בגדול, נראה לי כי זה משהו שהכריחו אותנו ללמוד (מכיתה ג'!!) וכשזה לא בא ממך אז זה מעצבן לפעמים.. (יש שפה שלמדתי כי מאוד רציתי וב"ה הרבה יותר הצליח לי מאנגלית ואני ממש רוצה ללמוד גם ערבית כמה שזה נשמע רע..)

אנגלית ישר מתקשר לי עם בגרויות וזה בעעע וגם כשחשבתי אז שסיימתי עם זה.. גיליתי שזה ממשיך ורודף אותי!!

חוצמיזה, זה מיותר! אני לא צריכה את זה למקצוע שלי, לא מתכננת בע"ה יציאה לחו"ל ולא, גם אין לי שכנים אמריקאים..

no!!!! 

הלוואי והיתי מדברת אותה שוטף

אבל זה קשה קצת

אחרי שקיבלתי מתנה ספר באנגלית למבחן הסמכה בינלאומי שאין לי ברירה אלא לקרוא אותו (לא באמת מתנה עלה לי 1300 ש"ח!!!!)

כבר התחלתי להתרגל למצב שגם במדינת ישראל ברוב מקומות העבודה קוראים משמאל לימין..

אי לכך ובהתאם לזאת אפילו החלטתי לשפר את האנגלית שלי כהוגן ואחרי המבחן (ההוא מהשורות למעלה) אפילו להירשם לברליץ או וואלסטריט..

המלצות (סליחה על הנצלו"ש) יתקבלו בברכה..

אבל זה כל כך יקר!! 
אני באמת חושבת שכבר יותר זול ויותר מועיל לטוס לחודשיים לארה"ב ולתרגל את השפה כמו שצריך.

שאאלץ למצוא משהו אחר.

או להשיג קומבינה איכשהו.

היא הופכת מידע מקצועי ועיוני בכל תחום שהוא בעולם להרבה יותר זמין.

הלימוד שלה פותח לך אפשרות להתרחב הלאה ללימוד של שפות נוספות דומות.

פותח שערים לספרות ולאמנות ולמוזיקה שנוצרו בשפה הזאת.

שלא לדבר על היכולת להצטרף לקהילייה בינלאומית - מקצועית, תרבותית וכן הלאה.

שפה מקפלת בה תרבות - לטוב ולמוטב.

מי שיודע לשמור על חוט שדרה וליהנות מהעושר שיש לתרבויות נוספות להציע - מה טוב.

מי שמתבלבל ומאבד את זהותו - עדיף שלא...

אלא גם באשר הם יעילים.

עד כיתה י"ב תיעבתי את השפה הזו... הציון הכי נמוך שלי בבגרות, חצי מהשמינית בכיתי (תיאורטית, כן?) למורה שלי לאנגלית בייאוש...

ואז, סוף שנת השירות הראשונה - תקופת פסיכומטרי.

מדריכה מעולה ומדהימה עם שיטות מדהימות ופירגון מדהים

שנטעה בי ביטחון עצמי והצליחה להוציא ממני הישגים שמעולם לא חשבתי שאפשריים...

אז נכון, לדבר אני עדיין לא יודעת הכי טוב בעולם,

אבל לפחות - להקשיב, לקרוא ולהבין - יודעת גם יודעת.

עד כדי כך שלמבחן בכימיה שעשיתי כל החומר - הסרטים והמצגות היו באנגלית וזה לא מנע ממני להבין ולהצליח

מסקנה:

יגעת ומצאת תאמין!

ובאנגלית, כמו באנגלית - הכל בראש.

ואם תאמין שתצליח - תצליח.

בהצלחה.

לק"י

לא מרגישה שהיא תורמת לי לחיים יותר מידי..

אילו למדתי ערבית- זה היה תורם לי יותר!

רוסית גם הייתה מתקבלת בברכה, לפחות בתקופת השירות (תלמידים דוברי רוסית..).

וזהו, שנה שלמה עברה כבר מהקורס האחרון באנגלית ב"ה!

ואני מאחלת לעצמי שאני לא אזדקק לשפה הזאת יותר..

זה בין היתר משו שגם יגרום לי לא לרצות לעשות תואר שני (בינתיים התואר השני נשאר בתאוריה.. אבל האנגלית מוציאה ממני את החשק לחשוב על זה).

