כמובן שתלוי בכמה ילדים מדובר

ומה את עושה איתם..

אני לוקחת בין 15 ל-20..

תלוי בשעות.. (ובנינו-בכמה אני מסמפטת את האמא..)

שאם הגברת המדוברת שצריכה ביביסיטר היא אישה שאני מכירה ואוהבת.

לא משנה מתי,אני אקח ממנה פחות כסף או בכלל לא.

ואם זו מישהי שאני לא מכירה כ''כ אז המחיר יהיה כמו שאמרתי מקודם..

שמרטפיות () - תעריכו את עצמכן!!

אתן לא עובדות בסין!!

נניח עכשיו עד חצות. ארוחת ערב להשכיב לישון וזה..

באזור שלי יודעים כמה אני לוקחת ולוקחים אותי כשהם יודעים ורוצים בזה.. היא אף פעם לא פנתה אליי והיום פעם ראשונה היא פשוט היתה בשוק. 

הם פושעים! מנצלים אותך!!

ואם את אומרת מראש - אז מעולה! לא פחות מ25!!

בימים שזרמתי וזה.. היום זה באמת לוקח לי זמן ואני לא איזה לא אחראית או משהו..באמת ששנים אני עושה ואני עובדת הרבה עם ילדים..

לכל איזור יש את המחיר שמקובל בו ולכל אחת יש את הרף שלה...

ואם לא מתאים לה-היא יכולה למצוא מישהי אחרת...

עשרים וחמש זה לא גזל.. אני מכירה מקומות שלוקחים 35 לשעה וזה בסדר ומקובל על כולם..

אם את מרגישה בנח עם הסכום של 15 ש"ח אז תגבי כזה..

אבל אם את עושה את זה סתם כי כך הם הורגלו ובתכלס את מרגישה שמגיע לך יותר

אז 20 נשמע לי ממש בסדר..

בעזהי"ת.

פעם אחת היתה כשהייתי צעירה (ויפה ), בכיתה י"א כזה, לקחתי 15.. זה היה על תינוקת בת חצי שנה, אז זה נראלי ממש פייר...

ולא מזמן עשיתי על 6 קופיפים חמודים שהשתגעו עליי, וזה עוד חופש אז בכלל... בכ"מ לקחתי 20 ש"ח, גם כי לא ידעתי שמדובר בזה, ושמחתי על זה אח"כ, כי לא מדובר במשפחה טחווונה כזאת...

נראלי 20 ש"ח זה סבבה.

לדעתי זה מינימום להשכבה ולכמה ילדים.

אבל כן, כדאי להגיד מראש. אחרת לי קשה לקחת יותר מ-20. אבל אין מצב שפחות!!

פחות מעשרים (ואפילו עשרים) זה פשוט ניצול!!!

העניין הוא שהיא הייתה סגורה על זה שאקח 15. ורק בסוף אחרי שסגרנו בערך וזה היא שאלה..

היא יכולה להיות סגורה לגמרי על מחיר של חפץ בחנות- אבל לגלות להפתעתה  שכתוב בתווית שלו מחיר אחר...

תבחר לה- רוצה או לא?

בשיחת תיאום ביניכן לפני שהיא סגרה איתך- אמרת לה איזה מחיר את לוקחת

לוקחת- ובצדק גמור.

(מה תעבדי בחינם?!)

ככה זה הולך בכל  עסקה של שכירת עובד- קובעים מה יהיה, מי עושה מה ומתי, וכמה משלמים על זה

לא מאים המחיר- לא סוגרים עסקה. ודי.

את בסדר גמור.

תתרגלי לזה שדוסים לא רגילים לעובדה שהעולם לא בחצי-חינם...

אבל זה רעננה. סטנדרטים אחרים

היו כמה שהביאו לי 35 אפילו...

1. מצידך: שכר מינימום  הוא 22 ש"ח לכל עבודה כלשהי. אז תפקיד כזה שמתעסק בגוף ובנפש, בכעל אחריות גדולה מאד - יהיה 20 ש"ח ופחות?! לא מתקבל על הדעת. ובייחוד- כשמדובר ביותר מילד אחד- (בד"כ)- האחריות גדלה לפי מס' הנפשות. כך אני רואה את הדברים.

2. מצד ההורים: בייביסיטר זו עבודה עם אחריות גדולה מאד. מדובר בילדים שלכם, חברס, הדבר הכי חשוב! תקחו אחריות ותשלמו יותר. מדובר בשקט הנפשי שלכם- אם אתם סומכים על בחורה ונותנים בה אמון שתהיה אחראית, טובה וקשובה לילדכם (ועל הדרך לפעמים היא גם מסדרת פה ושם את הבית, מדיחה את הכלים ומקפלת הכבסים).. וזה עוד תשלום בלי ביטוח..

3. ולכל דבר יש גם צד שלישי: הרבה פעמים מדובר בחברים, בקרובים, ויש משהו לא נעים בבקשת שכר גבוה מדי כביכול (עד כמה ש25 ש"ח נחשב גבוה) בייחוד כשמטבע הדברים ביחסי החברות שני הצדדים מתגמשים בדברים מסוימים ומטיבים אחד לשני בשמחה, ובייחוד כשמדובר במשפחות אברכים, שזו מעלה בפני עצמה- אך לאו דוקא בשכר הבייביסיטר בעולם הזה..  לכן לענד"י ומהסיבות הנ"ל- לא לרדת מ-20 ש"ח בכל מקרה.

ובע"ה שנזכה לראות את הדברים ולנהוג ביושר גם מהצד השני של המשפחות הברוכות, הזקוק לבייביסיטר, וה' יהיה בעזרנו..

אתה נשמע מיומן ומשושפף בנושא..

אכן מאוד תלוי למי את עושה בייביסיטר...

(בעיר אני לוקחת בד"כ 25 ובק"ש בי-ם אני לוקחת 15-20...)

ב"הצלחה!

חצי ממינימום כמעט...!! - אני אישית לא עושה ביביסיטר זה עסק כלכלי לא משתלם בכלל

אמרה לי אמא אחת ששילמה לי כפול ממה שנהוג אצלינו שהיא משלמת ככה כי היא מעריכה את הילדים שלה ביותר...סתם נקודה למחשבה להורים 

ניראה לי 25 זה בסדר לגמרי בערך שכר מינימום וקצת יותר כי זה בלי תלוש

רק לאחיינים שלי

רק פעם אחת עשיתי בייבי סיטר מחוץ למשפחה, אצל הר"מ שלי בתיכונית....

הוא לא חינם!הוא משתלם מאודאין על אחינים!!

זה משתלם רק כי היא מתוקונת ומפנקת ("מה את רוצה שאכין לך לארוחת ערב במסעדת הדובון שלי?" והיא אשכרה מכינה.. ).

אבל חוצמזה, זה סתם תוקע אותי בבית.

באמת שלא יצא לי לעשות הרבה ביביסיטרים בכסף כל פעם שהייתי פנויה בערך נתפסתי על ידי אחד האחים (לפעמים היה שכר כמו שוקולד אם זה היה כשהם נסעו לקניות-יש להם קטע כזה..)

וביביסיטר על אחיינים זה גם כשההורים שלהם כן בבית הרבה פעמים|מכור לאחיינים  שלו|

תגידו, רק לי זה נמאס כבר? מרגישה לפעמים מנוצלת?....

כן. אחותי משלמת לי לפעמים. לרוב אני לא לוקחת, אבל אחרי שמירה על הילדים יומיים-שלוש ברצף אחותי מביאה משהו.

קונה מתנה...

ואם היא רוצה והיא יודעת שלא מתאים לי, היא לפחות מציעה כסף.

אני היחידה?

ואין לי כח לחפש את הסטיקר. תדמיינו שהוא כאן..

הצלחת להכאיב לי

יכולתי לשלוח לכל הגיסים שיש לי בפורום- בעלי מגוון של כינויים למיניהם-

יאללה אנשים!!! תעשו לי אחיינים! ומהר!!!

זה יכל להיות משעשע...

אבל העולם לא הולך ככה

בפועל

השם הוא זה שנותן שידוך, ומזווג זיווגים

והשם הוא זה שנותן ילדים\ אחיינים - לפי הקצב שהוא רואה לנכון לשלוח נשמות לעולם

גם אם הקצב הזה לא ממש תואם את שאיפת-האחיינים שלי...

גם אם לפעמים כואב לי מקנאה לקרוא על אחיינים של אחרים, כמה שטוב להם- כמה שחסר לי שאני "עדיין" לא דודה...

היו פה בזמן האחרון כמה שירשורי אחיינים

התעלמתי מהם

אבל די- חפרתם

 ניצלוש מחפיר  כמו שעשיתם פה- לדיון בנושא "כלכלה הוגנת בחברה דוסית תפרנית"

זה באמת....

קופץ-

לא נפגעתי ממך, ואין לי שום קפידה בכלל

אני כותבת כדי לעורר אותך- ועוד אנשים- להבין יותר, לחדד יותר את הרגישות גם לתופעה שלא מוכרת לך

כתבתי פה משהוא רגיש

אני מבקשת מאוד!! לא להגיב לי פה בכלל

כל מי שיש לו\לה מה להגיב- נא לשלוח לאישי

תודה

עשיתי לקרובת משפחה שלי בייביסיטר על שלושה ילדים במשך איזה שלושה שבועות (והם חירפנו אותי בחלק מהזמן), אבל בסוף אמא שלהם קנתה לי מתנה שעד היום אני משתמשת בה..

הילדים האלה היו כמו אחיינים שלי/ אחים קטנים..

על אחותם הקטנה היינו מתנדבים לשמור, מביאים אותה מלא אלינו..

בכלל, על ילדים במשפחה אני בדר"כ אוהבת לשמור. זה מפתח את הקשר הרב דורי

אבל בבתים זרים- לא ממש.

על אחיינית שלי אני לא ממש שומרת, רק כשאמא שלה לפחות ברקע.. ואז תמיד אפשר להחזיר אותה אליה במקרה של תקלה

לק"י

ואין לי שום בעיה להגיד להם שהם שיגעו אותי..

עברו מאז שנים די רבות, ומאז הם טיפטיפה גדלו והתבגרו.

ברגע שזה נופל לי על משהו אז צר לי ואני מסרבת.. אלא אם כן- זה משהו שאפשר לדחות. 

אני פשוט גם יודעת שלאחותי אין כ"כ אופציות אחרות, היא לא גרה ביישוב גדול או משהו שיש בו הרבה בנות.. בד"כ אני נהנת איתם

לק"י

אבל, אני לוקחת 20-25 שקלים לשעה.. וזה נראה לי סביר לגמרי אצלינו.

למרות שגם פה זה תלוי בשכונה ובגיל..

הייתי מוכן לשלם בהתאם.

מאחר ורוב הבייביסיטריות אפילו לא בנות 15 אני מרשה לעצמי לשלם בהתאם לגילן.

3 פעמים בשבוע בשעות אחה"צ.

אני מוכן לשלם הרבה מאוד

אם הייתי גרה באיזור שלך-הייתי באה

בפעם האחרונה לקחתי (בעצם האמא הביאה לי בלי שאמרתי כמה..) 30 לשעה, על 3 ילדים.. מהבוקר עד הצהריים..

או שהייתה תינוקת שעשיתי עליה בייביסיטר אז לקחתי 20 (בכל זאת, האמא הביאה אותה אליי הביתה וחצי מהזמן היא גם ככה ישנה..)

אני מאמינה שכשהם לוקחים אותי הם יודעים מה החשבון שלהם ולא סתם לוקחים.. ככה זה היה עד עכשיו.

אבל סתם המקרה הזה הביך אותי בהתחלה ולאט לאט אני מעכלת.. סתם, חושבת על זה ומסכימה עם רוב הנאמר כאן..

לישון עליה ומקבל על זה 25

(סתם לידע כללי - שכר המינימום הוא 22 ומשהו, לפחות עד כמה שידוע לי).

האמת היא שעד לפני שנתיים הייתי לוקחת 18 - סוג של פשרה בין ה-15 ל-20, אבל אילצו אותי להפסיק עם המנהג הזה. כל הבייביסיטרים החליטו "לעגל" לי ל-20, אם לא יותר... מצד שני, השאלה היא איפה את גרה ומה הנורמות במקום מגוריך?

והזהו שאין יותר מדי נורמות. כאילו הקטנות לוקחות 15 עד כמעט סוף התיכון ואח"כ כבר בכיוון של 20+

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.