כן, זה תקין, לא מחייב הנקה משני צדדים.

אם נראה לך שהיא שבעה אז יופי.

כן, זה משתפר ממש!!! 

גם אני הייתי בטראומה בדיוק כמוך, למרות שזה באמת שווה את זה...

אבל בהדרגה הסימנים נהיים מאד מאד בהירים (בצבע של העור), עד שרואים אותם רק אם מסתכלים היטב מקרוב...

ככה לפחות היה אצלי, מקוה שגם אצלך...

יש בחלב כמה רמות שונות, בהתחלה חלב דליל יותר, ואחר כך חלב פחות דליל ויותר משביע. לחלב הדליל התינוק צריך להשקיע פחות מאמץ.

אם את מניקה מצד אחד כל פעם - סימן שהיא בוודאות מגיעה לחלב הפחות דליל, וזה אומר שהיא תגדל ותשבע!

מכירה מישהי מאוד מקרוב, שאחרי שהחליטה להניק רק מצד אחד כל פעם, התינוק שלה גדל מאוד!

(לא מקצועית, כותבת על סמך זיכרון של כמה שנים, ולא זוכרת את הכינויים לחלב הדליל יותר ופחות)

לגבי סימני מתיחה - בעיקרון זה עובר, הזמן תלוי בסוג העור עד כמה שידוע לי.

והרבה מזל טוב!!!

מה היה בסוף? מי ליווה אותך? בעלך או אמא שלך?

וגם חשבתי שלמה לי להסתבך עם לזכור מה היה הצד האחרון וכו' - הנקתי כל פעם מצד אחד וזהו, הכי פשוט.

תוך כמה ימים תפוקת החלב ירדה פלאים.

הגעתי ליועצת הנקה, והיא הסבירה לי שלהניק מצד אחד כל פעם זו עצה טובה שנותנים לנשים שסובלות מעודף ייצור - זה גורם לכך שכל שד יקבל גירוי רק פעם בכמה שעות, וכך כמויות החלב יירדו בהדרגה.

אני, שמראש לא סבלתי מעודף חלב, הגעתי ככה לתת-ייצור.

אחר-כך ראיתי שההדרכה הסטנדרטית בכל מקום היא לתת מצד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו (וזה סימן מובהק שהגיע לרמת השומניות הנחוצה לו - אלו לא שתי דרגות נפרדות אלא רמת השומניות עולה בהדרגה ככל שההנקה מתארכת) - ואז להציע צד שני. אם התינוק לא רוצה - זה בסדר (ולכן, פותחת השרשור - את בסדר. אם את מציעה והיא לא רוצה תסמכי עליה). אבל חשוב להציע.

אני מגיבה לא בשביל פותחת השרשור, אלא רק בשביל לתת את הצד השני למי שתבין מדברייך שזו שיטת ההנקה המומלצת לכתחילה - זה לא כך.

לפעמים לנשים שונות יש מבנה שונה ונתונים שונות ויוצא שלמישהי מסוימת ההמלצה החריגה טובה יותר מהסטנדרטית, אבל לרוב הנשים זו ההמלצה הטובה והנכונה - לתת צד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה, ולהציע צד שני. זה כתוב בספרות של יועצות הנקה שחור על גבי לבן

מעניין אם כך למה התינוקות שלי ירדו עם הזמן בעקומות. היה לי ב"ה שפע של חלב, הנקתי משני הצדדים, וחשתי שאני עוברת מהר מידי. שלושתם ירדו בעקומות, גם ראו על הפנים שלהם שעם הזמן נהיו רזים.

אני כמובן לא יכולה לדעת מה בדיוק היה אצלכם, גם כי אני לא אשת מקצוע, וגם כי יש לי מעט מאוד פרטים, אבל על פניו ובלי להתמצא במצב הספציפי שלכם, התיאור שלך נשמע מאוד נורמלי ולא בעייתי. זה שהשמנמנות התינוקיות ירדה - זה התהליך הנורמלי של הגדילה, ולגבי הירידה בעקומות - מן הסתם בדקו אותם בכלל בעקומות הלא נכונות. ברוב טיפות החלב בארץ היום בודקים לפי עקומות לא מעודכנות. העקומות הללו נבנו על סמך תינוקות מארה"ב שכמעט כולם ניזונו בעיקר מתמ"ל בחודשים הראשונים. לפני שנה (אולי יותר) משרד הבריאות הוציא הנחיה לטיפות חלב לעבור לעקומות מאוזנות שהוציא ארגון הבריאות העולמי, אבל בארץ הנחיות מחלחלות לאט... העקומות המעודכנות האלה מראות דפוס גדילה סטנדרטי של תינוק בריא שניזון כהלכה - לרוב הוא מאופיין בעלייה חדה בחודשים הראשונים, והתמתנות בסביבות ארבעה חודשים, ומשם עלייה מתונה מאוד. לעומת זאת תינוקות שניזונים בעיקר מתמ"ל מאופיינים לרוב בעלייה ליניארית שנראית יפה על הגרף - מין קו אלכסוני ישר, בלי שינויים בשיפוע. בגיל שנה התינוקות הללו לרוב שוקלים יותר מתינוקות יונקים בני גילם, ובשנים הבאות רואים אצל חלקם השמנת יתר. אז יוצא שאם יש לך תינוק יונק שעולה במשקל בצורה סטנדרטית, תקינה, והוא נבדק על עקומה מיושנת - נראה כאילו בגיל כמה חודשים מתחילה ירידה מטורפת באחוזונים. זו ממש הטעיה!

