מכירים את זה שאתם מאוד-מאוד רוצים משהו,
באיזשהו שלב מתייאשים,
מתרגלים למציאות אחרת,
ואז פתאום אתם מקבלים את מה שכל הזמן רציתם וחיכיתם לו,
ואתם כבר לא יודעים מה לעשות,
כי כבר התרגלתם למציאות הפחות טובה?
אוף,
מה לעשות? :_:
מכירים את זה שאתם מאוד-מאוד רוצים משהו,
באיזשהו שלב מתייאשים,
מתרגלים למציאות אחרת,
ואז פתאום אתם מקבלים את מה שכל הזמן רציתם וחיכיתם לו,
ואתם כבר לא יודעים מה לעשות,
כי כבר התרגלתם למציאות הפחות טובה?
אוף,
מה לעשות? :_:
מוטיזכבר שכנעתי את עצמי שהטוב הזה לא מגיע לי...
ועדיף לי משהו אחר 
ועכשיו אני בדילמה...
בשנה הבאה אני מתעתדת להתחיל ללמוד רפואה.
הייתי בהמתנה תקופה של בערך חודש, עד שהחלו הודעות הקבלה.
ראשונה התקבלתי לאוניברסיטת ת"א - אך התקבלתי על תנאי, בתנאי שאשלים 5 יחידות פיזיקה ו-3 כימיה. השקעתי את כל כוחי ומרצי (ואתם עדיי...) ללמידה למבחנים הללו, עד שבשבוע שעבר עברתי אותם בהצלחה והתקבלתי רשמית.
שנית התקבלתי לטכניון - אך ביטלתי הרשמה מיד, כיוון שהעדפתי את ת"א (הפקולטה לרפואה בטכניון היא צעירה יחסית ונחשבת לפחות טובה מהשאר)
-----------
עכשיו, החלום שלי מלכתחילה היה להתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים - זה נראה לי מקום עם אווירה יותר שפויה, יותר מתאים לאופי שלי וכו'.
כשלא התקבלתי לשום דבר - התחלתי להאמין שזה לא משנה איפה אתקבל, העיקר שאתקבל.
בתקופה האחרונה, אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה טוב שלא התקבלתי לרפואה בעברית, כי בת"א יש כ"כ הרבה דברים חיוביים, כמו למשל שאני לא צריכה לשלם על מעונות, שהלימודים במקום אחד (ולא בשני מקומות כמו בטכניון או בעברית), שהאווירה טובה וכו' וכו'...
ואז, אחרי מסע כזה של שכנועים עצמיים...
התקשרו אליי היום והודיעו לי שהתקבלתי לעברית!
אחרי כל ההשקעה וההשלמה, פתאום החלום חוזר -
אחרי שכבר נטשתי אותו!
ועכשיו אני באמת לא יודעת מה לעשות - איפה ללמוד?
בת"א? בירושלים? בת"א? בירושלים?
לכל אחד מהם יש חסרונות ויתרונות. את שתיהם אני רוצה כרגע באותה מידה.
ואני לא יודעת מה להחליט.
וה'אוך', כי אם ההודעה היה לפני שבוע-שבועיים,
הייתי בוודאות בוחרת ירושלים.
אבל עכשיו-
אני בדילמה.
הלפפפ!
עיר הקודש
לכפר
אני לא יודע מה הרמה הדתית שלך(מה גם שזה לא מענין אותי.. סתם..) אבל תחשבי אם בא לך לחיות בחברה חילונית מוקפת בעיר חילונית בלי כימעט טיפה אוריה תומכת (במובן הדתי)
בעברית לפחות את תוכלי למצוא דירה עם שותפות דתיות או משהו בסגנון(בהנחה שהבנתי שאת מתכננת מעונות בת"א שלא נראה לי שתוכלי לבחור עם מי לגור)
עד כאן השטיות שלי..
בירושלים תיכננתי מעונות (אגב, כבר שילמתי ונרשמתי למעונות - עוד הרבה לפני שהתקבלתי...)
אבל יש לי 3 אחים שגרים בירושלים... + דודים (בתדודה שלי גם הולכת ללמוד רפואה בעברית), + קרובי משפחה נוספים...
אגב, אין לי בעיה ללמוד עם חילונים. למדתי בעבר איתם וזה לא מפריע לי. אני ב"ה יציבה באמונה שלי 
בעזהי"ת.
זה מטורף. אם תגלי את הדרך לקבל את כל הטוב הזה ולהישאר שפויים- תגלי לי, טוב? 
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץלא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
אני גם לא מאמין בלצפות בזה.
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.
4ne1בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…