הייתי ממש כמוך בדיוק לפני שנה, בישלתי כבר הכל לרה"ש (שהיה 3 ימים..) ובערב חג היתה לי בדיקה שגרתית אצל הרופא, שאמר- סעי לניטור ארוך בבי"ח!! (היה פתאום חשש לכך שהעובר לא גדל מספיק, הייתי בשבוע 36)
אז נסעתי.. מה אני אקח אחריות על החיים של הילד שלי?!...
ושם היה בסדר המוניטור, רק שהרופאה שראתה אותי חשבה שעדיף שאשאר ל"השגחה"..
כך בילינו לנו את רה"ש בבי"ח (שהיה לא דתי, וזה משמעותי..) ואני בכיתי כל הזמן על זה..
הייתי מאושפזת 10 ימי תשובה, ויום שישי של יו"כ הכניסו אותי לזירוז- אז ילדתי ב"ה בן בריא ומתוק בבוקר יום הכיפורים..
השתחררתי אחרי החג, אך לבני המתוק היתה צהבת, והתאשפזתי בבי"ח אחר (שזה אומר מ. ילדים ולא ילודים) לחג הסוכות...
כל זה לידה ראשונה...
ב"ה בבוקר שישי השתחררנו והיתה ברית בשבת חול המועד (יו"כ היה שבת שנה שעברה..)
שמחת תורה גם היינו אצל ההורים שלי וגם זה היה אחרי שנסענו בערב חג למוהל מיוחד שיסדר שם משהו שקצת היה לא בסדר עם הברית...
קיצר- ה-כ-ל- מאיתו יתברך.. אין מה להגיד היו לנו חגים ממש לא פשוטים בקטע של הנסיון הזה וכמעט כולם היו בבי"ח.. אני בכיתי המון (אני בכיינית וגם כל ההורמונים האלו..) ובסוף הבנתי שזה מה שה' רצה וזה היה הנסיון שלי בלידה הזו, וב"ה מבינים שמה שחשוב זה שהילד יהיה בריא ושלם וגם את!!
שיהיה בשעה טובה ותפתחי את הראש, כי אולי אבא בשמיים מתכנן אחרת ממה שאת תיכננת...