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שלפעמים תינוק נולד גדול יחסית, אבל הגנטיקה שלו מכתיבה לו מבנה גוף קטן יחסית, אז תוך כמה חודשים הגוף הבריא שלו מסדר את עצמו באחוזון הנכון, זה שהוא מראש נועד להיות בו. ואז נראה שיש עוד יותר ירידה באחוזונים. במילים אחרות -  אם לשני הורים צפלונים נולד תינוק ארבע קילו, שלא יצפו שהוא ישמור על האחוזון אפילו אם קרה נס והוא נמדד על העקומה הנכונה...

אני יודעת שהעקומות מתייחסות לתמ"ל, שמשמין יותר, ולא להנקה.

ואכן לא התכוונתי לעקומות במובן הזה (אין לי כמעט מעקב של משקלים לילדים).

אני אתן לך דוגמא - הבן שלי נולד בשבוע 42 בהריון תקין במשקל של 2.580. בגיל חודש היה במשקל של 4 קילו, והיה עם פנים מלאות - ואחר כך אני לא זוכרת להגיד משקלים, אבל בגיל שנה היה ממש צפלון, לא יותר מ-8 קילו.

כלומר גם יחסית לעצמו, בלי מדידה של עקומה, הקצב ירד. ונהיה ממש רזון.

עניין אותי במיוחד מה שאמרת שכך זה תמיד שהשמנוניות יורדת - אבל עד כמה שזכור לי היא ירדה עוד לפני שהתחיל לזחול. ואולי אני לא זוכרת טוב.

בעזרת ה' שההריון והלידה יעברו גם הפעם בשלום - בלנ"ד אני אבדוק בעצמי ואדווח...

העיקר, כמו שאמרת, שהכול יעבור בשלום ובבריאות, ושרק יהיו לך בריאים!

אהבתי אותה מאוד שיש לך את היכולת לומר "זה מעבר לידע שלי" לא כל אחת מסוגלת לומר את זה.

ממש כל הכבוד!

ולכן יש סיכויים שהם לא הגיעו לשומן. אולי היית צריכה להתעקש איתם שייסמו לגמרי צד ראשון - אני עושה את זה ע"י סחיטות תוך כדי שהוא יונק, וגם מוודאת שהשד אכן התרוקן כשהוא מראה שהוא סיים את הצד הראשון ( שוב ע"י ניסיון לסחוט ולראות מה יוצא, אם בכלל).

אחרי כל זה - מציעים צד שני. אצלי הם בד"כ לקחו גם אותו. (בצד השני אני לא מתעקשת שיסיימו...)

בכל מקרה - תודה לכולכן על התשובות!!!! ממשששש עזרתן לי

לא כל כך הבנתי מה לא מצאת... אבל אם אני מנחשת נכון, הדגש הוא שאת רוצה מטפלת בת, ולא בן.

בעיקרון בכללית זה עובד לפי מכונים, והמידע שיש באתר שלהם זה של המכונים עצמם. אני מניחה שהתקשרת למכונים וגילית שכל העובדים אצלם הם בנים (קצת מוזר לי).

לכן, האופציה הבאה זה לברר במכוני פיזיותרפיה בבית חולים הקרובים אליך, ואז לשכנע את הפקידה במרפאה שלך שתיתן לך טופס 17 כדי שתוכלי להיות מטופלת בבית חולים (כמובן, לאחר שיש לך הפניה כללית לפיזיותרפיה מהרופא/ה שלך).

אגב, אם הבעיה שלך היא ייחודית, אז לא בכל מכון יש מי שמטפל בה. אז אל תשכחי לבדוק בכל המכונים שאת מתקשרת אליהם אם הם בכלל עושים את הפיזיותרפיה שאת צריכה.

אני אישית קיבלתי את כל המידע שהייתי צריכה ישירות ב-*2700 (חוץ מהמין של המטפל).

זה נכון שאני רוצה מטפלת בת ולא בן, אבל לא זאת הייתה הכוונה בשאלה שלי...

אני רק רוצה בכלל לדעת מי המטפלים שאני יכולה להגיע אליהם דרך הכללית, שזה לא ייחשב פרטי ויעלה לי המון כסף......

בסוף נתנו לי מס' של מכון באזור מגוריי, אבל כשאני מתקשרת עונה לי משיבון עם שעות פעילות, אך מודגש שזה לא למענה טלפוני. אז איך אני אקבל מידע?? אני חייבת ללכת עד שם?! (אני רחוקה משם מאוד כרגע).

לכן חשבתי שאולי יש מידע באינט' שיחסוך לי את הטרחה... אני רוצה לקבל שמות של מטפלות שאני אוכל לחפש עליהן המלצות, כדי שכשתהייה לי בע"ה הפנייה - אני אדע למי ללכת איתה...

הבנת?

כרגע לא עשיתי עם זה כלום , וזה באמת בעייתי. זה מתבטא בשקע כזה בתחתית הבטן.

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים