להקביל את זה לעניין פת נכרי וכו' באלול, נניח.

מה זה משנה אם פת פלטר כל השנה ובחודש אלול נוהגים שלא

יענה לך תשובה כמו- אל תתפרי לה בשום פנים ואופן ותחרימי לה את כל הכסף שיש לה כדי שהיא לא תוכל לקנות.. או משהו בסגנון).

אם יהיה לי רעיון לרב, אגיד. (אם כי אני בקושי מכירה רבנים, אז קשה להאמין שיהיה לי רעיון).

אולי לגביי הניסוח הייתי מעט יותר עדינה

ובמיוחד שהיא בתקופה קשה- כפי שאמרת..

אם ברצונה לעשות משהו, למרות הפצרותיכם זו החלטה שלה,

אבל זה לא אומר שצריך לסייע לה בכך..

עם זאת- בגלל שהיא בתקופה קשה, ובכלל

כן צריך לעודד ולתמוך ולהיות שם.

לא לתת לה את תחושת הניכור ש"זו החלטה שלה" וכך להוציא עצמכם מהתמונה.

בהצלחה רבה!

ממה שאני מכירה אותה אם לא אסכים זה רק יעשה לך יותר אנטי,

ברגע שהיא מרגישה שלא נותנים לה את המקום שלה- זה מערער אותה,

והתגובות בהתאם.

א"א ממש לדבר איתה ולהסביר לה הסברים,

זו נקודה מאוד רגישה אצלה,

הרבה מהדברים שהיא עושה זה בשביל ליצור לעצמה זהות/מקום.

ומנסיון עבר- להילחם בזה רק יגרום להקצנה,

דווקא כשמראים לה שהרצונות שלה לא "מאיימים" עלינו,

שלא נלחמים בהם,

אפילו קצת אדישים כלפיהם- זה  מוריד לה את הרצון ל"דווקא".

אני לא אמא שלה, לא תפקידי לחנך אותה,

אני לא חושבת שצריך לתת לה כל דבר,

הזהרתי אותה מראש למשל שאם היא תדבר אלי לא יפה-

אני לא עושה לה כלום,

אבל בדברים שבינה לבין רבש"ע אולי אני לא אמורה להתערב,

במה זה שונה אם אמא שלי תתן לה כסף והיא תקנה משהו לא צנוע?

אז אמא שלי שותפה לה.

או שלא התכוונת להראות שאנו חולקות והבנתי שגויה

בכ"א לגבי הפיסקה האחרונה שלך ומסקנתך: שכן תתפרתי, אני קצת לא מסכימה:

כל דבר שאנו עושים נוגע ליחסים בינינו לבין הקב"ה.

מדוע להתערב לה בצורת הדיבור, לא נראה בעיניך כהתערבות במערכת היחסים בינה לבין הקב"ה?

אתם בהחלט לא צריכים להלחם איתה, וכן לתמוך ולעזור- וזאת בכל מצב..

עד הגבול בו החלטותיו שגויות או כאלה העלולות לפגוע בה.

לגבי הדוגמא עם הכסף שאמך נותנת לה: אני חושבת שזה לא נכון לעשות כך.

במידה והיא רוצה משהו שאתם אינכם מסכימים לו,

עליה להשיג את הכסף בכוחות עצמה

או למצוא לעצמה פתרונות.

איני חושבת שהצבת גבולות סותרת אהבה ותמיכה.

להפך- האהבה האמיתית היא זו שמציבה את הגבולות הנכונים 

המסייעים לילדים להבנות נכון.

הוא היה אומר של הרב לוי נחמני זצ"ל- הדרכות והנהגות שלו:

כפיית הר כגיגית והמסקנה החינוכית הנובעת מכך- עמוד 114:

"ויחן שם ישראל תחת הר"- ודרשו חז"ל: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית.."

רבים מן המפרשים הקשו: והיכן היא הבחירה החופשית?

ויתרה מכך, מה התועלת בקבלת התורה מאונס?.

ובאר הרב- שהגדרת הבחירה החופשית היותר אוביקטיבית, הינה,- כשהאדם נמצא מול קבלת החלטה, כשאינו משוחד כלפי צד מסוים בצורה טבעית, ואזי יש לו בחירה חופשית אמיתית.

ואם כן- לולא שהקב"ה כפה על בני ישראל הר כגיגית, אזי לא היתה בחירה חופשית אמיתית.

שהרי יצאו ממצרים.... ורגילים היו בצורת חיים של אי שמירת מצוות.. וא"כ כשיציע הקב"ה להם את התורה, שכל כולה חיי קדושה ופרישות, בודאי שתגובתם תהיה מתוך שיקולים לא מאוזנים.

