לא מבינה את פשרי האיחול הלבביים לכאורה.
סתמי ככל הודעה.
זו הרגשה של מס שפתיים:
"חייבים פעם בשנה ליצור קשר עם אנשים שלא דיברנו איתם חודשים, אז בואו נשלח להם הודעת "שנה טובה" כדי לומר להם שאנחנו עדיין קיימים וזוכרים אותם." אז לא.
זה לא אותו אפקט של מישהו שבאמת רוצה לאחל שנה טובה.
רוצים ליצור קשר בשאר השנה- תעשו את זה. אל תתחנפו רגע לפני ר"ה. ואם אין קשר בשאר השנה- כנראה שלא צריך להיות קשר גם אז.
ובנימה אופטימית זו: ממי כן הייתם רוצים לקבל SMS "שנה טובה"?
לק"י
לדוגמא: החברות מהשירות..
בעזהי"ת.
זה סוג מסויים של קשר...
המורה שלי לנהיגה, למשל. אני לא בקשר איתה כל השנה, כי המכנה המשותף שלנו שואף למינימום, אבל למה לא לאחל שנה טובה?!
ממי כן הייתי רוצה לקבל?
ממישהי שכבר איננה (ז"א- היא קיימת פיזית, אבל השתנתה לי בטירוף..)
בעזהי"ת.
היא היתה בעולם שלי למשך איזו תקופה. ואז פשוט התהפכה.
ואין יותר. מבחינתה אני לא קיימת. מבחינתי היא לא קיימת.
זה שהיא עוד פועלת בעולם לא אומר שהיא קיימת בעולם הפרטי והקטן שלי.
למדתי איתו הרבה, עזרתי לו הרבה, שוחחנו ארוכות על הרבה נושאים.
נפרדו דרכינו.
התאמצתי לשמור על קשר, שלחתי לו מכתבים ארוכים, קיוויתי ליחס.
אבל... הוא התעייף ממני. בסדר.
שיהיה לו כל הטוב שבעולם.
מהחיים שלי הוא החליט לצאת, ואני מכבד את זה.
בעזהי"ת.
אבל נחמד שאתה מזדהה
ש...סתם. כל אחד הלך לדרך שלו, אנשים השתנו לגמרי...
שלום שלום ויאללה ביי...
אבל למה להתאמץ בלהיות מנומסים כלפי מישהו שאין לך כבר עניין בקשר איתו.
העיקר להיות אנשים טובים, נחמדים לזולתנו ולחברינו, ולחיות ת'חיים.
ו...כן, די ניצלתי את המעמד כדי להתבכיין 
בעזהי"ת.
מצטערת, יצא שהשתמשתי באותו ניסוח, בלי שקראתי את ההודעה שלך כלל..
וחבל לתחזק דברים שכאלו.
זו דרך של חברות הסלולר לנצל אותנו...
רחלקההאנלימיטד הזה
בעזהי"ת.
אבל להודו יש קשר לאנגלית, הם היו תחת שלטון בריטי במשך שנים..
קיש חציליםהתכוונתי - לכמה מההודים יש אנלימיטד באייפון...
שתהיי בריאה
אני שולחת או מתקשר לאחל לאנשים שיקרים וחשובים לי
ויש כמה שהספקתי לפספס בערב החג.... לא נורא! אפשר להשלים עדיין!
רחלקהבעזהי"ת.
וגם לא קוסמטיקאית ושאר החרטות האלה, אני מסתדרת בעצמי
[אופס, זה לא פורום בנות פה]
בעזהי"ת.
יש הרבה בנות שמסתדרות לבד...
[המשך בפורום ההוא, אם תרצי]
בדברייך.. זה אכן מס שפתיים לכאורה.
אבל אצלי- זה לא!
גם אם חברה ואני לא הצלחנו לשמור על קשר לבבי- למה שלא ארצה לאחל לה מכל הלב איחולים של שנה טובה? הרי אני מעוניינת בשנה טובה לכל עמ"י- אז ק"ו לחברה שיש לי איתה הרבה במשותף....
ולשאלה-
אשמח לקבל sms מחברות ישנות מאודמאוד שאני מתגעגעת אליהן.....
למרות שאני מאוד מאוד מעריך את מי שמוכן להכניס אותי לרשימת סמס ולשלוח...
הוא כן רוצה להביע משהו, ויתכן שזו הדרך הכי סבירה/הסבירה היחידה בשבילו.
