הייתי אצל הספרדים...

"אחות קטנה", "עוקד והנעקד והמזבח" -

והתקיעה, שהיתה פשוט מצמררת!!!

תוך כדי עיינתי במחזור שלי,

זימרתי לעצמי בשקט את הניגונים מבית אבא...

מוזמנים לשמוע שם

בישיבה  (בנוסח האשכנזי) היתה מנגינב אחרת. שמחתי להכיר את הפיוט

ואחרי זה אומרים שהישיבה שלנו מאובנת ולא מתקדמת ...

היא מאובנת ולא מתקדמת.

עשויה מאבנים (טובות) ואין לה לאן לזוז. כבר ככה במערב...

ובכ"ז זה מאכזב! בעעע

לשמוע את כולם שרים את השיר הזה.. *חולם*

|עדיין באורות|

פשוט תפילה מרוממת, מדהימה ומחברת..

אין על תפילה בישיבה, באמת!

 

חח נראה לי צעקתי לזאת שהיתה לידי...

אני מגיע מישיבה ששם בתפילות ימים נוראים מעבר לעוצמות ולכוונות הייתה שמחה עצומה וריקודים

והייתי השנה בישיבה אחרת ולמרות כל הזמן היה לי את הקטע הזה להשוות בין הישיבה שלי לישיבה שהייתי בה השנה כל כך נהנתי וכל כך היה מרומם ושמח.

והיו המון מנגינות טובות וכיפיות

ואם שאלתם מה היה הקטע שלי



האמת מקום ראשון שאני רואה ששרים בו נורמאלי את האין קצבה

ויש דברים שהוא לא מסכים איתם

נולדנו עם חילוקי דעות

הפעם אני מסכים איתך
בטח יש עוד דברים שאנחנו מסכימים
אבל בטח יש עוד דברים שאנחנו לא מסכימים

והחזן עשה את זה כל-כך טוב שפשוט הרגשתי איך אני הולך על חבל דק!  ואז הגיע משפט המחץ "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

אצלנו צועקים/ צורחים אותו.

הלב יוצא החוצה בלייב..

הרבה יותר מאשר את המסורתית.

אני אף פעם לא מבינה למה לא שרים אותה אצלנו בבית כנסת. וזה לא שלא מכירים אותה

בהחלט הגרסא הכי טובה.

החזן הצליח להשחיל את המנגינה "ירושלים של זהב" של נעמי שמר לאחד מהם!  ממש הפתיע אותי . אח"כ היו כמה ליצנים שהתחילו לשיר "ירושלים של זהב" באמת .

מרגיש התרוממות בר"ה,אז הדין שלו..

גם של היום השני (שואל ברצינות, יש מקור?)

וכתב רבינו האר"י זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
 

מועתק מכאן:http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2668

כשזה קורה..

תודה!!

עם כל שיר מרגש שהוא, וגם באמצע השנה..

לפני החג-

שיחות שנה טובה עם כמה חברות

לאחל באמת את מה שחסר- מעומק הלב- שיהיה השנה בעז"ה

ולהתבונן כמה עברנו השנה- כמה התקדמנו למקומות שרק חלמנו שנגיע...

בחג-

השיחה של הרב ביום השני לפני התקיעות

גיליתי שאנשים לא מבינים שצריך לשיר ולשמוח בחלק הנון של נתנה תוקף!!

איך אפשר לא לשיר ולרקוד במילים:

כי כשמך כן תהילתך, קשה לכעוס ונוח לרצות,

כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. ועד יום מותו תחכה לו – אם ישוב מיד תקבלו.

אבל אנשים עסוקים מידי בלדבר על עצמם- אדם יסודו מעפר... בנפשו יביא לחמו...

כמו המדבקה שמצאתי על הדלת של אח שלי-

אל תספר לאלקים כמה גדולות הצרות שלך-

ספר לצרות שלך כמה גדול אלוקים!

(דרך אגב-

א. "כתר יתנו לך" -כשאני קרואת את זה בפורום אני ישר חושבת על כתר- וחושבת כזה- מה יתנו לה? גם אני רוצה שיתנו לי!!

ב. עוקד והנעקד- נפשי תודה על הלינק... אבל הכל מנגינות של ספרדים מספרדים שונים- אין מצב שאני שומעת את זה כשבעלי פה.....)

רגע השיא היה ב"ונתנה תוקף"!!

שנזכה לעוד שנים רבות, יפות, טובות ומאושרות!!!! =)

שנה טובה ומתוקה!

לק"י

אולי לא ממש רגע שיא מרומם, אבל בכל זאת..:

היום בדרך לביה"כ ראינו ליד אחד הבתים שני אמבולנסים וניידת של משמר הגבול, מסתבר שאחת מקשישות המושב נפטרה.

ולמרות שלא יצא לי להכיר אותה (את הבת שלה הכרתי לא מזמן), והיא הייתה במצב שבו טוב מותה מחייה- הגעתי לביה"כ במצב יותר רציני בערך ל"העוקד, הנעקד והמזבח"- ואמרתי את זה ביותר רצינות..

ת'כלס, נראה לי שבשבילי רגעי השיא בחג זה להיות במושב של סבא וסבתא שלי, להסתכל על האנשים בבית הכנסת (יש אנשים שאני רואה בערך פעם בשנה- בחגים!), לפגוש אנשים שלא ראיתי מזמן וכיו"ב.

הדמעות שלי התמזגו עם מי המזרקה... 

...

ובלי קשר, זה כזה רענניסטי לעשות תשליך במזרקה

לק"י

לא הלכתי, כן?!

למרות שדי מתחשק לי ללכת פעם לראות. אבל בהתחשב בעובדה שמן הסתם יש שם רק גברים (ואולי כמה ילדות קטנות)- לא חושבת שאני אלך על זה..

במחשבה שניה, יכולתי פשוט לעמוד על הכביש ולהסתכל מרחוק- מהבית של סבא שלי לביה"כ יש כביש ישר, אז אולי הייתי מצליחה לראות משו.

אפילו עם רוב לבנות

אני זוכר את ר"ה כשהיינו עושים בגוש קטיף כל המשפחה המורחבת

היינו יורדים לי-ם לעשות תשליך והיינו זורקים את כל העוונות לי-ם

כי ים זה ים, י-ם זה ירושלים...

איכשהו ההגדרה 'יורדים לירושלים' לא מסתדרת לי

הפרצוף העצוב על הגוש, לא על העבירות..

ולשמוע שם את הרב עדס בכלל..

האמת שמאז שמעברנו דירה אני לא מוצאת מניין שאני אוהבת אבל בחזרת הש"ץ של שחרית של היום השני התלהבתי לרכע כשהם התחילו לשיר ואז קלטתי שזאת לא המנגינה שאני אוהבת...

אבל בהחלט היה קטע מצחיק- ביום שני אחרי הצהריים הלכתי עם אבא שלי למניין ספרדי שנמצא מול הבית שלי. תשליך עשו כולם ביחד ברחבה לתוך דלי עם מים (כי אין אלצנו מקור מים קרוב) ואמרו לאבא שלי "בכבוד" כדי שיתחיל את הסדר תשליך, אז אמרתי להם (היינו שם משו כמו מניין וחצי גברים ואנוכי) "לא, לא, זה בסדר. אנחנו עושים תשליך של אשכנזים" כמובן שהם לא הבינו אבל אחרי חצי דקה כשהם קלטו את אבא שלי ואותי נכנסים לבפנים (והם נשארו שם עוד 10 דקות) הם הבינו למה התכוונתי...

וגם היה לי ממש כיף שאמא שלי החמיאה לי על האוכל שהכנתי שיצא טעים והאוכל הטעים שהי אהכינה עם מתכונים שאני מצאתי לה

(הרגשתי צורך לשתף בהכל...)

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל