שה' ישלח לך כוחות בקרוב

כבר אנשים לא מאמינים לי...

(ואני באמת מתכוון לזה, כל פעם מחדש...)

ואז מה קורה?

כל פעם מחדש

השאלה אם זה באמת מחדש -או שזה ערימה עג"ב ערימה של הנמאס לי הקודם...

ומסתבר שלא אנחנו מסובבים את המנואלה של העולם

וברוך השם שככה!

יש דברים שנמאס מהם- שצריך לקום! ולעשות מעשה!

ולשנות אותם

שלא תמשיך המציאות הזו

ויש דברים שהם מציאות טובה

אבל לנו קשה להתמיד בה...

לכן צריך לקום! ולבקש מהשם כוח!

שיתן לנו התחדשות כל פעם שנמאס לנו- שנתחיל מחדש

זה מה שאני גם אומר לחברים שלי.

אבל בסופו של יום - 

הביצוע, אוי הביצוע...

"בסופו של יום"

העיצה היא להקפיד על קריאת שמע לפני השינה

ועל מודה אני בבוקר

ככה כל יום שנגמר- באמת נגמר

וכל יום שמתחיל- באמת מתחיל

ולפעמים הביצוע אכן קשה....

(רוצה להתבכיין יותר באישי? )

של בנייה של הראיה האמונית,

צריכים גם לפעול בתכל'ס.

לבנות כלים לאורותיו ושפעת יקרת חסדו של קודשא בריך הוא.

השאלה - - - איך???...

אוקי אני אגיד לך איך מכינים כלים...

לוקחים גוש חומר

לשים אותו, ככה חזק -אבל להזהר לא להכניס בועות בטעות!  הקדר שלמדתי ממנו אמר 100 לישון לכל גוש

חותכים ממנו גודל כדור רצוי- נגיד 300 גרם בתור התחלה...

מצמידים אותו במכה חזקה למרכז ראש אובניים. אם לא יוצא לך לגמרי במרכז- זה אומר קצת איפה הראש שלך... (לא לגמרי פה...)

התנועה הראשונה היא- הצמדה, לחץ כלפי מטה. שלא יעוף, שלא יברח

אח"כ ממרכזים. את זה אי אפשר להסביר בהתכתבות.

 יש כמה שיטות לפתוח את החור באמצע- אני מכירה או עם האגודל או עם האצבע- ותמיד נותים תמיכה וקנטרה- ביד השניה- מבחוץ

להזהר לא לחפור עמוק מידי... שתשאר תחתית...

שנמשיך?

פעולות צריכות להיות- לפי אופי הבעיה

לגמרי לפי נסיבות החיים

ולפי הנסיבות של מה שמסור לך לפעול- גם אם אתה מפחד או לא מעיז לשנות את המוכר לטובת המשופר...

או מה שמסור לבורא לפעול- ולך יש תפקיד להיות מקבל ושמח במה שיש.

להיות זמח במה שיש זה לא אמירה רוחנית- זה לשים את זה קצת בצד ולהתרכז בדברים הטובים שכן יש לך...

נראה שמתבקש להביא פה כמה "למשל"ים

למשל אם הקיץ חם מידי ונמאס ממנו...

אז אפשר לעשות- להלדיק מזגן או מאוורר, ללבוש בגד קצר יותר (בצורה עדיין ראויה כמובן..) להשפריץ מים.. לאכול קרטיב

למשל יש נמאס של מי שמחפשים אישה ולבנות בית (פויי!! איך את מדברת בפורום הזה?? תתבישי!)

ואז אפשר לעשות- לנתב יותר טוב את החיפושים

ואפשר לקבל מאת השם- זה המצב צבירה שלי, השם רוצה שאני אעבוד אותו במה שהוא לא נתן לי - ואז אני משקיע ועובד ושמח בדברים אחרים שעושים בחיים (ללמוד תורה כשבאמת אין ריחיים בצווארו, לעבוד ולהתפתח מקצועית כשאפשר לעוף בלי סוף, לעשות חסד בלי גבול כי אין לך מחוייבות ראשונית לבית שלך...)

למשל יש את מי שבגיל מעל 20 כבר קשה לגור בבית של ההורים

ואז אפשר לעבור לגור בדירת שותפים (חסרון כיס... חשש ביצה...)

או אפשר לזכות במידת כיבוד הורים, לעבוד על נושא גבולות- מה התחום שלי שלא נכנסים אליו, ועל איך אני דואג לשטוף כלים למרות שמצאתי במקרר סירים מבושלים מן המוכן

למשל יש נמאס של אינסוף עבודות ללימודים

שזה המצב שלי כרגע- כל הבוקר ישבתי על עבודה אחת.. ועכשיו יש לי ,רק" לצלוח שתי פיסקאות בבית יוסף, ועוד מאמר של רב אחד, ואז לסכם הכל כאילו אני מבינה איזה חוט שוזר פה...

אז אפשר למשל ללכת לפורום לכתוב כמה נמאס לי ולהטיף לאחרים לא להתייאש...

(או אפשר ללכת למטבח להכין טוסט... ובינתיים לקרוא ספר מעניין)

למשל.....

ואפשר גם לעשות משו אחר

נמאס לי, אני יורד מהרכבת הזו. די

יוצא לטיול של יומיים. או יושב יום שלם רק לקרוא ספרים... או כל דבר אחר שרק משמח אותך, נותן לך מנוחה- בלי להתעסק עם כלום!

אח"כ חוזרים לחיים ולוקחים מחדש כל דבר -בוחרים איזה כרטיסי רכבת לקנות, ואיזה דברים אני נפרד מהם סופית לשלום.

ושוב- זה כללי לגמרי, הכל באמת לפי המצב של האדם בחיים

ואם מבקשים מה' כח כל הזמן ואין?

אז מה..?

לא נראה לי שיש מי שמבין את מצבי

ואני מאחלת לכם שלעולם גם לא תבינו ולא תתמודדו

הוא התכוון ל"דבר השני"...

תודה רבה

בשביל זה אני פה... 

כשהיינו במהלך לילה-לבן לפתירת תרגילים....

כל רגע מיש אמרה ש"אין לי כווווח!"

אז מישי חכמה אמרה שבמקום שנאמר שאין לי כוח נחליף את זה ב:

"ה', תן לי כוח!"

נו, ברור שמאז אמרתי מלא פעמים ש'אין לי כוח', אבל המעט שאמרתי 'ה', תן לי כוח', באמת עזר...

ואין תשובה

לפחות בנתיים

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t460208#5376675

מומלץ

שכואב לי

מבינה לליבך..

רק לגבי התפילות, שזה נראה שה' לא עונה ח"ו...

חשבתי שזה רלוונטי!

כמה שאת מתפללת על זה

את מקבלת תשובה שונה ממה שרצית או חשבת שתקבלי

קיבלת תשובה- עכשיו- לא, עכשיו יש לך תפקיד אחר, לגבי מה שביקשת- התפקיד שלך זה לשבת בספסל ההמתנה לקראת הדבר הזה.

(ספסל ההמתנה זה מקום קשה ביותר בעבודת השם. קשה בטירוףףףףףףףףףף. יש רק דבר אחד לומר עליו- שרק את יכולה לעבוד את השם מהמקום הזה, ולא אף אדם שיש לו את מה שביקשת לך. וזה קידוש השם בעולם גדול מאין כמוהו.)

ויהי רצון שעוד יבוא יום שהשם יגיד לך- זהו, נגמר התפקיד ההוא- תקבלי את מה שביקשת- ואת התפקיד בעולם שבא עם זה.

לכן צריך להתפלל שתי תפילות

אחת- על הדבר שאת מבקשת. ולא להרפות מלבקש! לנדנד ממש (תלמדי על תפילה מסוג "עתירה")

שתיים- להתפלל שיהיה לך כוח והבנה לעבוד את השם כפי שהוא רוצה ממך בינתיים. ושיתן לך שמחה בזה.

כתבת לעיל

"לא נראה לי שיש מי שמבין את מצבי

ואני מאחלת לכם שלעולם גם לא תבינו ולא תתמודדו"

וזה נכון ולא נכון

כי לכל אדם יש את עמוק הפנימי שלו -שאף אחד לא יכול לגעת בו ולהגיע אליו

אבל זה לא נכון- כי להרבה אנשים יש קושי עמוק בחיים- גם אם הקושי הזה בא מתחום אחר- ולכן  יש נקודה שאפשר להתחבר לאנשים אחרים, אפשר לקבל עידוד מאחרים, אפשר להקל על הבדידות שמתלווה לקושי.

ספר- איש האמונה הבודד- מאמר קול דודי דופק- פרק- איוב-

" ...איוב, אם יש את נפשך לדעת את תורת תיקון הייסורים, עליך להשיג את סוד התפילה המקרבת את האני אל הזולת, לשנן בפיך את נוסחתה המקורית המשתפת את הפרט בחווית הכלל ולהבין את האידאה של חסד המתגשמת על ידי המתפלל בהעלאת היחוד האישי ליחדות ציבורית. ...."

(תקראי שם את כל המאמר- זה ספר לא נדיר...)

וְאָמַרְתָּ, בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְהוָה, כִּי אָנַפְתָּ בִּי; יָשֹׁב אַפְּךָ, וּתְנַחֲמֵנִי.

ב הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד: כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה.

ג וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה.

ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילֹתָיו; הַזְכִּירוּ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ.

ה זַמְּרוּ יְהוָה, כִּי גֵאוּת עָשָׂה; מידעת (מוּדַעַת) זֹאת, בְּכָל-הָאָרֶץ.

ו צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן: כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל (ישעיהו יב)

עודדת (גם) אותי וגם בתכלס הבאת כלים.

תודה.

אז מאז, בכיתי בלי הפסקה עד לפני שעתיים בערך

אח"כ בת דודה שלי הכריחה אותי לעשות הפרשת חלה

פעם ראשונה

טוסטר אובן ישן ומגעיל

עזבו את זה שהחלות יצאו מעולה,

ההפרשת חלה פשוט הכניסה בי איזו שלווה

[אה אה והנה היצר הרע שאומר "זה בטח סתם פסיכולוגי.." חחח ]

שורפות לי העיניים והראש מתפוצץ מבכי (בנות? מכירות את זה?)

תודה לכולם,

מאוד.

שיהיה ישועות בעז"ה לכולם פה

התפללתי גם עליכם..

____________________________________________
ובצד המעשי:

עדיין, אם אתם שומעים על משרה נורמלית בירושלים חינוך \ נוער בסיכון \  רכזת של משהו \ אנערף

ודירה שמחפשים בה שותפה..

אני עדיין מחפשת..

שה' ייהיה בעזרנו

ושלכל אחד מפה יתפוגג הערפל בקרוב

לילה מבורך!

לייק על ה"בצד המעשי" שכתבת

אין לי הצעות- אבל כל הכבוד

את רוצה "סיפורי צדיקים" על לסגור דירה ברגע האחרון והיה מצויין וכולי? זה יעזור לך? |שואלת באמת

כי יש המון כאלו...

ושתדעי שעד אחרי החגים עדיין יש משרות פנויות שמסתובבות

ושוב- כי לי טוב לראות את זה -

ואמרת ביום ההוא אודך ה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני . הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. (ישעיהו הנביא)

*** כדי שטוסטר אובן יהיה אמנם ישן אבל פחות מגעיל- כדאי לנקות אותו,

ואז לעשות לו חימום מירבי למשך שעה בערך (כמו הכשרה... בערך)

הלאומי ותשאלי אם הם צריכים...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!