אחותי רוצה שאתפור לה חצאית מעל הברך,
אמרתי לה שאני לא עושה באורך כזה,
לא רוצה לקחת על עצמי להיות שותפה לחטאים שלה,
היא עקשנית ואמרה שאם לא אתפור לה, היא תקנה.
מתלבטת מה לעשות,
היא גם ככה בתקופה מבאסת וקשה,
אולי עדיף לעשות לה ולפחות קצת לשמח אותה?
אחותי רוצה שאתפור לה חצאית מעל הברך,
אמרתי לה שאני לא עושה באורך כזה,
לא רוצה לקחת על עצמי להיות שותפה לחטאים שלה,
היא עקשנית ואמרה שאם לא אתפור לה, היא תקנה.
מתלבטת מה לעשות,
היא גם ככה בתקופה מבאסת וקשה,
אולי עדיף לעשות לה ולפחות קצת לשמח אותה?
להקביל את זה לעניין פת נכרי וכו' באלול, נניח.
מה זה משנה אם פת פלטר כל השנה ובחודש אלול נוהגים שלא
יענה לך תשובה כמו- אל תתפרי לה בשום פנים ואופן ותחרימי לה את כל הכסף שיש לה כדי שהיא לא תוכל לקנות.. או משהו בסגנון).
אם יהיה לי רעיון לרב, אגיד. (אם כי אני בקושי מכירה רבנים, אז קשה להאמין שיהיה לי רעיון).
אולי לגביי הניסוח הייתי מעט יותר עדינה
ובמיוחד שהיא בתקופה קשה- כפי שאמרת..
אם ברצונה לעשות משהו, למרות הפצרותיכם זו החלטה שלה,
אבל זה לא אומר שצריך לסייע לה בכך..
עם זאת- בגלל שהיא בתקופה קשה, ובכלל
כן צריך לעודד ולתמוך ולהיות שם.
לא לתת לה את תחושת הניכור ש"זו החלטה שלה" וכך להוציא עצמכם מהתמונה.
בהצלחה רבה!
ממה שאני מכירה אותה אם לא אסכים זה רק יעשה לך יותר אנטי,
ברגע שהיא מרגישה שלא נותנים לה את המקום שלה- זה מערער אותה,
והתגובות בהתאם.
א"א ממש לדבר איתה ולהסביר לה הסברים,
זו נקודה מאוד רגישה אצלה,
הרבה מהדברים שהיא עושה זה בשביל ליצור לעצמה זהות/מקום.
ומנסיון עבר- להילחם בזה רק יגרום להקצנה,
דווקא כשמראים לה שהרצונות שלה לא "מאיימים" עלינו,
שלא נלחמים בהם,
אפילו קצת אדישים כלפיהם- זה מוריד לה את הרצון ל"דווקא".
אני לא אמא שלה, לא תפקידי לחנך אותה,
אני לא חושבת שצריך לתת לה כל דבר,
הזהרתי אותה מראש למשל שאם היא תדבר אלי לא יפה-
אני לא עושה לה כלום,
אבל בדברים שבינה לבין רבש"ע אולי אני לא אמורה להתערב,
במה זה שונה אם אמא שלי תתן לה כסף והיא תקנה משהו לא צנוע?
אז אמא שלי שותפה לה.
או שלא התכוונת להראות שאנו חולקות והבנתי שגויה 
בכ"א לגבי הפיסקה האחרונה שלך ומסקנתך: שכן תתפרתי, אני קצת לא מסכימה:
כל דבר שאנו עושים נוגע ליחסים בינינו לבין הקב"ה.
מדוע להתערב לה בצורת הדיבור, לא נראה בעיניך כהתערבות במערכת היחסים בינה לבין הקב"ה?
אתם בהחלט לא צריכים להלחם איתה, וכן לתמוך ולעזור- וזאת בכל מצב..
עד הגבול בו החלטותיו שגויות או כאלה העלולות לפגוע בה.
לגבי הדוגמא עם הכסף שאמך נותנת לה: אני חושבת שזה לא נכון לעשות כך.
במידה והיא רוצה משהו שאתם אינכם מסכימים לו,
עליה להשיג את הכסף בכוחות עצמה
או למצוא לעצמה פתרונות.
איני חושבת שהצבת גבולות סותרת אהבה ותמיכה.
להפך- האהבה האמיתית היא זו שמציבה את הגבולות הנכונים
המסייעים לילדים להבנות נכון.
הוא היה אומר של הרב לוי נחמני זצ"ל- הדרכות והנהגות שלו:
כפיית הר כגיגית והמסקנה החינוכית הנובעת מכך- עמוד 114:
"ויחן שם ישראל תחת הר"- ודרשו חז"ל: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית.."
רבים מן המפרשים הקשו: והיכן היא הבחירה החופשית?
ויתרה מכך, מה התועלת בקבלת התורה מאונס?.
ובאר הרב- שהגדרת הבחירה החופשית היותר אוביקטיבית, הינה,- כשהאדם נמצא מול קבלת החלטה, כשאינו משוחד כלפי צד מסוים בצורה טבעית, ואזי יש לו בחירה חופשית אמיתית.
ואם כן- לולא שהקב"ה כפה על בני ישראל הר כגיגית, אזי לא היתה בחירה חופשית אמיתית.
שהרי יצאו ממצרים.... ורגילים היו בצורת חיים של אי שמירת מצוות.. וא"כ כשיציע הקב"ה להם את התורה, שכל כולה חיי קדושה ופרישות, בודאי שתגובתם תהיה מתוך שיקולים לא מאוזנים.
ולכן בכדי שתהיה באמת בחירה חופשית, הוצרת הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית.
וכשטעמו את טעמה של תורה..., רק אז יגיעו למצב מאוזן, בו יכולים הם באמת לבחור מתוך איזון וחופשיות.
וע"פ דברים אלו תקף הרב בחריפות, טענה שנשמעת מפי הורים רבים. שכשמדברים על ליבם לחנך את ילדיהם בחינוך תורה ואמונה, מתעטפים הם באיצטלא של עקרונות ויושר, וטוענים: "כשיגדל הילד יחליט הוא, אנו לא נחליט בשבילו".
והיה אומר הרב- שזהו ההפך האמת והיושר. שהרי במשך כל אותם שנים שלא זוכה הילד להתחנך בתוך חיי התורה והאמונה, נשטפים מוחו ולבו על ידי חיי הנהנתנות וההסתאבות. ואם כן כשגדל הוא ועומד על דעתו, היתכן שיבחר בחיי תורה ואמונה?...
ולכן אדרבה- כל הרוצה לאפשר לילדיו בחירה חופשית אמיתית, חייב לחנכם בצורה תורנית אמיתית. שרק ע"י כך יוכלו לטעום טעמה של תורה, ולבחור בה, לעומת חיי הנהנתנות הפשוטים הנגלים לעיני כל.
אני לא אמא שלה, ולא תפקידי לחנך אותה.
גם לא תפקידי לחנך את ההורים שלי או לומר להם איך לחנך.
התפקיד שלי הוא להיות אחותה, אולי להראות דוגמא אישית, אבל לא נראה לי שלהתערב בחינוך.
אני חושבת שהנושא של צניעות שהוא כ"כ רגיש ויש לו השלכות על הרבה דברים צריך בו הרבה זהירות, ולא תמיד "כפיה של הר כגיגית" במקרה הזה- תועיל.
בעייני, נכון יותר בגילאים האלה לנסות להסביר מעלת הצניעות, לחזק את החיבור לגוף וכו' ולא להתעסק בס"מ, זה מרחיק, והסיכוי שבהמשך היא תרצה להשתפר בזה- ירד.
לא עשיתי מחקר לבדוק מה גורם לבנות לרצות להתלבש צנוע, אבל מקצת הסתכלות מסביב, נראה לי שכשיש התעסקות גדולה בלשים גבולות בתחום הזה, בגיל הזה- גם בהמשך הן ימשיכו כך.
ודווקא כשהעיסוק הוא לא בס"מ, הערות, וגבולות, אלא במהות- יש יותר סיכוי שירצו בכך.
כשכל החברות שלה הולכות ככה, איזה סיכוי יש ללשים גבולות?
ושוב במקרה הזה, די ברור לי שאם לא אתפור היא תקבל כסף לקנות,
בנתיים בכל אופן גזרתי את הבד יותר ארוך ממה שהיא ביקשה,
כשאגיע למכפלת- ה' יעזור.
תספיק כדי להבין. במחילה מכבודך. באמת 
פשוט חבל שאכתוב את אותם הדברים כמעט 3 פעמים..
בהצלחה ושנה טובה!
רק לא הבנתי למה חשבת שאני לא מבינה.
מסכימה עם הגישה שהבאת, אבל זו גישה לחינוך ילדים לא לחינוך אחים.
השאלה היא אם אני אמורה לקחת לעצמי את התפקיד הזה אם ההורים שלי לא לוקחים אותו כמו שאני חושבת שנכון? לא נראה לי...
ואם שוב לא הבנתי- עזבי...
לק"י
שלצערי, אני מכירה אותו באופן אישי.
אני בטח לא הייתי תופרת, אבל מה אם היא תשאל אותך- מה דעתך לגבי חצאית שהיא תרצה לקנות?!
לא בטוח שזה יהיה יותר טוב.
נראה לי שעדיף לשאול רב, כי יכול להיות שחצאית קצרה שאת תתפרי לה תהיה יותר צנועה מחצאית שהיא תקנה..
לדעתי יש בזה ממש בעיה של "מסייע לדבר עבירה"
לו היית מרויחה על זה כסף, אולי היה מועיל זה שהיא יכולה לקנות, אבל כשאת לא מרויחה אין שום הצדקה, לדעתי.
אנחנו לא צריכים לסייע בידי עוברי עבירה, אבל גם לא לנסות לנהל את חייהם של מי שבחרו אחרת.
אם הוא שם למעלה יגיע למסקנה שמקומה בגיהנום, שיזרוק אותה לשם בעצמו.
לגבי העניין גופו - הייתי הולך על משהו (במידת האפשר) דו תכליתי, אם זה אכן רלוונטי - ואני לא מבין בנושא עצמו.
מישהי שתופרת מטפחות ומוכרת, שאלה רב אם מותר לה לתפור סרטים לשיער, או מטפחת לא באורך שתכסה את כל הראש- הרב אמר לה שאסור.
עכשיו, הגיוני שמישהי תקנה מטפחת שלה ותקפל ותשתמש בה בתור סרט- זה כבר לא על אחריותה.
אז אולי אפשר למצוא איזה פתרון כזה, שאת תתפרי באורך צנוע, והיא תוכל לקצר לעצמה, אם תרצה
[למשל, שחלק מהדוגמה תהיה שבסוף החצאית אפשר לקפל כזה לאחורה ולסגור עם כפתור- כך שזה חלק מהדוגמה של החצאית, אבל רק אם היא תחליט להשתמש בזה...]
בהצלחה! ויפה לך על הרגישות והמחשבה!
שתקבלי עצה טובה ונכונה [אפשר אולי להתייעץ עם רב או דמות חינוכית אחרת]...
זה לא לפורום.
אני אישית לא הייתי תופרת לה גם אם רב היה מתיר לי.
אם נראה לך שזה יכול להתפרש כהצטרפות שלך ל"קואליציה" שלה נגד אמא- אז ממש לא. הרבה פעמים כחלק מהמאבק בהורים האדם מנסה לצרף את האחים שלו למלחמה וזה הופך את הכל להרבה יותר גרוע.
אני לא יודעת אם זה המצב אצלכם- אולי זה בכלל לא מפריע לאמא שלך שהיא הולכת עם חצאית קצרה? אולי זה לא מתפרש בצורה של מרד שלך במה שאמא שלא אוהבת, לא יודעת. סתם תחשבי על זה, כחלק מהשיקולים מה לעשות.
תצליחי
הקוזאק של הריבונו
אבל את כן אחותה
מה שאומר-
שהיא צריכה ללמוד לכבד אותך- כמו שאת
לא לסנג'ר אותך לעשות לה דברים- שלך הם לא נעימים
כמו שלא תסכימי לתפור לה חצאית מבד-צמר-פלדה
כי זה לא נעים לך לעשות
ככה לא תסכימי לעשות חצאית שנוגדת את הדרך שלך -
כמו שהיא רוצה כבוד- שתכבד אותך
זה העמדה הבסיסית לדעתי
באופן קראקטי-
השם יעזור כשתגיעי למכפלת...
אולי תציעי לה לעשות עוד פס -דקורטיבי ויפה- שיוסיף הרבה לחצאית- ויתן לה עוד 5 ס"מ?
(למשל בד פרחוני או תחרה או משו דומה...)
להיעזר בעיצוב לצורך הצניעות "מתוך שלא לשמה בא לשמה"
שאני לא סנג'רתי את עצמי, אמא סנג'רה אותי,
ואחרי שאמרתי לאחותי שלא אעשה, היא התקשרה אליה והוציאה עצבים,
ואמא שלי ביקשה שאולי אני כן אוכל לעשות (היא יודעת בדיוק איך לתפעל את אמא שלי... אולי גם אותי).
הצעתי לה תחרה- היא לא רצתה.
ואני מכירה אותה היא עקשנית- אם זה לא יהיה באורך שהיא רוצה, היא לא תלבש אותה,
וכבר תמצא/תקנה משהו באורך שהיא רוצה.
בנתיים נראה לי שאשאיר את המכפלת לטיפולה של אמא שלי, זו הבת שלה,
החינוך שלה, אם כי אז יש לי יסורי מצפון על זה שהיא תהיה השותפה שלה,
לא יודעת, מסובך...
הבעיה פה היא בכלל אל החצאית
אלא הצורת תקשורת עם הילדה
הגיע הזמן שכל העולם יפסיקו להסכים להיות הכאפות שלה
את מוזמנת להתחיל
"אחותי היקרה- לא! אני לא מסכימה. אני בטוחה שתסתדרי"
ולאמא שלך תגידי בעדינות-
כתוב אתה והוא חייבים בכבודי- אני לא יכולה לעשות לה חצאית שאסורה רק כי אמא בקשה.... הנה לך החצאית בלי מכפלת -בהצלחה.
לא צריך להיות לך כלום על המצפון
תעשי מה שנכון- לו היתה זו חברה של השכנה שלך... ולא אחותך
והייתה לו חברה אליה היה נוסע באופן קבוע. כשהוא היה צריך טרמפ, אבא שלו לקח אותו ונשאר באוטו ללמוד תורה. ככה לא שורפים גשרים
אם תפני אליה גב, היא תלך ותמצא חצאית ממישהו שהוא פורץ גדר גמור. היא תעבור עברה ואת - את נפשך הצלת. לא עשית חטא, אבל גם לא התעלית. השארת אותה לנפשה ולגורלה.
אם תתפרי לה בעצמך, ראשית תוכלי לדבר איתה בדרך פשרה ולקצר קצת פחות. גם אם במילימטר, בכל זאת איזה שינוי לטובה. וחשוב יותר, היא תרגיש גם את הכאב שלך (שאת שותפה לכזה דבר) וגם את האהבה שלך (שאת עושה זאת בשבילה). והדברים ייגעו בלב ויאירו אותו.
יוצא שויתרת על משהו מחלקך בעולם הבא כדי לעזור לאחותך שנמצאת במצוקה. זו מדרגה יותר גבוהה.
בתור אחד שמכיר... תוכל להרחיב קצת יותר על העולם הבא? באמת הכל שם עצים ודשא וכו?
ווהההוו!! מאיפה אתה לוקח את הסמכות להורות למישהי לעבור על ההלכה? מעניין...
או שאולי הניק שלך הוא כפשוטו...
ולכן אין לי סמכות, ואני יכול רק לכתוב מהלב אל הלב.
ובוודאי שאין כאן הוראה, כי מדרגה גבוהה היא לא לכל אחד.
והעולם הבא - באמת, מה אני יודע. לענייננו, אלו מלים שמתארות את מה שאנשים מצפים לקבל בשכר מצווה, אלא אם כן די להם בשכר מצווה מצווה.
לעבור עבירה כדי לקרב נפש יהודית, ובמיוחד אם זו אחותך - האין זו עבירה שהיא במהותה מצווה? או כפי שאומרים, מצווה שבאה בעבירה?
ואם פנתה מישהי אל הפורום לעצה - מה טעם לומר לה לכי תשאלי רב? האם לא יכלה לחשוב על זה מעצמה?
האם היית נותנת לה סיגריות אם זה מה שהיא רצתה? תנסי בדרכים אחרות לשמח אותה ואם היא אומרת שבכל מקרה היא תקנה חצאית קצרה, תגידי לה שכמו שאת מכבדת אותה וההחלטות שלה ולא מתערבת היא גם צריכה לכבד אותך. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל פעם משום מה ישבתי במסעדה לא כשרה בחו"ל ומישהו ביקש ממני לתרגם לו את התפריט. ככה אמרתי לו בנעימות, שלא אגיד לו מה לעשות אבל גם כן לא אסייע לו בעבירה. זה קצת ביאס אותו אבל אי אפשר היה להתווכח מול ההגיון. וכן בכל מקרה הוא הסתדר והזמין משהו לא כשר. לפחות אני לא הצטרפתי לחטא שלו.
יותר קצר.. את בטח תעשי לה דוגמה עדינה שגם זה חשוב..
ו.. יש מצב שהיא תשים את זה בצורה צנועה.. אולי היא תשים מתחת תחתית יום אחד או אפילו טייץ? גם עוד מעט חורף..
ו.. מבחינה הלכתית.. אני פעם שמעתי שמישהי שאלה אם מותר לה לעבוד בתור מוכרת בחנות בגדים.. שלא הכל שם צנוע.. אז ענו לה: כל בגד (כמעט..) אפשר לשים בצורה צנועה..
בהצלחה!
ו.. "תעשי רק מה שאת אוהבת".
שנה טובה
תפרתי לה ובס"ד ותפילות הצלחתי לעשות אותה קצת יותר ארוכה ממה שהיא ביקשה ועבר בשלום.
אני לא יכולה לומר שזה 100% לפי ההלכה, אבל נראה לי שגם עוד 2-3 ס"מ האלה- יש להם ערך רב.
חוצמזה שהיא יצאה ממש יפה
בנות- אני פנויה להזמנות (צנועות בלבד..)
איזה איזור את?
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?