אם רק הבניין עצמו לא מטופח - באמת שאין לך כל סיבה לחשוש! היא לא תתייחס לזה בכלל (ככה לפחות נראה לי).

אם הבית שלכם לא מטופח (ופה מתעוררת השאלה - מה הכוונה לא מטופח? לא מרוהט ברהיטים יקרים ומרהיבים? אין ציורים יקרי ערך על הקירות? או שמדובר בדברים בסיסיים, כמו: סדר, ניקיון וכד'), אז ייתכן שתנסה לברר אח"כ (אחרי הפגישה) אם גם הבית שלך ייראה ככה (אל תדאג! אני לא חושבת שתפסול אותך בגלל זה!! ואם כן - אני לא חושבת שאתה רוצה לחיות עם אחת שככה שופטת אנשים, הרי מה חשוב לה בסופו של דבר? מי הבן אדם או איך נראה הבית של ההורים שלו?).

אני לא חושבת שיש לך סיבה לדאגה!!!

זה נשמע שאולי אתה לא שלם עם מצב הבית שלך. בעיניי זו צריכה להיות עבודה פנימית שלך. וכשתשדר ביטחון והשלמה, שכן, זה הבית הנפלא שלי ואני גאה במה שטוב ומה שפחות, אז יהיה לך קל יותר להציג את הבית שלך.  מה כבר יכול לקרות?!  חוצמיזה- אתה יכול להבהיר בעדינות למשפחה שאתה מביא מישהי וחשוב לך וכו'...

תדע לך, יש נשים שאפילו ממש אוהבות, את הפשטות הזאת. 

"ההורים שלי די פשוטים לא אקדמאים"-- זה לא אמור להשפיע על אף אחת. לא משנה מה ההשכלה של ההורים שלך, אלא איזה סוג אנשים הם. טובים, אנשים שנחמד להיות בחברתם..

אם במקרה נתפסת למחשבה שהנתון הזה מפריע- כדי שתשתחרר מזה, כי הוא מפחית את הביטחון שלך ואין שום סיבה שזה יקרה!

שבקרב המתנחלים מי שגר בקרוואן נחשב פחות?

אמא של בעלי לא עובדת, ואבא שלו צבעי.

שניהם ללא השכלה, בית פשוט פשוט..

הכניסה לבית שלהם זה אוסף של מרצפות שהאבא שם.. וכו'.

ורק עכשיו כשקראתי את ההודעה שלך- אמרתי- יו! התחתנתי עם מישהו שהוא גם ככה!

אבל לפני- באמת שלא שמתי לב לזה.

בעלי לומד מקצוע נחשב, וההורים שלו אנשים טובים וחמים- ותאמין לי שאישתך לא תרצה שהם יהיו משכילים, הרבה יותר חשוב זה להסתדר, ושיהיה אכפת להם, שיהיו רגישים אליה ושהיא תרגיש בנוח איתם.

וזה מה שחשוב!!!

וחוץ מזה- אפשר לדבר על זה מעט לפני שאתה מביא אותה. להעלות את הנושא של איך אתה רואה את הבית שגדלת בו, ולהכניס את זה שמפריע לך ש.. 

בהצלחה!

אני מדבר על חדר המדרגות,

הבית עצמו מסמל כנראה את מה שהמשפחה שלך מייצגת, וכל עוד הוא רק לא מהודר ולא מטופח אלא פשוט, אני לא רואה שום בחורה נורמאלית שתעקם את האף

את ההרגשה..

אבל הבית שלך, זה לא הבית שאתה תקים בעז"ה. ואם לבחורה זה חשוב- היא תדאג לטיפוח ביתה העתידי.

והורים "פשוטים" - זה לא חיסרון. ו"אקדמאים" זה לא תמיד יתרון. יש אנשים פשוטים שבחום הלב שלהם - יכולים להסיק כמה "אקדמאים" "צוננים"...

אני חוש בשאתה צריך לשמוח במשפחתך, ולא להרגיש לא נוח בכך.

בחורה שתשמח בך - איננה אמורה לראות בדברים הללו בעיה מיוחדת. ואולי אדרבה, אם היא תהיה מישהי שעושה מזה יותר מידי "ענין",  אולי זה מבחן טוב שלך לגביה.

מבחינתה, העיקר זה אתה. לא רמת ניקיון חדר המדרגות שאינה תלויה בך - וגם לא הוריך שלפי תיאורך אינם אנשים "קשים" שהיא צריכה לחשוש, אלא סתם "לא אקדמאים". הם לא אמורים להיות המרצים שלה..

א. שם המשתמש שלך הוא "שמח בחלקו", אז תשמח בחלקך! המשפחה שלך צריכה להיות הגאווה שלך,  אבל לא תמיד איך שהבית נראה זה משקף אותך...ותמיד אפשר לדבר על זה אח"כ או להכין אותה לפני...

יש מצבים שההורים פשוטים מאוד והילדים ההיפך הגמור, זה שבית ההורים שלך נראה ככה (שזה לא חיסרון בכלל!) לא בהכרח כך ייראה הבית שלך, זה תלוי בשניכם.

ב.  ול"ד." - שציינת שזה מבחן טוב לגביה. לא כ"כ מסכימה, יש בחורות שזה נורא מפריע להן החוסר סדר, ניקיון ואסתטיקה. השאלה כמה ואיך, אם זה מה שיגרום לה לפסול את הקשר לאחר שהיה ברור שתמשיכו אז אכן יש בעיה. וזה סביר לגמרי שזה יפריע לה, ואת זה אני אומרת מנק' מבט של מישהי שהדברים האלה מאוד חשובים לה. רק מניסיון של קרוביי שגם הם חיים בבית פשוט וזה בגלל ההורים נטו. אני יודעת שהילדים ממש לא כאלה וזה לא אמור להפריע. לכן, הייתי בודקת ומבררת אם גם הוא כזה, אם גם הוא כזה זה כבר שיקול אחר. כי יש כאלה שמייחסים לזה חשיבות מאוד גדולה.

הנקודה העיקרית היא, שאין בעיה שזה יפריע לה. לך זה לא אמור להפריע. אבל אם זה מפריע לה, תבדוק מאיפה זה מגיע ותסיק את המסקנות! העיקר שיהיה ב"הצלחה והקב"ה יזמן לך את זיווגך האמיתי משורש נשמתך בקרוב!!!

כמובן לא התכוונתי שזו בעיה שלכלוך מפריע לה...

הרי ציינתי מפורש שהיא יודעת שזה לא באחריותו ושאת הבית שלה היא תוכל לצחצח כרצונה.

ה"מבחן" לגביו, הוא אם לפי זה היא שופטת את הבחור, גם אם אין לו כל קשר ואחריות לענין.

בסוף, תאמין לי היא תגיע, גם עם בית מעופש, וגם עם בית מפואר עם 2 מרצדסים בחניה!

שאתה רוצה שיהיה לך בית יפה, נעים, מסודר ונקי

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.