ולכן בכדי שתהיה באמת בחירה חופשית, הוצרת הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית.

וכשטעמו את טעמה של תורה..., רק אז יגיעו למצב מאוזן, בו יכולים הם באמת לבחור מתוך איזון וחופשיות.

וע"פ דברים אלו תקף הרב בחריפות, טענה שנשמעת מפי הורים רבים. שכשמדברים על ליבם לחנך את ילדיהם בחינוך תורה ואמונה, מתעטפים הם באיצטלא של עקרונות ויושר, וטוענים: "כשיגדל הילד יחליט הוא, אנו לא נחליט בשבילו".

והיה אומר הרב- שזהו ההפך האמת והיושר. שהרי במשך כל אותם שנים שלא זוכה הילד להתחנך בתוך חיי התורה והאמונה, נשטפים מוחו ולבו על ידי חיי הנהנתנות וההסתאבות. ואם כן כשגדל הוא ועומד על דעתו, היתכן שיבחר בחיי תורה ואמונה?...

ולכן אדרבה- כל הרוצה לאפשר לילדיו בחירה חופשית אמיתית, חייב לחנכם בצורה תורנית אמיתית. שרק ע"י כך יוכלו לטעום טעמה של תורה, ולבחור בה, לעומת חיי הנהנתנות הפשוטים הנגלים לעיני כל.

אני לא אמא שלה, ולא תפקידי לחנך אותה.

גם לא תפקידי לחנך את ההורים שלי או לומר להם איך לחנך.

התפקיד שלי הוא להיות אחותה, אולי להראות דוגמא אישית, אבל לא נראה לי שלהתערב בחינוך.

אני חושבת שהנושא של צניעות שהוא כ"כ רגיש ויש לו השלכות על הרבה דברים צריך בו הרבה זהירות, ולא תמיד "כפיה של הר כגיגית" במקרה הזה- תועיל.

בעייני, נכון יותר בגילאים האלה לנסות להסביר מעלת הצניעות, לחזק את החיבור לגוף וכו' ולא להתעסק בס"מ, זה מרחיק, והסיכוי שבהמשך היא תרצה להשתפר בזה- ירד.

לא עשיתי מחקר לבדוק מה גורם לבנות לרצות להתלבש צנוע, אבל מקצת הסתכלות מסביב, נראה לי שכשיש התעסקות גדולה בלשים גבולות בתחום הזה, בגיל הזה- גם בהמשך הן ימשיכו כך.

ודווקא כשהעיסוק הוא לא בס"מ, הערות, וגבולות, אלא במהות- יש יותר סיכוי שירצו בכך.

כשכל החברות שלה הולכות ככה, איזה סיכוי יש ללשים גבולות?

ושוב במקרה הזה, די ברור לי שאם לא אתפור היא תקבל כסף לקנות,

בנתיים בכל אופן גזרתי את הבד יותר ארוך ממה שהיא ביקשה,

כשאגיע למכפלת- ה' יעזור.

תספיק כדי להבין. במחילה מכבודך. באמת

פשוט חבל שאכתוב את אותם הדברים כמעט 3 פעמים..

בהצלחה ושנה טובה!

רק לא הבנתי למה חשבת שאני לא מבינה.

מסכימה עם הגישה שהבאת, אבל זו גישה לחינוך ילדים לא לחינוך אחים.

השאלה היא אם אני אמורה לקחת לעצמי את  התפקיד הזה אם ההורים שלי לא לוקחים אותו כמו שאני חושבת שנכון? לא נראה לי...

ואם שוב לא הבנתי- עזבי...

לק"י

שלצערי, אני מכירה אותו באופן אישי.

אני בטח לא הייתי תופרת, אבל מה אם היא תשאל אותך- מה דעתך לגבי חצאית שהיא תרצה לקנות?!

לא בטוח שזה יהיה יותר טוב.

נראה לי שעדיף לשאול רב, כי יכול להיות שחצאית קצרה שאת תתפרי לה תהיה יותר צנועה מחצאית שהיא תקנה..

לדעתי יש בזה ממש בעיה של "מסייע לדבר עבירה"

לו היית מרויחה על זה כסף, אולי היה מועיל זה שהיא יכולה לקנות, אבל כשאת לא מרויחה אין שום הצדקה, לדעתי.

אנחנו לא צריכים לסייע בידי עוברי עבירה, אבל גם לא לנסות לנהל את חייהם של מי שבחרו אחרת.

אם הוא שם למעלה יגיע למסקנה שמקומה בגיהנום, שיזרוק אותה לשם בעצמו.

לגבי העניין גופו - הייתי הולך על משהו (במידת האפשר) דו תכליתי, אם זה אכן רלוונטי - ואני לא מבין בנושא עצמו.

מישהי שתופרת מטפחות ומוכרת, שאלה רב אם מותר לה לתפור סרטים לשיער, או מטפחת לא באורך שתכסה את כל הראש- הרב אמר לה שאסור.

עכשיו, הגיוני שמישהי תקנה מטפחת שלה ותקפל ותשתמש בה בתור סרט- זה כבר לא על אחריותה.

אז אולי אפשר למצוא איזה פתרון כזה, שאת תתפרי באורך צנוע, והיא תוכל לקצר לעצמה, אם תרצה

[למשל, שחלק מהדוגמה תהיה שבסוף החצאית אפשר לקפל כזה לאחורה ולסגור עם כפתור- כך שזה חלק מהדוגמה של החצאית, אבל רק אם היא תחליט להשתמש בזה...]

בהצלחה! ויפה לך על הרגישות והמחשבה!

שתקבלי עצה טובה ונכונה [אפשר אולי להתייעץ עם רב או דמות חינוכית אחרת]...

זה לא לפורום.

אני אישית לא הייתי תופרת לה גם אם רב היה מתיר לי.

אם נראה לך שזה יכול להתפרש כהצטרפות שלך ל"קואליציה" שלה נגד אמא- אז ממש לא. הרבה פעמים כחלק מהמאבק בהורים האדם מנסה לצרף את האחים שלו למלחמה וזה הופך את הכל להרבה יותר גרוע.

אני לא יודעת אם זה המצב אצלכם- אולי זה בכלל לא מפריע לאמא שלך שהיא הולכת עם חצאית קצרה? אולי זה לא מתפרש בצורה של מרד שלך במה שאמא שלא אוהבת, לא יודעת. סתם תחשבי על זה, כחלק מהשיקולים מה לעשות.

תצליחי

הקוזאק של הריבונו

אבל את כן אחותה

מה שאומר-

שהיא צריכה ללמוד לכבד אותך- כמו שאת

לא לסנג'ר אותך לעשות לה דברים- שלך הם לא נעימים

כמו שלא תסכימי לתפור לה חצאית מבד-צמר-פלדה

כי זה לא נעים לך לעשות

ככה לא תסכימי לעשות חצאית שנוגדת את הדרך שלך -

כמו שהיא רוצה כבוד- שתכבד אותך

זה העמדה הבסיסית לדעתי

באופן קראקטי-

השם יעזור כשתגיעי למכפלת...

אולי תציעי לה לעשות עוד פס -דקורטיבי ויפה- שיוסיף הרבה לחצאית- ויתן לה עוד 5 ס"מ?

(למשל בד פרחוני או תחרה או משו דומה...)

להיעזר בעיצוב לצורך הצניעות  "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

שאני לא סנג'רתי את עצמי, אמא סנג'רה אותי,

ואחרי שאמרתי לאחותי שלא אעשה, היא התקשרה אליה והוציאה עצבים,

ואמא שלי ביקשה שאולי אני כן אוכל לעשות (היא יודעת בדיוק איך לתפעל את אמא שלי... אולי גם אותי).

הצעתי לה תחרה- היא לא רצתה.

ואני מכירה אותה היא עקשנית- אם זה לא יהיה באורך שהיא רוצה, היא לא תלבש אותה,

וכבר תמצא/תקנה משהו באורך שהיא רוצה.

בנתיים נראה לי שאשאיר את המכפלת לטיפולה של אמא שלי, זו הבת שלה,

החינוך שלה, אם כי אז יש לי יסורי מצפון על זה שהיא תהיה השותפה שלה,

לא יודעת, מסובך...

הבעיה פה היא בכלל אל החצאית

אלא הצורת תקשורת עם הילדה

הגיע הזמן שכל העולם יפסיקו להסכים להיות הכאפות שלה

את מוזמנת להתחיל

"אחותי היקרה- לא! אני לא מסכימה. אני בטוחה שתסתדרי"

ולאמא שלך תגידי בעדינות-

כתוב אתה והוא חייבים בכבודי- אני לא יכולה לעשות לה חצאית שאסורה רק כי אמא בקשה.... הנה לך החצאית בלי מכפלת -בהצלחה.

לא צריך להיות לך כלום על המצפון

תעשי מה שנכון- לו היתה זו חברה של השכנה שלך... ולא אחותך

ולכן לדעתי זו שאלה הלכתית שצריך לשאול רב

והייתה לו חברה אליה היה נוסע באופן קבוע. כשהוא היה צריך טרמפ, אבא שלו לקח אותו ונשאר באוטו ללמוד תורה. ככה לא שורפים גשרים

אם תפני אליה גב, היא תלך ותמצא חצאית ממישהו שהוא פורץ גדר גמור. היא תעבור עברה ואת - את נפשך הצלת. לא עשית חטא, אבל גם לא התעלית. השארת אותה לנפשה ולגורלה.

אם תתפרי לה בעצמך, ראשית תוכלי לדבר איתה בדרך פשרה ולקצר קצת פחות. גם אם במילימטר, בכל זאת איזה שינוי לטובה. וחשוב יותר, היא תרגיש גם את הכאב שלך (שאת שותפה לכזה דבר) וגם את האהבה שלך (שאת עושה זאת בשבילה). והדברים ייגעו בלב ויאירו אותו.

יוצא שויתרת על משהו מחלקך בעולם הבא כדי לעזור לאחותך שנמצאת במצוקה. זו מדרגה יותר גבוהה.

בתור אחד שמכיר... תוכל להרחיב קצת יותר על העולם הבא? באמת הכל שם עצים ודשא וכו?

ווהההוו!! מאיפה אתה לוקח את הסמכות להורות למישהי לעבור על ההלכה? מעניין...

או שאולי הניק שלך הוא כפשוטו...

ולכן אין לי סמכות, ואני יכול רק לכתוב מהלב אל הלב.

ובוודאי שאין כאן הוראה, כי מדרגה גבוהה היא לא לכל אחד.

והעולם הבא - באמת, מה אני יודע. לענייננו, אלו מלים שמתארות את מה שאנשים מצפים לקבל בשכר מצווה, אלא אם כן די להם בשכר מצווה מצווה. 

לעבור עבירה כדי לקרב נפש יהודית, ובמיוחד אם זו אחותך - האין זו עבירה שהיא במהותה מצווה? או כפי שאומרים, מצווה שבאה בעבירה?

ואם פנתה מישהי אל הפורום לעצה - מה טעם לומר לה לכי תשאלי רב? האם לא יכלה לחשוב על זה מעצמה?

נחלקו חכמים והסוגיה לא פשוטה. במיוחד כשעניין החצאית אינו עומד כשלעצמו אלא הוא חלק ממערכת יחסים שלמה עם המשפחה ועם הדת, וצריך לחשוב לאן הדברים הולכים ואיך הדבר ישפיע לאורך זמן.

האם היית נותנת לה סיגריות אם זה מה שהיא רצתה?  תנסי בדרכים אחרות לשמח אותה ואם היא אומרת שבכל מקרה היא תקנה חצאית קצרה, תגידי לה שכמו שאת מכבדת אותה  וההחלטות שלה ולא מתערבת היא גם צריכה לכבד אותך. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל פעם משום מה ישבתי במסעדה לא כשרה בחו"ל ומישהו ביקש ממני לתרגם לו את התפריט. ככה אמרתי לו בנעימות, שלא אגיד לו מה לעשות אבל גם כן לא אסייע לו בעבירה. זה קצת ביאס אותו אבל אי אפשר היה להתווכח מול ההגיון. וכן בכל מקרה הוא הסתדר והזמין משהו לא כשר. לפחות אני לא הצטרפתי לחטא שלו. 

יותר קצר.. את בטח תעשי לה דוגמה עדינה שגם זה חשוב.. 

ו.. יש מצב שהיא תשים את זה בצורה צנועה.. אולי היא תשים מתחת תחתית יום אחד או אפילו טייץ? גם עוד מעט חורף..

ו.. מבחינה הלכתית.. אני פעם שמעתי שמישהי שאלה אם מותר לה לעבוד בתור מוכרת בחנות בגדים.. שלא הכל שם צנוע.. אז ענו לה: כל בגד (כמעט..) אפשר לשים בצורה צנועה.. 

בהצלחה!

ו.. "תעשי רק מה שאת אוהבת".

שנה טובה

תפרתי לה ובס"ד ותפילות הצלחתי לעשות אותה קצת יותר ארוכה ממה שהיא ביקשה ועבר בשלום.

אני לא יכולה לומר שזה 100% לפי ההלכה, אבל נראה לי שגם עוד 2-3 ס"מ האלה- יש להם ערך רב.

חוצמזה שהיא יצאה ממש יפה

בנות- אני פנויה להזמנות (צנועות בלבד..)

איזה איזור את?

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש