תשובה מהרב יעקב אריאל:
שאלה:
מדוע רוב ואולי כל הציבור שרים את הפיוט "וכל מאמינים" לא לפי הבתים המקוריים שמסודרים לפי א"ב וכן לפי הגיון וקשר מסוים, אלא מחברים חצאי שורות. למשל: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה הבוחן ובודק גינזי נסתרות"?
תשובה:
אני נוהג לשיר לפי הסדר. הסיבה לשינוי הסדר היא כנראה בגללל חלוקת התפקידים בין החזן לקהל. החזן אמר האוחז ביד מידת משפט והקהל כולו ענה ביחד: וכל מאמינים שהוא א-ל אמונה. במשך הזמן הקהל חזר על חלקו של החזן וכן להפך, וכך השתבשו כל הפיוטים כגון הפיוט "אמרו לא-להים" משפט זה נאמר ע"י החזן והקהל ענה לעומתו, אך זה חזר על דברי זה ונוצר שיבוש. "ושבשתא כיון דעל על".
ועוד תשובה שראיתי (לא ברור המקור)
דעל כן אנו רוצים להציע, שבפיוט זה התחלפו הטורים, והטור הראשון פתח ב"וכל מאמינים שהוא...",
והטור השני (מענה הקהל, אולי) – היה המסקנה מהיגד זה. בדרך זו, יש לפתע משמעות ועקיבות לכל אחד
מן ההיגדים בפיוט, בדרך שתניח את דעתם של הקוראים והמתפללים. כיצד קרה חילוף זה? ייתכן שמדובר
ב"תאונה טקסטואלית" של מעתיק בזמן קדום (ו"תאונות" כאלו של חילופי עמודות מוכּרות גם במקרים
אחרים), או שמדובר בהחלפה מכוונת שביקשה לקשר את הפיוט למקום שנקבע לו במחזור התפילה אחרי
"המלך המשפט" באמצעות הקישור "האוחז ביד משפט".
אם נחליף את סידור הטורים, נקבל משפט הגיוני ועקיב. לדוגמא:
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּוֹאֵל חָזָק הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת
דוגמא משכנעת במיוחד לסידור זה הוא ההיגד הבא:
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא דַּיָּן אֱמֶת הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם
סידורו בסדר המקובל היום – "הדן יחידי לבאי עולם – וכל מאמינים שהוא דיין אמת" – אין בו היגיון
פנימי.
או