"אני לדודי ודודי לי" אומר שלמה המלך

אנו מכירים דרשות רבות

אך למה כוונתו של שלמה עצמו?

התשובה נמצאת במשלי שלמה:

"אני בינה לי גבורה" אומר שלמה.

אני - בינה. לי - גבורה.

ה"אני" זה הבינה. הבינה האנושית. האגו..

את ה"אני" - הבינה, עלינו להכניע ל"דודי"

ואז גם דודי יהיה "לי", לנו, לגבורה ולישועה!

אין הכוונה "לזרוק את השכל", אלא להכניע את ה"אני" והמחשבה האגואית למחשבה אלוהית. מדעת העולם לדעת א-להים. ובנחת

לא בדיוק וורט,אבל משהו יפה:

ערכו ניסוי על קופים, ניסוי אמיתי!

לקחו 5 קופים והכניסו אותם לחדר.

שמו סולם בצד החדר,ובלמעלה שלו הניחו בננות.

כל יום עלה קוף אחר ואכל את הבננות.

יום אחד,כשעלה הקוף לאכול את הבננות,השפריצו עליו זרנוק של מיים,אבל וואחד שפריץ,ככה שכל הקופים התרטבו..

וככה גם למחרת,הקוף שתורו לעלות לבננות,עולה-משפריצים עליו,וכולם מתרטבים.

ביום השלישי,הקוף בא לעלות,ו...כל הקופים קופצים עליו,מרביצים לו,לא נותנים לו לעלות..למה מה קרה שנתרטב בגללו?!הקוף לא עלה.

ביום הרביעי,אותו דבר,קוף בא לעלות-כולם קופצים עליו..מרביצים לו..והוא לא עולה.

ביום החמישי,הוציאו את אחד הקופים,והכניסו במקומו קוף אחר.הקוף בא לעלות לבננות,ו..מפוצצים אותו והוא לא עולה.

למחרת,הוציאו קוף אחר,הכניסו עוד קוף חדש-ששוב,הוא מנסה לעלות לבננות,אמה מה כל השאר קופצים עליו,גם הקוף שהוכנס אתמול..שאין לו מושג למה בכלל מרביצים למי שעולה לבננות..

למחרת שוב,הוציאו קוף אחר מה5 הראשונים,הכניסו אחד חדש,וכמובן..כולם קופצים עליו..

ככה כל יום,עד שהחליפו את כ-ל 5 הקופים,ומה שמתנהל שם זה בעצם: קוף מנסה לעלות לבננות,וכולם קופצים עליו,כשכולם שם חדשים,ואין שם כבר אף אחד שיודע שפעם מי שעלה לבננות השפריצו עליו מיים וזה השפריץ על כולם,ולכן מרביצים לו כדי שלא יעלה..אלא פשוט כשהוא ניסה לעלות אז קפצו עליו שלא יעלה אז כנראה שזה מה שעושים.. 

זה קופים.חיים,מתרגלים להרגלים..לא עוצרים לרגע לחשוב,למה אנחנו מרביצים לזה שעולה לבננות?למה?!

אנחנו לא קופים ב"ה,ועכשיו אלול,זה הזמן לעצור ולהסתכל על עצמנו..

אולי יש הרגלים לא טובים שאנחנו כבר לא שמים לב אליהם..

איפה אנחנו פחות מכוונים..

איפה אנחנו פחות מקפידים בלי לשים לב..

ולנסות,להשתדל לתקן..

יהי רצון שנזכה לחזור בתשובה שלימה,בלב שלם,ולראות בבניין ביהמ"ק במהרה בימינו אמן..

בעיקרון זה טיפה ארוך,אבל לענ"ד זה ממש יפה אז מי שרוצה יקרא מי שלאהפסד שלו..

ראש השנה- ראש השנה זהו יום הדין,כשמו כן הוא.ה' דן כל אחד ואחד מאיתנו,מי לחיים..למיתה..מי לרעב..מי לשובע..

"כבקרת רועה עדרו",כמו שרועה עובר על העדר שלו ומחליט לגבי כל כבשה וכבשה איזה כבשה תלך לשחיטה,ואיזה תישאר לתת עוד צמר,איזה עיזה תישאר להביא חלב ואיזה לא וכו'..כך אנחנו בראש השנה.

אז לכאורה,אנחנו אמורים להיות רועדים בראש השנה,כל היום להגיד סליחות וממש להרגיש חיל ורעדה,היום מחליטים לגביך,לפי איך שהתנהגת אם תמות או לא!ובר"ה לא אומרים סליחות,לא צמים לא כלום..למה?

ה"מגיד מדובנא" עונה על זה במשל יפהשאלו את המגיד מדובנא פעם: - תגיד,למה כל הזמן אתה מביא משלים?

                                                                                          - אני אביא לכם משל..) 

משל למלך אחד(איך לא..) שמלך על כמה מדינות,וכ-ל היום היה עסוק,חותם על מסמך שלום כזה עם רוסיה,על מסמך כלכלי אחר עם לבנון,ועל אחד אחר עם פורטוגוזיה..כ-ל יום כל היום.היה לו קשה עם זה,עד שהוא החליט שבמקום שהוא,המלך, כל הזמן יהיה עסוק בזה,הוא יעביר את התפקיד הזה ל2 שרים שהוא סומך עליהם,אבל הכי הכי בעולם, והם יבצעו את זה בשבילו.

קרא ל2 השרים שהוא הכי סומך עליהם,הסביר להם את התפקיד,עד כמה הוא חשוב,והביא להם את טבעת המלך שאיתה חותמים,ואמר להם:הטבעת הזאת,תשמרו עליה כמו החיים שלכם,דירבלאק תעשו שטויות,זה תפקיד חשוב,אני סומך עליכם.

התחילו בתפקיד,חותמים פה חותמים שם..לאחר כמה ימים,אחד מהם הגיע למשרד עם בקבוק יין,

-צ'מע,הבאתי לנו פה יין משו...מהסרטים.מעיף לך ת'פוני.

- השתגעת?אנחנו באמצע תפקיד חשוב!

- אני אומר לך בחיים לא טעמת כזה דבר,קח שלוק,קט..ן

-טוב,אבל קטן.

ושתו, ושתו, ושתו..עד שהשתכרו.

תוך כדי שהם שיכורים,הם ניסו לפצח אגוז כדי לאכול,ניסו ניסו..לא הצליחו!מה נעשה מה נעשה...נפצח אותו עם טבעת המלךמניח את האגוז על השולחן,ומתחיל לדפוק עליו עם הטבעת.תוך כדי שהוא דופק המלך עובר שם,שומע רעש ונכנס,מוצא אותם עם בקבוקי יין על הקצפה..קליפות של אגוזים על השולחן,וטבעת המלך?!באמצע לפצח אגוז.

-זה מה שאתם עושים?ככה אפשר לסמוך עליכם?מה שאתם עושים זה בעצם מרידה במלכות.

- גהיק.גהיק.אבל המלך..

- בלי אבל,עוד שעה אתם אצלי,לכו תיפרדו מהמשפחות שלכם..

-אבל אבל..

בשעה הזאת אחד השרים הלך התחיל לבכות ולהיפד מהמשפחה שלו..אחרי חצי שעה הוא פוגש את השר השני,לא בוכה לא כלום..

-מה,למה אתה לא בוכה?

אני אסביר לך..תשמע מה עשיתי בזמן שאתה בוכה-אני הלכתי לשר ממש קרוב של המלך ואמרתי לו,שיילך ויסביר למלך שאנחנו לא רוצים למרוד בו,ממש לא,ומה שעשינו זה רק בגלל שהיינו שיכורים,אבל באמת אנחנו אוהבים את המלך אז שלא ישפוט אותנו על מרידה במלכות כי זה רק היה מתוך שיכרון..עד שהמלך באמת הבין והסכים לשפוט אותם על זה שהם לא מילאו את תפקידם,אבל לא על מרידה במלכות,אז בסדר,נקבל כמה חודשים כלא,אבל לא נמות..

אותו דבר אנחנו,ה' ברוב חסדיו עימנו,מצד הדין-בערך כל אחד ממנו היה אמור למות מזמן,אני לפחות..

אבל ה' לא דן אותנו על מה שעשינו,אלא על מה שאנחנו רוצים לעשות,אנחנו רוצים להתקרב לה',אנחנו רוצים לחזור בתשובה..על זה.

מובא בילקוט שמעוני(תימצתתי):

"שאלו לחכמה-חוטא,מה עונשו? אמרה להם:"חטאים תרדוף רעה".

 שאלו לנבואה-חוטא, מה עונשו? אמרה להם: "אל הנפש החוטאת היא תמות"

 שאלו לתורה- חוטא,מה עונשו? אמרה להם: יבא אשם ויתכפר לו.

שאלו להקב"ה- חוטא,מה עונשו? אמר להם..יעשה תשובה ויתכפר לו.

ב"ה שזכינו בכזה אבא..

סליחה ומחילה על האורך..ויהי רצון שנזכה לשוב בתשובה אמיתית אליו יתברך,ונכתב וניחתם בספר חיים טובים,ישועה ורחמים..

(כתבתי את זה שנה שעברה)

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל