"אני לדודי ודודי לי" אומר שלמה המלך

אנו מכירים דרשות רבות

אך למה כוונתו של שלמה עצמו?

התשובה נמצאת במשלי שלמה:

"אני בינה לי גבורה" אומר שלמה.

אני - בינה. לי - גבורה.

ה"אני" זה הבינה. הבינה האנושית. האגו..

את ה"אני" - הבינה, עלינו להכניע ל"דודי"

ואז גם דודי יהיה "לי", לנו, לגבורה ולישועה!

אין הכוונה "לזרוק את השכל", אלא להכניע את ה"אני" והמחשבה האגואית למחשבה אלוהית. מדעת העולם לדעת א-להים. ובנחת

לא בדיוק וורט,אבל משהו יפה:

ערכו ניסוי על קופים, ניסוי אמיתי!

לקחו 5 קופים והכניסו אותם לחדר.

שמו סולם בצד החדר,ובלמעלה שלו הניחו בננות.

כל יום עלה קוף אחר ואכל את הבננות.

יום אחד,כשעלה הקוף לאכול את הבננות,השפריצו עליו זרנוק של מיים,אבל וואחד שפריץ,ככה שכל הקופים התרטבו..

וככה גם למחרת,הקוף שתורו לעלות לבננות,עולה-משפריצים עליו,וכולם מתרטבים.

ביום השלישי,הקוף בא לעלות,ו...כל הקופים קופצים עליו,מרביצים לו,לא נותנים לו לעלות..למה מה קרה שנתרטב בגללו?!הקוף לא עלה.

ביום הרביעי,אותו דבר,קוף בא לעלות-כולם קופצים עליו..מרביצים לו..והוא לא עולה.

ביום החמישי,הוציאו את אחד הקופים,והכניסו במקומו קוף אחר.הקוף בא לעלות לבננות,ו..מפוצצים אותו והוא לא עולה.

למחרת,הוציאו קוף אחר,הכניסו עוד קוף חדש-ששוב,הוא מנסה לעלות לבננות,אמה מה כל השאר קופצים עליו,גם הקוף שהוכנס אתמול..שאין לו מושג למה בכלל מרביצים למי שעולה לבננות..

למחרת שוב,הוציאו קוף אחר מה5 הראשונים,הכניסו אחד חדש,וכמובן..כולם קופצים עליו..

ככה כל יום,עד שהחליפו את כ-ל 5 הקופים,ומה שמתנהל שם זה בעצם: קוף מנסה לעלות לבננות,וכולם קופצים עליו,כשכולם שם חדשים,ואין שם כבר אף אחד שיודע שפעם מי שעלה לבננות השפריצו עליו מיים וזה השפריץ על כולם,ולכן מרביצים לו כדי שלא יעלה..אלא פשוט כשהוא ניסה לעלות אז קפצו עליו שלא יעלה אז כנראה שזה מה שעושים.. 

זה קופים.חיים,מתרגלים להרגלים..לא עוצרים לרגע לחשוב,למה אנחנו מרביצים לזה שעולה לבננות?למה?!

אנחנו לא קופים ב"ה,ועכשיו אלול,זה הזמן לעצור ולהסתכל על עצמנו..

אולי יש הרגלים לא טובים שאנחנו כבר לא שמים לב אליהם..

איפה אנחנו פחות מכוונים..

איפה אנחנו פחות מקפידים בלי לשים לב..

ולנסות,להשתדל לתקן..

יהי רצון שנזכה לחזור בתשובה שלימה,בלב שלם,ולראות בבניין ביהמ"ק במהרה בימינו אמן..

בעיקרון זה טיפה ארוך,אבל לענ"ד זה ממש יפה אז מי שרוצה יקרא מי שלאהפסד שלו..

ראש השנה- ראש השנה זהו יום הדין,כשמו כן הוא.ה' דן כל אחד ואחד מאיתנו,מי לחיים..למיתה..מי לרעב..מי לשובע..

"כבקרת רועה עדרו",כמו שרועה עובר על העדר שלו ומחליט לגבי כל כבשה וכבשה איזה כבשה תלך לשחיטה,ואיזה תישאר לתת עוד צמר,איזה עיזה תישאר להביא חלב ואיזה לא וכו'..כך אנחנו בראש השנה.

אז לכאורה,אנחנו אמורים להיות רועדים בראש השנה,כל היום להגיד סליחות וממש להרגיש חיל ורעדה,היום מחליטים לגביך,לפי איך שהתנהגת אם תמות או לא!ובר"ה לא אומרים סליחות,לא צמים לא כלום..למה?

ה"מגיד מדובנא" עונה על זה במשל יפהשאלו את המגיד מדובנא פעם: - תגיד,למה כל הזמן אתה מביא משלים?

                                                                                          - אני אביא לכם משל..) 

משל למלך אחד(איך לא..) שמלך על כמה מדינות,וכ-ל היום היה עסוק,חותם על מסמך שלום כזה עם רוסיה,על מסמך כלכלי אחר עם לבנון,ועל אחד אחר עם פורטוגוזיה..כ-ל יום כל היום.היה לו קשה עם זה,עד שהוא החליט שבמקום שהוא,המלך, כל הזמן יהיה עסוק בזה,הוא יעביר את התפקיד הזה ל2 שרים שהוא סומך עליהם,אבל הכי הכי בעולם, והם יבצעו את זה בשבילו.

קרא ל2 השרים שהוא הכי סומך עליהם,הסביר להם את התפקיד,עד כמה הוא חשוב,והביא להם את טבעת המלך שאיתה חותמים,ואמר להם:הטבעת הזאת,תשמרו עליה כמו החיים שלכם,דירבלאק תעשו שטויות,זה תפקיד חשוב,אני סומך עליכם.

התחילו בתפקיד,חותמים פה חותמים שם..לאחר כמה ימים,אחד מהם הגיע למשרד עם בקבוק יין,

-צ'מע,הבאתי לנו פה יין משו...מהסרטים.מעיף לך ת'פוני.

- השתגעת?אנחנו באמצע תפקיד חשוב!

- אני אומר לך בחיים לא טעמת כזה דבר,קח שלוק,קט..ן

-טוב,אבל קטן.

ושתו, ושתו, ושתו..עד שהשתכרו.

תוך כדי שהם שיכורים,הם ניסו לפצח אגוז כדי לאכול,ניסו ניסו..לא הצליחו!מה נעשה מה נעשה...נפצח אותו עם טבעת המלךמניח את האגוז על השולחן,ומתחיל לדפוק עליו עם הטבעת.תוך כדי שהוא דופק המלך עובר שם,שומע רעש ונכנס,מוצא אותם עם בקבוקי יין על הקצפה..קליפות של אגוזים על השולחן,וטבעת המלך?!באמצע לפצח אגוז.

-זה מה שאתם עושים?ככה אפשר לסמוך עליכם?מה שאתם עושים זה בעצם מרידה במלכות.

- גהיק.גהיק.אבל המלך..

- בלי אבל,עוד שעה אתם אצלי,לכו תיפרדו מהמשפחות שלכם..

-אבל אבל..

בשעה הזאת אחד השרים הלך התחיל לבכות ולהיפד מהמשפחה שלו..אחרי חצי שעה הוא פוגש את השר השני,לא בוכה לא כלום..

-מה,למה אתה לא בוכה?

אני אסביר לך..תשמע מה עשיתי בזמן שאתה בוכה-אני הלכתי לשר ממש קרוב של המלך ואמרתי לו,שיילך ויסביר למלך שאנחנו לא רוצים למרוד בו,ממש לא,ומה שעשינו זה רק בגלל שהיינו שיכורים,אבל באמת אנחנו אוהבים את המלך אז שלא ישפוט אותנו על מרידה במלכות כי זה רק היה מתוך שיכרון..עד שהמלך באמת הבין והסכים לשפוט אותם על זה שהם לא מילאו את תפקידם,אבל לא על מרידה במלכות,אז בסדר,נקבל כמה חודשים כלא,אבל לא נמות..

אותו דבר אנחנו,ה' ברוב חסדיו עימנו,מצד הדין-בערך כל אחד ממנו היה אמור למות מזמן,אני לפחות..

אבל ה' לא דן אותנו על מה שעשינו,אלא על מה שאנחנו רוצים לעשות,אנחנו רוצים להתקרב לה',אנחנו רוצים לחזור בתשובה..על זה.

מובא בילקוט שמעוני(תימצתתי):

"שאלו לחכמה-חוטא,מה עונשו? אמרה להם:"חטאים תרדוף רעה".

 שאלו לנבואה-חוטא, מה עונשו? אמרה להם: "אל הנפש החוטאת היא תמות"

 שאלו לתורה- חוטא,מה עונשו? אמרה להם: יבא אשם ויתכפר לו.

שאלו להקב"ה- חוטא,מה עונשו? אמר להם..יעשה תשובה ויתכפר לו.

ב"ה שזכינו בכזה אבא..

סליחה ומחילה על האורך..ויהי רצון שנזכה לשוב בתשובה אמיתית אליו יתברך,ונכתב וניחתם בספר חיים טובים,ישועה ורחמים..

(כתבתי את זה שנה שעברה)

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!