א"א שיהיה בו, כי ברגע שהוא לא יהיה ברביעי-הם ידעו מראש שהוא הולך להיות בחמישי, ואז רביעי הוא היום האחרון שמבחן יכול להיות בו- ואז ג"כ לא..

אם הוא לא ביום שלישי הוא עדיין יכול להיות ברביעי או חמישי. 

אפשר לדעת בוודאות שהבוחן בחמישי רק אם הוא לא היה ברביעי, אבל אי אפשר לדעת את זה בוודאות ביום שלישי.
ז"א, היום האחרון שהבוחן יכול להיות בו הוא רביעי. אם הוא לא עד רביעי, הם ידעו את היום בוודאות.

או שישי... על אותו עיקרון..

שישי זה היום האחרון באופן מוחלט. כשמסיימים את יום חמישי אין עוד ימים בשבוע חוץ משישי.
חמישי הוא לא באמת היום האחרון, הוא האחרון כי הם הסיקו שהבוחן לא יהיה בשישי. הוא אחרון יחסית לשישי אבל לא אחרון לגמרי...

ואגב אני לא יודעת אם זו התשובה, לא בדקתי, אבל לדעתי זה הכשל הלוגי בחשיבה שלהם. 

בתחילת השבוע אין להם מושג ירוק מתי יהיה הבוחן. 

רק אם הבוחן לא יתקיים עד יום חמישי, הם יידעו שהוא ביום שישי - וגם את זה הם יידעו רק בחמישי בערב. 

רק אם הבוחן יתקיים ביום שישי, הם יידעו בוודאות בערב שלפניו שהבוחן יהיה ביום שישי. 

השאלה היא, האם לדעת ערב לפני הבוחן שמחר בבוקר יש בוחן הופכת אותו לבוחן שהוא לא בוחן פתע??? לי זה לא היה עוזר מי יודע מה... 

המורה אמר שהם לא ידעו את יום המבחן, והוא צדק!

הם "חישבו" איכשהו שזה לא יכול להיות בשום יום, וכך הוא פשוט הפתיע אותם.... לא?

לא יאכלו ולא ישתו עד שיגלו את התשובה..

כשאצלנו יושבים מול מחשב - 

יושבים כל היום עם ערימת המבורגרים ספרדי, 10 קילו צ'יפס, ו-5 ליטר קולה!

אבל כשיש חידה, הם פשוט שוכחים עצמם..

אפילו את ההסבר של הויקי לא הבנתי..

עברית,מישהו?

יש עוד מישהו שלא הבין, פשוט אסתפק בצרת רבים חצי נחמה (או- נחמת טיפשים).

בקיצור: הטעות היתה שהמורה חישבן את כל התרחיש... ולכן הוא צדק, הוא ידע לאיזו מסקנא הם יגיעו

שיש כאן תשובה כללית לבעיית הפרדוקסים שהעיקה על העולם זמן כה רב...

גאון אני...

עד יום חמישי, נדע בוודאות שהוא בשישי.

כי אם נדע בוודאות שהוא בשישי, אזי הוא לא בוחן פתע, ועל כן אנחנו עשויים להתלבט ביום חמישי האם המורה לא יקיים את הבטחתו לבוחן, או את הבטחתו שהוא יהיה בוחן פתע.

ואם נמשיך הלאה, וודאי לא נכון לומר שאם הוא לא יתקיים עד יום רביעי נדע בוודאות שהוא בחמישי, כיוון שכל הבסיס לידע בוודאות הוא מה שהנחנו שאי אפשר לדעת בוודאות (ועל כן שללנו את יום ראשון).

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה