1. טכנית: גדליה נרצח בראש השנה, ועל כן הסמיכות.

2. רעיונית: כל ר"ה אנחנו ממליכים את הקב"ה למלך, מתעלים בעבודת ה' -

אך יחד עם זאת, שוכחים קצת - בין אדם לחברו...

'עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר על שירצה את חברו'.

כלומר, אחרי ר"ה והעילוי הגדול ראוי לזכור שחשוב גם להיות בן-אדם, להתנהג בכבוד כלפי האחר ודעותיו,

לא לשנוא, לא לרצוח.. לאהוב את האחר!

ועל כן - בא צום גדליה ומזכיר לנו שגם כאשר 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך', חשוב שגם אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו - בבן-אדם-לחברו,

תראו מה קרה בגלל סכסוך דבילי - עמ"י עזב את ארצו והותיר אותה שוממה! שארית הפליטה!

ככה לפחות אני רואה את זה.

(וסליחה, לחצתי על אנטר במקום על מעבר)

מועד רצח גדליה

ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.

• ג' תשרי:
  • "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם" (תוספתא למסכת סוכה פרק ו, הלכה י).
  • "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" מסכת ראש השנה יח, ב.
  • "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם" רמב"ם הלכות תענית פרק ה הלכה ב.
• א' תשרי:
  • אבן עזרא בפירושו לזכריה ח, יח, אומר: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
  • הרד"ק, בפירושו לירמיהו מא, א, אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
  • רבי יוסף קארו מביא בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקמט, סעיף ב) בשם ר' ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה

ממליץ לך לעבור שוב על התנ"ך

הייחוד ברצח הזה הוא שפסק בעקבותיו כל סממן של שלטון יהודי בארץ ישראל

כך נראה ע"פ פשט פסוקים

לפני שנולד שת וכל השאר?

היה רק את קין והבל והבל איננו. אז נשאר רק קין (באותו זמן)

בעזהי"ת.

אני נגיד, חשבתי כמוך (פריסבי)

בעזהי"ת.

אם את מחשיבה כל אדם בפני עצמו, או שיש ערך לשושלת המשפחתית...

ז"א- אם רצחת את הבל, רצחת חצי עולם, כי אדם וחווה זה דור אחד, וקין והבל זה דור אחר.. תציירי לך את זה בצורת תרשים (או עץ ).

[ואגב, ההסתכלות הלוגית יותר הינה ההסתכלות השנייה]

אבל בכל זאת אני בעד

אותם באחוזים.

ב. עובדה שהם עוד ילדו (את שם).

בעזהי"ת.

אבל לגבי ב... את פשוט צודקת

מדובר באובדן ריבונות.

עד גדליהו בן אחיקם היתה ריבונות יהודית, וכאן הופסקה הריבונות, האדם עצמו גם חשוב אך הוא סימל את האוטונומיה שהיתה לנו בתק' הנ"ל, וכאן קם רוצח שהפסיק את עצם השליטה של היהודים על עצמם, זוהי בהחלט סיבה לצום..

מדוד המלך היה שלטון יהודי עד גדליהו בן אחיקם..

מי יתן ונשוב במהרה למלכות בית דוד!

 מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ב:
"קין ותאומתו והבל ושתי תאומות"- לפ"ז הם היו 5 אחים+אדם וחוה זה יוצא 1/7.

היה פוליטי, ואולי גם של אבשלום..

המקרה של קין והבל לא...

להרחיב ולבאר מהי פוליטיקה ומיהו מנהיג..

ותכלס באמת צ"ע! אולי מחר בשעות דמדומי הצום...

עוד לא צפיתי אבל הוא מדבר בדיוק על זה - http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4849&cat_id=4239

כך שטבעי שלאחר המלכת ה' בר"ה, תהיה מלכות ישראל בריאה בסמוך.

הצום בעצם במובן הזה הוא על חסרון מלכות ישראל כהמשך מתבקש למלכות ה'

השאלה היא לא למה צמים בג' תשרי – שהרי לפי חלק מן הדעות גדליהו בן אחיקם נרצח באותו היום, ולפי חלק מהדעות נרצח בר"ה עצמו, ולכן היה צריך לדחות הצום, כיוון שא"א לצום בר"ה. התאריך לקביעת הצום מובן. השאלה היא מדוע דווקא על גדליהו בן אחיקם אנו מתאבלים, הרי היו עוד רציחות על רקע פוליטי (בספר מלכים, למשל, אפשר למצוא כמה מהם), אם כך מה מיוחד דווקא ברצח זה שהיה צורך לקבוע אותו לדורות?

אחר חורבן בית המקדש הראשון והגליית רוב העם לבבל, מלך בבל מינה את גדליה בן אחיקם למלוך על שארית הפלטה שנותרה ביהודה. לגולים הייתה תקווה שכל עוד נשארו יהודים בארץ, הם לא יחזרו לארץ שוממה אחר שבעים שנות גלות. כך יוכלו בנקל לקומם את מלכות ישראל ולהקים את בית המקדש מחדש. תקופה מסוימת הנשארים בארץ אכן עיבדו שדותיהם וכרמיהם, אולם אחר הרצח השתנו פני הדברים, שכן היושבים בארץ פחדו מפני מלך בבל (שכן רצח גדליהו בן אחיקם אשר מינה היה יכול להיחשב כמרד במלכות). הם שאלו את ירמיהו הנביא מה לעשות, ולבסוף השיב להם כי דבר ה' שישארו בארץ ולא יפחדו. "אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרוס ונטעתי אתכם ולא אתוש... אל תראו מפני מלך בבל... כי אתכם אני להושיע אתכם... ואתן לכם רחמים וריחם אתכם". אולם העם בא"י השיב: "שקר אתה מדבר", וירדו מצרים.

כתוצאה מזה ארכה הגלות (שהייתה אמורה להיות 70 שנה). למעשה, אם העם שהיה בארץ היה מקשיב לירמיהו, לגולים עוד היה לאן לשאוף ולרצות לחזור. כל עוד חלק מהעם היו בא"י – הארץ הייתה חיה. היה דור של "המשך לאומי" בארץ. הגולים לא היו יכולים להרגיש "בבית" בגולה, הם הרגישו "בחוץ" ולא קיבלו ניחומים מן הגלות. אולם כאשר לא נשאר כלום בארץ – הארץ, כביכול, מתה. לא נשאר למה לצפות ולקוות. לא נשאר מקום אליו רוצים לחזור, ו"הגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה" (הראי"ה).

* רעיון יפה ששמעתי מהרב אייל ורד: בעשרת ימי תשובה יש את הצד האוניברסלי (ר"ה) ואת הצד הפרטי (יוה"כ), וצום גדליה מהווה את הצד הלאומי...

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד