אמבטיה,עיטוף ולישון עם מוצץ/חיתול בד.

בס"ד

דיבור שקט אליו

מוצץ [המציל!!!]
 

זה מאוד משתנה משלב לשלב

זה עוזר להם להרדם הרבה יותר טוב מאשר על הגב!ואחר כך מקסימום הופכים אותם בעדינות.

או אחרי הנקה

ממש לא ממליצה להרגיל אותו לרק חושך,שקט מוחלט וכו',אחרת זה פשוט בלתי אפשרי......

חיבוקי חם ואוהב מלב אל לב

בד"כ משכיבה את הקטנה על הבטן, כי היא ישנה מאוד טוב ככה, וכשאני משכיבה בפועל והיא קצת מתעוררת, אני טופחת על הגב קלות ואומרת "ששש... ששש...". למשך שתי דקות בערך.

השאלה שלי היא- נגיד שהתינוק ישן ויש לך אפשרות ללכת לישון גם כן (סיימת לסדר בבית או מה שלא יהיה), ועוד כמה דקות יעברו שלוש שעות מאז שהתינוק אכל. יכול להיות שהוא יתעורר כדי לאכול, ויכול להיות שלא (כבר קרה בעבר שלא).

מה תעשי, תעירי אותו לאכול, או שתיתני לו להמשיך לישון?

צריך גם להביא בחשבון שאולי אם תעירי אותו לאכול, הוא יישאר ער ולא יירדם בחזרה (גזים וכד').

אז מה כדאי לעשות?

הוא יידע להגיד לך כשהוא רעב...

ההרדמה שלנו לוקחת המון זמן, חיבוק (גם לכן קורה שהוא משתולל לפני שינה כאילו נאבק עם עצמו לישון), ואז תפיחות וששש כשהוא בעריסה

הוא נרדם ואז שאני בטוחה שכבר זהו, תמיד הוא מתעורר ובוכה שהמוצץ נפל "(אפילו עם חיתול) או מה שלא יהיה.

וככה יכול להיות גם 40 דק הלוך ושוב.

ואולי זה לא הכי טוב, אולי אני עושה הרגל רע עם מוצץ וטפיחות וששושואים ואחרת הוא לא ירדם? יש פה ותיקות שיענו לי?

השאלה שלי היא לגבי תינוקות פיציים - בגילאי חודש-חודשיים, ואפילו שלוש.

אגב, גם אצלי הוא צריך לעבור כמה רגעי עצבנות עד שהוא נרדם...

אז מה עושים כדי שהוא ילמד לישון לבד לפני שהוא נכנס למעון? הרי במעון אף אחד לא ינדנד אותו בידיים כדי שהוא ירדם...

משתף פעולה? צורח? משתולל? משהו אחר?

מעבר לזה, עוד אין לי רעיון בשבילך...

עם הבכורה שלנו, כשהיא הגיעה לגיל תשעה חודשים בערך, התעייפתי משיטת ההרדמה שלה (כל פעם לשבת לידה בחושך עד שהיא נרדמת, משהו כמו חצי שעה או יותר, כשאני לא עושה כלום כדי לא להסיח את דעתה). אז המצאתי את שיטת שתי הדקות- אחרי טקס השינה הקבוע, אני שמה אותה במיטה ויוצאת מהחדר. אם היא מתחילה לבכות (כמו שאכן קרה כמעט תמיד), אחרי שתי דקות של בכי רצוף (שתי דקות על השעון. זה בעצם לא מאפשר להספיק יותר מדי בינתיים), אני נכנסת לחדר, מרימה ומרגיעה אותה, מחזירה למיטה, ויוצאת מהחדר שוב. עברו עוד שתי דקות של בכי רצוף? נכנסת לחדר, מרימה-מרגיעה- מחזירה למיטה, ויוצאת מהחדר שוב. אני לא זוכרת כמה זמן זה לקח, רק שבלילות הראשונים זה לקח יותר זמן עד שהיא נרדמה (באופן טבעי), ולאט לאט זה לקח פחות.

בסופו של דבר, אם הקטנטן לא ילמד להירדם לבד, יכול להיות שייתנו לו לבכות במעון עד שהוא יירדם מרוב עייפות ובכי. זו אפשרות, יקרה (גם אם עצוב לחשוב על זה).

לפי מה שאני הבנתי וגם שמתי לב מהבן שלי - הם פשוט לומדים איך לישון אצל כל אחד...

אז הוא יודע שאצלך הוא מקבל נדנודים על הידיים וכאלה... ואצל המטפלות במעון יש דרך אחרת להירדם...

אמנם הבן שלי כבר מעל גיל שנה, אבל אם לא הייתי רואה איך הוא ישן כמו מלאך אצל המטפלת - הייתי חושבת שהוא פשוט לא מסוגל...

ובכל מקרה - אולי תמצאי כמה טיפים שיעזרו לכם אצל הלוחשת לתינוקות? או סתם אצל יועצות שינה שכותבות ברחבי האינט'? יש ביוטיוב כמה סרטונים... הוא עוד קטנצ'יק, זה אמור להיות קל יחסית בע"ה...

בהצלחה בכל מקרה

ואני מציעה לך, גם בלי קשר למעון, לעזור לו להירדם בצורה שתהייה טובה ונוחה לשניכם גם בהמשך, כי ככל שעובר הזמן והוא גדל זה נהייה קשה יותר..

בעריסה עם מוצץ ויד שלי מונחת עליו, או עם נידנודים בעריסה - אבל הוא רק צורח ומשתולל.

עם הגדולה השיטה ההדרגתית של המעבר מהידיים לעריסה עבד. איתו זה לא עובד - הוא ישר מתעורר ומתעצבן כשמניחים אותו בעריסה לפני שהוא רדום לגמרי.

אני באמת מקווה שבמעון זה יהיה אחרת

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!