נגד

תלוי איזו.

הכל תלוי בגישה ובהקשר.

יש הרבה סוגים של בדיחות שואה.

חלקן הומצאו על ידי ניצולים בעצמם.

הומור הוא לעיתים דרך להתבונן בדברים בזווית חדשה,

להציף אותם, להעלות אותם לדיון באומץ.

דרך להתמודד, כשקשה לגשת אל הדברים בצורה שכלתנית קרה,

יותר ויותר ככל שהדברים טעונים ברגש ובכאב.

וכמובן - בפורום הנכון...

הרגישות לזולת חשובה.

2 ילדים יושבים בגטו. 

אחד שואל את השני: "תגיד, אתה יהודי?" 

אז השני עונה: "לא, אני השריף..." 

סתם, אלו בדיחות שמדברות על השואה. כפשוטו. 

אם כי אני חוטא בלשוני לא מעט..

זו בדיחה על השאלה הידועה 'איפה היה אלוקים בשואה?'

עכשיו, זה עניין של טעם והבנת בדיחות.

ויש סוג מסויים של אנשים שלא אוהבים דברים שיכולים להתפרש כמאיימים על האמונה שלהם

ואז זה כבר 'לא מצחיק'.

אז הבדיחה הזאת לא פוגעת בשום ערך קדוש, וגם אם את חושבת שכן, זה עדיין יכול להיות מצחיק.

יש דברים שאני לא מסוגלת לצחוק עליהם. יש גבול.

אגב, דוני - אם במילה אחת, אז אני נגד בדיחות שואה.

(למרות שיש לי אחת דווקא טובה...)

לא מתחילים משפט בלי לסיים!!!

צ'יקרנת אותנו!

מתי היטלר התאבד?

כשהוא קיבל את חשבון הגז שלו...

בעע

חשבתי שאסור!

אבל אם אנחנו עבריינים אז כבר עד הסוף-

איך אמרו לחם בשואה?

בגטו..

לפחות תציינו מראש את תוכן ההודעה

מקריאת השרשור אפשר לראות שיש אנשים שזה עושה להם רע לקרוא את זה.

אני בכלל ממליץ לפתוח את זה בשרשור חדש!

מבקשת סליחה אם פגעתי במישהו..

ייבשת! מוכר רצח!

אבל אם זה עלול לפגוע באנשים... אז נגד!

לאחד זה יהיה בדיחות על הדת שלו

אחד על העבר שלו

ולמישהו שלישי זה יהיה בדיחות על היחידה הצבאית שלו.

הומור זאת דרך להתמודד עם כאב

אבל לא לכולם הדרך הזאת נוחה

צריך ללמוד לכבד את השני

זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לצחוק,

פשוט תצחק עם אנשים שזה מצחיק אותם וטוב להם עם זה.  

אתה כבר השני שאומר את זה היום. 

תפסיקו להגיד שהומור זאת דרך להתמודדות עם כאב!

אל תשחקו אותה פסיכולוגים. 

תפנימו את זה

אני נגד. אני יוצאת נגד הציניות באופן כללי ככלי.

ובכ"ז יש לי אחת מבחילה. אחי סיפר אותה לפני כמה שבתות בשלחן. במקום לצחוק, בכיתי:

שני ילדים רבים בגטו.

אחד מרים עפר ורוצה לזרוק אותו על החבר.

אז השני עונה לו: היי, לא מערבים הורים.

היא לא מצחיקה...

אבל יש בדיחות שואה ממש מצחיקות..

הא.. וגם אני בעד!

אני יודעת שרשום בלי נימוק אבל חייבת-
זה הציל את סבתא שלי ואחותה. אז מי אני שאגיד לזה לא?

תמסרי שאני אמרתי את זה

קשה לך בחיים? כי פה בדיוק הבעיה.. אנחנו לא הפסיכולוגים שלך!!

מה נסגר?

בכל מקרה, השרשור הזה הוא (כנראה) הדבר הכי מסריח שראיתי באתר הזה. מי שקשה לו להתמודד עם האמת, שיחשוב לפני מה שהוא עושה. 

...

(ראיינתי ניצולי שואה במסגרת יד ושם, שירתתי שירות לאומי ב'בית העדות', למורשת השואה והציונות הדתית)--

אז ראוי לציין - שבשואה - כמו בשואה - 

אין בעד. אין נגד.

יש מי שמתאים לו. יש מי שלא מתאים לו.

הומור שחור זה הגיוני. הוא בא מדרך הבנת הכאב, על כל שלליו - הוא תגובה טבעית.

ולעומת זאת - הסלידה מהומור שחור, גם היא מובנת לי. הרי מי מאיתנו לא גדל על המשפט 'יש דברים שלא צוחקים עליהם!', עמ"י עבר זוועות איומות - וזה מצחיק אתכם?

והאמת---

שאני מסכימה עם שני הצדדים.

בתור אחת שמגיל 9 עוסקת בנושא הזה (ואני לא מגזימה..) היו תקופות שסלדתי מזה, והיו תקופות שזרמתי עם זה.

שימו לב - כמעט גם לכל ה'מתנגדים' יש איזו בדיחת שואה בשלוף-

למה? כי זה מצחיק, וההרגשה היא ש'זה לא מוסרי'.

לא יודעת.

הסתבכתי , קצת חפרתי.

בכל מקרה - יש ויש, יש בעד ויש נגד - ובעיקר יש באמצע,

ואיש הישר בעיניו יעשה (:

---וכמובן, לכל אדם יש את הגבול שלו וזה אינדיבידואלי---

את אומרת שמי שמספר בדיחות שואה הוא צבוע -- "שימו לב - כמעט גם לכל ה'מתנגדים' יש איזו בדיחת שואה בשלוף-

למה? כי זה מצחיק, וההרגשה היא ש'זה לא מוסרי'.

לא יודעת."

התכוונתי - שיש משהו שהרגש שלך אומר: לא צוחקים על דברים כאלה!

אבל כשחושבים על זה - זה באמת מצחיק!

זה הקונפליקט הבסיסי באופן כללי בבדיחות שחורות.

אפשר להמציא לזה משוואה (:

כל מילה.

דוני- אני מקווה שאתה לא כועס על אף אחד...

סליחה.

זה כמו אלה שאומרים "סליחה על הביטוי אבל !#@@%$^"

כן מרגישים את זה.

זה שאת לא חושבת שזה חכם, שאת מרגישה אחרת - זה לגיטמי, זכותך לחשוב כך.

אבל אנשים אחרים חושבים אחרת, וצריך גם לכבד את הדעה שלהם.

(:

וזה שרוב האנשים חושבים דבר מסויים לא הופך אותו לנכון. במיוחד בנושא כזה

ומצד שני זה שאתה חושב שההיפך הוא הנכון גם לא הופך את זה לנכון.

(הדיון הזה כבר יצא מהקשרו)

נסכים שלא להסכים?

('כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות'  , ברכות נ"ח ע"ב)

לילה טוב

ונהיה מגעילים למי שלא? 0_0

 אתה כ"כ "The Wave"

את טובה בלהסיק מסקנות

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).

נראה שעברת. עברת משהו בונה. אז אולי אתה באמת כבן 80......