אממ...
דבר ראשון:
שפכו טוב ורע בקשר עם חבר מכל הבחינות...
(שומרים נגיעה וכל הכרוך בכך)
דבר שני:
קצת רקע:
היא דוסית,
הוא לא כ"כ, בתהליכי התחזקות.
יש ביניהם הבנה מאד מאד חזקה!
הם היו בקשר במשך תקופה (לא בתור חברים) וזה מאד עזר לשניהם והביא הרבה תועלת.
יש אהבה ונתינה בצורה חזקה.
היא במצב של חוסר נתינת אמון באנשים בעקבות משברים, הוא היחיד שלא שבר את המעט אמון שהיא נתנה בו, והוא יכול לעזור לה אם היא תרצה. באנשים אחרים כרגע היא לא מסוגלת לתת אמון בו אולי כן..
הוא במצב של היא היחידה שיכולה באמת לעזור לו.
סה"כ לקשר יש פוטנציאל להצליח לכיוון החיובי, אבל אי אפשר לדעת בוודאות.
המצב כרגע שהיא צכה להחליט אם חותכים או מחזקים תקשר (בצורה חיובית ע"פ גדרי ההלכה ומה שנכון) במתכונת העכשווית זה לא יכול להשאר.
מה דעתכן?
נ.ב.
אני לא כ"כ פעילה פה... מקווה שאוכל לקרוא תגובותיכן בהקדם
(ובלי לעבור על איסורים הלכתיים)
)