אני,לצערי הרב,ילדה תלותית...אפילו מאוד-כל מה שאני עושה אני חושבת עליה ומה היא היתה עושה במקרה הזה ואם היא היתה פה,אולי הייתי עושה משו אחר וכשראיתי שהיא קנתה נעלים מסוימות-קניתי גם נעלים כאלו ושהיא ירדה לשלוש יחידות,שקלתי (וממש ברצינות!!) לרדת גם, פשוט שאני אהיה הכי קרובה אליה מכל הבחינות..ויש עוד המון דוגמאות..
כשרק אני ידעתי מזה,ניסיתי ממש להיות לידה כל הזמן,להתנהג כמוה,לנסות שהיא תשים לב אלי וכו'..ואז,אני לוידת למה אפילו-החלטתי להגיד לה.והייתי טפשה, אפילו לא באתי ואמרתי לה,אלא פתחתי ניק אנונימי והיא ידעה שהניק הזה 'תלותי' בה והיא לא ידעה שזה אני..ומהניק האמיתי שלי התכתבתי איתה כאילו אנחנו החברות הכי טובות ומהניק השני,הייתי תלותית בה. ואז היא גילתה שזה אני,כמובן שהיא אמרה שזה בסדר,וקורה להמון בנות ושצריך לטפל בזה ושאני לא יפחד ושאני לא יתפדח ממנה (כי אחרי שהיא ידעה את זה,ניסיתי לעשות הכל כמוה,ועכשו זה היה יותר מסובך,בלי שהיא תשים לב כי התפדחתי ממנה טילים!!) ואחכ כמעט לא התכתבנו מהפורום ומלא באסמסים, סתם כי זה היה יותר נוח..בל ממש לא היה טוב-היינו מתכתבות מלא בהודעות!! כל יום בערך 20 הודעות מכל כיוון (וזה היה נראה בסדר מבחינתה,היא אמרה שהיא פה בשבילי,ושאני ישתף מה שאני רוצה וכמה אני רוצה...
)...כולם חשבו שאנחנו החברות הכי טובות שמתכתבות כל היום,אבל זה היה ההפך הגמור!! לא הייתי יכולה להסתכל עליה,התפדחתי כמו החיים ובכ"ז הייתי ממשיכה לשלוח אסמסים כל הזמן. וכל התקופה הזאת לא דיברנו בכלל,רק כזה שנפגשנו באולפנה (היא שנה מעלי באול'...) אז אמרנו כזה שלום אחת לשניה וזהו.
פעם אחת,החלטנו שאנחנו צריכות לדבר על זה באמת,נפגשנו יום אחד בירושלים והלכנו ביחד לכותל,כמובן שלא דיברנו על זה בכלל, אלא על אלף ואחת דברים אחרים כאילו אנחנו החברות הכי טובות בעולם. בסוף היום הזה, כשנפרדנו, היא הביאה לי מכתב שב כתוב כמה שהיא מעריכה אותי ששיתפתי וכמה שהיא אוהבת אותי באמת וכמה שאני חמודה וצדיקה -ולא ככ הסכמתי עם זה,אבל האמנתי רק בגלל שהיא אמרה!- ואז הקשר ביננו הפך להיות גם קשר של מכתבים ולא רק הודעות אבל עדיין לא דיברנו. וכל הודעה/מכתב ממנה הייתי מאושרת כי חשבתי שזה אומר שהיא מתייחסת אלי וחברה שלי, והרי זה מה שהכי רציתי...
יום שישי אחד,קיבלתי ממנה הודעה ואחיות שלי אמרו לי כזה:זה שוב *** החברה הכי טובה שלך,שאת מתכתבת איתה כל החיים...,והיא כתבה לי שנראה לה הכי נכון והכי טוב והכי בריא לשנינו שנפסיק את הקשר בהודעות ואם אנחנו רוצות להגיד משו אחת לשניה,אז אנחנו נפגשות הרבה באולפנה. הייתי בשוק.עליתי לחדר,בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. שלחתי לה הודעה שכמובן שאני מסכימה איתה (מה שלא היה נכון בכלל,אבל היא אמר את זה],אז אני הסכמתי..) ושאני אשתדל להפסיק בהודעות. כמה ימים אחכ-הבאתי לה מכתב,היא קראה אותו ואמרה לי (בהודעה.) שגם במכתבים זה לא טוב שנתקשר אלא רק פנים אל פנים.
זהו.אני עדיין תלותית ומאוהבת בה.אבל כבר לא יודעת מה לחשוב.בהתחלה היא אמרה לי שהיא תמיד פה בשבילי,ושהיא רק רוצה שאני יבוא ויפרוק אצלה ושאני לא אתפדח,אחכ היא הביאה מכתב,אז זרמתי איתה
(למרות שאני שונאת מכתבים.) והבאתי לה מכתב, ופתאום היא אומרת שאסור שנהיה ככה וכל מה שאנחנו רוצות-אז שנדבר באמת.! מה שבחיים לא קרה.
מה עושים עכשיו?? כבר קרה מלא פעמים רציתי לשלוח לה הודעה ולא שלחתי, יש לי כבר אוסף של מכתבים שכתבתי ה ולא הבאתי, אני מיואשת.