הייתי אצל הספרדים...

"אחות קטנה", "עוקד והנעקד והמזבח" -

והתקיעה, שהיתה פשוט מצמררת!!!

תוך כדי עיינתי במחזור שלי,

זימרתי לעצמי בשקט את הניגונים מבית אבא...

מוזמנים לשמוע שם

בישיבה  (בנוסח האשכנזי) היתה מנגינב אחרת. שמחתי להכיר את הפיוט

ואחרי זה אומרים שהישיבה שלנו מאובנת ולא מתקדמת ...

היא מאובנת ולא מתקדמת.

עשויה מאבנים (טובות) ואין לה לאן לזוז. כבר ככה במערב...

ובכ"ז זה מאכזב! בעעע

לשמוע את כולם שרים את השיר הזה.. *חולם*

|עדיין באורות|

פשוט תפילה מרוממת, מדהימה ומחברת..

אין על תפילה בישיבה, באמת!

 

חח נראה לי צעקתי לזאת שהיתה לידי...

אני מגיע מישיבה ששם בתפילות ימים נוראים מעבר לעוצמות ולכוונות הייתה שמחה עצומה וריקודים

והייתי השנה בישיבה אחרת ולמרות כל הזמן היה לי את הקטע הזה להשוות בין הישיבה שלי לישיבה שהייתי בה השנה כל כך נהנתי וכל כך היה מרומם ושמח.

והיו המון מנגינות טובות וכיפיות

ואם שאלתם מה היה הקטע שלי



האמת מקום ראשון שאני רואה ששרים בו נורמאלי את האין קצבה

ויש דברים שהוא לא מסכים איתם

נולדנו עם חילוקי דעות

הפעם אני מסכים איתך
בטח יש עוד דברים שאנחנו מסכימים
אבל בטח יש עוד דברים שאנחנו לא מסכימים

והחזן עשה את זה כל-כך טוב שפשוט הרגשתי איך אני הולך על חבל דק!  ואז הגיע משפט המחץ "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

אצלנו צועקים/ צורחים אותו.

הלב יוצא החוצה בלייב..

הרבה יותר מאשר את המסורתית.

אני אף פעם לא מבינה למה לא שרים אותה אצלנו בבית כנסת. וזה לא שלא מכירים אותה

בהחלט הגרסא הכי טובה.

החזן הצליח להשחיל את המנגינה "ירושלים של זהב" של נעמי שמר לאחד מהם!  ממש הפתיע אותי . אח"כ היו כמה ליצנים שהתחילו לשיר "ירושלים של זהב" באמת .

מרגיש התרוממות בר"ה,אז הדין שלו..

גם של היום השני (שואל ברצינות, יש מקור?)

וכתב רבינו האר"י זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
 

מועתק מכאן:http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2668

כשזה קורה..

תודה!!

עם כל שיר מרגש שהוא, וגם באמצע השנה..

לפני החג-

שיחות שנה טובה עם כמה חברות

לאחל באמת את מה שחסר- מעומק הלב- שיהיה השנה בעז"ה

ולהתבונן כמה עברנו השנה- כמה התקדמנו למקומות שרק חלמנו שנגיע...

בחג-

השיחה של הרב ביום השני לפני התקיעות

גיליתי שאנשים לא מבינים שצריך לשיר ולשמוח בחלק הנון של נתנה תוקף!!

איך אפשר לא לשיר ולרקוד במילים:

כי כשמך כן תהילתך, קשה לכעוס ונוח לרצות,

כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. ועד יום מותו תחכה לו – אם ישוב מיד תקבלו.

אבל אנשים עסוקים מידי בלדבר על עצמם- אדם יסודו מעפר... בנפשו יביא לחמו...

כמו המדבקה שמצאתי על הדלת של אח שלי-

אל תספר לאלקים כמה גדולות הצרות שלך-

ספר לצרות שלך כמה גדול אלוקים!

(דרך אגב-

א. "כתר יתנו לך" -כשאני קרואת את זה בפורום אני ישר חושבת על כתר- וחושבת כזה- מה יתנו לה? גם אני רוצה שיתנו לי!!

ב. עוקד והנעקד- נפשי תודה על הלינק... אבל הכל מנגינות של ספרדים מספרדים שונים- אין מצב שאני שומעת את זה כשבעלי פה.....)

רגע השיא היה ב"ונתנה תוקף"!!

שנזכה לעוד שנים רבות, יפות, טובות ומאושרות!!!! =)

שנה טובה ומתוקה!

לק"י

אולי לא ממש רגע שיא מרומם, אבל בכל זאת..:

היום בדרך לביה"כ ראינו ליד אחד הבתים שני אמבולנסים וניידת של משמר הגבול, מסתבר שאחת מקשישות המושב נפטרה.

ולמרות שלא יצא לי להכיר אותה (את הבת שלה הכרתי לא מזמן), והיא הייתה במצב שבו טוב מותה מחייה- הגעתי לביה"כ במצב יותר רציני בערך ל"העוקד, הנעקד והמזבח"- ואמרתי את זה ביותר רצינות..

ת'כלס, נראה לי שבשבילי רגעי השיא בחג זה להיות במושב של סבא וסבתא שלי, להסתכל על האנשים בבית הכנסת (יש אנשים שאני רואה בערך פעם בשנה- בחגים!), לפגוש אנשים שלא ראיתי מזמן וכיו"ב.

הדמעות שלי התמזגו עם מי המזרקה... 

...

ובלי קשר, זה כזה רענניסטי לעשות תשליך במזרקה

לק"י

לא הלכתי, כן?!

למרות שדי מתחשק לי ללכת פעם לראות. אבל בהתחשב בעובדה שמן הסתם יש שם רק גברים (ואולי כמה ילדות קטנות)- לא חושבת שאני אלך על זה..

במחשבה שניה, יכולתי פשוט לעמוד על הכביש ולהסתכל מרחוק- מהבית של סבא שלי לביה"כ יש כביש ישר, אז אולי הייתי מצליחה לראות משו.

אפילו עם רוב לבנות

אני זוכר את ר"ה כשהיינו עושים בגוש קטיף כל המשפחה המורחבת

היינו יורדים לי-ם לעשות תשליך והיינו זורקים את כל העוונות לי-ם

כי ים זה ים, י-ם זה ירושלים...

איכשהו ההגדרה 'יורדים לירושלים' לא מסתדרת לי

הפרצוף העצוב על הגוש, לא על העבירות..

ולשמוע שם את הרב עדס בכלל..

האמת שמאז שמעברנו דירה אני לא מוצאת מניין שאני אוהבת אבל בחזרת הש"ץ של שחרית של היום השני התלהבתי לרכע כשהם התחילו לשיר ואז קלטתי שזאת לא המנגינה שאני אוהבת...

אבל בהחלט היה קטע מצחיק- ביום שני אחרי הצהריים הלכתי עם אבא שלי למניין ספרדי שנמצא מול הבית שלי. תשליך עשו כולם ביחד ברחבה לתוך דלי עם מים (כי אין אלצנו מקור מים קרוב) ואמרו לאבא שלי "בכבוד" כדי שיתחיל את הסדר תשליך, אז אמרתי להם (היינו שם משו כמו מניין וחצי גברים ואנוכי) "לא, לא, זה בסדר. אנחנו עושים תשליך של אשכנזים" כמובן שהם לא הבינו אבל אחרי חצי דקה כשהם קלטו את אבא שלי ואותי נכנסים לבפנים (והם נשארו שם עוד 10 דקות) הם הבינו למה התכוונתי...

וגם היה לי ממש כיף שאמא שלי החמיאה לי על האוכל שהכנתי שיצא טעים והאוכל הטעים שהי אהכינה עם מתכונים שאני מצאתי לה

(הרגשתי צורך לשתף בהכל...)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!