מוזמן ללכת לתחילת הרכבת ולראות אותו.

ואכן אפשר לעצור מתי שרוצים 

ההבדל בין זה לאוטובוס, זה שאוטובוס לא מוגבל לפסים 

דרך אגב,

הנהג של הרכבת צריך רשיון לאוטובוס. 

לא משנה אם יורדים/עולים בה או לא...

וזה לא יועיל לרוץ לרכבת אם היא יוצאת מהתחנה -

הנהג לעולם לא 'יחכה' הוא פועל עפ"י לוחות זמנים.

אין גם אינטרקציה בין הנהג לנוסעים - הנהג בתוך קרון מבודד...

והנוסעים משלמים דרך הכרטיס באמצע..

עוד מפונק עם רכב ששואל שאלות בסיסיות על הרכבת!!

שעברו לרכב פרטי בגלל הכאב ראש מסביב לרקבת הקללה.

אבל מה שעשו ביפו ממש נחמד אפשר לעבור את הכביש בקלות

"סע ישר

פה..

ישר!

אמממ...

תמשיך ישר!

עכשיו..

סע ישר!"

בעזהי"ת.

פעם עקבתי אחרי מה שהוא עושה..

יש לו ידית של ג'ויסטיק, ומסכי מחשב וכפתור לפתיחת וסגירת הדלתות...

אין ימינה אין שמאלה, הרכבת נשארת על הפסים!

השליטה ברמת הפסים או ברמת הרכבת?

[או שהנהג אומר לפסים להשתנות, זו גם אפשרות..]

וכשרכבת מגיעה סוגרים או פותחים פיצול כך שהיא ישר מחליקה למקום הרצוי.

שיעור נהיגה ברכבת.. פתאום הוא עוצר באמצא המסילה ו4 חבר'ה הרימו את את הקרון הראשון

מהמסילה והרכבת נסעה לאט לאט עד שהיא עברה למסילה ממול ואז הנהג התחיל לנסוע במהירות הרגילה..

זה פשוט היה מצחיק לראות רכבת נוסעת כ 4 מטר בלי מסילה..

יום טוב!!!

למה??

למה??

למה כשלא עולים כדי ששאר הנוסעים יוכלו לרדת קודם, ואז יש חצי שניה בין הירידה של כולם לעליה של שאר הנוסעים, הנהג הזה רואה שהדלתות "פנויות" מאנשים ומחליט לסגור את הדלתות (כמובן שבלי אפשרות לפתוח בשום דרך ולמנוע את הסגירה, כולל לדפוק על הרכבת כדי שיקלוט שיש כ-10 נוסעים שמחכים לעלות!!!!) ופשוט להמשיך לנסוע?!?!?!?!?

וכן, זה מבוסס על סיפור אמיתי. כולנו חיכינו לרכבת הבאה, שם כמובן עלינו לפני שנתנו לרדת, לצערי...

(כיכר צה"ל)

אפילו צבעו פסים אדומים.

אפשר לדעת. תמיד (!) נתקעים שם.

פעם פשוט עמדתי וסימנתי למכונית לנסוע לאחר שהולכי הרגל חצו, למרות האור האדום.

יצא לי לראות כבר שבני משפחה הופרדו זה מזה, בדיוק בגלל זה?!?!

הנהג סוגר, בלי חשבון!
ראיתי פעם שני ילדים שנשארו מאחור והאמא עלתה!!
[אמנם אחד היה בן איזה 8-10, אבל בכ"ז!]

איי, הרכבת... 

רחב השוליים האדום על הפסים, והיא המשיכה להצטלם לה...

הקטר האט וצפר,

עד שג'נטלמן אחד רץ והגיש לה את הכובע עם קידה.

וכל הנוסעים היו צריכים לחכות...

סיפור אמתי!

אלא אם אין ברירה

למשל לגבעה הצרפתית אם אני לא לוקח טרמפים אז אני מעדיף את קו 8 בד"כ הוא גם יותר מהיר ממנה

זה לא היה נראה נעים, מבטיח

מה לעשות, הוא פיסית לא רואה אם יש אנשים שעולים או יורדים.

מתי שהוא חושב שעבד מספיק זמן הוא לוחץ לדלתות להסגר.

בפועל הדתות לא יכולות למחוץ מישהו, 

ניתן למנוע מהן להסגר יחסית בכוח עם כוח לא רב.

ומסך ענק שרואים תמונה מכל אחת מהדלתות

אם לא בשביל לא למעוך את הנוסעים?

התשובה פשוטה-

סיטיפאס זה קרטל

אין להם תודעת שירות לקוחות ב*** (פה צונזרה קללה על ידי. צ"א)

במקרי קצה- אפשר ללחוץ על הכפתור העגול הקטן שליד הדלת (זה שמתחת לידית עצירה שאסור למשוך אלא אם זה באמת חירום...) ודרך הדיבורית לצעוק על הנהג שיעצור, יפתח, יתן לאמא להכנס, או שאני מזמינה לו משטרה....

מה עוד אפשר לעשות?

לשלוח מכתבי תלונה נזעמים לחברה, עם עותקים לשר התחבורה ושאר פקידות העולם הזה

אח"כ יהיה איזה ח"כ שיביא לאיזה ישיבה בכנסת- אלבום מלא במכתבים שכאלו...

מנסיון אישי,

רובנו יותר חזקים מהדלת הזאת.

פשוט לא לתת לה להסגר!

אני בהחלט מסכים שסיטיפס מזלזלת בלקוחותיה

בכל שבוע אני נפגש בסיפור עם הפקחים שנטפלים לאזרחים תמימים 

והפעם,

מישהי עלה לרכבת, תיקפה את הכרטיס והפקח נתן לה דו"ח בגלל שהיא תקפה את הכרטיס שהוא היה בסביבה

ולכאורה עשתה את זה רק בגלל שהוא היה לידה

כמה אטימות בחברה אחת

עשרה קבין אטימות ירדו לעולם

עשרה וחצי נטלו סיטיפס

מאיפה עוד חצי? הם פשוט גבנו מהלקוחות.

לא להאמין שהחברה הזאת פועלת בבירת ישראל.

אחרי כמה דלתות שבורות הם יבינו שצריך לשנות גישה

הדוחותניקיים על עילה של אלימות... כלפי המכשיר תיקוף!

בפועל אין להם יותר סמכות לאף אחד מאיתנו

הסמכות היחידה שלהם זה לבקש לבדוק את הכרטיס שלך

לא לעצור, לא לעקב וכו'

ומקסימום לחטוף צעקות מהמאבטח.

אך לא מעצר.

מניסיון

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…