נגד

תלוי איזו.

הכל תלוי בגישה ובהקשר.

יש הרבה סוגים של בדיחות שואה.

חלקן הומצאו על ידי ניצולים בעצמם.

הומור הוא לעיתים דרך להתבונן בדברים בזווית חדשה,

להציף אותם, להעלות אותם לדיון באומץ.

דרך להתמודד, כשקשה לגשת אל הדברים בצורה שכלתנית קרה,

יותר ויותר ככל שהדברים טעונים ברגש ובכאב.

וכמובן - בפורום הנכון...

הרגישות לזולת חשובה.

2 ילדים יושבים בגטו. 

אחד שואל את השני: "תגיד, אתה יהודי?" 

אז השני עונה: "לא, אני השריף..." 

סתם, אלו בדיחות שמדברות על השואה. כפשוטו. 

אם כי אני חוטא בלשוני לא מעט..

זו בדיחה על השאלה הידועה 'איפה היה אלוקים בשואה?'

עכשיו, זה עניין של טעם והבנת בדיחות.

ויש סוג מסויים של אנשים שלא אוהבים דברים שיכולים להתפרש כמאיימים על האמונה שלהם

ואז זה כבר 'לא מצחיק'.

אז הבדיחה הזאת לא פוגעת בשום ערך קדוש, וגם אם את חושבת שכן, זה עדיין יכול להיות מצחיק.

יש דברים שאני לא מסוגלת לצחוק עליהם. יש גבול.

אגב, דוני - אם במילה אחת, אז אני נגד בדיחות שואה.

(למרות שיש לי אחת דווקא טובה...)

לא מתחילים משפט בלי לסיים!!!

צ'יקרנת אותנו!

מתי היטלר התאבד?

כשהוא קיבל את חשבון הגז שלו...

בעע

חשבתי שאסור!

אבל אם אנחנו עבריינים אז כבר עד הסוף-

איך אמרו לחם בשואה?

בגטו..

לפחות תציינו מראש את תוכן ההודעה

מקריאת השרשור אפשר לראות שיש אנשים שזה עושה להם רע לקרוא את זה.

אני בכלל ממליץ לפתוח את זה בשרשור חדש!

מבקשת סליחה אם פגעתי במישהו..

ייבשת! מוכר רצח!

אבל אם זה עלול לפגוע באנשים... אז נגד!

לאחד זה יהיה בדיחות על הדת שלו

אחד על העבר שלו

ולמישהו שלישי זה יהיה בדיחות על היחידה הצבאית שלו.

הומור זאת דרך להתמודד עם כאב

אבל לא לכולם הדרך הזאת נוחה

צריך ללמוד לכבד את השני

זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לצחוק,

פשוט תצחק עם אנשים שזה מצחיק אותם וטוב להם עם זה.  

אתה כבר השני שאומר את זה היום. 

תפסיקו להגיד שהומור זאת דרך להתמודדות עם כאב!

אל תשחקו אותה פסיכולוגים. 

תפנימו את זה

אני נגד. אני יוצאת נגד הציניות באופן כללי ככלי.

ובכ"ז יש לי אחת מבחילה. אחי סיפר אותה לפני כמה שבתות בשלחן. במקום לצחוק, בכיתי:

שני ילדים רבים בגטו.

אחד מרים עפר ורוצה לזרוק אותו על החבר.

אז השני עונה לו: היי, לא מערבים הורים.

היא לא מצחיקה...

אבל יש בדיחות שואה ממש מצחיקות..

הא.. וגם אני בעד!

אני יודעת שרשום בלי נימוק אבל חייבת-
זה הציל את סבתא שלי ואחותה. אז מי אני שאגיד לזה לא?

תמסרי שאני אמרתי את זה

קשה לך בחיים? כי פה בדיוק הבעיה.. אנחנו לא הפסיכולוגים שלך!!

מה נסגר?

בכל מקרה, השרשור הזה הוא (כנראה) הדבר הכי מסריח שראיתי באתר הזה. מי שקשה לו להתמודד עם האמת, שיחשוב לפני מה שהוא עושה. 

...

(ראיינתי ניצולי שואה במסגרת יד ושם, שירתתי שירות לאומי ב'בית העדות', למורשת השואה והציונות הדתית)--

אז ראוי לציין - שבשואה - כמו בשואה - 

אין בעד. אין נגד.

יש מי שמתאים לו. יש מי שלא מתאים לו.

הומור שחור זה הגיוני. הוא בא מדרך הבנת הכאב, על כל שלליו - הוא תגובה טבעית.

ולעומת זאת - הסלידה מהומור שחור, גם היא מובנת לי. הרי מי מאיתנו לא גדל על המשפט 'יש דברים שלא צוחקים עליהם!', עמ"י עבר זוועות איומות - וזה מצחיק אתכם?

והאמת---

שאני מסכימה עם שני הצדדים.

בתור אחת שמגיל 9 עוסקת בנושא הזה (ואני לא מגזימה..) היו תקופות שסלדתי מזה, והיו תקופות שזרמתי עם זה.

שימו לב - כמעט גם לכל ה'מתנגדים' יש איזו בדיחת שואה בשלוף-

למה? כי זה מצחיק, וההרגשה היא ש'זה לא מוסרי'.

לא יודעת.

הסתבכתי , קצת חפרתי.

בכל מקרה - יש ויש, יש בעד ויש נגד - ובעיקר יש באמצע,

ואיש הישר בעיניו יעשה (:

---וכמובן, לכל אדם יש את הגבול שלו וזה אינדיבידואלי---

את אומרת שמי שמספר בדיחות שואה הוא צבוע -- "שימו לב - כמעט גם לכל ה'מתנגדים' יש איזו בדיחת שואה בשלוף-

למה? כי זה מצחיק, וההרגשה היא ש'זה לא מוסרי'.

לא יודעת."

התכוונתי - שיש משהו שהרגש שלך אומר: לא צוחקים על דברים כאלה!

אבל כשחושבים על זה - זה באמת מצחיק!

זה הקונפליקט הבסיסי באופן כללי בבדיחות שחורות.

אפשר להמציא לזה משוואה (:

כל מילה.

דוני- אני מקווה שאתה לא כועס על אף אחד...

סליחה.

זה כמו אלה שאומרים "סליחה על הביטוי אבל !#@@%$^"

כן מרגישים את זה.

זה שאת לא חושבת שזה חכם, שאת מרגישה אחרת - זה לגיטמי, זכותך לחשוב כך.

אבל אנשים אחרים חושבים אחרת, וצריך גם לכבד את הדעה שלהם.

(:

וזה שרוב האנשים חושבים דבר מסויים לא הופך אותו לנכון. במיוחד בנושא כזה

ומצד שני זה שאתה חושב שההיפך הוא הנכון גם לא הופך את זה לנכון.

(הדיון הזה כבר יצא מהקשרו)

נסכים שלא להסכים?

('כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות'  , ברכות נ"ח ע"ב)

לילה טוב

ונהיה מגעילים למי שלא? 0_0

 אתה כ"כ "The Wave"

את טובה בלהסיק מסקנות

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל