איך עושים את זה?
ההנקות הקודמות היו מלאות עד גיל חצי שנה, אחר כך הוספנו מוצקים בהדרגה והמשכתי להניק עד גיל שנה+.
מה מחכה לנו עכשיו?
בזמן הנקה של הראשון השני מקבל בקבוק שאוב או מטרנה.
כדאי להשיג משאבה דו"צ דל מדלה.
יש גם אפשרות להנקה שלהם יחד אבל בשבלב מאוחר יותר תלוי גם באיזה שבוע הם יוולדו וכמה ישקלו.
נראה לי שכדאי לך לחפש יועצת הנקה טובה שתעזור לך בהתחלה, ותנחה אותך איך לעשות את זה...
ממש בהצלחה!
האמא צריכה יותר תמיכה
יוקטנהמהניסיון של אמא שלי
או שילד אחד מקבל 2 צדדים והשני בקבוק או שכל ילד צד אחד ובקבוק
בהצלחה יקרה ותתכוננו טוב טוב 
קראתי בפורומים שיש כאלה שכן מניקות את שניהם ללא תוספות. מצריך מנוחה רבה, והתמקדות בתינוקות.
יש פורום על תאומים בתפוז, תגללי 'הנקת תאומים' - יש מידע מעניין גם באתר 'באופן טבעי'.
שיהיה בשעה טובה!
פצקרשתיועצת הנקה תדע להדריך על הרבה תנוחות טובות להנקת שניים ביחד.
האמת שבשבועות הראשונים הייתי ממש שמחה אם היו נותנים לי עוד תינוק להניק במקום שינזול מהצד השני...
אאל"ט ממליצים היום לתת לשני התינוקות משני הצדדים (כי אצל הרבה נשים אין סימטריה בגוף וצד אחד מניב יותר).
לדעתי כל יועצת הנקה מוסמכת IBCLC תדע לייעץ על הנקת תאומים (ואם לא - היא תדע להגיד לך שלא כבר בשיחה הטלפונית המקדימה ולהפנות אותך למי שכן).
בפורום הנקה בתפוז יש קישור בצד עם רשימה מעודכנת של יועצות IBCLC ופרטים ליצירת קשר איתן.
בהצלחה, בשמחה ובבריאות!
ערב טוב,
נעים להכיר.. עד עכשיו לא ביקרתי פה..
שמי הדר, ואני יועצת הנקה מוסמכת IBCLC מתמחה בתאומים, ואמא לתאומים משלי.
(אני גם מדריכת הכנה ללידה ודולה).
כאמא לתאומים, וגם מהנסיון המקצועי שלי, הנקת תאומים בהחלט אפשרית, גם מההתחלה. (יפעת - סליחה, אני חלילה לא רוצה לפסול את דברייך, רק להציג עוד אפשרות).
אנונימי - זה נהדר שהיו לך הנקות קודמות מוצלחות. זה בוודאי מעלה את סיכויי ההצלחה להניק גם כעת, אם זה מה שאת רוצה.
כמובן שיש אפשרות להניק אחד בכל ארוחה והשני - יקבל בקבוק שאוב או תמ"ל באותה הארוחה ובארוחה הבאה - מחליפים ביניהם.
אבל - אם ההנקות שלך הלכו טוב - אין שום מניעה שתנסי להניק יחד. מאוד יכול להיות שזה ילך ואפילו טוב.
בהתחלה - דאגי שיהיה מי שיעזור לך ויביא את השני אחרי שאת מתיישבת עם הראשון, וגם מי שיקח את הראשון ממך אחרי שאת מסיימת.
אני חושבת שמפגש עם יועצת הנקה מוסמכת אחרי הלידה מאוד יכול לעזור, אם יש קשיים.
גם אני נפגשתי עם יועצת הנקה מוסמכת (שגם היא אמא לתאומים) לפני הלידה של התאומים, וגם לי היה כבר נסיון בהנקה קודמת. זה תרם לי מאוד ובהחלט חיזק לי את הביטחון .
את מוזמנת לבקר בפורום "תמיכה בהנקת תאומים" בתפוז. יש בו הרבה אמהות שמניקות הנקה מלאה ומשתפות בסיפוריהן, ויש גם כאלה שמשלבות בין הנקה לבקבוקים - וגם זה בסדר גמור.
אני מניחה שאחרי הלידה, תראי מה יותר מתאים לך, גם מבחינת סדר היום בבית והעזרה שתהיה לך.
בהצלחה,
אשמח לעזור אם יש לך עוד שאלות - כיתבי בשמחה.
ואני בהחלט מניקה את שניהם ביחד, לפעמים, לא תמיד.
בהתחלה זה קשה ללמוד להחזיק את שניהם, וגם צריך יותר זמן ביממה בשביל ההנקה, כדי להניק את שניהם.
אם אפשר שתהיה עזרה רצופה בחודש הראשון - מה טוב. אני, לאחר השבועיים שהיו בפגייה (וגם ככה נסעתי אליהם להניק, ושאבתי כשהייתי בבית), הייתי שבועיים נוספים אצל אמא שלי. האחים שלי טיפלו בילדים הגדולים, אמא שלי עשתה לקטנים אמבטיות, בעלי יכול היה ללמוד בשקט כל היום, וכולם עזרו בהחלפות. היה לי זמן למנוחה ולהתרגלות להנקה.
בהדרגה ניסיתי להניק את שניהם ביחד: אפשרות אחת - תינוק אחד שוכב עלייך רגיל, כשידך תומכת בראשו, והתינוק השני שוכב על הבטן/הצד של התינוק הראשון, כשרגליו על המיטה/על כרית לידי, ויונק מהצד השני. אפשרות שנייה - שניהם שוכבים הפוך, כשרגליהם על המיטה/כרית, כל אחד יונק מצד אחד.
דורש קצת תמרון בהתחלה, אך בהחלט אפשרי. מה שכן, קשה לעשות דברים נוספים בזמן הזה, כמו להחזיק ספר.
אני מעדיפה להניק כך רק כשאין ברירה ושניהם ממש בוכים בו זמנית.
כרגע, בעיקר כשאנו בחוץ (כי קשה להסתמך על הזמן החופשי של שלוש שעות בין האכלה להאכלה כמו בתינוק אחד), הם מקבלים מטרנה. (גם לי קשה לשאוב+להניק כל הזמן). כך, גם כשאני ממש עייפה או מותשת, בעלי יכול לתת להם מדי פעם בקבוק.
בהצלחה ולידה קלה ונעימה!
הדר ומתואמת- אהיה איתכן בקשר כשיגיע הזמן.
ושוב תודה
אישה שמסתדרת בלי בעלה למה הוא לא יכול ללמוד??
ולמה לזלזל במי שלומד גמרא? הוא עדיף מכל אחד שעושה תואר...
מביעה מחאה וזעזוע עמוק...
ואם הוא היה עובד היית אומרת "סתם מביא כסף"?? אני הייתי אומרת שבעל צריך לעזור לאשתו במקום לפני שהוא "עובד כל היום"...
בעזרת הלימוד הוא מביא לה את העיקר - את חיי העולם הבא.
ברור שאם אין משפחה תומכת הבעל צריך לעזור ואז לא משנה אם הוא עובד לומד גמרא או סתם איזה מקצוע.
במיוחד צרם לי הזלזול המילים "גורס" והמרכאות על הלומד כאילו הוא לא באמת לומד אלא מבלה חיים יפים ומשתעמם כשאשתו עובדת.
מין צורת זלזול שאני פוגשת הרבה אצל אנשים למה נראה לכם שאנשים לא לומדים באמת וברצינות?? למה נראה לכם שזה כל כך קל וכיף על גבול הבטלנות?? זה דבר מאד קשה ללמוד כל היום!! מאמץ את כל החשיבה!! מהווה מתח לימודי ותחרותי גבוה!!
אשרי אלו שזכו והם מסוגלים לשבת וללמוד כל היום!!
וסליחה על הניצלוש הזה![]()
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
הייתה עושה כזה דבר
הייתי אומרת לה בברור שאני לא מוכנה שדבר כזה יקרה שוב
אם חמותי הייתה עושה את זה
הייתי דורשת מבעלי להבהיר את העניין
ב2 המקרים זה לא תקין
זה לא נכון שרק בגלל שזאת חמותה ולא אמא שלה ככה הגיבו לה
לי אישית יש הרבה יותר בעיות עם אמא שלי מאשר עם חמותי
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
אני כבר אובדת עיצות
כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!
הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס
מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי
פליז עזרה!!!
רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק
אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה
המקוריתאחרונהממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
לי זה היה עוזר לפעמים.
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
חצי שנה אחרי.
והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.
אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי
והמוח עובר למקום אחר
והמחשבות
והגוף מתנתק
וזה כואב כל פעם
ומעייף
אוף
בס"ד
לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️🩹
בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.
מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.
מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.
חיבוק גדול שוב!
בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!
לידה שקטה.
בעקבות הפסקת הריון.
ועכשיו צריכים טיפולים.
והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...
זה נחשב טראומה? לא יודעת
בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.
אמן!!!
לגמרי טראומתי
וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור
שולחת מלא כוחות
חיבוק על זה🩷
אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.
ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷
יש לנו בן מתוק בן שש.
המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.
הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.
למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.
יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.
בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.
לק"י
בבוקר- לא.
(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.
אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).
ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.
מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...
לא בתור התנצלות או משהו...
תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי.
ספרים עם ציורים
כמו של מדע
לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד
משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?
אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה
אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.
אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת
ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל
בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.
אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.
אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.
רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.
אין מסך, הטלפון אצלך.
הפרקים עוברים ברצף.
אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.
או פשוט לשבת ולהקשיב.
תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.
תקני את הערכות לגיל 5+
בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.
אפשר גם פאזלים.
חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.
מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.
יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.
אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.
לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי
מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)
שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)
ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)
כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר
הוא בן 7.5
גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה
וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.
בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-
1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן
2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.
מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו
הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.
בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:
1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.
2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.
רעיונות לתעסוקות אחרות:
משחקי דמיון (פליימוביל וכו')
ערכות מדע ויצירה
יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים
פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)
אולי גידול בעל חיים
ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...
-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)
-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...
-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.
-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.
-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם
-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו
אין הגבלת זמן על מסך
גם לבן ה6
אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר
ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך
בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי
בעיניי זה מאד הגיוני
חופש ארוך נטול מטרה
עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי
אצלנו התעסוקות שלו הן:
ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים