אני חושבת איפה הייתי בתחילת שנה שעברה לבין איפה אני עכשיו.

וכמעט לא מזהה את עצמי.

עברתי הרבה דברים לטובה.

ומקווה להמשיך בעיצוב עולמי הפנימי והחיצוני.

וגם בלימודים להתקדם ולסיים את התואר .

אתה לא באמת חושב שאני אפתח פה את כל הפנקס חשבונות שלי

כדי לתת דו"ח על השנה שהיתה?

אני בעד למצוא לינקים לשירשורי "איזה טוב"  שהיו השנה- ולראות מהם מה בעצם כתבנו...

כדאי שתתני לעצמך דו"ח

זה עוזר הרבה בחשבון נפש

השנה הייתה לא פשוטה..

האמת קראתי משהו שכתבתי לפני יום כיפור שנה שעברה..

וזה פשוט הדהים אותי כמה כאב היו במילים

ואיך הקב"ה הביא אותי ב"ה בדיוק לנקודה שאליה התפללתי כל כך להגיע..

אומנם לו היה את הדרך שלו להביא אותי לנקודה הזו 

אבל כל הדרך הייתה שווה.. אדם נבנה מהמשברים והשמחות והיו לא מעט כאלו.

ב"ה במה שהיה לטוב ולמוטב!

בעיקר תודה שלמדתי להכיר את עצמי, לדעת מה טוב לי שיהיה חלק מהחיים שלי.

הכרתי חברות חדשות.

ובעיקר היה לי שיעור גדול מאוד באמונה..

אפשר לסכם שלמרות הכל הייתה שנה מדהימה 

בחיי, שווה לכתוב יומן רק בשביל להקדיש את ראש השנה בשביל לקרוא אותו

1. בראש ובראשונה, תודה לבורא עולם על שהתקבלתי לרפואה! ועל הדרך הקלה-יחסית שעברתי, בסה"כ פסיכומטרי אחד ומבחן אישיות אחד, בתקופת המתנה קצרה יחסית (כולה - 3 שבועות) והתקבלתי ל-3 אוניברסיטאות

אגב, לכל המעוניין - כמעט בטוח הולכת על אוני' תל-אביב

2. שנית אך חשוב לא פחות, בשנה הזו למדתי הרבה דברים על עצמי, להסתדר עם אנשים כ"כ שונים ממני וכמעט (כמעט!) לא לריב, למרות נוכחות 24/7 עם אנשים (יותר נכון- אחת ספציפית) ששונה ממני בקנה-מידה עצום!

3. איזה טוב ה', שנתן לי את היכולת להתבגר ולהסתכל השנה על דברים אחרת.

4. איזה טוב ה', אחי התאום התחתן השנה וזכיתי בגיסה שהיא גם חברה שלי, פריווילגיה שאין להרבה אנשים 

5. איזה טוב ה', הצלחתי לעמוד בכמה מההחלטות שקיבלתי על עצמי בשנה שעברה (לצערי לא בכולם, אבל בכל-זאת)

6. איזה טוב ה', סיימתי שירות בהצלחה ועם טעם מתוק בפה, לקראת ראש השנה התקשרתי לכל העדים (ניצולי השואה) החדשים שהכרתי השנה, והרגשתי - ממש הרגשתי, כמה הייתי משמעותית השנה לאנשים האלה

7. איזה טוב ה', 15 חברות שלי התארסו השנה. (מתוכן 10 בחודש האחרון, אחת ממש-ממש עכשיו)

8. איזה טוב ה'. פשוט אין עליו!

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לכולם

ובהצלחה גדולה!

לק"י

עבר עלינו חג שמח ורגוע! פגשתי אנשים שלא ראיתי מזמן..

ביום חמישי- הייתה לי אורחת חמודה- בילינו לנו.

ובכלליות על כל השנה:

גמרתי את לימודי!

הפכתי לדודה..

שנה טובה ומבורכת!!

בעזהי"ת

אין, אין מילים לסכם את השנה הזאת, באמת.

כמה שאני לא אנסה..

1. הכרתי את הרכזים שלי- הזוג הכי מהמם בעולם.

2. הכרתי עוד המון אנשים מהממים. דולב זה מקום של אנשים צדיקים.

3. הצלחתי להתקדם במשהו שנתקעתי עליו מכיתה ד'. ב"ה.

4. התבגרתי נוראא

5. החזרתי לעצמי ת'שמחה ות'התלהבות של הילדווות! זה ממש משמח בעיקרון.

6. למדתי המון דברים חדשים.

הייתה לי שנה ממש מלאה בהמון דברים טובים!!!

דבר ראשון- נפגשתי עם בעלי התארסנו והתחתנו...

היה המון שמחות במשפחה- 3 אחייניות ואחיין חדשים חתונה של אחותי והחתונה שלי

הכרתי המון אנשים מדהימים!!!

זכיתי לעזור לאנשים יקרים מאוד!!!

התקדמתי ב"ה בהרבה דברים...

וזה רק חלק...

תודה רבה לאבא היקר בשמים על השנה המדהימה שעברה עלי ותודה גם על הקשיים שהיו שבנו אותי ולימדו אותי איך לעזור לאנשים אחרים!!!!

בקיצור אין על ה'!!!!!!!

לכתוב פה על השנה שלפני כן?

אמנם אתה חבר פה בפורום רק חודשיים וחצי (האמנם?)

אבל בהתחשב במסע שעשית בחיים בחודשים אלו- כנראה שבשאר השנה עשית מסע לא פחות גדול ומשמעותי...

ולפנ"כ ודאי לא משהו שאני זוכר...

השנה הזו תהיה יותר טובה ממנה

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.