אפילו סבא שלי ז"ל, שהיה חובב לימודים (הוא היה אומר לי כשהייתי מתלוננת על הלימודים- "מה יותר טוב מלימודים")- לא אהב את השפה הזאת.

ייתכן, שאם לא הייתי צריכה וחייבת ללמוד אותה, הייתי שונאת אותה פחות.

והיחס אליה היה כמו אל כל שפה זרה אחרת..

אין לי כישרון לשפות

שונאת איך שהיא נשמעת. (לא שיש כ"כ שפה אחרת...)

שונאת את זה שהיא כבשה את העולם.

היא שפה של גויים!!!!

ויש סיבות רבות לתפישה זו בקרב מי שנולדו וגדלו להיות דוברי אנגלית כשפת אם.

היא אכן השפה המשוכללת והמלוטשת ביותר מקרב השפות הלטיניות, שהטקסטים שתיקננו אותה (מה שבאנגלית קרוי standardized אבל גם ניתן לתרגום כ - instituted) הם יצירות עילאיות ביותר, בעיקר מחזות שייקספיר ותרגום התנ"ך של המלך ג'יימס.

אגב, במשך תקופה די ארוכה הגרמנית נתפשה כשפה העילאית ממקור לטיני (ולגבי המקורות הנורמניים, כאלו יש גם לאנגלית).

לא רק מפני שגם התנ"ך תורגם ללשון הדיבור כיצירה מכוננת בשפה (נדמה לי שע"י מרטין לותר עצמו), אלא גם מפני שבהמשך הופיעו חיבורים ספרותיים, שיריים ופילוסופיים מהדרגה הגבוהה ביותר בגרמנית, כגון של קאנט, שילר, גתה, ניטשה, הלדרלין וכן הלאה וכן הלאה, ומפני שכמות אדירה מהמתמטיקה והפיזיקה המודרנית נחקרו ופורסמו בגרמנית (כולל כמובן הגילויים של איינשטיין).

לעצם העניין, אין סיבה מיוחדת "לאהוב" אנגלית.

זה רק יעיל מאוד, ומומלץ במיוחד למי שמעוניינים לשהות במדינות הדוברות אנגלית, שבהן בדרך כלל שורר קונצנזוס רחב סביב השפה והחובה להבין את הדיבור המקומי.

יש הרבה פחות סלחנות באמריקה, אנגליה, קנדה, דרום אפריקה, אוסטרליה או ניו זילנד, כלפי מי שאינו רהוט באנגלית, מאשר לדוגמא בישראל כלפי מי שאינו רהוט בעברית.

למשל, המשפט שמתחיל ב"אגב, במשך תקופה וכו'" לגבי הגרמנית הוא בוודאי תחילתה של פיסקה רציפה עד תום הנושא ("...הגילויים של איינשטיין"). או המשפטים שלאחר מכן שעד סוף התגובה שבוודאי חייבים לשמש כפיסקה רציפה.

מכל מקום (הכנסתי סוף שורה!), אם זה תורם לעוד הבנה - ניחא. בכיף.

א. כי זה רודף אותי מכיתה א' ועד היום!! (כמו שאמרו לפני)..

ב. הייתה לי מורה זקנה ומעצבנת שכל הזמן התלוננה וגרמה לשנוא את המקצוע ועל הדרך את השפה

אז לכל המורים לעתיד, תהיו נחמדים, זה משפיע על התלמידים שלכם הרבה אח"כ..

זהו... אלו הם שתי הסיבות שלי

(עוד 5!!! עוד 5!!! )

אבל לזה יש פורום אחר, לא כאן!

(עוד 3!!!! עוד 3!!!! )

בעזהי"ת.

עברית הרבה יותר קשה ומורכבת.

אובייקטיבית עברית יותר מורכבת.

אבל כשאתה אמור להתרגל לשפה ממשפחת-על לשונית אחרת לגמרי, זה די סיפור...

בעזהי,ת.

אבל אם השפה עצמה לא מסובכת מדי- אז גם סבבה ללמוד אותה.

ואני אומרת את הדברים בתור אחת ששנים רבות היה לה אנטי לאנגלית, שנאתי את המורות לאנגלית (מכשפות אחת אחת), שנאתי את השפה, את התרבות, את ה(חוסר) הגיון..

היה לך אנטי, כי המורות השניאו עלייך את המקצוע...

בעזהי"ת.

אתה מתבלבל עם אח שלי...

השפה היחידה שאני יודעת חוץ מעברית ואנגלית- היא ארמית, והיא שלושתרבע שפת אם מבחינתי.

ככה זה שמכיתה ו' לומדים חפץ חיים ושמירת הלשון (הוא מכניס שם פולטק ארמית), וכשגדלים בבית דוסי עם אוריינטצייה לערבית.

וסה"כ ארמית דיי דומה לעברית... אין הבדלים משמעותיים, חוץ מאוצר המילים (וגם זה חלקי).

יש הרבה חבר'ה שבלי טונות מוטיבציה ותרגול סיזיפי -

פשוט לא יצליחו להגיע לרמה סבירה באנגלית...

(אגב - לדעתי אם את יודעת לייצר משפטים בארמית מההתנסות הזו,

אז כן, זה בהחלט מלמד על נטיה לשונית.)

כמו תמיד - צריכים לבדוק עד כמה באמת זקוקים לזה.

בעזהי"ת.

פשוט נראלי שאצל הדוסים החביבים הגבול קצת מיטשטש, בין מי שב-א-מ-ת לא יכול, לבין מי שסתם מפחד מזה.

מהבחינה הזאת.

יש גם "משפחות סופר-על"? 

סתם התחשק לי להכניס מושג.

כמו שקיש חצילים אמר- זה עניין של שפת אם.

(לא משו מסובך..)

העקרון האלפביתי אומר שכל אות- גרפמה בשפה העברית תתחיל מהצליל הפונולוגי שלה.

בית- תתחיל מ-ב, גימל- ג..

וזה עוזר לילדים לקלוט את היגוי וקריאת השפה הכתובה.

בשונה מאנגלית- שזה ממש לא תמיד כך: f- אף. קודם אה ואז ף..

w- דבל יו.. מה הקשר בין האות לבין הצליל שלה?!

אשרינו שזכינו. 

בעזהי"ת.

כ"כ הגיונית, אמיתית וישירה.. כפרה עליה!!!

תודה יעלוש

על הניקוד בשפה העברית אומרים שכל מה שלא יוצא מן הכלל- הוא היוצא מן הכלל..

יש כללים נחמדים, הבעיה היא שלכל כלל יש יותר יוצאים מן הכלל מאשר מה שנכנס בכלל.

אבל אחרי שקולטים, זה מגניב.

בעזהי"ת.

רק גיה"ר וחנ"מ

פסיכומטרי שם שם.

בעזהי"ת.

טיפשים עושים חדו"א

אינפי זה מלא הוכחות, וברגע שזוכרים כמה סוגים של הוכחות- זוכרים את כל הקורס

לעומת זאת חדו"א זה מלא תרגול............................... למי יש עצבים?!?!

אצלנו רק מי שלומדת אומנות (חצי מכללה ) או חט"ב- לא עושה את הקורס.

זה קורס די בסיסי, שחייבים לעשות.

אצלכן אין תעודה של הוראת היסודי, לכן..

זה אחד ה-נושאים שמגניבים ומעניינים אותי! כ"כ נהנתי מהקורס.. (:

בעזהי"ת.

מי מנקד בתיכון?!?

זה באמת מגניב, אבל מספיק לי עם קורסים שלא קשורים ללימודים שלי, שיש למכביר במכללות...

ובכ"ז, זה קורס ממש מגניב.

גם אם לא הייתי צריכה לעשות אותו, הייתי עושה. הוא ממש מעניין אותי.

ובהחלט ניתן להבין אותך, באומרך כי יש יותר מידי קורסים לא קשורים. (:

רב המקצועות שלא אוהבים גומרים איתם בי"ב ואז כל אחד לומד מה שליבו חפץ (אם הפסיכומטרי מאפשר זאת...).

אנגלית זה דבר שנדבק אליך כל החיים, כמו הרפס, נדבקת- זהו תתקע עם זה לכל החיים.

לא משנה מה אתה לומד השטן הזה יגיע לך ויצחקק לך בפרצוף- ח"שבת שנפטרת ממני אז זהו שלא אני עדיין פה".

כבר שמעתי על משהי שלא כברה תואר בגלל אוסף ההברות האלה ושלל הצירופים של האותיות הלטיניות.

שמעתי על לא מעט שהשטן הזה נמצא לידם לא מעט בעבודה וממשיך ללגלג עליהם.

ההורים שלי חשבו שזה יעבור כשאני התבגר אבל השנאה עדיין עוד חיה ונושמת......................

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!