לא מבינה את פשרי האיחול הלבביים לכאורה.
סתמי ככל הודעה.
זו הרגשה של מס שפתיים:
"חייבים פעם בשנה ליצור קשר עם אנשים שלא דיברנו איתם חודשים, אז בואו נשלח להם הודעת "שנה טובה" כדי לומר להם שאנחנו עדיין קיימים וזוכרים אותם." אז לא.
זה לא אותו אפקט של מישהו שבאמת רוצה לאחל שנה טובה.
רוצים ליצור קשר בשאר השנה- תעשו את זה. אל תתחנפו רגע לפני ר"ה. ואם אין קשר בשאר השנה- כנראה שלא צריך להיות קשר גם אז.
ובנימה אופטימית זו: ממי כן הייתם רוצים לקבל SMS "שנה טובה"?
לק"י
לדוגמא: החברות מהשירות..
בעזהי"ת.
זה סוג מסויים של קשר...
המורה שלי לנהיגה, למשל. אני לא בקשר איתה כל השנה, כי המכנה המשותף שלנו שואף למינימום, אבל למה לא לאחל שנה טובה?!
ממי כן הייתי רוצה לקבל?
ממישהי שכבר איננה (ז"א- היא קיימת פיזית, אבל השתנתה לי בטירוף..)
בעזהי"ת.
היא היתה בעולם שלי למשך איזו תקופה. ואז פשוט התהפכה.
ואין יותר. מבחינתה אני לא קיימת. מבחינתי היא לא קיימת.
זה שהיא עוד פועלת בעולם לא אומר שהיא קיימת בעולם הפרטי והקטן שלי.
למדתי איתו הרבה, עזרתי לו הרבה, שוחחנו ארוכות על הרבה נושאים.
נפרדו דרכינו.
התאמצתי לשמור על קשר, שלחתי לו מכתבים ארוכים, קיוויתי ליחס.
אבל... הוא התעייף ממני. בסדר.
שיהיה לו כל הטוב שבעולם.
מהחיים שלי הוא החליט לצאת, ואני מכבד את זה.
בעזהי"ת.
אבל נחמד שאתה מזדהה
ש...סתם. כל אחד הלך לדרך שלו, אנשים השתנו לגמרי...
שלום שלום ויאללה ביי...
אבל למה להתאמץ בלהיות מנומסים כלפי מישהו שאין לך כבר עניין בקשר איתו.
העיקר להיות אנשים טובים, נחמדים לזולתנו ולחברינו, ולחיות ת'חיים.
ו...כן, די ניצלתי את המעמד כדי להתבכיין 
בעזהי"ת.
מצטערת, יצא שהשתמשתי באותו ניסוח, בלי שקראתי את ההודעה שלך כלל..
וחבל לתחזק דברים שכאלו.
זו דרך של חברות הסלולר לנצל אותנו...
רחלקההאנלימיטד הזה
בעזהי"ת.
אבל להודו יש קשר לאנגלית, הם היו תחת שלטון בריטי במשך שנים..
קיש חציליםהתכוונתי - לכמה מההודים יש אנלימיטד באייפון...
שתהיי בריאה
אני שולחת או מתקשר לאחל לאנשים שיקרים וחשובים לי
ויש כמה שהספקתי לפספס בערב החג.... לא נורא! אפשר להשלים עדיין!
רחלקהבעזהי"ת.
וגם לא קוסמטיקאית ושאר החרטות האלה, אני מסתדרת בעצמי
[אופס, זה לא פורום בנות פה]
בעזהי"ת.
יש הרבה בנות שמסתדרות לבד...
[המשך בפורום ההוא, אם תרצי]
בדברייך.. זה אכן מס שפתיים לכאורה.
אבל אצלי- זה לא!
גם אם חברה ואני לא הצלחנו לשמור על קשר לבבי- למה שלא ארצה לאחל לה מכל הלב איחולים של שנה טובה? הרי אני מעוניינת בשנה טובה לכל עמ"י- אז ק"ו לחברה שיש לי איתה הרבה במשותף....
ולשאלה-
אשמח לקבל sms מחברות ישנות מאודמאוד שאני מתגעגעת אליהן.....
למרות שאני מאוד מאוד מעריך את מי שמוכן להכניס אותי לרשימת סמס ולשלוח...
הוא כן רוצה להביע משהו, ויתכן שזו הדרך הכי סבירה/הסבירה היחידה בשבילו.
אני לא יכול לזלזל בזה, זה מגניב, זה סוג של השקעה.
ממש לאחרונה הבנתי מחבר טוב שלי,
ששולח מדי שבת לרשימת סמס שבת שלום מושקעת,
שהוא ממורמר שאני אף פעם לא מגיב לו!
הייתי רוצה לקבל SMS ממישהו שבאמת רוצה לחדש איתי את הקשר,
ורק אין לו שום "תירוץ" מוצלח אחר לפנות אליי או לכתוב לי.
זה באמת היה נחמד.
האמת היא, שלאנשים הקרובים לי באמת -
אין לי צורך להשקיע בברכת שנה טובה.
האווירה טובה בינינו, אז אין צורך בדברים מיוחדים.
מברכים "שנה טובה", ואם יש (ויש הרבה) צורך לבקש סליחה על דברים שנעשו -
אז אני מבקש, משתדל (לא תמיד מצליח) שזה יהיה אמיתי ולא כי ככה עושים.
כי אני באמת מתחרט על מה שעשיתי ולא אעשה שוב.
אם אני לא מרגיש באמת כך - אני לא מבקש סליחה. אין אצלי סליחה "ממה נפשך".
בזכות הSMSים האלה אני מחדש קשרים!
הפלאפון שלי לא הפסיק לקבל/לשלוח הודעות
נכנסתי לים לכמה דקות בכדי לטבול
שחזרתי למכונית היו שם 10 הודעות חדשות
עד שאני מרגיש מקובל את רוצה לשלול את זה ממני?
וממי אני הכי רוצה לקבל SMS?
ממך!
מכיר את ההרגשה, אבל מה לעשות? יש חברים שאני לא ממש בקשר איתם כי הם התקדמו בכיוונים אחרים ומה שנשאר זה הזכרונות מהתקופה המשותפת כמו לימודים וצבא. אולי מתישהו גם ברכת "שנה טובה" ייפסק.
בקשר לסיפא, הייתי רוצה לקבל ברכת שנה טובה ממשפחה בחו"ל
שנה שעבר לא הספקתי להרים טלפון לחברה הכי טובה לאחל חג שמח, וגם היא לא הספיקה להתקשר.
אח"כ צחקנו על זה שזה גם ככה מיותר, הרי אנחנו רואות אחת את השניה כל יומיים!
ואכן, לאלה שאני נמצאת איתם בקשר יומיומי אני לא מרגישה צורך להתקשר דווקא לפני החג, אנחנו גם ככה בקשר כל השנה.
ולאלה שלא - אני לא מרגישה צורך להתקשר בכלל. גם לא להחזיר הודעה להודעות שנשלחות לכל הרשימת תפוצה.
יש כאלה שאצלם זה מס שפתיים (בעיקר משתמשי רשימות תפוצה), ויש כאלה שאצלם מורגש שזה משהו קצת אחר.
היום נתקלתי גם באלה וגם באלה.
הידיעה שלכולם יש סמסים חינם, כבר מורידה לי את ההתלהבות.
אולי היום צריך יותר להשקיע בשיחת טלפון מאשר בסמסים..
בעצם לא, גם זה חינם..
מממ ובכ"ז, זה יותר השקעה ויותר מראה על אמיתיות ואהבה.
אני הייתי רוצה לקבל סמס מכל מי שלא ממש קשור אלי, הפוך על הפוך.
מי שכן קשור, בואו נאחל בע"פ בשיחה נחמדה.
משומה השנה אני קצת מתקשה לאחל לחלק מהאנשים הקרובים אלי.
ברחו לי הברכות האמיתיות ונשאר רק להודות ולהגיד "אמן" למה שמאחלים.
-משה ר-מי שלא יאחל לי מה שאני רוצה, אשלח לו צרחן עם יונה.
אחותי הקטנה המתוקה שלחה ברכה בדואר לסבא וסבתא..
שבגלל עומס על רשתות הסלולר, הרבה מההודעות מגיעות בכלל בחג עצמו, או בכל הזדמנות דומה אחרת.
איך אתר חרדי שאני רשום אליו עשה מעשה ניוזגיק... 
מה שבהחלט גורם לעיכובים במיילים - שגורמים בתורם לתופעה שהוזכרה.
וב"ה כמעט ולא קיבלתי כאלו.
קיבלתי כמה שיחות טלפון.
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?
הרבה יותר זולה.
יישר כוח.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
ופתחתי חדש
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
לא?
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.
