שהיינו גרים בצפת היא רצתה לתפוס את האוטובוס האחרון לפני חג סוכות, בסוף הוא לא הגיע וכשלוש שעות לפני החג היא וחברה שלה לקחו מונית לצפת, הבעייה שעשר דקות לפני שבת המונית בעפולה... אז הם מצאו איזה משפחה שאירחה אות, ואכלו איתם יחד בסוכה וזה , מאז היא אף פעם לא יצאה באוטובוס בערב שבת או בערב חג...

בעזהי"ת.

פעם יצאתי מארמון הנציב לאפרת בשעה 5 אחה"צ, כששבת ב7...

זה טימטום, אני יודעת..

בסוף הספקנו!!!!!!

לחברה על הקשקש!!!

(6 ועשרים, וחצי משו..)

אבל אם את אומרת....

שנתקעתי עם חולצה מכופתרת בגוון ירוק חיוור, כמעט לבן (באדמינית: bbffee#).

באמת שהיתה שבת קשה

התגברת על זה?

בעבר הייתי פעילה באיזשהו פורום (לא בערוץ 7.. וגם לא בכיפה..)

שהיה מעורב בו גם דתיים וגם כאלה שלא...

באחד השרשורים התעורר דיון די רציני לגבי אם-יש-אלוהים ואם-יש-עולם-הבא וכו'...

הייתי די פעילה בשרשור הזה והוא כל הזמן הלך והתעצם , וכו'.

ואז טסתי לארה"ב לאירוע משפחתי וביום שישי בצהרים בדקתי מה קורה בפורום עם השרשור...

מה ששכחתי זה שבאותו זמן כבר שבת בארץ...

ואז הגיע אליי מסר אישי ממישהו:

'תגידי, את שומרת שבת? כי בשבת שעברה ראיתי אותך מחוברת וזה לא הסתדר לי עם כל מה שכתבת בשרשור ההוא....'

אופס

שבת שלום

פעם בדודה שלי (לא שומרת שבת..) התכתבה איתי בICQ (אני זקנה, אניודעת..) ואצלה כבר נכנסה שבת, והיא פתאום שאלה אותי אם חזרתי בשאלה

בעזהי"ת.

נראלי סיפרתי על זה פעם כאן...

פעם עשיתי שבת אצל חברה.. והיינו רק אני, חברה שלי (נקרא לה א'), חברה של חברה שלי (נקרא לה ב'), ואמא שלה והכלבה.

עכשיו, אני ממש חברה של א', וממש ממש ממש ממש לא חברה של ב', לא כ"כ מתחברת לסגנון וגם לא לגמרי מכירה אותה.

אמא של א' מדברת בעיקר אנגלית, כמעט ולא עברית. אני בדיוק להפך- עברית אבל בקושי אנגלית..

ואני לא משהו עם כלבים, דיי מפחדת מהם.

טוב, שבת בבוקר (צהריים יותר נכון), קמנו מאוחר, עד שהתאפסנו על עצמנו, והכל היה מוכן לקידוש של הבוקר, חברה שלי הלכה שנייה לשירותים..

מחכות מחכות מחכות, נו מה קורה? איפה את?!

מסתבר שהיא ננעלה בשירותים!!

ניסינו לפרוץ, לא הצלחנו.. מה לא ניסינו... בלאגן וזה..

קיצר היא נשארה בשירותים עד מוצ"ש!!!!! היא מסכנה, היתה מתה מרעב.. לא אכלה כל השבת כמעט!!

ואני- לא היה לי עם מי להיות... ועוד חשבתי שתהיה שבת כיפית..

היום אנחנו צוחקות על זה אבל זה זה היה ממש

בעזהי"ת.

אבל היה לה מבחן ביום ראשון, אז הכנסנו לה את החומר של המבחן מתחת לדלת

[וזה בעייה להכניס אוכל לשירותים. או לפחות לאכול שם..]

ולא נראה לי שיש בעיה לאכול בשרותים במצב כזה... נו באמת...

יכולתן להכניס מתחת הדלת: לדרים,  קרקרים, ביסקויטים, עור של עוף,

בעזהי"ת.

הוא היה באנגלית, והיא דוברת, כך שזה לא באמת מאמץ... זה בדיוק לקרוא סיפורים.

בעזהי"ת.

לדעת איזשהו סיפור.

אין בעייה לקרוא את הסיפור בשבת, אם אתה נהנה מזה גם בשבת עצמה..

אין איסור שההנאה בשבת תועיל גם לעתיד. יש?

וזה לא שאני יודע הלכה...

אבל, היא באמת לא אכלה כל השבת? לכל הרוחות, מזעזע...

או למצוא איזה גוי שיעשה זאת.

חוסר עונג שעבס.

בעזהי"ת.

לא עוברים על לאוים בשביל לקיים מצות עשה.

ניסינו לפרוץ, כמה שיכולנו, אבל באמת שזה היה מורכב מדי...

ובדיוק אתמול למדתי קצת כמה לא פשוט זה גוי בשבת... וגם לא בכל מקום יש גוי...

1. נתקע מישהו שאני מכירה, אבל היה אפשר להוציא איכשהוא את החלון והוא יצא משם..

2. זה היה בתקופת הסניף, לפני כך וכך שנים- נתקעה חניכה.

אם אני לא טועה הלכו לשאול רב מה לעשות-

אני לא זוכרת את הפתרון ההלכתי שהציע,

אבל אחרי זמן מה היא הייתה בחוץ.

אז כנראה שאפשר למצוא היתר כלשהוא ופתרון..

נראלי לי לא הגיוני לסבול ולהצטער שבת שלימה, איך אפשר לקבל את השפע והאורות של שבת קודש?!

בעזהי"ת.

אבל לא היה, ולפי מה שידענו לא מצאנו פתח להתיר (תרתי משמע ).

ואגב- הסיפור הראשון לא רלוונטי בכלל, כי לא פרצו, הוא פשוט יצא מהחלון...

רק העליתי על הכתוב 2 סיטואציות שאני מכירה

האמת- שרק אחרי כמה שעות עלו על הרעיון של החלון.

שזה היה הקטע המצחיק,

כי הבנ"א סבל שם כמה שעות,

וכולם היו בהיסטריה מטורפת מה יהיה איתו כל השבת..

שמעתי על זה שמשהו נתקע בתוך ביתן של טלפון ציבורי תוך כדי שהוא קרה לעזרת רופא... רק לציין שהוא לא היה צריך את הרופא....

איזה באסה בשבת להיות תקועה בתוך שרותים או בתוך ביתן של טלפון ציבורי...

בעזהי"ת.

ואני חושבת מבחינת ההלכה לא היה משהו לעשות שלא עשינו....

בכ"מ, זה היה ממזמן ואני מקווה שזה לא ייקרה שנית

את יודעת פעם פעם לא היו פלאפונים... אז כדי לקרוא לרופא היו פונים לטלפון ציבורי זה מה יש....

בעזהי"ת.

אני בטוחה שהיא שרדה

ואגב, נזכרתי בעוד בעייה להכניס לה אוכל- היא לא עשתה קידוש!!

ועוד משהו- אסור לברך בשירותים...

לא נראה לי שיש בעיה לברך ולאכול שם, וגם לאכול לפני קידוש...

מה גם שיש דיעות (אני מכיר אחד לפחות...) שסובר ששירותים של היום הם לא כדין שירותים של העבר, ואין בעיה לאכול וכו...

בעזהי"ת.

בכ"מ לא היה לנו רב זמין לשאול אותו.. אז אני הייתי הפוסקת והעדפנו להחמיר...

לא נראה לי שמישהו היה עושה את זה.

אבל לצום יום שלם?!

קיצור- שלא נגיע לזה!

מה איתך? בטח שהייתי אוכל...

אין לי מושג מה הייתי עושה באותו רגע,

כי גם אותי זה מגעיל.

אבל נראה לי הזוי להיות בצום..

או שהיית שומר בסוד...

היית ישן בתוך האמבטיה? או על הרצפה?

היית שוכב על מגבת?

המממ...

הי!!! ומה עם תפילות?

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=11928

לגבי אוכל בשירותים:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=52747 (באופן כללי)

אחד הדברים המטורפים.

כל שאלה אפשרית כמעט, עם תשובה משני גדולי הדור.

אולי היה מותר לאכול בלי ברכה במצב הזה.   (אני לא יודע, אבל זה נראה לי יותר סביר משהיה מותר לברך)

בעזהי"ת.

וכל הזכויות למי שהפיץ את הסיפור של אנסי (הנשיא) קצב

בעזהי"ת.

ואם זה פגע באי מי- אני מתנצלת.

יש לי 2 סיפורים... 

אחד כשהייתי בשבת אירוח עם חברה שלי באמצע הלילה המארחת התעלפה ואמא שלה הזמינה אמבולנס והיה ממש בלגאן רציני...

אני וחבה שלי ישנו על מיזרון מבסלון.. חברה שלי התעוררה אבל אני ישנתי כמו דיקט... היא ניסתה להעיר אותי...

זה לא עזר! מסכנה...

סיפור שני..

כשהייתי בכיתה ב' זה היה באמצע אינטיפדה 2

באיזה יום אחד שאבא שלי היה במילואים ערבים ירו על רכב צבאי וכול הישוב שלנו יצאה החוצה וירה על הערבים

כולם בבית שלי התעוררו מהיריות אח שלי היה חייל פתח את החלון וירה מהבית לכיוון הערבים...

ומי נשאר לישון???

אני!!

לא קמתי ישנתי כמו דיקט!!!!  

את מפספסת את כל האקשן שבחיים

בעזהי"ת.

ואם כבר- אני התעלפתי ביום כיפור אמבולנס והכל...

רצו לפנות אותי לבי"ח, אבל אז התעוררתי וצרחתי עליהם שלא יעיזו כי יום כיפור היום

באותה שנה אמרתי לה' שאין מצב שהוא לא מוחל לי על כול העוונות (בדיחה כן..)

מי הרב שלך?

אומר שאין כ-זה חובה שתתפנה לבי"ח... בלי קשר ליו"כ וזה.

אם אין פיקוח נפש, בוודאי שאין מקום להתיר נסיעה בשבת..

הרב התיר כי במקרים של בריאות ורפואה-

יש הרבה הקלות הלכתיות, כדי לא להגיע חלילה לסכנת נפשות או סיבוך עם השלכות קשות,

"וחי בהם"!!!

בעזהי"ת.

תאמיני לי שאני האחרונה שצריך ללמד אותה על הקלות הלכתיות

בעזהי"ת.

אבל זה לא קשור להלכה, סתם לא רציתי שייפנו אותי לבית חולים.. ידעתי שאני מרגישה טוב, ושהכל יהיה בסדר..

 (בכלל לא התעלפתי בגלל הצום, זה היה ביו"כ שיצא בשבת, ועוד לפני ערבית הייתי על האמבולנס...)

וגם מישהי ממש חמודה לקחה את אחריותה עליי, ופתחו לי ווריד ועשו הכל כמו שצריך...

בעזהי"ת.

עד אחד זה רק במקרים מיוחדים.

עד שהקפדתי בקנייה, שהבד של הכיסים לא ייקרע בקלות.

בעזהי"ת.

או שאני אהיה הרבנית הראשונה?

סתם סתם... דיני ממונות זה מעניין, אבל נראלי אחד הקשים...

בעזהי"ת.

או דוסית או חילוניה למהדרין, אבל רפורמים זה צביעות...

אבל האמת הוא שהרב זצ"ל שם מתכוון בכלל לגלידה...

"מי שמכיר את התוך שבכפירה,

מצד זה מוצץ הוא את דבשה, ומחזירה לשורש קדושתה,

ומסתכל בהוד הקרח הנורא - כפור שמים."
 

היא אשת הרב הראשי לישראל

בעזהי"ת.

תמיד צחקו עליי שבעלי יהיה רב- בזכותי

יצאנו עם המשפחה לטיול בערב שבת [פעם עוד היינו יוצאים כמשפחה ולא מתפזרים לחבר'ה.. ]

ואז- הגענו הביתה וגילינו שהבית נעול איכשהו ואין לנו מפתח!!

השכנים שיש להם מפתח שלנו נסעו לשבת ואנחנו תקועים בחוץ...

בסוף, אח שלי הלך לכיוון המרפסת [שבקומה שניה] מצא איזה סולם מאולתר, עלה עליו ואיכשהו,

ממש בטעות תוך איזה אילתור עם איזה צינור,

הוא הצליח לטפס עליה, להכנס ולפתוח לנו..

חוויות..

בשבת שעברה לא היה לי קוקה קולה ללילה... עם הקשיו ... מזעזע 

באמת, אלו חוויות ישנן בשבתות של שינה ואכילה? שאח שלי גונב לי את העיתון האהוב? מאאקסימום!

אבלכן- אולי הוא ירד לשכיבות שמיכה ל20 קטנות..

[זה מסתכם בזה בערך... 
חח.. סתם סתם, עכשיו נכנסים לעניינים עם האחים שמתחילים להתגייס להם..=]

שיכולים לעשות את זה כ"כ הרבה זמן....

וחוץ מזה, כותבים את זה שכיבות סמיכה

סמינריון הדרכה או שקר כלשהו,

שעה של סעודה שלישית בערך,

אני ועוד כמה חבר'ה נמצאים במעין מסדרון חיצוני כזה,

אני, בעופפות קלה, מזהה שהאור מבחוץ מתחיל להתעמעם, ומדליק את האור!

כל החבר'ה מסביבי צועקים "מה אתה עושה"

ואני, עדיין לא נחתתי, לא כל כך מבין מה מפריע להם, אבל אם זה מפריע, אני זורם איתם,

ושולח את ידי לכבות את האור,

הפעם הצליחו לעצור אותי בזמן.

ואז,

נפל לי האסימון,

שבת!

נקרעתי!

במיוחד מה"או שקר כלשהו"!!

לק"י

שבת אחת אבא שלי חזר מהשיעור, והדלת משומה לא נפתחה לנו..

אז אחי ירד אליו מהחלון בסלון, והם הלכו ביחד לדודים לסעודה שלישית.

בבית נשארנו רק הבנות.

במוצ"ש- בא דוד שלי, והצליח לפתוח לנו את הדלת עם המפתח מהר!!

לא ברור לי מה הייתה הבעיה?! ולמה אנחנו לא הצלחנו לפתוח את הדלת בשבת..

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר