(כתוב בלשון זכר אך מיועד גם ל
כמובן)
אתם עושים ספורט? אם כן מה, כמה, מתי...
אוכלים בריא? מסודר? משתדלים לפחות?
בעקבות זה שחזרתי לגור בבית, ויש מלא אוכל (בניגוד לשירות, שאוכלים פעם אחת ביום במקרה הטוב)
התעורר לו הצורך לאכול מסודר ולעשות ספורט, אחרת אני עלולה להיות דבה כמו בנות רבות וטובות שחלק מהחזרה הביתה שלהן הייתה כרוכה בעליה במשקל 
וממש לא בא לי גם..
אבל ממש לא נחמד לי להיות בת יחידה בין כל הבנים ברחוב שעושים ריצות 
אני ממש לא אוכלת בריא ומסודר.
ודווקא בחזרה לבית ירדתי במשקל,
כי במקום שאין אוכל אני רעבה וכשיש אני שבעה...
פעמיים בשבוע,
אבל.. אוכלת יחסית לא טוב ולא נכון.. 
ככה זה כשיוצאים בבוקר וחוזרים מאוחר בלילה הביתה...
אבל- בע"ה, כשאחזור להיות יותר בבית- אשתדל לאכול נכון ובריא.
בכל מקרה- בכל ארוחה משתדלת שיהיה פרי/ ירק.
וגם- בין הארוחות אם אוכלת- משתדלת פירות/ ירקות..
הצלחות
קיש חציליםאכן, הגיע הזמן לתשובת המשקל 
קיש חציליםאני לא אוהב להגיע ליעד במצב צבירה נוזלי
למיטב זכרוני, פעם זה לא היה כזה רטוב כמו היום.....
למשל, אחרי ריצה של בערך 5 ק"מ, אדם גדול יחסית ישרוף משהו כמו 400 קלוריות. (בחישוב גס, 7000 קלוריות הן ק"ג אחד). ככה שהרבה תועלת מבחינת שמירה על משקל, אין בזה.
חשוב לעשות ספורט אירובי כדי לשמור על רמת כולסטרול תקינה ועל כושר.
לגבי אכילה נכונה, זה יותר קל כשזה הופך לחלק מהשגרה היומית - לקום בבוקר, לאכול ארוחת בוקר שיודעים בדיוק מה היא מכילה, לאכול פירות וירקות בין לבין (אגב, גם פירות זה דבר לא מרזה בעליל...), בשעה קבועה לאכול ארוחת צהריים שיודעים מה היא מכילה ובין לבין לאכול פירות וירקות ושוב, לאכול ארוחת ערב בשעה קבועה.
כמה טיפים שקיבלתי מתזונאית כדי לא לעלות במשקל:
1. לפני כל ארוחה, לשתות 2 כוסות מים.
2. לאכול צלחת אחת ושתמיד יהיו ירקות על הצלחת.
3. לאכול סוג אחד של חלבון וסוג אחד של פחמימה בכל ארוחה. (כלומר, לא לאכול גם אורז, גם פסטה וגם תפו"א - אלא לבחור סוג אחד ולאכול אותו. כנ"ל לגבי בשר, עוף, דגים וכו' - לבחור סוג אחד ולאכול אותו).
4. לא לאכול לחמניות ולחמים רגילים - לאכול לחם דגנים קל (יש כאלה עם פחות מ-40 קלוריות לפרוסה).
5. אורז מלא מתפרק לאט יותר ומשביע למשך זמן רב יותר.
האופן אישי, במיוחד בתקופה האחרונה אני אוכל מסודר, רץ פעמיים בשבוע ומאמן כל יום-יומיים.
הדבר שהכי קשה לי בריצות זה דווקא השיעמום - אז אני רץ על מכשיר ריצה ושם איזה משהו מעניין על המסך שמולי... זה גם הרבה יותר כיף לרוץ במזגן... אני לא מבין למה אנשים בוחרים לרוץ ברחוב... 
אני בעצם לא יודעת אם זה נכון לגבי ריצה, אבל בחיזוק שרירים ומתיחות זה וודאי נכון, כי עד שכבר השריר מתחמם, אתה מקווץ אותו בחרה עם מכת קור.
