ואני כל פעם קונה וכל פעם זה נעלם לנו
עכשיו זה כבר לא יעזור מחר אני שוב אקנה חדשים
אבל אם יש לכן טיפ יותר מאשמח לשמוע...
- קינמון -עוזר לשמור על המוצץ
עוד רעיון - להחזיק תמיד מוצץ רזרבי. כשכל המוצצים הולכים לאיבוד משתמשים בו, וכבר למחרת דואגים לקנות מוצץ חדש. אבל שתמיד יהיה במגירה מוצץ אחד שהוא לא בשימוש, ומשתמשים בו רק במקרה "חירום"
להורים שלי יש תמונה על הקיר "לשבור את הזכוכית בעת הצורך" עם מוצץ![]()
הבעיה היא שאני מסתובבת איתה לא מעט, אז כל פעם שאני מעבירה אותה מהלול לעגלה או מהעגלה לאוטו הם נעלמים.
וגם יש לה קטע כזה חדש שהיא זורקת אותו (לא רק אותו) וגם אם הוא מחובר לשרשרת היא מושכת וזורקת...
לפחות היא נהנית...
לכיסא ברכב,
לכל מקום אפשרי- לחבר מוצף מיוחד-- כך הם לא יזוזו.
לא ניסיתי אף פעם- אבל זה רעיון...
- קינמון -אולי באמת אני אייחד מוצץ לאוטו ואז לא אצטרך להוציא את המוצץ מהבית
תודה!

כשרואים שהמלאי מתחיל להתרוקן, קונים חדש...
אבל בדרך כלל- הם נאבדים בבית ונמצאים כשמנקים ביסודיות ואז ממחזרים שוב בלי צורך לקנות חדשים..
כמו בן ראמיםכמה שהוצאנו על מוצצים, מכל הסוגים, והיא רק מוצצת אצבע...
מה שעשיתי עם הגדול זה מוצץ לבית (בעיקר במיטה), מוצץ בעגלה ועוד אחד שמור בתיק למקרי חירום...
רק שאצלנו המצב יותר מורכב עם ילדה בת 5 מכורה למוצץ וילד בן 3 ןחצי ותינוקת בת שנה וחודש שאוהבת רק מוצץ אחד בלבד ולא משנה כמה נקנה היא תאהב רק אותו ... זה כל לילה לזחול מתחת למיטות ולספות בחיפוש אחר המוצצים ויש לנו הרבה. .. דיכאון !! צריך להמציא גלאי מוצצים
אצלנו היא לא מוצצת אבל אוהבת לקחת ביד ולשחק עם המוצץ והמחזיק.
יש הומורסקה של אפרים קישון בידיוק על הנושא הזה-שהבת שלו אהבה רק מוצץ אחד![]()
רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.
אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב.
הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן
וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד
(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)
הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן
הוא גמול..
לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.
ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.
בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.
אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...
והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.
לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.
ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.
הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.
הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.
למישהי יש רעיון לכיוון?
דווקא בלילה ישן ממש טוב
וכל היום בכה מכאבים.
היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...
קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?
ממש תודה!
להיות ביחד עם עצירות .
כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.
עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית.
בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.
לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.
זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה
גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם
שירגיש טוב!
אצלנו זה ממש תולעים
חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.
אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.
הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.
אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם
תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם
דרוש
שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)
קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)
עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.
לא מדי קצר
היא הולכת ומזדקנת
הסביבה לוחצת
ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים
הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!
מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי
שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה
זה שמות עם משמעות ברורה
בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):
ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'
ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)
חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.
יש הרבה שמות יפים בתנ"ך
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...
אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.
אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.
תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉
ארבל
גפן
יסכה
נועה אביגיל נעמה נגה אורי
טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה
תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר
ועוד..
נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל
אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה,
שבוע טוב
ב"ה בשבוע 28
אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.
היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.
אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.
תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.
מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?
3 תנועות בחצי שעה.
עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪
ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג.
אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה
אנסה
ואעדכן בעז"ה
שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.
3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה
היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.
אז נרגעתי
מקווה שימשיך כך.
איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער
מתקעתי בלי
האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?
לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט
(כללית צביעה עצמית זה חובבני)
בכל מקאה, יש כיסוי ראש.
מקווה שהחובבני יספק אותי
זה נחמד לי ומגוון
אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא
אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)
שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור...
לק"י
ונותנת הפניות חדשות.
אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.
בביח הם אומרים 15 מל זה מנה
וכשמגיעים הביתה?
שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,
וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.
תראי גם לפי הצורך של התינוק.
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