אני לא יכול לזלזל בזה, זה מגניב, זה סוג של השקעה.
ממש לאחרונה הבנתי מחבר טוב שלי,
ששולח מדי שבת לרשימת סמס שבת שלום מושקעת,
שהוא ממורמר שאני אף פעם לא מגיב לו!
הייתי רוצה לקבל SMS ממישהו שבאמת רוצה לחדש איתי את הקשר,
ורק אין לו שום "תירוץ" מוצלח אחר לפנות אליי או לכתוב לי.
זה באמת היה נחמד.
האמת היא, שלאנשים הקרובים לי באמת -
אין לי צורך להשקיע בברכת שנה טובה.
האווירה טובה בינינו, אז אין צורך בדברים מיוחדים.
מברכים "שנה טובה", ואם יש (ויש הרבה) צורך לבקש סליחה על דברים שנעשו -
אז אני מבקש, משתדל (לא תמיד מצליח) שזה יהיה אמיתי ולא כי ככה עושים.
כי אני באמת מתחרט על מה שעשיתי ולא אעשה שוב.
אם אני לא מרגיש באמת כך - אני לא מבקש סליחה. אין אצלי סליחה "ממה נפשך".
בזכות הSMSים האלה אני מחדש קשרים!
הפלאפון שלי לא הפסיק לקבל/לשלוח הודעות
נכנסתי לים לכמה דקות בכדי לטבול
שחזרתי למכונית היו שם 10 הודעות חדשות
עד שאני מרגיש מקובל את רוצה לשלול את זה ממני?
וממי אני הכי רוצה לקבל SMS?
ממך!
מכיר את ההרגשה, אבל מה לעשות? יש חברים שאני לא ממש בקשר איתם כי הם התקדמו בכיוונים אחרים ומה שנשאר זה הזכרונות מהתקופה המשותפת כמו לימודים וצבא. אולי מתישהו גם ברכת "שנה טובה" ייפסק.
בקשר לסיפא, הייתי רוצה לקבל ברכת שנה טובה ממשפחה בחו"ל
שנה שעבר לא הספקתי להרים טלפון לחברה הכי טובה לאחל חג שמח, וגם היא לא הספיקה להתקשר.
אח"כ צחקנו על זה שזה גם ככה מיותר, הרי אנחנו רואות אחת את השניה כל יומיים!
ואכן, לאלה שאני נמצאת איתם בקשר יומיומי אני לא מרגישה צורך להתקשר דווקא לפני החג, אנחנו גם ככה בקשר כל השנה.
ולאלה שלא - אני לא מרגישה צורך להתקשר בכלל. גם לא להחזיר הודעה להודעות שנשלחות לכל הרשימת תפוצה.
יש כאלה שאצלם זה מס שפתיים (בעיקר משתמשי רשימות תפוצה), ויש כאלה שאצלם מורגש שזה משהו קצת אחר.
היום נתקלתי גם באלה וגם באלה.
הידיעה שלכולם יש סמסים חינם, כבר מורידה לי את ההתלהבות.
אולי היום צריך יותר להשקיע בשיחת טלפון מאשר בסמסים..
בעצם לא, גם זה חינם..
מממ ובכ"ז, זה יותר השקעה ויותר מראה על אמיתיות ואהבה.
אני הייתי רוצה לקבל סמס מכל מי שלא ממש קשור אלי, הפוך על הפוך.
מי שכן קשור, בואו נאחל בע"פ בשיחה נחמדה.
משומה השנה אני קצת מתקשה לאחל לחלק מהאנשים הקרובים אלי.
ברחו לי הברכות האמיתיות ונשאר רק להודות ולהגיד "אמן" למה שמאחלים.
-משה ר-מי שלא יאחל לי מה שאני רוצה, אשלח לו צרחן עם יונה.
אחותי הקטנה המתוקה שלחה ברכה בדואר לסבא וסבתא..
שבגלל עומס על רשתות הסלולר, הרבה מההודעות מגיעות בכלל בחג עצמו, או בכל הזדמנות דומה אחרת.
איך אתר חרדי שאני רשום אליו עשה מעשה ניוזגיק... 
מה שבהחלט גורם לעיכובים במיילים - שגורמים בתורם לתופעה שהוזכרה.
וב"ה כמעט ולא קיבלתי כאלו.
קיבלתי כמה שיחות טלפון.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