(מקווה שדייקתי, אן טעיתי, תקנו אותי)
אז בכל מקרה כל הגוף כבר חם. אני בספק אם זה משמעותי.
אולי בסוף הריצה זה יכול לגרום להתכווצויות שרירים - אבל לרוב אני ממשיך ללכת עוד ק"מ ומאט בצורה הדרגתית כדי להמנע מזה.
וגם זה בריא בערך. יותר בכיוון של מסודר.
בוקר- כוס קורנפלקס.
בסביבות 10+ סלט גדול.
בין הארוחות פרי/ יוגורט/ טונה במים.
ארוחת צהריים לחמניה או חצי בגט עם ממרח/ ירקות/ ריקה (הכל ארוז יפה בשקית וזה נחמד).
וארוחת ערב מה שאוכלים בבית, לא משנה אם ג'אנק או לא.
(אני מצאתי שלחם לא לגמרי משביע אותי, זה מרגיש לי קטן מידי ולא מספק. ואבא מפרגן לי בכיף בלחמניות וזה אז למה לא? )
אבל ספורט?
לא זזה ממטר. אני הולכת בקצב של צב, במיוחד עם שקית ביד ובתיק אני חוששת מהתכווצ'ות...
עד שחוזרת לבית יש מלא שיעורים וככה אין ממש זמן ללכת לחוג או הליכה.
מישהו מוכן לבוא לפה ולהכריח אותי לצאת לריצה?
כתר הרימון"אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג" (מסכת ברכות ו: )
תרגום:
"אמר רבי זירא, בתחילה כשהייתי רואה תלמידי חכמים שהיו רצים ללמוד תורה בבית המדרש בשבת, הייתי אומר עליהם שהם מחללים את השבת, עד ששמעתי שהיה אומר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי, לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר (בספר הושע פרק יא) "אחרי ה ילכו כאריה ישאג"."
כתר הרימוןהיא אמרה שזה בעיה לרוץ בשבת
אמרתי שלדבר מצווה מותר
ולכן היא כתבה שהיא תריץ את עקיבא
לפעמים כשיש הארה מיוחדת
אבל כן משתדלת לאכול בריא
ובעבודה שלי זה יכול להיות מאוד רגוע וסטטי לפעמים ויש ימים שזה יותר מ 8-10 שעות עם מלא התרוצצויות ובלי לשבת כמעט
כן, ריצה ואימוני כוח.
לא ממש אוכל בריא,בלית ברירה אני לא אוכל מסודר אבל מקפיד לאכול טוב אחרי אימון.
בעזהי"ת.
אני משתדלת לטייל,מתי שמסתדר לי וכשיש לי עם מי (חברות שלי משתדלות להיות פדלאות אז זה קצת בעייתי...)
שנה שעברה הייתי הולכת מהיישוב שלי ליישוב הסמוך, חצי שעה הלוחזור
וכשאני בבית אני יוצאת לעוקף להליכה..
אבל זה ממש לא קבוע, רק כשיש לי זמן וכוח.
לגבי אוכל- אני אמורה לאכול נורמלי, אבל לא כ"כ עושה את זה.. הרופאה שלי כבר לא מוכנה לפגוש אותי עד שאני לא מגיעה למשקל מסויים
בעזהי"ת
אוכלת מסודר יותר מאי-פעם [כולל ארוחות שאוות לצהריים, בקופסאות ]
ועושה ספורט- חצי שעה אירובי ביום.
ואני אוכלת מסודר ובריא!
משתדלת לעשות הליכה של כ-4 ק"מ פעמיים בשבוע
אחחחח..אין כמו הבית!!!
שוב, זה עניין של רצון לבנות את בית ה', לא להתנדב לבנות בניין מגורים רנדומלי.
בכל אופן, גם אם נשאר בקטע הפרקטי, (עד כמה שניתן בפנטזיה הנוכחית) בהון אינסופי אין שום בעיה להשתמש בטכנולוגיות הבניה המתקדמות בעולם ובהכשרת עובדים יהודים ייעודיים.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
