להקביל את זה לעניין פת נכרי וכו' באלול, נניח.

מה זה משנה אם פת פלטר כל השנה ובחודש אלול נוהגים שלא

יענה לך תשובה כמו- אל תתפרי לה בשום פנים ואופן ותחרימי לה את כל הכסף שיש לה כדי שהיא לא תוכל לקנות.. או משהו בסגנון).

אם יהיה לי רעיון לרב, אגיד. (אם כי אני בקושי מכירה רבנים, אז קשה להאמין שיהיה לי רעיון).

אולי לגביי הניסוח הייתי מעט יותר עדינה

ובמיוחד שהיא בתקופה קשה- כפי שאמרת..

אם ברצונה לעשות משהו, למרות הפצרותיכם זו החלטה שלה,

אבל זה לא אומר שצריך לסייע לה בכך..

עם זאת- בגלל שהיא בתקופה קשה, ובכלל

כן צריך לעודד ולתמוך ולהיות שם.

לא לתת לה את תחושת הניכור ש"זו החלטה שלה" וכך להוציא עצמכם מהתמונה.

בהצלחה רבה!

ממה שאני מכירה אותה אם לא אסכים זה רק יעשה לך יותר אנטי,

ברגע שהיא מרגישה שלא נותנים לה את המקום שלה- זה מערער אותה,

והתגובות בהתאם.

א"א ממש לדבר איתה ולהסביר לה הסברים,

זו נקודה מאוד רגישה אצלה,

הרבה מהדברים שהיא עושה זה בשביל ליצור לעצמה זהות/מקום.

ומנסיון עבר- להילחם בזה רק יגרום להקצנה,

דווקא כשמראים לה שהרצונות שלה לא "מאיימים" עלינו,

שלא נלחמים בהם,

אפילו קצת אדישים כלפיהם- זה  מוריד לה את הרצון ל"דווקא".

אני לא אמא שלה, לא תפקידי לחנך אותה,

אני לא חושבת שצריך לתת לה כל דבר,

הזהרתי אותה מראש למשל שאם היא תדבר אלי לא יפה-

אני לא עושה לה כלום,

אבל בדברים שבינה לבין רבש"ע אולי אני לא אמורה להתערב,

במה זה שונה אם אמא שלי תתן לה כסף והיא תקנה משהו לא צנוע?

אז אמא שלי שותפה לה.

או שלא התכוונת להראות שאנו חולקות והבנתי שגויה

בכ"א לגבי הפיסקה האחרונה שלך ומסקנתך: שכן תתפרתי, אני קצת לא מסכימה:

כל דבר שאנו עושים נוגע ליחסים בינינו לבין הקב"ה.

מדוע להתערב לה בצורת הדיבור, לא נראה בעיניך כהתערבות במערכת היחסים בינה לבין הקב"ה?

אתם בהחלט לא צריכים להלחם איתה, וכן לתמוך ולעזור- וזאת בכל מצב..

עד הגבול בו החלטותיו שגויות או כאלה העלולות לפגוע בה.

לגבי הדוגמא עם הכסף שאמך נותנת לה: אני חושבת שזה לא נכון לעשות כך.

במידה והיא רוצה משהו שאתם אינכם מסכימים לו,

עליה להשיג את הכסף בכוחות עצמה

או למצוא לעצמה פתרונות.

איני חושבת שהצבת גבולות סותרת אהבה ותמיכה.

להפך- האהבה האמיתית היא זו שמציבה את הגבולות הנכונים 

המסייעים לילדים להבנות נכון.

הוא היה אומר של הרב לוי נחמני זצ"ל- הדרכות והנהגות שלו:

כפיית הר כגיגית והמסקנה החינוכית הנובעת מכך- עמוד 114:

"ויחן שם ישראל תחת הר"- ודרשו חז"ל: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית.."

רבים מן המפרשים הקשו: והיכן היא הבחירה החופשית?

ויתרה מכך, מה התועלת בקבלת התורה מאונס?.

ובאר הרב- שהגדרת הבחירה החופשית היותר אוביקטיבית, הינה,- כשהאדם נמצא מול קבלת החלטה, כשאינו משוחד כלפי צד מסוים בצורה טבעית, ואזי יש לו בחירה חופשית אמיתית.

ואם כן- לולא שהקב"ה כפה על בני ישראל הר כגיגית, אזי לא היתה בחירה חופשית אמיתית.

שהרי יצאו ממצרים.... ורגילים היו בצורת חיים של אי שמירת מצוות.. וא"כ כשיציע הקב"ה להם את התורה, שכל כולה חיי קדושה ופרישות, בודאי שתגובתם תהיה מתוך שיקולים לא מאוזנים.

ולכן בכדי שתהיה באמת בחירה חופשית, הוצרת הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית.

וכשטעמו את טעמה של תורה..., רק אז יגיעו למצב מאוזן, בו יכולים הם באמת לבחור מתוך איזון וחופשיות.

וע"פ דברים אלו תקף הרב בחריפות, טענה שנשמעת מפי הורים רבים. שכשמדברים על ליבם לחנך את ילדיהם בחינוך תורה ואמונה, מתעטפים הם באיצטלא של עקרונות ויושר, וטוענים: "כשיגדל הילד יחליט הוא, אנו לא נחליט בשבילו".

והיה אומר הרב- שזהו ההפך האמת והיושר. שהרי במשך כל אותם שנים שלא זוכה הילד להתחנך בתוך חיי התורה והאמונה, נשטפים מוחו ולבו על ידי חיי הנהנתנות וההסתאבות. ואם כן כשגדל הוא ועומד על דעתו, היתכן שיבחר בחיי תורה ואמונה?...

ולכן אדרבה- כל הרוצה לאפשר לילדיו בחירה חופשית אמיתית, חייב לחנכם בצורה תורנית אמיתית. שרק ע"י כך יוכלו לטעום טעמה של תורה, ולבחור בה, לעומת חיי הנהנתנות הפשוטים הנגלים לעיני כל.

אני לא אמא שלה, ולא תפקידי לחנך אותה.

גם לא תפקידי לחנך את ההורים שלי או לומר להם איך לחנך.

התפקיד שלי הוא להיות אחותה, אולי להראות דוגמא אישית, אבל לא נראה לי שלהתערב בחינוך.

אני חושבת שהנושא של צניעות שהוא כ"כ רגיש ויש לו השלכות על הרבה דברים צריך בו הרבה זהירות, ולא תמיד "כפיה של הר כגיגית" במקרה הזה- תועיל.

בעייני, נכון יותר בגילאים האלה לנסות להסביר מעלת הצניעות, לחזק את החיבור לגוף וכו' ולא להתעסק בס"מ, זה מרחיק, והסיכוי שבהמשך היא תרצה להשתפר בזה- ירד.

לא עשיתי מחקר לבדוק מה גורם לבנות לרצות להתלבש צנוע, אבל מקצת הסתכלות מסביב, נראה לי שכשיש התעסקות גדולה בלשים גבולות בתחום הזה, בגיל הזה- גם בהמשך הן ימשיכו כך.

ודווקא כשהעיסוק הוא לא בס"מ, הערות, וגבולות, אלא במהות- יש יותר סיכוי שירצו בכך.

כשכל החברות שלה הולכות ככה, איזה סיכוי יש ללשים גבולות?

ושוב במקרה הזה, די ברור לי שאם לא אתפור היא תקבל כסף לקנות,

בנתיים בכל אופן גזרתי את הבד יותר ארוך ממה שהיא ביקשה,

כשאגיע למכפלת- ה' יעזור.

תספיק כדי להבין. במחילה מכבודך. באמת

פשוט חבל שאכתוב את אותם הדברים כמעט 3 פעמים..

בהצלחה ושנה טובה!

רק לא הבנתי למה חשבת שאני לא מבינה.

מסכימה עם הגישה שהבאת, אבל זו גישה לחינוך ילדים לא לחינוך אחים.

השאלה היא אם אני אמורה לקחת לעצמי את  התפקיד הזה אם ההורים שלי לא לוקחים אותו כמו שאני חושבת שנכון? לא נראה לי...

ואם שוב לא הבנתי- עזבי...

לק"י

שלצערי, אני מכירה אותו באופן אישי.

אני בטח לא הייתי תופרת, אבל מה אם היא תשאל אותך- מה דעתך לגבי חצאית שהיא תרצה לקנות?!

לא בטוח שזה יהיה יותר טוב.

נראה לי שעדיף לשאול רב, כי יכול להיות שחצאית קצרה שאת תתפרי לה תהיה יותר צנועה מחצאית שהיא תקנה..

לדעתי יש בזה ממש בעיה של "מסייע לדבר עבירה"

לו היית מרויחה על זה כסף, אולי היה מועיל זה שהיא יכולה לקנות, אבל כשאת לא מרויחה אין שום הצדקה, לדעתי.

אנחנו לא צריכים לסייע בידי עוברי עבירה, אבל גם לא לנסות לנהל את חייהם של מי שבחרו אחרת.

אם הוא שם למעלה יגיע למסקנה שמקומה בגיהנום, שיזרוק אותה לשם בעצמו.

לגבי העניין גופו - הייתי הולך על משהו (במידת האפשר) דו תכליתי, אם זה אכן רלוונטי - ואני לא מבין בנושא עצמו.

מישהי שתופרת מטפחות ומוכרת, שאלה רב אם מותר לה לתפור סרטים לשיער, או מטפחת לא באורך שתכסה את כל הראש- הרב אמר לה שאסור.

עכשיו, הגיוני שמישהי תקנה מטפחת שלה ותקפל ותשתמש בה בתור סרט- זה כבר לא על אחריותה.

אז אולי אפשר למצוא איזה פתרון כזה, שאת תתפרי באורך צנוע, והיא תוכל לקצר לעצמה, אם תרצה

[למשל, שחלק מהדוגמה תהיה שבסוף החצאית אפשר לקפל כזה לאחורה ולסגור עם כפתור- כך שזה חלק מהדוגמה של החצאית, אבל רק אם היא תחליט להשתמש בזה...]

בהצלחה! ויפה לך על הרגישות והמחשבה!

שתקבלי עצה טובה ונכונה [אפשר אולי להתייעץ עם רב או דמות חינוכית אחרת]...

זה לא לפורום.

אני אישית לא הייתי תופרת לה גם אם רב היה מתיר לי.

אם נראה לך שזה יכול להתפרש כהצטרפות שלך ל"קואליציה" שלה נגד אמא- אז ממש לא. הרבה פעמים כחלק מהמאבק בהורים האדם מנסה לצרף את האחים שלו למלחמה וזה הופך את הכל להרבה יותר גרוע.

אני לא יודעת אם זה המצב אצלכם- אולי זה בכלל לא מפריע לאמא שלך שהיא הולכת עם חצאית קצרה? אולי זה לא מתפרש בצורה של מרד שלך במה שאמא שלא אוהבת, לא יודעת. סתם תחשבי על זה, כחלק מהשיקולים מה לעשות.

תצליחי

הקוזאק של הריבונו

אבל את כן אחותה

מה שאומר-

שהיא צריכה ללמוד לכבד אותך- כמו שאת

לא לסנג'ר אותך לעשות לה דברים- שלך הם לא נעימים

כמו שלא תסכימי לתפור לה חצאית מבד-צמר-פלדה

כי זה לא נעים לך לעשות

ככה לא תסכימי לעשות חצאית שנוגדת את הדרך שלך -

כמו שהיא רוצה כבוד- שתכבד אותך

זה העמדה הבסיסית לדעתי

באופן קראקטי-

השם יעזור כשתגיעי למכפלת...

אולי תציעי לה לעשות עוד פס -דקורטיבי ויפה- שיוסיף הרבה לחצאית- ויתן לה עוד 5 ס"מ?

(למשל בד פרחוני או תחרה או משו דומה...)

להיעזר בעיצוב לצורך הצניעות  "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

שאני לא סנג'רתי את עצמי, אמא סנג'רה אותי,

ואחרי שאמרתי לאחותי שלא אעשה, היא התקשרה אליה והוציאה עצבים,

ואמא שלי ביקשה שאולי אני כן אוכל לעשות (היא יודעת בדיוק איך לתפעל את אמא שלי... אולי גם אותי).

הצעתי לה תחרה- היא לא רצתה.

ואני מכירה אותה היא עקשנית- אם זה לא יהיה באורך שהיא רוצה, היא לא תלבש אותה,

וכבר תמצא/תקנה משהו באורך שהיא רוצה.

בנתיים נראה לי שאשאיר את המכפלת לטיפולה של אמא שלי, זו הבת שלה,

החינוך שלה, אם כי אז יש לי יסורי מצפון על זה שהיא תהיה השותפה שלה,

לא יודעת, מסובך...

הבעיה פה היא בכלל אל החצאית

אלא הצורת תקשורת עם הילדה

הגיע הזמן שכל העולם יפסיקו להסכים להיות הכאפות שלה

את מוזמנת להתחיל

"אחותי היקרה- לא! אני לא מסכימה. אני בטוחה שתסתדרי"

ולאמא שלך תגידי בעדינות-

כתוב אתה והוא חייבים בכבודי- אני לא יכולה לעשות לה חצאית שאסורה רק כי אמא בקשה.... הנה לך החצאית בלי מכפלת -בהצלחה.

