יש משפחות שאצלם אין מצב לא לשלם וזה בגדר חובה ממש וכו'.. ויש כאלה שלא שמים וזה לא מה שמעסיק אותם לקראת ובחתונה.

ברור לי שאני בעז"ה רוצה שיבואו לשמוח איתי בחתונה, באמת! ולא ח"ו לא יבואו או משהו בגלל שצריך לשלם.

אצלנו זה באמת לא הכי בנורמה שמשלמים, יותר אולי מבוגרים או משפחות אבל מחברות אני לא מצפה. אלא אם כן יש איזה סיכום בנוגע לזה או משהו. למשל בכיתה שלי אנחנו מביאות כל אחת כסף לחתונה ואוספות ממי שנמצאת והביאה. וזה מה שאנחנו מביאות. אז בנות יודעות שצריך להביא והמתחתנות יודעות שהן לא מצפות למליונים. כי המטרה שלנו היתה לא להתרושש מהחתונות ושחלילה זה לא יהפוך למועקה! אבל כן לתת משהו.

אני, מבחינתי, מזדעזעת מהעובדה שלא באים לחתונה כי אין לך כסף וזה.. זה יותר מדי קידוש האמצעים מבחינתי. המטרה היא לשמח חתן וכלה ולא להכנס לחובות ולחשבונות כמה הוא הביא בשמחה שלי ואז לפי זה כמה לשלם לו. העניין פה הוא אחר לגמרי. המטרה היא לא לשלם או לממן!!! וזה עצוב שזה נהיה מטרה.

תראה, תנסה לחוש את הסביבה ולראות מה הנורמות שם.. 

לא  באמת יודעת   בהצלחה ממש!

אורחים מוזמנים לא "משלמים" ולא אמורים לשלם. חתונה היא לא מסעדה

אם יש ביכולתם הם מביאים מתנה לבעלי השמחה.

אני מתקומם נגד ההגדרה הזו של הענקת מתנה כתשלום עבור משהו, הייתי מאד מזדעזע אילו אורחי היו סבורים שהם צריכים לשלם לי משהו.

אני מתחתן עוד מעט, ואני חוזר ואומר לכל חברי הסטודנטים שלא ירגישו חובה להביא מתנה.

אני חושב שמתנה זה משהו אישי שכל אחד מביא כיכולתו. אפשר גם להביא מתנונת.

מצד שני צריך להיות מודעים שלא אצל כולם זה כך. אל תפיל את האידיאולוגיות והאמונות שלך על אחרים גם אם אתה חושב שכך ראוי. אם בחתונה שאליה אתה מגיע מי שלא מביא מתנה נחשב חצוף - אל תבוא בלי מתנה כי זו חוצפה.

לסיכומו של דבר - צריך להפסיק עם חובת המתנות המופקעות (אבל לא להיות קמצנים וחצופים כשזה לא מתאים).

להודיע מראש לחתן/כלה כשמאשרים שתגיע רק לריקודים.

אפשר לתרץ את זה בהתחייבויות קודמות.

אבל למה בכסף?

חברים שלי באו לחתונה, כמעט אף אחד לא הביא מתנה וזה ממש ממש לא הפריע לי. חברים באים כדי לעשות שמח, שאת הצ'קים יביאו הדודים השמנים

חברים משלמים בריקודים!

העניין הוא שלא כולם ככה. אני די רשמתי מה שחשבתי אבל כאילו פחדתי דיקומו עליי פה.. כי יש נורמות מה לעשות?

אולי כולם פה בדעה הזאת אבל עדיין קצת מוזר לי..

מה תעשה אם לך זה ברור לא לשלם או להפריז וזה..אבל המשפחה או החתן כלה לא חושבים כך? ומצפים ממך ליותר?! זה שאלה כאילו לא?!

תשלם כמה שאתה יכול.

אם לא תשלם החתן אפילו לא ידע.

אם אין מעטפה כזאת לפעמים אפשר לקנות כלים לבית שנראים גדולים אבל עולים 25 ש"ח.

עם עוד חבר שכל אחד מביא הערך סכום דומה אפשר לקנות טוסטר/ קומקום חשמלי.

דר"א יש סכומים יפים ב-45 ש"ח.

לחתן והכלה זה בדר"כ הקלה כי גם הם יוכלו לשלם פחות....

אמנם אם היה לי ארוע, הייתי רוצה שכל מי שהזמנתי יגיע, לא משנה כמה הוא שם..

אבל כשאני הולכת לארוע אין סיכוי שאני ישים פחות מ-100 ש"ח. פשוט כי זה לא מקובל אצלנו.

ברור לי שברגע שאישרתי השתתפות אני יודעת ששילמו עליי למנה, וממש לא נעים לי לא לשים סכום נורמלי.

אז נכון - אני סטודנטית ואין לי ממש זוזים בכיסי, אבל הודעתי שאני באה? אקח אחריות..

הייתי מציעה למי שלא שם כסף שיבוא רק לריקודים, לדעתי זה לא מכובד לא לשים.

ותעשו טובה - כל חתן וכל כלה מעדיפים שישימו להם כסף מאשר שיביאו להם מתנה.

בסוף החתן והכלה נתקעים עם 7 טוסטרים ו-5 פלטות, אבל עם כסף תמיד יש מה לעשות, במיוחד לזוג צעיר.

כתבת - "ובא לאכול את המינימום" ככל הידוע לי, משלמים לאולם לפי מספר מנות שהוזמנו/ שולחנות שנפתחו. אם אתה כבר תופס מקום ישיבה, לא בטוח שמשנה לבעל השמחה כמה תאכל. 

(ולעצם השאלה, נראה לי שהשאלה באופן פשוט תלויה במה בעלי השמחה מעונינים, ומכיוון שלא כ"כ שייך לשאול אותם, צריך לשער לבד).

לק"י

מה זה השטויות האלו??

מי שעושה חתונה באולם ממש לא מצפה שהחברים יכסו לו את עלות המנות, אם כן, אז הוא חי בסרט רע!!

כל אחד מביא את המתנה שהוא יכול ורוצה, אם זה צ'ק שמנמן ואם זה ריקוד סוער וגם אם זה מתנה צנועה.

באים לחתונה כדי לשמח את החתן והכלה,

אני רק חושבת על מי שלא היה בא לחתונה שלי כי לא היה לו מה לשים, ולא נעים וכו'.. וזה ממש עצוב.

ואפילו היו אנשים שדיי כעסתי ששמו כסף! כי באמת שמחתי והערכתי את זה שהגיעו, ואני יודעת שכסף אצלם זה לא בנזיל.. אז למה?

כאשר זוג מזמין ביינישים - ההם יודעים שריקודים הם יקבלו, כסף הם לא. 

זה דבר ידוע שנלקח בחשבון. 

יש כאלו שדואגים למנות "משמחים" בגלל זה, ויש כאלו שמזמינים פחות, ויש כאלו שמכבדים כהוגן.

אלו השיקולים של הזוג - ואתה לא צריך להתעסק בהם.

כתב הרב מלמד "כאשר מדובר באנשים עניים, אין לתבוע מהם לשלם את מחיר המנה או מתנה מקבילה אלא צריכים בעלי השמחה לחפוץ שישתתפו העניים בשמחתם, ואף ראוי לבקש מהם שלא להביא מתנה". 

ונדמה שסטודנטים, בחורי ישיבה, זוגות צעירים וחיילים הם בהגדרה של אנשיים עניים. 

1. בכמה ארועים שהייתי כחייל - הבאתי מתנה צנועה (25 שקלים), הייתי בחופה ולא תפסתי מקום.

מכיוון שהמחתנים משלמים על פי מנות, ואני במילא לא אוכל כלום בארועים כאלה - לא עליתי להם כסף.

2.. בארועים אחרים - מתנה צנועה וסבירה . אין לי מושג מה רמת האוכל ותקציב הארוע וזה גם לא צריך לעניין אותי. שימצאו להם ספונסר אחר אם המנה שם עולה יותר מספק כח למחשב שלי.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי