בס"ד
איך מגדירים את הרב-קו כ'סטודנט'?
מה עדיף? סמסטריאלי או שנתי?
אם אני עתידה לנסוע בשני קווים שונים של חברות שונות[קווים ואפיקים, אם זה משנה] אני צריכה לשלם פעמיים?
ובכלל- כל פיסת מידע תעזור 
תודה!
בס"ד
איך מגדירים את הרב-קו כ'סטודנט'?
מה עדיף? סמסטריאלי או שנתי?
אם אני עתידה לנסוע בשני קווים שונים של חברות שונות[קווים ואפיקים, אם זה משנה] אני צריכה לשלם פעמיים?
ובכלל- כל פיסת מידע תעזור 
תודה!
לק"י
אני לא יודעת אם אפשר להפוך את הרב קו הקיים לרב קו סטודנט..
רק תבררי קודם- אם צריך להביא אישור לימודים/ כרטיס סטודנט עם שם מוסד הלימודים.
ולגבי קווים ואפיקים- לא יודעת להגיד לך.
וצריך להביא ת"ז, כרטיס סטודנט ואישור לימודים...
באיזה אזור הנסיעות שלך??
יש אזורים שהחופשי סטודנט תקף לכמה חברות ויש שלו..
האם משתלם סמסטריאלי או שנתי- תלוי במס' הנסיעות ותקופת הנסיעות שלך.
תני מידע קצת יותר מדויק ואנסה לאזור.
עדיין אין לי כרטיס סטודנט.
מספיק להגיע עם אישור לימודים בלבד או שאני פשוט צריכה לחכות עד שיגיע לי גם הכרטיס ואז זה יכול לקחת עוד מלא זמן??
בס"ד
כנראה שלוש נסיעות הלוך-חזור בשבוע[סה"כ 6], אולי עוד צד אחד.
הנה: http://www.afikim-t.co.il/content/page.asp?maincat=1&catId=14&pageid=57
זה יוצא שאם את נוסעת יותר מ4 נסיעות(של כיוון אחד) בשבוע, זה שווה!
(המחירים נכונים לתשע"ב..)
לגבי סמסטריאלי/שנתי- תלוי אם יש לך תכנונים גם בחופש לנסוע...
קחי בחשבון שכשיש לך חופשי סטודנט, יש לך 50% בנסיעות בכל הארץ,
גם בכרטיס בודד(כמו אזרח ותיק
)
בלי חופשי סטודנט יש לך 33% בכל הארץ...
בס"ד
משום מה רשום שם רק על הסמסטר השני[מהחודש ה2...] אברר איתם לגבי הסמסטר ה1.
ומה זה 'חופשי סטודנט'?
בעזהי"ת.
יש באתר של אגד טבלה עם מחירים וטווחים...
בעזהי"ת
שפשוט צריך לבוא עם אישור לימודים למקום שעושים בו רב קו, ולבקש שישנו.
שצריך לבוא עם אישור לימודים וכרטיס סטודנט.
אישור לבד לא מספיק.
אז למה לי לא נתנו? (עצבני)
והאישה שם אמרה לי שבלי כרטיס סטודנט אני לא יבוא שוב...
הידעתם? אמרו לי שאפשר גם בסיטיפס בת.מ. להוציא חופשי סטודנט.
ה50% הנחה בבין עירוני?
הוא יכול לבקש ממך להראות לו את הכרטיס סטודנט, אז כדאי שהוא תמיד יהיה איתך בארנק.
בעזהי"ת.
חייבים לשים את הרב קו על המכונה, ואז הנהג רואה את המחיר שאת צריכה לשלם...
אם היה לי רב קו סטודנט של ה50% הנחה,
ושנה הבאה אהיה סטודנטית אבל בלי ה- 50% הנחה,
האם זה נשאר לי אוטומטית כסטודנט, או שאני צריכה לעשות שוב את כל הפרוצדורה של הגדרת הרב קו כסטודנט?
הבנתי ששנתי עולה משו כמו 1300 ש"ח. איך משלמים? זה יורד בבת אחת, או שיש תשלומים?
לפעמים משתנים המחירים באמצע שנה- וזה תמיד עולה ולא יורד חס ושלום.
וגם- השנתי הוא ליותר זמן...
את פשוט הולכת לאגד בירושלים או עיר גדולה אחרת שמשנים בה סטטוס לסטודנט (חיפה.. תל אביב...כתוב באתר שלהם)
בין חברות שונות זה פשוט מחירים שונים- אין אף פעם את אותו מחיר.
וחופשי סטודנט הוא בד"כ רק בחברה אחת ספציפית...
(לפחות בחברות מסוימות.)
זה נכון? כי זה ממש טוב לי...
אני בדיוק מתלבטת אם לעשות.
בקצרה: אני ייסע בעז"ה השנה באוטובוס או שתיים (תלוי במערכת ובזמן שאני קמה), אבל בכל מקרה זה כרטיס מעבר בתוך גוש דן [6.60 ש"ח]. אני יגיע לאונ' כפי הנראה גם לסמסטר קיץ.
איך אני מחשבת את זה?
יש 2 סוגי רב קו לסטודנט:
יש את הרגיל, שאז יש לך 33% הנחה בהכל.
ויש את המורחב, שזה רק אם את קונה מראש כרטיס סמסטריאלי/שנתי לאיזור מסויים, ואז יש לך גם 50% הנחה בכל הנסיעות הבינעירוניות.
בגוש דן - לא מכירה. אני מניחה שצריך לעשות דרך חברת דן, ולברר אם אפשר לסוע בזה גם בקווים/אגד
בכל מקרה - מניחה שפה יש יותר פרטים http://www.dan.co.il/template/default.asp?catid=46
כדאי לבדוק כמה יוצא לעומת תשלום רגיל (6.60*2) או כרטיסיה, או חופשי חודשי.
וגם סמטריאלי לעומת שנתי, מתי מתכננים לנסוע וכו'..
כאן יש פרטים של אגד:
http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=4489
כדאי לשים לב עם איזה טפסים צריך להגיע לעמדת הנפקה - יכול לחסוך הרבה כאבי ראש והליכות מיותרות...,
וגם איפה יש עמדות הנפקה והטענה.
(---> באגד יש מקומות בהם אפשר להנפיק/לעדכן רב קו לפרופיל סטודנט, אבל את ההטענה של הכרטיס התקופתי זה רק במקומות מסויימים, בדן אני לא יודעת איך זה הולך...)
בהצלחה! שנסע לשלום 
לפעמים, באוניברסיטאות מביאים עמדות של רב קו בתחילת שנה ואפשר לעשות שם..
אולי כדאי לבדוק עם אגודת הסטודנטים?! (מה מביאים, איזה חברה, איזה סוגי כרטיסים יהיה אפשר להטעין שם וכו')
אולי בגלל הכרטיס מעבר?
חישבתי כמה ימים אני לומדת (סמסטר + מבחנים), ואני לא מגיעה לכזאת כמות של ימים.
חוץ מהנסיעות לאונ' ובחזרה.
בדקתי כולל הימים של ה'חופשת סמסטר', וכרגע זה לא יוצא לי משתלם (70 ימים בסמסטר + מבחנים, מול 120 ימים של החופשי סמסטריאלי).
בעז"ה אני יעשה חופשי חודשי.
היתרון הגדול של החופשי סטודנט שהוא בעצם חצי מהמחיר של חופשי חודשי..
החישוב שלך לא נכון- את צריכה לקחת את המחיר של החופשי סטודנט~ לחלק במספר החודשים(סמסטריאלי/שנתי)~ לחלק במס' השבועות ~ לחלק במחיר שעולה נסיעה....
בירושלים הגענו למסקנה שאם נוסעים יותר מ7 נסיעות בשבוע, שווה לעשות חופשי..
נסיון לחישוב על אזור המרכז:
אם את צריכה את גוש דן מרכזי- זה כמו ירושלים.
