עכשיו אאלץ לפרוץ לך את הכרטיס האשראי ואפיץ אותו "בכל אתר ואתר" <צ>

רק בנות מבינות כאן מה זה "קיש"?...

בס"ד ובהשתדלותי

ת:

קיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

isambig_RTL.svg">ערך זה עוסק במאכל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קיש (פירושונים).

קיש תוצרת בית.

קיש לורן

קיש (צרפתית: Quiche) הוא מאפה עגול פתוח, מלוח, המבוסס על ירקות או על גבינות, המורכב מתחתית בצק פריך, ועליה מלית מתערובת של ביצים, שמנת וירק, גבינות ו/או פיסות בשר. בדרך כלל, התחתית נאפית לפני שהמרכיבים האחרים נוספים לתקופת אפייה נוספת. למרות שהקיש הוא מאפה פתוח (כלומר, ללא תוספת בצק המכסה אותו), לעתים נוספות פרוסות עגבנייה או רצועות בצק כקישוט מעל התערובת. למרות שלעתים קיש נאכל חם, הוא בדרך כלל נאכל קר, ונחשב במטבח הצרפתי לחלק ממרכיבי סל הפיקניק הקיצי.

מקורו של הקיש הוא ממטבח חבל לורן בצרפת (על גבול גרמניה) ויש המחשיבים אותו כסוג של טארט מלוח.

"קיש לורן" המקורי הוא פאי פתוח ממולא ביצה, רפרפת ובייקון מעושן. גבינה נוספה רק מאוחר יותר למתכון. תוספת של בצלים תהפוך את המאפה ל"קיש אלזסי".

[עריכה] קישורים חיצוניים

סוף סוף הבנתי!...

(בחיים לא אכלתי ממש...)

בס"ד ובהשתדלותי

חצילים הולכים טוב בתנור, לא בתוך סלט.

שיכינו משהו שימחיש איך נראה סלט בועות... או יותר נכון בועיות...

שאביב ערבי עושה טוב?    (פששש חרווווז)

בס"ד ובהשתדלותי

אני לא לוקחת שום חלק ב'אביב ערבי'. אני מוכנה להשתתף ב" 'קיץ ישראלי', 'קיץ צעיר', 'קיץ קריר מעל עשרים' וכדומה.

תודה.

אז מה הבעיה שלך עם אביב ערבי?

בס"ד ובהשתדלותי

פעם אחת רכבתי על סוסה ששמה היה זהה לשמי. האם היא היתה ערבייה? אני לא יודעת.

פעם בטיול עם הכיתה אכלתי שווארמה, היא הייתה בתוך מה שנראה כלאפה.

האם אלו סיבות מספקות להניא אותי מהתנגדותי לאביב ערבי? אני חושבת שלא. הערבים ייצרו בימי חלדם כעם דברים רבים. את חלקם הם הפיצו בעולם הגדול. את חלקם אמצנו לחיקנו. אבל אני חושבת שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לסנן את מה שאנחנו מאמצים מהם, ואני מתנגדת לאימוץ אביב ערבי, כי לא בא לי עליו, בעיקר, וגם כי בעולם החיצון לפורום 'אביב' זה גרם לנזק רב, וכבר פיתחתי סלידה, כמעט אלרגיה, למושג הזה.....

בס"ד ובהשתדלותי

אבל אם אתם מתעקשים על אביב (למרות שאנחנו עכשיו בשיא הקיץ......) - אז הנה:

|לוחצת על הכפתור הירוק|

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל