מישו??

בס"ד

אבל לא מתקדמים לשום מקום... סתם להשקיע את כל השנים האלה??

אני מנגנת כבר 14 שנים, 11 מתוכם עם מורה..

אם תשאלי אותי מה אני עושה עם זה עכשיו? כלום.

מנגנת לכיף, ובעיקר לנשמה.
על בסיס יומי.
 

אני לא רואה את עצמי מנגנת בתזמורת/מורה לנגינה או משהו בסגנון.
אני לא רואה את השנים שלמדתי כשנים מבוזבזות. מבחינתי ההשקעה של השנים הם בעיקר בשבילך (אם אין לך תוכניות מיוחדות). תמיד את יכולה להעשיר את עצמך וללמוד במקום לימודים מזמור/רימון וכדו'- ולפתח את עצמך מבחינה מוזיקלית.

לדעתי, חשוב מאוד לפתח את הנגינה משמיעה. לנסות יותר לזרום וקצת להתנתק מהתווים. (תמיד לימדו אותי לנגן רק עם תווים וזה פגם בנגינה לפי שמיעה. היום אני עובדת על זה יותר- המוזיקה נהיית יותר מעניינת וזורמת) מומלץ ממש ממש!!

אם את אוהבת את הנגינת שירים ומתחברת לעיבודים וכדו'- ברגע שתפתחי יותר את הנגינה משמיעה תוכלי ליצור עיבודים- גם יקדם אותך וגם תוכלי להרוויח עם הזמן

בנוסף- את יכולה לנגן בהרכבים- זה גם מוסיף הרבה לנגינה. ומקדם המון המון. היצירתיות תצא ממך!

הכי חשוב להנות!!

ולזכור שכל השנים האלו הם בעיקר השקעה בשביל עצמך.

בהצלחה!!

אחרי 9 שנים כינור להפסיק ולגלות ש... מה עכשיו?

זה בהחלט מוזר..

לא יודעת בדיוק מה איתך, אבל לא נהנית ב8 שנים האלה? כי אם כן- שווה את זה מאוד!

חוץ מזה שעכשיו יש לך את הכלי הזה ביד (תרתי משמע...)

הבעיה בללמוד כלי בשיעורים מסודרים- זה שחסר הקטע של הזרימה והאילתור..

אז עכשיו התפקיד שלך זה לעבוד לבד עם עצמך, תנסי ותנסי עד שתראי שזה יזרום לך בע"ה! תנגני שירים לכיף, יבוא לך טיבעי! אל תתייאשי!! זה כל כך כיף שזה שווה כל מאמץ!!!

בס"ד

ומסכימה איתך לגמרי שהבעיה בשיעורים זה שאי אפשר לאלתר דברים... אתה מנגן יצירה - וזהו.

אני עכשיו תקועה על שיר אחד שאני ממש אוהבת לנגן ואני לא יכולה להמשיך כלום! זה יצירות יחסית מסובכות כאלה שקשה להמשיך בלי מורה.. עד עכשיו היה מי שיכוון ומי שידריך איך לעשות כל דבר, כמה ולמה..=]=]  ועכשיו - צריך לנסות לבד... למרות שיש בזה משו חיובי..

עם הזמן אני מאמינה שזה יעבור ואני מקווה להמשיך ולשמור על מה שיש לי... עכשיו זאת רק תקופה כזאת שזה חסר אחרי הרבה זמן שמתרגלים |מנסה לעודד את עצמו|...

אולי תלכי פחות בכיוון של יצירות, לא?

נראלי יותר קל לזרום (וגם יותר כיף..) עם שירים, סתם ככה..

אקורדים וכאלה..

מה שמתאים לך!! אנא ערף..

בהצלחה אישה!!

בס- אקורד,

רק ליווי.

יש דברים יפים מאוד.

את יכולה לנגן בס 1-5 ואקורד,

ולהוסיף מנגינות קטנות באמצע, לשחק עם הצלילים

של האקורד, מין קול שני כזה.....

תנסי קצת אקורדים של ג'אז,

 7, 9, 11, 13,

זה קצת חריף למי שניגן רק קלאסי,

אבל אחרי שמתרגלים זה יפה

לעזור לך אם אפשר .. בהצלחה !!

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.

מנגנים את כל הרגש שלהם החוצה.

שאלתי את הAI:

נגינה יכולה להיות כלי ריפוי חזק מאוד! הנה כמה דרכים שבהן ניתן להשתמש במוזיקה ובנגינה לריפוי:

1. **תראפיה במוזיקה**: להיפגש עם מטפל מוסמך במוזיקה. טיפול במוזיקה משתמש בנגינה, שירה, יצירה והאזנה למוזיקה כדי לשפר את בריאות הנפשית, הרגשית והפיזית.

2. **נגינה באופן אישי**: אם אתה מנגן בכלי נגינה, נסה לנגן באופן קבוע. זה יכול להיות מרגיע ומספק לך דרך לבטא את רגשותיך.

3. **האזנה למוזיקה**: שמיעה למוזיקה שאתה אוהב או למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור בהורדת רמת הלחץ ובהגברת התחושות החיוביות.

4. **יצירת מוזיקה**: לכתוב שירים או ליצור מוזיקה חדשה יכולה להיות דרך מעולה לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מלודיה פשוטה ורגועה, במיוחד על כלי נשיפה, משהו שלא מצריך יותר מדי מאמץ, זה מרגיע.