שה' ישלח לך כוחות בקרוב

כבר אנשים לא מאמינים לי...

(ואני באמת מתכוון לזה, כל פעם מחדש...)

ואז מה קורה?

כל פעם מחדש

השאלה אם זה באמת מחדש -או שזה ערימה עג"ב ערימה של הנמאס לי הקודם...

ומסתבר שלא אנחנו מסובבים את המנואלה של העולם

וברוך השם שככה!

יש דברים שנמאס מהם- שצריך לקום! ולעשות מעשה!

ולשנות אותם

שלא תמשיך המציאות הזו

ויש דברים שהם מציאות טובה

אבל לנו קשה להתמיד בה...

לכן צריך לקום! ולבקש מהשם כוח!

שיתן לנו התחדשות כל פעם שנמאס לנו- שנתחיל מחדש

זה מה שאני גם אומר לחברים שלי.

אבל בסופו של יום - 

הביצוע, אוי הביצוע...

"בסופו של יום"

העיצה היא להקפיד על קריאת שמע לפני השינה

ועל מודה אני בבוקר

ככה כל יום שנגמר- באמת נגמר

וכל יום שמתחיל- באמת מתחיל

ולפעמים הביצוע אכן קשה....

(רוצה להתבכיין יותר באישי? )

של בנייה של הראיה האמונית,

צריכים גם לפעול בתכל'ס.

לבנות כלים לאורותיו ושפעת יקרת חסדו של קודשא בריך הוא.

השאלה - - - איך???...

אוקי אני אגיד לך איך מכינים כלים...

לוקחים גוש חומר

לשים אותו, ככה חזק -אבל להזהר לא להכניס בועות בטעות!  הקדר שלמדתי ממנו אמר 100 לישון לכל גוש

חותכים ממנו גודל כדור רצוי- נגיד 300 גרם בתור התחלה...

מצמידים אותו במכה חזקה למרכז ראש אובניים. אם לא יוצא לך לגמרי במרכז- זה אומר קצת איפה הראש שלך... (לא לגמרי פה...)

התנועה הראשונה היא- הצמדה, לחץ כלפי מטה. שלא יעוף, שלא יברח

אח"כ ממרכזים. את זה אי אפשר להסביר בהתכתבות.

 יש כמה שיטות לפתוח את החור באמצע- אני מכירה או עם האגודל או עם האצבע- ותמיד נותים תמיכה וקנטרה- ביד השניה- מבחוץ

להזהר לא לחפור עמוק מידי... שתשאר תחתית...

שנמשיך?

פעולות צריכות להיות- לפי אופי הבעיה

לגמרי לפי נסיבות החיים

ולפי הנסיבות של מה שמסור לך לפעול- גם אם אתה מפחד או לא מעיז לשנות את המוכר לטובת המשופר...

או מה שמסור לבורא לפעול- ולך יש תפקיד להיות מקבל ושמח במה שיש.

להיות זמח במה שיש זה לא אמירה רוחנית- זה לשים את זה קצת בצד ולהתרכז בדברים הטובים שכן יש לך...

נראה שמתבקש להביא פה כמה "למשל"ים

למשל אם הקיץ חם מידי ונמאס ממנו...

אז אפשר לעשות- להלדיק מזגן או מאוורר, ללבוש בגד קצר יותר (בצורה עדיין ראויה כמובן..) להשפריץ מים.. לאכול קרטיב

למשל יש נמאס של מי שמחפשים אישה ולבנות בית (פויי!! איך את מדברת בפורום הזה?? תתבישי!)

ואז אפשר לעשות- לנתב יותר טוב את החיפושים

ואפשר לקבל מאת השם- זה המצב צבירה שלי, השם רוצה שאני אעבוד אותו במה שהוא לא נתן לי - ואז אני משקיע ועובד ושמח בדברים אחרים שעושים בחיים (ללמוד תורה כשבאמת אין ריחיים בצווארו, לעבוד ולהתפתח מקצועית כשאפשר לעוף בלי סוף, לעשות חסד בלי גבול כי אין לך מחוייבות ראשונית לבית שלך...)

למשל יש את מי שבגיל מעל 20 כבר קשה לגור בבית של ההורים

ואז אפשר לעבור לגור בדירת שותפים (חסרון כיס... חשש ביצה...)

או אפשר לזכות במידת כיבוד הורים, לעבוד על נושא גבולות- מה התחום שלי שלא נכנסים אליו, ועל איך אני דואג לשטוף כלים למרות שמצאתי במקרר סירים מבושלים מן המוכן

למשל יש נמאס של אינסוף עבודות ללימודים

שזה המצב שלי כרגע- כל הבוקר ישבתי על עבודה אחת.. ועכשיו יש לי ,רק" לצלוח שתי פיסקאות בבית יוסף, ועוד מאמר של רב אחד, ואז לסכם הכל כאילו אני מבינה איזה חוט שוזר פה...

אז אפשר למשל ללכת לפורום לכתוב כמה נמאס לי ולהטיף לאחרים לא להתייאש...

(או אפשר ללכת למטבח להכין טוסט... ובינתיים לקרוא ספר מעניין)

למשל.....

ואפשר גם לעשות משו אחר

נמאס לי, אני יורד מהרכבת הזו. די

יוצא לטיול של יומיים. או יושב יום שלם רק לקרוא ספרים... או כל דבר אחר שרק משמח אותך, נותן לך מנוחה- בלי להתעסק עם כלום!

אח"כ חוזרים לחיים ולוקחים מחדש כל דבר -בוחרים איזה כרטיסי רכבת לקנות, ואיזה דברים אני נפרד מהם סופית לשלום.

ושוב- זה כללי לגמרי, הכל באמת לפי המצב של האדם בחיים

ואם מבקשים מה' כח כל הזמן ואין?

אז מה..?

לא נראה לי שיש מי שמבין את מצבי

ואני מאחלת לכם שלעולם גם לא תבינו ולא תתמודדו

הוא התכוון ל"דבר השני"...

תודה רבה

בשביל זה אני פה... 

כשהיינו במהלך לילה-לבן לפתירת תרגילים....

כל רגע מיש אמרה ש"אין לי כווווח!"

אז מישי חכמה אמרה שבמקום שנאמר שאין לי כוח נחליף את זה ב:

"ה', תן לי כוח!"

נו, ברור שמאז אמרתי מלא פעמים ש'אין לי כוח', אבל המעט שאמרתי 'ה', תן לי כוח', באמת עזר...

ואין תשובה

לפחות בנתיים

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t460208#5376675

מומלץ

שכואב לי

מבינה לליבך..

רק לגבי התפילות, שזה נראה שה' לא עונה ח"ו...

חשבתי שזה רלוונטי!

כמה שאת מתפללת על זה

את מקבלת תשובה שונה ממה שרצית או חשבת שתקבלי

קיבלת תשובה- עכשיו- לא, עכשיו יש לך תפקיד אחר, לגבי מה שביקשת- התפקיד שלך זה לשבת בספסל ההמתנה לקראת הדבר הזה.

(ספסל ההמתנה זה מקום קשה ביותר בעבודת השם. קשה בטירוףףףףףףףףףף. יש רק דבר אחד לומר עליו- שרק את יכולה לעבוד את השם מהמקום הזה, ולא אף אדם שיש לו את מה שביקשת לך. וזה קידוש השם בעולם גדול מאין כמוהו.)

ויהי רצון שעוד יבוא יום שהשם יגיד לך- זהו, נגמר התפקיד ההוא- תקבלי את מה שביקשת- ואת התפקיד בעולם שבא עם זה.

לכן צריך להתפלל שתי תפילות

אחת- על הדבר שאת מבקשת. ולא להרפות מלבקש! לנדנד ממש (תלמדי על תפילה מסוג "עתירה")

שתיים- להתפלל שיהיה לך כוח והבנה לעבוד את השם כפי שהוא רוצה ממך בינתיים. ושיתן לך שמחה בזה.

כתבת לעיל

"לא נראה לי שיש מי שמבין את מצבי

ואני מאחלת לכם שלעולם גם לא תבינו ולא תתמודדו"

וזה נכון ולא נכון

כי לכל אדם יש את עמוק הפנימי שלו -שאף אחד לא יכול לגעת בו ולהגיע אליו

אבל זה לא נכון- כי להרבה אנשים יש קושי עמוק בחיים- גם אם הקושי הזה בא מתחום אחר- ולכן  יש נקודה שאפשר להתחבר לאנשים אחרים, אפשר לקבל עידוד מאחרים, אפשר להקל על הבדידות שמתלווה לקושי.

ספר- איש האמונה הבודד- מאמר קול דודי דופק- פרק- איוב-

" ...איוב, אם יש את נפשך לדעת את תורת תיקון הייסורים, עליך להשיג את סוד התפילה המקרבת את האני אל הזולת, לשנן בפיך את נוסחתה המקורית המשתפת את הפרט בחווית הכלל ולהבין את האידאה של חסד המתגשמת על ידי המתפלל בהעלאת היחוד האישי ליחדות ציבורית. ...."

(תקראי שם את כל המאמר- זה ספר לא נדיר...)

וְאָמַרְתָּ, בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְהוָה, כִּי אָנַפְתָּ בִּי; יָשֹׁב אַפְּךָ, וּתְנַחֲמֵנִי.

ב הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד: כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה.

ג וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה.

ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילֹתָיו; הַזְכִּירוּ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ.

ה זַמְּרוּ יְהוָה, כִּי גֵאוּת עָשָׂה; מידעת (מוּדַעַת) זֹאת, בְּכָל-הָאָרֶץ.

ו צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן: כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל (ישעיהו יב)

עודדת (גם) אותי וגם בתכלס הבאת כלים.

תודה.

אז מאז, בכיתי בלי הפסקה עד לפני שעתיים בערך

אח"כ בת דודה שלי הכריחה אותי לעשות הפרשת חלה

פעם ראשונה

טוסטר אובן ישן ומגעיל

עזבו את זה שהחלות יצאו מעולה,

ההפרשת חלה פשוט הכניסה בי איזו שלווה

[אה אה והנה היצר הרע שאומר "זה בטח סתם פסיכולוגי.." חחח ]

שורפות לי העיניים והראש מתפוצץ מבכי (בנות? מכירות את זה?)

תודה לכולם,

מאוד.

שיהיה ישועות בעז"ה לכולם פה

התפללתי גם עליכם..

____________________________________________
ובצד המעשי:

עדיין, אם אתם שומעים על משרה נורמלית בירושלים חינוך \ נוער בסיכון \  רכזת של משהו \ אנערף

ודירה שמחפשים בה שותפה..

אני עדיין מחפשת..

שה' ייהיה בעזרנו

ושלכל אחד מפה יתפוגג הערפל בקרוב

לילה מבורך!

לייק על ה"בצד המעשי" שכתבת

אין לי הצעות- אבל כל הכבוד

את רוצה "סיפורי צדיקים" על לסגור דירה ברגע האחרון והיה מצויין וכולי? זה יעזור לך? |שואלת באמת

כי יש המון כאלו...

ושתדעי שעד אחרי החגים עדיין יש משרות פנויות שמסתובבות

ושוב- כי לי טוב לראות את זה -

ואמרת ביום ההוא אודך ה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני . הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. (ישעיהו הנביא)

*** כדי שטוסטר אובן יהיה אמנם ישן אבל פחות מגעיל- כדאי לנקות אותו,

ואז לעשות לו חימום מירבי למשך שעה בערך (כמו הכשרה... בערך)

הלאומי ותשאלי אם הם צריכים...

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל