלו שתמיש תהיה שם מישהי ולא מישהו.

אני אישית הייתי בחדר של הניתוחים, אז את כל הסעודות וכל הדברים הביאו לי לשם, הבדלה יש בפרוזדור, מי שיכולה - מגיעה לשם.

בשבת צריך לבקש מראש מארוגני החסד שיביאו את מה שאת צריכה.

כשאני הייתי שם בעלי דאג לכך רק צריך להיות מודעים לאפשרות ...

 גם ביום חול  אפשר להיעזר בהם במידת הצורך.

להיכנס ליולדולת ג'.

היה תענוג שם הפעם (לידה חמישית)

רגוע שקט קטן וללא ערבים.

מומלץ!!

אני מניחה שזה שלא ראית ערבים זה מקרי. לא נראה לי שיש להם מחלקה שבה באופן כללי אין כניסה לערבים.

אם הייתי שומעת אותה מדברת כשנכנסנו הייתי אומרת משהו, אך שמעתי את קולה רק לאחר כחצי שעה. ברגע שירדתי מהמיטה שניה לפני הדלקת נרות עברתי חדר. כשקלטתי שהאשה שם לא דתיה חזרתי לבקש לעבור שוב חדר ואז היה מצוין, אז ערביות יש תמיד!

שקשובים ליולדת---100 אחוז! מדהים איך קיבלו טבעית את הדרישות שלי (לא לחתוך חבל טבור, אכפת לך לצאת? תוכלי להשתמש בשמן הזה לעיסוי? תכבי את האור בבקשה....., אני יולדת טבעי...)

שמאפשרים ליווי של שניים בו זמנית, גם בעלי וגם דולה----מאפשרים (אצלי- בעלי ואמא)

שתהיה מקלחת נגישה וזמינה- יש. ובאחד החדרים יש אמבטיה

פרטיות בחדר לידה - שמאפשרים לסגור את הוילון עד הסוף--- כשביקשתי-

לאחר הלידה:

שמאפשרים ביות מלא, ללא כל הבאה לתינוקיה, כולל לאחר הלידה---- מאפשרים, יש ביות מלא ממש שווה!!! באגף של הביות המלא בכלל אין תינוקיה....

שמאפשרים ליווי של אישה (אמא שלי או חברה) למשך האשפוז ביום ובלילה ללא הגבלה על השעות, שתשב לידי ותעזור לי בשעת הצורך. - אני זוכרת שיש איזו אופציה כזו, אבל היא מסובכת.

השאר- לא יודעת..

גם לי היו חשובים כל הדברים שכתבת ועוד כהנה וכהנה... ועל כן כלל לא התלבטתי וילדתי את כל ילדי בבית.

 גם אם יש לך סיבה מיוחדת ללדת דוקא בבית חולים כדאי להצטייד במלווה מתאים ובאסרטיביות בשרוול כדי שהלידה שלך תהיה שלך ורק שלך... ואפשר להגיע ללדת ולחזור הביתה. מדוע להתאשפז?? לא עדיף לנוח בבית?

בעז"ה שתהיה לך לידה טובה וברוכה!

ואיני שואלת כבר על לידה בבית, היו הרבה שרשורים בדיון הנ"ל. אני שואלת על התינוק. שאלתי באחת הלידות את רופאת הנשים שערכה סיורי מחלקה מדוע לא להשתחרר, אני פשוט מתעבת את האשפוז ביולדות, נעים ככל שיהיה. תשובתה היתה שאם יש בעיות משמעותיות לתינוק, הן בדר"כ עולות ביממה השניה לחייו וזו הסיבה להשגחה הנוספת עליו.מאז אני מכניסה לעצמי לראש שזה חלק מעסקת החבילה ולא כדאי לחשוב על שחרור מידי מוקדם, אם כי כל לידה אני משתוקקת לחזור הביתה מהשניה שאני  יורדת מהמיטה שעה אחרי הלידה... 

על איזה בעיות אפשריות היא מדברת? ומה אחוז הסיכון לסיבוכים שכאלה? האם הינו מצדיק אשפוז גורף לכל היילודים. והאם אין סימנים מחשידים או מקדימים שבמקרה הצורך יגרמו לנו לפנות לבדיקה או טיפול?

למיטב הבנתי התשובות לשאלות אלה הן שיילוד בריא לאחר לידה בריאה, קטנים הסיכונים שייכנס בפתאומיות למצב חירום קטסטרופלי שמחייב אשפוז מוקדם... בד"כ ב"ה אין כל סיבוכים ובכל מקרה אני מאמינה שניתן לזהות התפתחות של בעיה בזמן.

העניין הוא שלדעתי מקום של אדם בריא ובעיקר של תינוק בריא איננו בבית חולים. ובריאים אינם זקוקים להשגחה רפואית. זה רק עלול לגרום נזק מיותר (להדבק באיזה זיהום ביתחולימי אלים למשל, או ליפול קרבן לאיזו false positive של בדיקה מיותרת)

אחשוב ואברר עם רופא הילדים שלנו מה הוא אומר ואולי הפעם אעיז להשתחרר מהר יותר(כל לידה אני חולמת על זה). לא חקרתי את הרופאה אז, אך לא מדובר בדברים שמצריכים דוקא עוד אשפוז אך בהחלט מעקבים עתידיים שונים  ואני מסכימה איתך שבי"ח הוא לא מקום לבריאים. 

אני כל הזמן קוראת ולומדת מהתגובות, פשוט נמצאת רוב הזמן ממחשב אחר, ואני לא מצליחה לשחזר את הסיסמא שלי. אז פתחתי ניק נוסף.

קודם כל, חבל ששערי צדק ו/או ביקור חולים לא נותנים מענה לביות מלא. כן קיים בית חולים אחר שהתשובות חיוביות לרוב הבקשות שלי - לניאדו. כחיפאית לשעבר, הרווחתי בנסיעה ללניאדו גם שקט נפשי במיילדות יהודיות, גם לידה ואשפוז שמאפשר לשמור שבת, וגם ביות (פחות טוב מעין כרם, אבל בכל זאת ביות כמעט מלא). 

ההתלבטות כיום בין עין כרם לשערי צדק, קשורה מבחינתי ללידה ואשפוז בשבת.

לכן יש לי כמה שאלות -

1. מישהי יודעת מה הזכויות שלי, כמה הכי מוקדם מותר לי מבחינה חוקית לצאת מבית החולים (למקרה שאני יולדת בעין כרם ביום שישי, או בשערי צדק בשבת - בשני המקרים, אם בעזרת ה' שהכל ילך חלק, אעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם אחרי הלידה, כמה שעות אחריה).

2. מבחינת שבת בעין כרם - הטיפים שאספתי מהתגובות שלכם - להביא פתקים עם חתימה (זה באמת קביל??), מיץ ענבים, כלים חד פעמיים, נרונים. לחמניות. טלפון של ארגון החסד (למישהי יש?).  אשמח לטיפים נוספים ללידה בשבת / אשפוז בשבת.

3. מה הזכויות שלי לסרב לטיפול - בקשר ללידה - לסרב למוניטור 20 דקות, שזה יכול מאוד להוריד את הכוחות שלי. בקשר לשבת - לסרב לחתום, לסרב לעשות בדיקות בשבת. לסרב להישאר מאושפזת. - מישהי יודעת מה נהוג, ומה הזכויות שלי מבחינה חוקית?

תודה רבה!!

לגבי לידה בשבת ואשפוז בבית חולים - כדאי לבקש מראש את הטלפון של הרב בביה"ח ולהתיעץ איתו, הרבנים מכירים את רוב הבעיות.

צריך לדעת - תשאלו אתהרב שלכם - שיולדת מותר לה להתקלח במים חמים בשבת אחרי הלידה, ובכלל להכיר אתהלכות היולדת בשבת - יש הרבה דברים שמותרים לה, אנחנו שוכחות אבל גם בימינו זה עדיין מצב של פקוח נפש.

לגבי סרוב לבדיקה, סרוב לבדיקות - מאד קשה לי לייעץ לך, כי הרבה מהבדיקות הם חלק מנוהל קבוע, וחלקם הם בבחינת פקוח נפש. גם הנהלים נקבעו לא לחינם, אלא כי הם הכרח, אך יש מילדות שמיישמות אותם יותר מדי ברוחב לב. אם 20 דק במוניטור מעייפות אותך כל כך, חשוב לשתף בכך את המיילדת ותקבלו החלטה משותפת.

שחרור מאשפוז - בדר"כ משחררים 48 שעות לאחר הלידה, אם אין סיבוכים, דימום מוגבר, חום אחרי לידה ובעיות אחרות. גם כאן כדאי להקשיב להמלצות הצוות המקצועי - לי נתנו להשתחרר משערי צדק יממה וקצת אחרי הלידה (כי היה להם עומס...) ולא היו לי סיבוכים, אך אם ממליצים לך להשאר 3 ימים לקבלת אנטיביוטיקה בווריד במצב של חום שלאחר לידה - לא כדאי לזלזל בזה, ההשלכות יכולות להיות מזעריות עד קטסטרופליות, תלוי במצב.

לגבי חתימה בשבת,

בתי החולים לא אוהבים את זה, אבל לפי חוק זכויות החולה יש אפשרות:

14. אופן מתן הסכמה מדעת

(א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

אני ממליצה להדפיס מראש את חוק זכויות החולה ולמרקר את הסעיפים 14ג, 14ד, כדי להראות במידתהצורך לרופאים/למיילדות. (אפידורל, למשל, נחשב לטיפול המנוי בתוספת. הלידה עצמה אינה טיפול מנוי בתוספת ולכן לא צריך לחתום עליה).

מה שנכון הוא שאף אחד לא אוהב כשמנפנפים מולו באמצע לידה במסמכי חוק ונהלים, זה עשוי לעורר אנטגוניזם, ולכן קיבלתי כאן רעיון - להכין מראש מדבקות לבנות עם שם, חתימה ומס' ת.ז, ולנסות קודם לתת להם מדבקה חתומה מראש בחתימתך. רק אם זה לא יעזור ניתן להזכיר את החוק, ואם תדעי לומר שזה מופיע בסעיף 14, הסכמה מדעת, סעיף קטן ג  - יניחו שאת עורכת דין ויכבדו אותך יותר...

רק אם גם אז לא יסכימו לתת טיפול ללא חתימה לעיניהם ממש, הייתי מוציאה את ההדפסה של החוק.

ביות מלא.

מה שהציק לי, בבוקר היתה אחות, דתיה, שבלי לחשוב פעמיים- הדליקה את האור, שיחקה עם המזגן, וניסיתי לבקש ממנה לא לעשות את זה- אבל היא אמרה שמי שאיתי בחדר לא אשמה שאני דתיה. 

וכשביקשתי לעשות לתינוק בדיקה מסויימת במוצ"ש- היא אמרה שא"א כי ישחררו אותי מהר ולא יספיקו (לא נכון, לקח לנו זמן עד ששיחררו אותנו והם היו מספיקים..)

בצהריים היתה אחות, שהסכימה שאני אזכור מתי הוא אכל\עשה בטיטול וכו' והיא תרשום במוצ"ש.

וכהשכנה לחדר כיבתה את האור בשירותים בטעות- היא קראה למנקה הערביה שתדליק.

כלך שזה מאד תלוי על מי את נופלת..

לגבי ארוחות- בעלי היה איתי, אז הוא הלך להביא לנו אוכל מארגון החסד, ועשה קידוש וכו'.

זה  גם מאד עזר- כי אין דרך לרא לאחות בלי ללחוץ על הכפתור החשמלי, אז במקום שאני אלך עם התפרים- הוא הל כשהייתי צריכה משהו.

אז באמת שבת בעין כרם זו לא חוויה מרנינה.

אבל הלידה עצמה, והאשפוז בביות מלא- היו מעולים. מיילדת מדהימה, המרדים היה מעולה (אני מאד פחדתי מהאפידורל, והוא היה ממש עדין ובקושי הרגשתי..) בעלי והדולה (המדהימה ) היו איתי כל הזמן, והמיילדות היו בתיאום מלא עם הדולה ונתנו לה לעזור.

ולגבי הביות המלא- אצלי הם בהחלה ביקשו שאני אביא אשה ללילה, ולא את בעלי.

באמצע הלילה הגיעה אשה אחרי לידה- עם בעלה. 

ואח"כ גיליתי שאם היינו מתעקשים- בעלי היה יכול להשאר. (בביות המלא, כי הייתי עם תפרים וצניחה של ברזל והייתי צריכה עזרה)

הייתי מאושפזת שם בשבת (רצינו להשתחרר מוקדם אבל בסוף רצו שהתינוק ישאר תחת השגחה).

1. אפשר לבקש להשתחרר מוקדם, לפעמים הם מסכימים (תלוי במצב התינוק)

2. לנו היו נרות בדלפק אחיות ובעלי הביא מיץ ענבים+ארוחות שבת (כולל חד"פ) מאירגון החסד ששם, בנוסף הסתובב בחור שעשה קידוש והבדלה בכל מחלקה לנשים. אם יש איתך מלווה בשבת הוא יכול להביא את האוכל מארגון החסד (בעלי הביא לעוד נשים שהיו בלי מלווה). 

בקשר למלאכות בשבת, תשאלו את הרב שלכם. לנו הרב אמר שמותר לעשות בשביל יולדת מה שהיא צריכה בשביל להרגיש טוב אבל עדיף שינוי (לכבות אורות, להתקלח במים חמים). אנחנו עשינו שקילה בשבת לתינוק כי הוא לא עלה במשקל (אבל בדיקת שמיעה למשל דחינו, כי זה לא נצרך בשבת דווקא). בכל מקרה אצלנו הרופא ילדים היה גוי (ערבי) אבל האחיות היו יהודיות.

בעינכרם יש מוניטור אלחוטי, ואצלי זה שינה לגמרי את חוויית המוניטור  מלידות קודמות. עם אלחוטי אפשר לקום, להסתובב, להתכופף, לעשות הכול! אז אולי לא שווה לריב על זה...

קודם כל - מה זה אומר? איפה מחברים אותו?

האם בשערי צדק יש אותו?

בלניאדו יש אותו ? (שוקלת לנסוע לקראת לידה לשבתות לחמותי שגרה בנתניה)

תודה!

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...