כן, זה תקין, לא מחייב הנקה משני צדדים.

אם נראה לך שהיא שבעה אז יופי.

כן, זה משתפר ממש!!! 

גם אני הייתי בטראומה בדיוק כמוך, למרות שזה באמת שווה את זה...

אבל בהדרגה הסימנים נהיים מאד מאד בהירים (בצבע של העור), עד שרואים אותם רק אם מסתכלים היטב מקרוב...

ככה לפחות היה אצלי, מקוה שגם אצלך...

לא בדקתי תוך כמה זמן ,

אבל כשנזכרתי אחרי שנה וקצת בסימנים האלו ובדקתי- הם היו עמומים כמעט לגמרי.

אחרי שש שנים לא נותר מהם זכר

יש בחלב כמה רמות שונות, בהתחלה חלב דליל יותר, ואחר כך חלב פחות דליל ויותר משביע. לחלב הדליל התינוק צריך להשקיע פחות מאמץ.

אם את מניקה מצד אחד כל פעם - סימן שהיא בוודאות מגיעה לחלב הפחות דליל, וזה אומר שהיא תגדל ותשבע!

מכירה מישהי מאוד מקרוב, שאחרי שהחליטה להניק רק מצד אחד כל פעם, התינוק שלה גדל מאוד!

(לא מקצועית, כותבת על סמך זיכרון של כמה שנים, ולא זוכרת את הכינויים לחלב הדליל יותר ופחות)

לגבי סימני מתיחה - בעיקרון זה עובר, הזמן תלוי בסוג העור עד כמה שידוע לי.

והרבה מזל טוב!!!

מה היה בסוף? מי ליווה אותך? בעלך או אמא שלך?

וגם חשבתי שלמה לי להסתבך עם לזכור מה היה הצד האחרון וכו' - הנקתי כל פעם מצד אחד וזהו, הכי פשוט.

תוך כמה ימים תפוקת החלב ירדה פלאים.

הגעתי ליועצת הנקה, והיא הסבירה לי שלהניק מצד אחד כל פעם זו עצה טובה שנותנים לנשים שסובלות מעודף ייצור - זה גורם לכך שכל שד יקבל גירוי רק פעם בכמה שעות, וכך כמויות החלב יירדו בהדרגה.

אני, שמראש לא סבלתי מעודף חלב, הגעתי ככה לתת-ייצור.

אחר-כך ראיתי שההדרכה הסטנדרטית בכל מקום היא לתת מצד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו (וזה סימן מובהק שהגיע לרמת השומניות הנחוצה לו - אלו לא שתי דרגות נפרדות אלא רמת השומניות עולה בהדרגה ככל שההנקה מתארכת) - ואז להציע צד שני. אם התינוק לא רוצה - זה בסדר (ולכן, פותחת השרשור - את בסדר. אם את מציעה והיא לא רוצה תסמכי עליה). אבל חשוב להציע.

אני מגיבה לא בשביל פותחת השרשור, אלא רק בשביל לתת את הצד השני למי שתבין מדברייך שזו שיטת ההנקה המומלצת לכתחילה - זה לא כך.

לפעמים לנשים שונות יש מבנה שונה ונתונים שונות ויוצא שלמישהי מסוימת ההמלצה החריגה טובה יותר מהסטנדרטית, אבל לרוב הנשים זו ההמלצה הטובה והנכונה - לתת צד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה, ולהציע צד שני. זה כתוב בספרות של יועצות הנקה שחור על גבי לבן

מעניין אם כך למה התינוקות שלי ירדו עם הזמן בעקומות. היה לי ב"ה שפע של חלב, הנקתי משני הצדדים, וחשתי שאני עוברת מהר מידי. שלושתם ירדו בעקומות, גם ראו על הפנים שלהם שעם הזמן נהיו רזים.

אני כמובן לא יכולה לדעת מה בדיוק היה אצלכם, גם כי אני לא אשת מקצוע, וגם כי יש לי מעט מאוד פרטים, אבל על פניו ובלי להתמצא במצב הספציפי שלכם, התיאור שלך נשמע מאוד נורמלי ולא בעייתי. זה שהשמנמנות התינוקיות ירדה - זה התהליך הנורמלי של הגדילה, ולגבי הירידה בעקומות - מן הסתם בדקו אותם בכלל בעקומות הלא נכונות. ברוב טיפות החלב בארץ היום בודקים לפי עקומות לא מעודכנות. העקומות הללו נבנו על סמך תינוקות מארה"ב שכמעט כולם ניזונו בעיקר מתמ"ל בחודשים הראשונים. לפני שנה (אולי יותר) משרד הבריאות הוציא הנחיה לטיפות חלב לעבור לעקומות מאוזנות שהוציא ארגון הבריאות העולמי, אבל בארץ הנחיות מחלחלות לאט... העקומות המעודכנות האלה מראות דפוס גדילה סטנדרטי של תינוק בריא שניזון כהלכה - לרוב הוא מאופיין בעלייה חדה בחודשים הראשונים, והתמתנות בסביבות ארבעה חודשים, ומשם עלייה מתונה מאוד. לעומת זאת תינוקות שניזונים בעיקר מתמ"ל מאופיינים לרוב בעלייה ליניארית שנראית יפה על הגרף - מין קו אלכסוני ישר, בלי שינויים בשיפוע. בגיל שנה התינוקות הללו לרוב שוקלים יותר מתינוקות יונקים בני גילם, ובשנים הבאות רואים אצל חלקם השמנת יתר. אז יוצא שאם יש לך תינוק יונק שעולה במשקל בצורה סטנדרטית, תקינה, והוא נבדק על עקומה מיושנת - נראה כאילו בגיל כמה חודשים מתחילה ירידה מטורפת באחוזונים. זו ממש הטעיה!

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שלפעמים תינוק נולד גדול יחסית, אבל הגנטיקה שלו מכתיבה לו מבנה גוף קטן יחסית, אז תוך כמה חודשים הגוף הבריא שלו מסדר את עצמו באחוזון הנכון, זה שהוא מראש נועד להיות בו. ואז נראה שיש עוד יותר ירידה באחוזונים. במילים אחרות -  אם לשני הורים צפלונים נולד תינוק ארבע קילו, שלא יצפו שהוא ישמור על האחוזון אפילו אם קרה נס והוא נמדד על העקומה הנכונה...

אני יודעת שהעקומות מתייחסות לתמ"ל, שמשמין יותר, ולא להנקה.

ואכן לא התכוונתי לעקומות במובן הזה (אין לי כמעט מעקב של משקלים לילדים).

אני אתן לך דוגמא - הבן שלי נולד בשבוע 42 בהריון תקין במשקל של 2.580. בגיל חודש היה במשקל של 4 קילו, והיה עם פנים מלאות - ואחר כך אני לא זוכרת להגיד משקלים, אבל בגיל שנה היה ממש צפלון, לא יותר מ-8 קילו.

כלומר גם יחסית לעצמו, בלי מדידה של עקומה, הקצב ירד. ונהיה ממש רזון.

עניין אותי במיוחד מה שאמרת שכך זה תמיד שהשמנוניות יורדת - אבל עד כמה שזכור לי היא ירדה עוד לפני שהתחיל לזחול. ואולי אני לא זוכרת טוב.

בעזרת ה' שההריון והלידה יעברו גם הפעם בשלום - בלנ"ד אני אבדוק בעצמי ואדווח...

העיקר, כמו שאמרת, שהכול יעבור בשלום ובבריאות, ושרק יהיו לך בריאים!

אהבתי אותה מאוד שיש לך את היכולת לומר "זה מעבר לידע שלי" לא כל אחת מסוגלת לומר את זה.

ממש כל הכבוד!

ולכן יש סיכויים שהם לא הגיעו לשומן. אולי היית צריכה להתעקש איתם שייסמו לגמרי צד ראשון - אני עושה את זה ע"י סחיטות תוך כדי שהוא יונק, וגם מוודאת שהשד אכן התרוקן כשהוא מראה שהוא סיים את הצד הראשון ( שוב ע"י ניסיון לסחוט ולראות מה יוצא, אם בכלל).

אחרי כל זה - מציעים צד שני. אצלי הם בד"כ לקחו גם אותו. (בצד השני אני לא מתעקשת שיסיימו...)

בכל מקרה - תודה לכולכן על התשובות!!!! ממשששש עזרתן לי

לא כל כך הבנתי מה לא מצאת... אבל אם אני מנחשת נכון, הדגש הוא שאת רוצה מטפלת בת, ולא בן.

בעיקרון בכללית זה עובד לפי מכונים, והמידע שיש באתר שלהם זה של המכונים עצמם. אני מניחה שהתקשרת למכונים וגילית שכל העובדים אצלם הם בנים (קצת מוזר לי).

לכן, האופציה הבאה זה לברר במכוני פיזיותרפיה בבית חולים הקרובים אליך, ואז לשכנע את הפקידה במרפאה שלך שתיתן לך טופס 17 כדי שתוכלי להיות מטופלת בבית חולים (כמובן, לאחר שיש לך הפניה כללית לפיזיותרפיה מהרופא/ה שלך).

אגב, אם הבעיה שלך היא ייחודית, אז לא בכל מכון יש מי שמטפל בה. אז אל תשכחי לבדוק בכל המכונים שאת מתקשרת אליהם אם הם בכלל עושים את הפיזיותרפיה שאת צריכה.

אני אישית קיבלתי את כל המידע שהייתי צריכה ישירות ב-*2700 (חוץ מהמין של המטפל).

זה נכון שאני רוצה מטפלת בת ולא בן, אבל לא זאת הייתה הכוונה בשאלה שלי...

אני רק רוצה בכלל לדעת מי המטפלים שאני יכולה להגיע אליהם דרך הכללית, שזה לא ייחשב פרטי ויעלה לי המון כסף......

בסוף נתנו לי מס' של מכון באזור מגוריי, אבל כשאני מתקשרת עונה לי משיבון עם שעות פעילות, אך מודגש שזה לא למענה טלפוני. אז איך אני אקבל מידע?? אני חייבת ללכת עד שם?! (אני רחוקה משם מאוד כרגע).

לכן חשבתי שאולי יש מידע באינט' שיחסוך לי את הטרחה... אני רוצה לקבל שמות של מטפלות שאני אוכל לחפש עליהן המלצות, כדי שכשתהייה לי בע"ה הפנייה - אני אדע למי ללכת איתה...

הבנת?

כרגע לא עשיתי עם זה כלום , וזה באמת בעייתי. זה מתבטא בשקע כזה בתחתית הבטן.

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.