תלוי ברקע שלו, במשפחה שלו ועוד.. אבל בהחלט יכול להיות.

כחוזר בתשובה בפני עצמי ויותר מזה,אדם המכיר חוזרים בתשובה (ועל ההתנסות שלי איתם אני מדבר),החשש שלך חסר בסיס,חוזרים בתשובה מגיעים אל היהדות מתוך בירור עמוק והכרה באמיתותה,זה לא קשור לשום קיצוניות.כמו כל דבר יש לברר באופן פרטני מול אותו אדם,אבל לכלול את כולם ? או לפסול כך לעתיד בעקבות חשש ערטילאי ? ,אותי זה למעשה אפילו מעליב שיש מציאות כזאת,מייאש ומדכא..אני כביכול צריך עכשיו לספוג דחייה מה"בית" החדש שהצטרפתי אליו, כאשר גם בחברה הקודמת הרגשתי כך בעקבות התהליך של יציאה מהחברה הזאת וחזרה בתשובה ? . אני שמח שהרוב המוחלט של התשובות כאן זה דווקא כן...

"דבר אחרון- פגשתי אנשים שהתבססו על ההלכה כדי לטעון למשל "חוסך שבטו שונא בנו" וכדומה.."

גם דבר זה אני דוחה בתוקף,לא ראיתי מעולם חוזר בתשובה שהפך מאדם שלא שומר מצוות (או שמר בצורה חלקית),לשומר מצוות,חוזר בתשובה שלימה ממניעים מוזרים וחלשים כאלו.אם פגשת אדם שהבהיר שבגלל זה הוא חזר בתשובה,תדעי לך שזה אפילו לא מיעוט אלא מקרה יחידני.

ההכללות האלו לא רק שאינן נכונות לפי ניסיוני אלא שיש בהן לדעתי פגם תורני ומן סתירה פנימית בן הרצון שיהודים יחזרו בתשובה,יחזרו לעם ישראל,ובין כך שלא מקבלים אותם,אנשים כאלו (ואני לא מדבר על עצמי,אלא על חברי) לא צריכים להרגיש בין הפטיש לסדן,וכחברה שומרת מצוות,החברה צריכה לדאוג לזה.וזה לא אומר שצריכים לוותר או להתפשר,כמו כל פגישה צריך לבדוק האם הוא מתאים,לבדוק את החששות שהעלית (למרות שלפי נסיוני כאמור אין לחששות האלו קשר לכלל) וכו',אבל לפסול מישהו מלכתחילה בגלל זה ? זה מעשה שהוא לדעתי נורא,ואני לא אומר את זה מתוך כך שאני חוזר בתשובה אלא מתוך התורה שזכיתי ללמוד שאינה עולה בקנה אחד עם הגישה הזו לעניות דעתי בצורה חריפה.

אנא תחשבי על זה...

תלוי בעיקר במספר השנים שהוא בתשובה (עדיף כמה שיותר).

יש הרבה מאוד סוגים של חוזרים בתשובה.

יש שעברו אצלם הרבה שנים מאז, ויש מעט.

יש שמאז הספיקו אפילו ללמוד או להתערות היטב בחברה, יש שפחות.

עם חלקם אשמח לצאת, עם חלקם זה לא יהיה שייך לא עבורם ולא עבורי.

לא עצם התווית של "חוזר בתשובה" תעלה או תוריד...

תשובה קדמה לעולם

תלוי איפה הוא היום, ואם יש מי שיעיד שהוא במצב יציב תקופה מסויימת...

יש בזה המון חן בעיניי!

בע"ה ובהשתדלותנו

מאמינה שכולנו משתדלים להיות חוזרים בתשובה יום יום בגלל החשיבות של התחדשות בעבודת ה'. אפשר לייחס את זה לחסידויות כאלו ואחרות בלבד אבל זו התורה הקדושה ,וקדמנו דוד המלך שכ"כ ביקש מה' יתברך "שיבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו.." להרגיש כל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה.

מה הקשר אתה בטח שואל את עצמך? אז ככה, לעניות דעתי אין שום פסול בלצאת עם חוזר בתשובה, וגם לא מפריע לי לצאת עם כזה (כל עוד זה לא תהליך של שנה אחת בלבד אני מניחה). יותר מזה, אף אחד לא מבטיח לנו שגם עם נתמסד בקשר נישואים עם אדם תורני מיום היולדו, אותו אחד/אחת לא יתורו לצד השני חלילה, וכבר שמעתי כמה וכמה מקרים קרובים אלי מאוד.

חוץ מזה שכבר נאמרה לנו גדולתם של בעלי תשובה אמיתיים וזה כ"כ אמיתי שאדם שלא זכה לחינוך יהודי מינקותו בוחר לחפש ולחיות דרך שונה מרצונו שלו.

ובצורה פרטית וספציפית, זה באמת כל מקרה לגופו, המניעים, האישיות האישית וכו'.

כי כל אדם חוזר בתשובה כל הזמן!!

זה שאדם היה חי חיים לא של תורה ומצוות כל הזמן זה לא אומר. כל אדם ואדם הוא חוזר בתשובה. גם הבנאדם הכי דתי שיש!!!

וכנראה עם שניים שלא היו סגורים על עצמם עדיין... שזה דבר שממש כדאי לברר רציני לפני.

דווקא אחלה לצאת עם חוזרים בתשובה, אנשים עמוקים ואמיתיים

הנ"ל

תלוי בחיבור ביניכם ובמנטליות, בדיוק כמו עם כל אדם אחר שאיתו נפגשת.

גם חיבור בעבודת ה' הוא מדד, אבל זה שהוא חוזר בתשובה, לא אמור לשנות את נתוני הפתיחה שלו.

אני מאוד מתחבר לציבור הדתי לאומי אבל אני לא דתי הייתי שמח להכיר מישהי כזאת בהכללה גמורה הם בנות כל כך טובות מתנדבות בכל מקום שוב בהכללה בנות פשוט טובות יש גם חילוניות ברור כמוני אבל יש להם טוב כזה לא משנה לי אמא שלי אמרה שגם עם תהיה דתי לאומי הם לא ירצו כי הם מעדיפות דתי מבית אמא שלי ממש לא רוצה שאני יתקרב אבל לא משנה מצד שני אני נורא אוהב את החברה אבל שאני רואה הרבה חוזרים בשאלה דתלשים ז ה מאוד מחליש אני ישאל שאלה אחרת מישהי תסכים לצאת עם מישהו[נגיד צם ביום כיפור קידוש בשר וחלב חגים והכל] ויהיה נגיד מוכן לשמור שבת ואני לא שומר כי קשה מאוד לשנות הרגלים זה גם משפחה והכל האם מישהי היתה מסכימה לכזה דבר דרך הגב בלי קשר לדעת זה מאוד יפה בעיני גם שמירת נגיעה איך שבנות מכבדות את עצמם השאלה עם זה אפשרי?

אז אם הוא יציב- יש מצב. כי לכשעצמם, לחוזרים בתשובה יש אצלי המון נק' זכות.

אדם שמחליט שהוא מקבל עליו את האור של ה' ומשתדל בשביל זה כל יום

שונה מאדם שמתכוון לשמר מצב בו הוא מקיים רק חלק מהמצוות.

לא נראה לי שבחורה תורנית (דתיה/חרדיה, זה לא ממש משנה)

תהיה מוכנה לצאת עם בחור שלא רואה את הבית שלו והילדים שלו יראי שמיים ושומרי מצוות לחלוטין.

לא מתחתנים עם בחורה דתיה רק משום שיש לה לב טוב ושהיא שמרה על עצמה מפני גברים זרים (שזה נורא יפה!)

להיות "דתי" (שונאת ת'הגדרה הזו, מעדיפה "עובד ה' ") -

זה אומר לעשות את דבר ה' בין אם זה נראה לנו יפה ובין אם לא,

בין אם בא לנו ומוצא חן בעינינו, ובין אם זה ממש מבאס.

אבל האמת- שלא!

לדעתי אם התכונות והיחס לתורה ולמצוות לא נמצאות באופן 'מושרש-מובנה' היא לא תוכל להיות הבחורה שאני מחפש...

קח את ההפך,רבנים שחזרו בתשובה ובניהם גם רבנים גדולים מאוד,האם ניתן לטעון עליהם טענה שכזאת ?

לדעתי,זה נורא לעשות הכללה כזאת ולדחות את היהודים האלו שהיו צריכים לעבור לפעמים יסורים שדתיים ואנשים אחרים לא נתקלו בהם ברוב חייהם רק כדי לעשות רצון ה' ולחזור בתשובה,כל שכן שמצד אחד אנחנו רוצים שעם ישראל יחזור בתשובה ומצד שני פשוט לא מקבלים אותו !,אנא קרא את ההודעה הנוספת שלי בשרשור שם הרחבתי.. מכל מקום אני שמח לראות שהרוב המוחלט כאן ענה כן,ולא בגלל שאני חוזר בתשובה אלא בגלל שאם התשובה הייתה לא אז זו הייתה סתירה פנימית מהותית לדעתי,ועיוות חריף שלא עולה בקנה אחד עם התורה לעניות דעתי.

חלילה לי!

פשוט, לי זה לא מתאים מהסיבה שפרטתי לעיל.

נכון, שוודאי שהתשובה שלו מעולה ומתקבלת, אבל לי לא תתאים בחורה כזו..

האם טענה זו יש בה כדי לפסול פגישה כזו מבחינה מוסרית תורנית (שכאמור לא עוד מדובר ביהודיה שאינה שומרת מצוות אלא ביהודיה שחזרה בתשובה ועשתה דרך גדולה עם עמל ויזע כדי להגיע לשם,שעליה נאמר שבח גדול שבמקום בו בעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (לא העתקתי דווקא במדוייק),האם נכון מבחינה תורנית מוסרית לפסול אותה דווקא על זה ? וכך עוד שאלות בתחום) ? מבחינה לאומית יהודית,של רצון שעם ישראל יחזור בתשובה(ושוב אני לא מדבר על התפשרות,אלא על הטענה שהעלית,שלכאורה לא ברור אם יש לה סימנים מובהקים במציאות) ?

אני לא יודע את התשובה,אני רק מעלה שאלות שלדעתי כל מי שחושב כך צריך לברר בשביל עצמו.

לדבריך החשובים, אמיר:

אני לא חושב שאם למישהו יש בעיה להתחתן עם בעלת-תשובה, מסיבות שונות, זה אומר שאינו מחשיב את מעלתה הרוחנית, את הדרך שעברה, או חס וחלילה ש"לא מקבלים אותה".  הרי זה לא בגלל "מעלתה הרוחנית" אלא בגלל דברים אחרים שלעיתים נספחים לנושא.  יש פה לפעמים שרשורים על סתם הבדלים מהותיים בין משפחות, דתיות, ואנשים דנים לכאן ולכאן. האם זה בגלל ש"אינם מקבלים אותם" או חוסר הערכה? בוודאי שלא.

ובוודאי שמי שעושה מאמץ-אמת להתקרב לה', למרות הסביבה שלא עודדה לכך, יש לו מעלה גדולה מאד.

אכן, אני מסכים איתך שאין להכליל. ולפי טהרת כתיבותיך פה בפורום, אני חושב שזכות גדולה למי שאתה תבחר בה..

למרות שאני חושב שכל אחד שמתלבט בסוגיות האלו מהבחינה שצויינה כאן שאולי מבחינתו זה לא מתאים וכדומה,צריך לבדוק את העניין מבחינה מוסרית תורנית,מבחינה יהודית לאומית ועוד.. האם השאיפה הזאת שהוצבה היא במדרגה להתמודד עם האחרונים שציינתי ועוד ? והאם יש בשאיפה זו ממש מבחינה עובדתית,ובמיוחד כאשר מציבים מולם את המציאות המיוחדת הזאת ?

אני לא יודע את התשובה,אבל אני חושב שכל אחד צריך לברר זאת..

לגבי ההכללות אני מבין מתגובתך שאתה מסכים איתי,אני באמת חושב שהחששות הכלליות לא צריכות להיות כלליות,מנסיוני כל החששות ששמעתי עד כה לא נכונות באופן כללי ויש שאני סבור שאינן שייכות אלא למיעוט קטן או אפילו פחות מכך ולכן זה כ"כ מצער אם ישפטו לפי חששות לא רלוונטיות בכלל.כל חשש בהחלט צריך להבדק ,אבל באופן פרטני,כי באופן כללי החששות האלו אינן מאפיינות דווקא את הכלל מהקבוצה הזו..

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