אני ממש לא אוכלת בריא ומסודר.

ודווקא בחזרה לבית ירדתי במשקל,

כי במקום שאין אוכל אני רעבה  וכשיש אני שבעה...

ועוד בתור בת..

http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=5775

פעמיים בשבוע,

אבל.. אוכלת יחסית לא טוב ולא נכון..

ככה זה כשיוצאים בבוקר וחוזרים מאוחר בלילה הביתה...

אבל- בע"ה, כשאחזור להיות יותר בבית- אשתדל לאכול נכון ובריא.

בכל מקרה- בכל ארוחה משתדלת שיהיה פרי/ ירק.

וגם- בין הארוחות אם אוכלת- משתדלת פירות/ ירקות..

הצלחות

אכן, הגיע הזמן לתשובת המשקל

אני לא אוהב להגיע ליעד במצב צבירה נוזלי

למיטב זכרוני, פעם זה לא היה כזה רטוב כמו היום.....

למשל, אחרי ריצה של בערך 5 ק"מ, אדם גדול יחסית ישרוף משהו כמו 400 קלוריות. (בחישוב גס, 7000 קלוריות הן ק"ג אחד). ככה שהרבה תועלת מבחינת שמירה על משקל, אין בזה. 

חשוב לעשות ספורט אירובי כדי לשמור על רמת כולסטרול תקינה ועל כושר. 

לגבי אכילה נכונה, זה יותר קל כשזה הופך לחלק מהשגרה היומית - לקום בבוקר, לאכול ארוחת בוקר שיודעים בדיוק מה היא מכילה, לאכול פירות וירקות בין לבין (אגב, גם פירות זה דבר לא מרזה בעליל...), בשעה קבועה לאכול ארוחת צהריים שיודעים מה היא מכילה ובין לבין לאכול פירות וירקות ושוב, לאכול ארוחת ערב בשעה קבועה. 

כמה טיפים שקיבלתי מתזונאית כדי לא לעלות במשקל: 

1. לפני כל ארוחה, לשתות 2 כוסות מים.

2. לאכול צלחת אחת ושתמיד יהיו ירקות על הצלחת. 

3. לאכול סוג אחד של חלבון וסוג אחד של פחמימה בכל ארוחה. (כלומר, לא לאכול גם אורז, גם פסטה וגם תפו"א - אלא לבחור סוג אחד ולאכול אותו. כנ"ל לגבי בשר, עוף, דגים וכו' - לבחור סוג אחד ולאכול אותו). 

4. לא לאכול לחמניות ולחמים רגילים - לאכול לחם דגנים קל (יש כאלה עם פחות מ-40 קלוריות לפרוסה). 

5. אורז מלא מתפרק לאט יותר ומשביע למשך זמן רב יותר. 

האופן אישי, במיוחד בתקופה האחרונה אני אוכל מסודר, רץ פעמיים בשבוע ומאמן כל יום-יומיים. 

הדבר שהכי קשה לי בריצות זה דווקא השיעמום - אז אני רץ על מכשיר ריצה ושם איזה משהו מעניין על המסך שמולי... זה גם הרבה יותר כיף לרוץ במזגן... אני לא מבין למה אנשים בוחרים לרוץ ברחוב... 

אני בעצם לא יודעת אם זה נכון לגבי ריצה, אבל בחיזוק שרירים ומתיחות זה וודאי נכון, כי עד שכבר השריר מתחמם, אתה מקווץ אותו בחרה עם מכת קור. 

(מקווה שדייקתי, אן טעיתי, תקנו אותי)

אז בכל מקרה כל הגוף כבר חם. אני בספק אם זה משמעותי. 

אולי בסוף הריצה זה יכול לגרום להתכווצויות שרירים - אבל לרוב אני ממשיך ללכת עוד ק"מ ומאט בצורה הדרגתית כדי להמנע מזה. 

וגם זה בריא בערך. יותר בכיוון של מסודר.

בוקר- כוס קורנפלקס.

בסביבות 10+ סלט גדול.

בין הארוחות פרי/ יוגורט/ טונה במים.

ארוחת צהריים לחמניה או חצי בגט עם ממרח/ ירקות/ ריקה (הכל ארוז יפה בשקית וזה נחמד).

וארוחת ערב מה שאוכלים בבית, לא משנה אם ג'אנק או לא.

(אני מצאתי שלחם לא לגמרי משביע אותי, זה מרגיש לי קטן מידי ולא מספק. ואבא מפרגן לי בכיף בלחמניות וזה אז למה לא? )

אבל ספורט?

לא זזה ממטר. אני הולכת בקצב של צב, במיוחד עם שקית ביד ובתיק אני חוששת מהתכווצ'ות...

עד שחוזרת לבית יש מלא שיעורים וככה אין ממש זמן ללכת לחוג או הליכה.

מישהו מוכן לבוא לפה ולהכריח אותי לצאת לריצה?

"אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג" (מסכת ברכות ו: )

תרגום:

 "אמר רבי זירא, בתחילה כשהייתי רואה תלמידי חכמים שהיו רצים ללמוד תורה בבית המדרש בשבת, הייתי אומר עליהם שהם מחללים את השבת, עד ששמעתי שהיה אומר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי, לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר (בספר הושע פרק יא) "אחרי ה ילכו כאריה ישאג"."

היא אמרה שזה בעיה לרוץ בשבת

אמרתי שלדבר מצווה מותר

ולכן היא כתבה שהיא תריץ את עקיבא 

לפעמים כשיש הארה מיוחדת

אבל כן משתדלת לאכול בריא

ובעבודה שלי זה יכול להיות מאוד רגוע וסטטי לפעמים ויש ימים שזה יותר מ 8-10 שעות עם מלא התרוצצויות ובלי לשבת כמעט

כן, ריצה ואימוני כוח. 

לא ממש אוכל בריא,בלית ברירה אני לא אוכל מסודר אבל מקפיד לאכול טוב אחרי אימון.

בעזהי"ת.

אני משתדלת לטייל,מתי שמסתדר לי וכשיש לי עם מי (חברות שלי משתדלות להיות פדלאות אז זה קצת בעייתי...)

שנה שעברה הייתי הולכת מהיישוב שלי ליישוב הסמוך, חצי שעה הלוחזור

וכשאני בבית אני יוצאת לעוקף להליכה..

אבל זה ממש לא קבוע, רק כשיש לי זמן וכוח.

לגבי אוכל- אני אמורה לאכול נורמלי, אבל לא כ"כ עושה את זה.. הרופאה שלי כבר לא מוכנה לפגוש אותי עד שאני לא מגיעה למשקל מסויים

בעזהי"ת

אוכלת מסודר יותר מאי-פעם [כולל ארוחות שאוות לצהריים, בקופסאות ] 

ועושה ספורט- חצי שעה אירובי ביום.

ואני אוכלת מסודר ובריא!

משתדלת לעשות הליכה של כ-4 ק"מ פעמיים בשבוע

אחחחח..אין כמו הבית!!!

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם