להקביל את זה לעניין פת נכרי וכו' באלול, נניח.

מה זה משנה אם פת פלטר כל השנה ובחודש אלול נוהגים שלא

יענה לך תשובה כמו- אל תתפרי לה בשום פנים ואופן ותחרימי לה את כל הכסף שיש לה כדי שהיא לא תוכל לקנות.. או משהו בסגנון).

אם יהיה לי רעיון לרב, אגיד. (אם כי אני בקושי מכירה רבנים, אז קשה להאמין שיהיה לי רעיון).

אולי לגביי הניסוח הייתי מעט יותר עדינה

ובמיוחד שהיא בתקופה קשה- כפי שאמרת..

אם ברצונה לעשות משהו, למרות הפצרותיכם זו החלטה שלה,

אבל זה לא אומר שצריך לסייע לה בכך..

עם זאת- בגלל שהיא בתקופה קשה, ובכלל

כן צריך לעודד ולתמוך ולהיות שם.

לא לתת לה את תחושת הניכור ש"זו החלטה שלה" וכך להוציא עצמכם מהתמונה.

בהצלחה רבה!

ממה שאני מכירה אותה אם לא אסכים זה רק יעשה לך יותר אנטי,

ברגע שהיא מרגישה שלא נותנים לה את המקום שלה- זה מערער אותה,

והתגובות בהתאם.

א"א ממש לדבר איתה ולהסביר לה הסברים,

זו נקודה מאוד רגישה אצלה,

הרבה מהדברים שהיא עושה זה בשביל ליצור לעצמה זהות/מקום.

ומנסיון עבר- להילחם בזה רק יגרום להקצנה,

דווקא כשמראים לה שהרצונות שלה לא "מאיימים" עלינו,

שלא נלחמים בהם,

אפילו קצת אדישים כלפיהם- זה  מוריד לה את הרצון ל"דווקא".

אני לא אמא שלה, לא תפקידי לחנך אותה,

אני לא חושבת שצריך לתת לה כל דבר,

הזהרתי אותה מראש למשל שאם היא תדבר אלי לא יפה-

אני לא עושה לה כלום,

אבל בדברים שבינה לבין רבש"ע אולי אני לא אמורה להתערב,

במה זה שונה אם אמא שלי תתן לה כסף והיא תקנה משהו לא צנוע?

אז אמא שלי שותפה לה.

או שלא התכוונת להראות שאנו חולקות והבנתי שגויה

בכ"א לגבי הפיסקה האחרונה שלך ומסקנתך: שכן תתפרתי, אני קצת לא מסכימה:

כל דבר שאנו עושים נוגע ליחסים בינינו לבין הקב"ה.

מדוע להתערב לה בצורת הדיבור, לא נראה בעיניך כהתערבות במערכת היחסים בינה לבין הקב"ה?

אתם בהחלט לא צריכים להלחם איתה, וכן לתמוך ולעזור- וזאת בכל מצב..

עד הגבול בו החלטותיו שגויות או כאלה העלולות לפגוע בה.

לגבי הדוגמא עם הכסף שאמך נותנת לה: אני חושבת שזה לא נכון לעשות כך.

במידה והיא רוצה משהו שאתם אינכם מסכימים לו,

עליה להשיג את הכסף בכוחות עצמה

או למצוא לעצמה פתרונות.

איני חושבת שהצבת גבולות סותרת אהבה ותמיכה.

להפך- האהבה האמיתית היא זו שמציבה את הגבולות הנכונים 

המסייעים לילדים להבנות נכון.

הוא היה אומר של הרב לוי נחמני זצ"ל- הדרכות והנהגות שלו:

כפיית הר כגיגית והמסקנה החינוכית הנובעת מכך- עמוד 114:

"ויחן שם ישראל תחת הר"- ודרשו חז"ל: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית.."

רבים מן המפרשים הקשו: והיכן היא הבחירה החופשית?

ויתרה מכך, מה התועלת בקבלת התורה מאונס?.

ובאר הרב- שהגדרת הבחירה החופשית היותר אוביקטיבית, הינה,- כשהאדם נמצא מול קבלת החלטה, כשאינו משוחד כלפי צד מסוים בצורה טבעית, ואזי יש לו בחירה חופשית אמיתית.

ואם כן- לולא שהקב"ה כפה על בני ישראל הר כגיגית, אזי לא היתה בחירה חופשית אמיתית.

שהרי יצאו ממצרים.... ורגילים היו בצורת חיים של אי שמירת מצוות.. וא"כ כשיציע הקב"ה להם את התורה, שכל כולה חיי קדושה ופרישות, בודאי שתגובתם תהיה מתוך שיקולים לא מאוזנים.

ולכן בכדי שתהיה באמת בחירה חופשית, הוצרת הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית.

וכשטעמו את טעמה של תורה..., רק אז יגיעו למצב מאוזן, בו יכולים הם באמת לבחור מתוך איזון וחופשיות.

וע"פ דברים אלו תקף הרב בחריפות, טענה שנשמעת מפי הורים רבים. שכשמדברים על ליבם לחנך את ילדיהם בחינוך תורה ואמונה, מתעטפים הם באיצטלא של עקרונות ויושר, וטוענים: "כשיגדל הילד יחליט הוא, אנו לא נחליט בשבילו".

והיה אומר הרב- שזהו ההפך האמת והיושר. שהרי במשך כל אותם שנים שלא זוכה הילד להתחנך בתוך חיי התורה והאמונה, נשטפים מוחו ולבו על ידי חיי הנהנתנות וההסתאבות. ואם כן כשגדל הוא ועומד על דעתו, היתכן שיבחר בחיי תורה ואמונה?...

ולכן אדרבה- כל הרוצה לאפשר לילדיו בחירה חופשית אמיתית, חייב לחנכם בצורה תורנית אמיתית. שרק ע"י כך יוכלו לטעום טעמה של תורה, ולבחור בה, לעומת חיי הנהנתנות הפשוטים הנגלים לעיני כל.

אני לא אמא שלה, ולא תפקידי לחנך אותה.

גם לא תפקידי לחנך את ההורים שלי או לומר להם איך לחנך.

התפקיד שלי הוא להיות אחותה, אולי להראות דוגמא אישית, אבל לא נראה לי שלהתערב בחינוך.

אני חושבת שהנושא של צניעות שהוא כ"כ רגיש ויש לו השלכות על הרבה דברים צריך בו הרבה זהירות, ולא תמיד "כפיה של הר כגיגית" במקרה הזה- תועיל.

בעייני, נכון יותר בגילאים האלה לנסות להסביר מעלת הצניעות, לחזק את החיבור לגוף וכו' ולא להתעסק בס"מ, זה מרחיק, והסיכוי שבהמשך היא תרצה להשתפר בזה- ירד.

לא עשיתי מחקר לבדוק מה גורם לבנות לרצות להתלבש צנוע, אבל מקצת הסתכלות מסביב, נראה לי שכשיש התעסקות גדולה בלשים גבולות בתחום הזה, בגיל הזה- גם בהמשך הן ימשיכו כך.

ודווקא כשהעיסוק הוא לא בס"מ, הערות, וגבולות, אלא במהות- יש יותר סיכוי שירצו בכך.

כשכל החברות שלה הולכות ככה, איזה סיכוי יש ללשים גבולות?

ושוב במקרה הזה, די ברור לי שאם לא אתפור היא תקבל כסף לקנות,

בנתיים בכל אופן גזרתי את הבד יותר ארוך ממה שהיא ביקשה,

כשאגיע למכפלת- ה' יעזור.

תספיק כדי להבין. במחילה מכבודך. באמת

פשוט חבל שאכתוב את אותם הדברים כמעט 3 פעמים..

בהצלחה ושנה טובה!

רק לא הבנתי למה חשבת שאני לא מבינה.

מסכימה עם הגישה שהבאת, אבל זו גישה לחינוך ילדים לא לחינוך אחים.

השאלה היא אם אני אמורה לקחת לעצמי את  התפקיד הזה אם ההורים שלי לא לוקחים אותו כמו שאני חושבת שנכון? לא נראה לי...

ואם שוב לא הבנתי- עזבי...

לק"י

שלצערי, אני מכירה אותו באופן אישי.

אני בטח לא הייתי תופרת, אבל מה אם היא תשאל אותך- מה דעתך לגבי חצאית שהיא תרצה לקנות?!

לא בטוח שזה יהיה יותר טוב.

נראה לי שעדיף לשאול רב, כי יכול להיות שחצאית קצרה שאת תתפרי לה תהיה יותר צנועה מחצאית שהיא תקנה..

לדעתי יש בזה ממש בעיה של "מסייע לדבר עבירה"

לו היית מרויחה על זה כסף, אולי היה מועיל זה שהיא יכולה לקנות, אבל כשאת לא מרויחה אין שום הצדקה, לדעתי.

אנחנו לא צריכים לסייע בידי עוברי עבירה, אבל גם לא לנסות לנהל את חייהם של מי שבחרו אחרת.

אם הוא שם למעלה יגיע למסקנה שמקומה בגיהנום, שיזרוק אותה לשם בעצמו.

לגבי העניין גופו - הייתי הולך על משהו (במידת האפשר) דו תכליתי, אם זה אכן רלוונטי - ואני לא מבין בנושא עצמו.

מישהי שתופרת מטפחות ומוכרת, שאלה רב אם מותר לה לתפור סרטים לשיער, או מטפחת לא באורך שתכסה את כל הראש- הרב אמר לה שאסור.

עכשיו, הגיוני שמישהי תקנה מטפחת שלה ותקפל ותשתמש בה בתור סרט- זה כבר לא על אחריותה.

אז אולי אפשר למצוא איזה פתרון כזה, שאת תתפרי באורך צנוע, והיא תוכל לקצר לעצמה, אם תרצה

[למשל, שחלק מהדוגמה תהיה שבסוף החצאית אפשר לקפל כזה לאחורה ולסגור עם כפתור- כך שזה חלק מהדוגמה של החצאית, אבל רק אם היא תחליט להשתמש בזה...]

בהצלחה! ויפה לך על הרגישות והמחשבה!

שתקבלי עצה טובה ונכונה [אפשר אולי להתייעץ עם רב או דמות חינוכית אחרת]...

זה לא לפורום.

אני אישית לא הייתי תופרת לה גם אם רב היה מתיר לי.

אם נראה לך שזה יכול להתפרש כהצטרפות שלך ל"קואליציה" שלה נגד אמא- אז ממש לא. הרבה פעמים כחלק מהמאבק בהורים האדם מנסה לצרף את האחים שלו למלחמה וזה הופך את הכל להרבה יותר גרוע.

אני לא יודעת אם זה המצב אצלכם- אולי זה בכלל לא מפריע לאמא שלך שהיא הולכת עם חצאית קצרה? אולי זה לא מתפרש בצורה של מרד שלך במה שאמא שלא אוהבת, לא יודעת. סתם תחשבי על זה, כחלק מהשיקולים מה לעשות.

תצליחי

הקוזאק של הריבונו

אבל את כן אחותה

מה שאומר-

שהיא צריכה ללמוד לכבד אותך- כמו שאת

לא לסנג'ר אותך לעשות לה דברים- שלך הם לא נעימים

כמו שלא תסכימי לתפור לה חצאית מבד-צמר-פלדה

כי זה לא נעים לך לעשות

ככה לא תסכימי לעשות חצאית שנוגדת את הדרך שלך -

כמו שהיא רוצה כבוד- שתכבד אותך

זה העמדה הבסיסית לדעתי

באופן קראקטי-

השם יעזור כשתגיעי למכפלת...

אולי תציעי לה לעשות עוד פס -דקורטיבי ויפה- שיוסיף הרבה לחצאית- ויתן לה עוד 5 ס"מ?

(למשל בד פרחוני או תחרה או משו דומה...)

להיעזר בעיצוב לצורך הצניעות  "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

שאני לא סנג'רתי את עצמי, אמא סנג'רה אותי,

ואחרי שאמרתי לאחותי שלא אעשה, היא התקשרה אליה והוציאה עצבים,

ואמא שלי ביקשה שאולי אני כן אוכל לעשות (היא יודעת בדיוק איך לתפעל את אמא שלי... אולי גם אותי).

הצעתי לה תחרה- היא לא רצתה.

ואני מכירה אותה היא עקשנית- אם זה לא יהיה באורך שהיא רוצה, היא לא תלבש אותה,

וכבר תמצא/תקנה משהו באורך שהיא רוצה.

בנתיים נראה לי שאשאיר את המכפלת לטיפולה של אמא שלי, זו הבת שלה,

החינוך שלה, אם כי אז יש לי יסורי מצפון על זה שהיא תהיה השותפה שלה,

לא יודעת, מסובך...

הבעיה פה היא בכלל אל החצאית

אלא הצורת תקשורת עם הילדה

הגיע הזמן שכל העולם יפסיקו להסכים להיות הכאפות שלה

את מוזמנת להתחיל

"אחותי היקרה- לא! אני לא מסכימה. אני בטוחה שתסתדרי"

ולאמא שלך תגידי בעדינות-

כתוב אתה והוא חייבים בכבודי- אני לא יכולה לעשות לה חצאית שאסורה רק כי אמא בקשה.... הנה לך החצאית בלי מכפלת -בהצלחה.

לא צריך להיות לך כלום על המצפון

תעשי מה שנכון- לו היתה זו חברה של השכנה שלך... ולא אחותך

ולכן לדעתי זו שאלה הלכתית שצריך לשאול רב

והייתה לו חברה אליה היה נוסע באופן קבוע. כשהוא היה צריך טרמפ, אבא שלו לקח אותו ונשאר באוטו ללמוד תורה. ככה לא שורפים גשרים

אם תפני אליה גב, היא תלך ותמצא חצאית ממישהו שהוא פורץ גדר גמור. היא תעבור עברה ואת - את נפשך הצלת. לא עשית חטא, אבל גם לא התעלית. השארת אותה לנפשה ולגורלה.

אם תתפרי לה בעצמך, ראשית תוכלי לדבר איתה בדרך פשרה ולקצר קצת פחות. גם אם במילימטר, בכל זאת איזה שינוי לטובה. וחשוב יותר, היא תרגיש גם את הכאב שלך (שאת שותפה לכזה דבר) וגם את האהבה שלך (שאת עושה זאת בשבילה). והדברים ייגעו בלב ויאירו אותו.

יוצא שויתרת על משהו מחלקך בעולם הבא כדי לעזור לאחותך שנמצאת במצוקה. זו מדרגה יותר גבוהה.

בתור אחד שמכיר... תוכל להרחיב קצת יותר על העולם הבא? באמת הכל שם עצים ודשא וכו?

ווהההוו!! מאיפה אתה לוקח את הסמכות להורות למישהי לעבור על ההלכה? מעניין...

או שאולי הניק שלך הוא כפשוטו...

ולכן אין לי סמכות, ואני יכול רק לכתוב מהלב אל הלב.

ובוודאי שאין כאן הוראה, כי מדרגה גבוהה היא לא לכל אחד.

והעולם הבא - באמת, מה אני יודע. לענייננו, אלו מלים שמתארות את מה שאנשים מצפים לקבל בשכר מצווה, אלא אם כן די להם בשכר מצווה מצווה. 

לעבור עבירה כדי לקרב נפש יהודית, ובמיוחד אם זו אחותך - האין זו עבירה שהיא במהותה מצווה? או כפי שאומרים, מצווה שבאה בעבירה?

ואם פנתה מישהי אל הפורום לעצה - מה טעם לומר לה לכי תשאלי רב? האם לא יכלה לחשוב על זה מעצמה?

נחלקו חכמים והסוגיה לא פשוטה. במיוחד כשעניין החצאית אינו עומד כשלעצמו אלא הוא חלק ממערכת יחסים שלמה עם המשפחה ועם הדת, וצריך לחשוב לאן הדברים הולכים ואיך הדבר ישפיע לאורך זמן.

האם היית נותנת לה סיגריות אם זה מה שהיא רצתה?  תנסי בדרכים אחרות לשמח אותה ואם היא אומרת שבכל מקרה היא תקנה חצאית קצרה, תגידי לה שכמו שאת מכבדת אותה  וההחלטות שלה ולא מתערבת היא גם צריכה לכבד אותך. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל פעם משום מה ישבתי במסעדה לא כשרה בחו"ל ומישהו ביקש ממני לתרגם לו את התפריט. ככה אמרתי לו בנעימות, שלא אגיד לו מה לעשות אבל גם כן לא אסייע לו בעבירה. זה קצת ביאס אותו אבל אי אפשר היה להתווכח מול ההגיון. וכן בכל מקרה הוא הסתדר והזמין משהו לא כשר. לפחות אני לא הצטרפתי לחטא שלו. 

יותר קצר.. את בטח תעשי לה דוגמה עדינה שגם זה חשוב.. 

ו.. יש מצב שהיא תשים את זה בצורה צנועה.. אולי היא תשים מתחת תחתית יום אחד או אפילו טייץ? גם עוד מעט חורף..

ו.. מבחינה הלכתית.. אני פעם שמעתי שמישהי שאלה אם מותר לה לעבוד בתור מוכרת בחנות בגדים.. שלא הכל שם צנוע.. אז ענו לה: כל בגד (כמעט..) אפשר לשים בצורה צנועה.. 

בהצלחה!

ו.. "תעשי רק מה שאת אוהבת".

שנה טובה

תפרתי לה ובס"ד ותפילות הצלחתי לעשות אותה קצת יותר ארוכה ממה שהיא ביקשה ועבר בשלום.

אני לא יכולה לומר שזה 100% לפי ההלכה, אבל נראה לי שגם עוד 2-3 ס"מ האלה- יש להם ערך רב.

חוצמזה שהיא יצאה ממש יפה

בנות- אני פנויה להזמנות (צנועות בלבד..)

איזה איזור את?

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.