לא צריך להיות לך כלום על המצפון

תעשי מה שנכון- לו היתה זו חברה של השכנה שלך... ולא אחותך

ולכן לדעתי זו שאלה הלכתית שצריך לשאול רב

והייתה לו חברה אליה היה נוסע באופן קבוע. כשהוא היה צריך טרמפ, אבא שלו לקח אותו ונשאר באוטו ללמוד תורה. ככה לא שורפים גשרים

אם תפני אליה גב, היא תלך ותמצא חצאית ממישהו שהוא פורץ גדר גמור. היא תעבור עברה ואת - את נפשך הצלת. לא עשית חטא, אבל גם לא התעלית. השארת אותה לנפשה ולגורלה.

אם תתפרי לה בעצמך, ראשית תוכלי לדבר איתה בדרך פשרה ולקצר קצת פחות. גם אם במילימטר, בכל זאת איזה שינוי לטובה. וחשוב יותר, היא תרגיש גם את הכאב שלך (שאת שותפה לכזה דבר) וגם את האהבה שלך (שאת עושה זאת בשבילה). והדברים ייגעו בלב ויאירו אותו.

יוצא שויתרת על משהו מחלקך בעולם הבא כדי לעזור לאחותך שנמצאת במצוקה. זו מדרגה יותר גבוהה.

בתור אחד שמכיר... תוכל להרחיב קצת יותר על העולם הבא? באמת הכל שם עצים ודשא וכו?

ווהההוו!! מאיפה אתה לוקח את הסמכות להורות למישהי לעבור על ההלכה? מעניין...

או שאולי הניק שלך הוא כפשוטו...

ולכן אין לי סמכות, ואני יכול רק לכתוב מהלב אל הלב.

ובוודאי שאין כאן הוראה, כי מדרגה גבוהה היא לא לכל אחד.

והעולם הבא - באמת, מה אני יודע. לענייננו, אלו מלים שמתארות את מה שאנשים מצפים לקבל בשכר מצווה, אלא אם כן די להם בשכר מצווה מצווה. 

לעבור עבירה כדי לקרב נפש יהודית, ובמיוחד אם זו אחותך - האין זו עבירה שהיא במהותה מצווה? או כפי שאומרים, מצווה שבאה בעבירה?

ואם פנתה מישהי אל הפורום לעצה - מה טעם לומר לה לכי תשאלי רב? האם לא יכלה לחשוב על זה מעצמה?

נחלקו חכמים והסוגיה לא פשוטה. במיוחד כשעניין החצאית אינו עומד כשלעצמו אלא הוא חלק ממערכת יחסים שלמה עם המשפחה ועם הדת, וצריך לחשוב לאן הדברים הולכים ואיך הדבר ישפיע לאורך זמן.

האם היית נותנת לה סיגריות אם זה מה שהיא רצתה?  תנסי בדרכים אחרות לשמח אותה ואם היא אומרת שבכל מקרה היא תקנה חצאית קצרה, תגידי לה שכמו שאת מכבדת אותה  וההחלטות שלה ולא מתערבת היא גם צריכה לכבד אותך. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל פעם משום מה ישבתי במסעדה לא כשרה בחו"ל ומישהו ביקש ממני לתרגם לו את התפריט. ככה אמרתי לו בנעימות, שלא אגיד לו מה לעשות אבל גם כן לא אסייע לו בעבירה. זה קצת ביאס אותו אבל אי אפשר היה להתווכח מול ההגיון. וכן בכל מקרה הוא הסתדר והזמין משהו לא כשר. לפחות אני לא הצטרפתי לחטא שלו. 

יותר קצר.. את בטח תעשי לה דוגמה עדינה שגם זה חשוב.. 

ו.. יש מצב שהיא תשים את זה בצורה צנועה.. אולי היא תשים מתחת תחתית יום אחד או אפילו טייץ? גם עוד מעט חורף..

ו.. מבחינה הלכתית.. אני פעם שמעתי שמישהי שאלה אם מותר לה לעבוד בתור מוכרת בחנות בגדים.. שלא הכל שם צנוע.. אז ענו לה: כל בגד (כמעט..) אפשר לשים בצורה צנועה.. 

בהצלחה!

ו.. "תעשי רק מה שאת אוהבת".

שנה טובה

תפרתי לה ובס"ד ותפילות הצלחתי לעשות אותה קצת יותר ארוכה ממה שהיא ביקשה ועבר בשלום.

אני לא יכולה לומר שזה 100% לפי ההלכה, אבל נראה לי שגם עוד 2-3 ס"מ האלה- יש להם ערך רב.

חוצמזה שהיא יצאה ממש יפה

בנות- אני פנויה להזמנות (צנועות בלבד..)

איזה איזור את?

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!