רק שכואב לי בעיניים הצבעים האלה...

שזכינו לשירשור כזה טוב!

אמנם זה לא מוזכר מפורש, אבל נראה לי שמקומה של פינה זו - בלנ"ו, האוירה ... האוירה... חחחח סתאאאם! תודה.

זה כואב בעיניים

לא מסכימה עם המשפט

הוא כתוב לגמרי סיסמא

זה כמו להגיד למישו לחוץ "תירגע! אל תהיה לחוץ!"

ראבאק- איך עושים את זה??? ומה זה מועיל שאתה אומר לי?

למה להשלים עם דברים? התאמצתי לשנות אותם!

אם הייתי משלימה- כבר הייתי משלימה מראש איתם- לא מתאמצת לשנות, לא מנסה...

ומה הקשר של להיעזר בסבלנות?

סבלנות נועדה רק למי שמאין שמאמציו ישאו פרי- רק יקח לזה זמן

מי שבוחר בהשלמה- מקבל שמאמציו נכשלו  וגמרנו

קיצר משפט לא סגור על עצמו לדעתי

בס"ד בר"ה

שמישהו יקח יוזמה, ויכין רשימה של צבעים שהולכים ביחד

המשפטים של רבינו בהסתכלות ראשונה, הם הכי סיסמתיים שיכולים להיות..אבל, וזה אבל גדול, שרבינו כשהוא אמר את המשפטים האלה, הוא לא בא לגלות איזה דרך חדשה, או גילויים למיניהם, הוא בא נטו לחזק ולקרב יהודי לאביו שבשמיים!!

ולכן, אם מסתכלים על המשפטים שלו בתור סיסמא, זה לא יעבוד ולא ישנה, יחזק, ירים וכו'..

אבל אם מסתכלים באמת על המשפט, ונכנסים אליו, מתעמקים בו, בוחנים אותו, מכניסים אותו לחיי היום יום, פשוט לחיות את המשפט..הכל נראה אחרת!!

הדוגמא שהבאת, שזה כמו להגיד למישו לחוץ "תירגע! אל תהיה לחוץ!..היא לא כ"כ דומגא נכונה, כי רבינו כשאמר את הדיבורים האלו, זה היה מכל הלב נטו!! כשיהודי היה בצער, רבינו היה איתו בצער בדיוק כמוהו...לא חוכמה להגיד למישו לחוץ, "תירגע! אל תהיה לחוץ!" כל עוד אני רגוע...נראה את האדם אומר למישו או לעצמו להיות רגוע, שהוא עצמו לחוץ!!

לכן המשפטים של רבינו הם משו אחר לגמרי..רבינו עבר יסורים כאלה נוראיים בעולם הזה, ואחרי כל לומר משפטים שכאלו, זה באמת גדול!!

וזו גם המטרה שלי בהבאת המשפטים הנה...לתת אור בימים שכאלה!!

על כל אחד ואחת פה, עוברים כל מיני דברים כל יום! ומשפטים מופלאים שכאלה, יכולים מאוד לעזור, ואם הצלחתי להעלות חיוך של אמונה, שמחה, אהבה למישהו/י פה...שווה הכל!!!!

ובקשר למשפט עצמו אנסה לענות על מה ששאלת, לפי דעתי הדלה...

כשרינו אומר פה "להשלים עם הדברים" לא נראה לי שהכוונה, פשוט להשלים ולעמוד במקום, ולא לנסות לשנות!

אלא ש-"השלמה" פה, הכוונה, קבלת הדבר באהבה, כשנופל על האדם איזה ניסיון ל"ע, אז רבינו אומר, יש 2 אופציות..לאכול סרטים, להילחץ, להיטרף, להתעצבן וכו' או פשוט לומר לה' תודה ולנסות לעבור את הניסיון בהצלחה..ואם יש משו לשנות (באותו ענין) גם את זה תעשה..אבל עד שתצליח לשנות, בינתיים תשלים עם המציאות ותאמר תודה לה'!!!

ההשלמה עם המציאות, לא סותרת את הניסיון לשנות!!

לא השלמה שאנחנו מכירים

ההסבר שלי למילה "השלמה" הוא תשובה גם לקושיא השניה שלך

מקווה שהובנתי

וסתם לידע כללי, רבינו לפעמים אומר מילים, שכיום המשמעות שלהם היא אחרת, אבל זה לא מה שרבינו התכוין, אם תהיה לי איזה דוגמא אני אעלה אותה לפה בע"ה...

אשרייך לגמרי כל הישועות

http://www.colormatch.co.il/

http://kuler.adobe.com/#themes/rating?time=30

תשחק איתם... הם נראים טוב

אני לא רגילה לסיגנון שכתבו בו חיי מוהרן- זה ככ שונה מהשפה שרגילה בכתבי רבי נחמן שקשה לי להאמין "שזה אמיתי"....

אבל זה בעיה שלי

כנראה אני צריכה לחזור לספרים של האיקזסטינציאלי האימננטי

ברור שרבי נחמן אמר את זה באמת מניסיון ומניסיונות בחיים, ומלב חם לכל יהודי- אבל כדי שהרגשה תעבור מאדם אחד לאדם שני- צריך הרבה מאוד מילים כדי שהמסר יעבור לכל גווניו והתהליכים שבו

מה שלא היה מובן במשפט אחד- ניסית להתחיל לבאר בכמה פסקאות... וגם אז זה לא באמת מספיק כדי להכניס לי ללב את התחושה שרבי נחמן רצה להעביר.

זה סוג של בעיה- א"א לחבר USB ממוח ולב של אחד- לשני- כדי להעביר מסר ישר ונקי, תמיד צריך כלים של מילים.

כשאתה מסביר את מושג ההשלמה- אתה מביא גורם שלא הוזכר במפורש קודם: לומר להשם תודה .

בעצם מקופל פה תנועה אדירה של עבודה של האדם- מלהיות פעיל ומתאמץ- ללהיות מודה- כלומר עוצר ומתבונן, מפסיק את הפעילות שלו ומוסר את המפתחות הפעילות למישהוא אחר( כלומר השם יתעלה).

וזה בא במנק' אמונה חזקה ומבוררת- וביטחון חזק בהנהגת השם בעולם. וזה בכלל מקצוע בעבודת השם....

ככה שהמשפט שלך לא חיזק אותי-

 רק נתן לי רמז לבערך 10000 ספרים של לימודים עמוקים שכן חיזקו

למה קיבלתי משהוא מהרמז? כי היה הכנה קודם..

וזו הסיבה שמשפט כזה לא יכול להיות כל תשתית בנין האמונה של יהודי. שאי אפשר כנראה ללמוד רק את זה.

(ממש כיף לי לחפור!)

(וטוב שלפחות אני חופרת על עיניין בעבודת השם- כשאני פה במקום לעבוד על עבודה  בלימוד ללימודים... זה מרגיש מינימום של  ביטול תורה\ בזבוז זמן)

בס"ד בר"ה

אפשר לפתוח כבר "השיעור היומי"

אני מצטט אותך:

"ברור שרבי נחמן אמר את זה באמת מניסיון ומניסיונות בחיים, ומלב חם לכל יהודי- אבל כדי שהרגשה תעבור מאדם אחד לאדם שני- צריך הרבה מאוד מילים כדי שהמסר יעבור לכל גווניו והתהליכים שבו"

הענין של "המשפט היומי" זה רק כדי לתת חיזוקים אחרי ימים קשים, או אור בימים חשוכים!!

מי שרוצה"הרבה מאוד מילים" מוזמן לפתוח את ספרי רבינו, שם מבואר יותר באריכות ובפירוט..

"השתכפות הנפש" "משיבת נפש" וכו'..

אשרייך בלאפה

בס"ד בר"ה

אתה שבת ביישוב? נריב כבר שם!

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!