החישוב הוא כזה: 1410(שנתי)/ 12= 117.5
117.5/4= 29.37
כרטיסיה עם 33% הנחה עולה 66 ש"ח ל15 נסיעות
כך שכל נסיעה עולה 4.4 ש"ח.
אז 29.37/4.4=6.67
מסקנה- אם את נוסעת 7 נסיעות לפחות בשבוע, שווה לעשות חופשי....
אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?
הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה
זה לא לימודי משחק וכו'.
למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?
אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.
הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.
האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.
אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.
נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.
אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.
עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.
לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.
וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."
החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.
שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.
אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.
כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.
מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.
פרויד מאוד חזק .
אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.
ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.
לפעמים זה נותן כיוון
ממרצים שלמדו או מלמדים שם.
יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.
אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות.
ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.
הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.
וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני.
מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.
יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע)
אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.
הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.
לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.
למה לקצץ כנפים של בני אדם?
אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.
אתה לא לבד
בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.
לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.
חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.
מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה
כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.
להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.
אכן אין סיבה לחרדות.
שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.
היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)
מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.
הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.
אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.
שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות
מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?
תואר זה איך שאדם מתאר את עצמו ואת היכולות והכשרונות שלו אם כבר..
נראה לי שככה בגדול זה עובד..
בתחום לימודי התואר במסלולי מהדרין בנפרד לגברים ונשים?
זאת אומרת גם מצד הצניעות וגם מצד התכנים.
או שבעצם אין מספיק דרישה בשביל להקים מוסד שמכיל תארים לא חרדים-קלאסיים.
אני נפגשתי עם זה בכמה תארים שחשבתי עליהם, וזה אפילו כיוון אותי לבחור בתארים קלאסיים יותר לציבור הדוסי..
פשוט לא שוים יותר מידי.
יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.
יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.
אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.
כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".
פתית שלגאחרונה
פתית שלגגם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"
אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר
קמפוס שטראוס,
יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע
מקווה שאמצא פה עם מי להתייעץ, עושה רושם שהרוב פה זה תואר ראשון, שני מקסימום...
מסיימת באוגוסט 5 שנים של מחקר אינטנסיבי בתחום ריאלי במסגרת דוקטורט. יש מאמר אחד רציני ואחד כנס.
במהלך השנים הללו היו המון כיוונים לפתרון בעיה מסויימת, כולם נפסלו. באוגוסט נגמרת לי המלגה ואני די מיואשת.
המנחה אומר שהתרומה המדעית מהמחקר שלי לא מספיקה כדי לקבל דוקטורט, אני מסמורטטת מהמחשבה של להמשיך.
אני לא מתכוונת להמשיך כחוקרת בחיים שאחרי התואר, יותר הוראה אקדמית, שם אני פורחת.
מתלבטת מה אפשר בכלל לעשות. למי לפנות, האם להפסיק את התואר ולזרוק לפח את כל השנים הללו. מה גם שסה"כ יעזור לי התואר דוקטור בתור מרצה ויכול להיות שאצטרך להחזיר את המלגה. אבל מכבה אותי רק המחשבה של להמשיך את התואר עד (לא יודעת מתי) ועוד לעבוד תוך כדי כי המנחה כבר הודיע לי שאין לו עוד כסף בשבילי.
מישהו?
לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.
תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.
אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר.
גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.
הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.
לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.
הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).
פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.
כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.
ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..
בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים
מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם
בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?
אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם
לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.
שולח כוחות מכאן.
תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?
אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.
אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.
נראה שלא היה לך דבר כזה.
בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.
בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.
אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.
היי בן 27 מתחיל ללמוד תואר שני שנה הבאה בבר אילן מחפש מקום לגור בו באזור בר אילן מישהו מכיר דירות שותפים לדתיים או אולי כפרי סטודנטים באזור או סתם משהו בסגנון כפר סטודנטים?
והרבה דירות שותפים.
בלוד יש כפר סטודנטים.
ברחובות יש כפר סטודנטים.
מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.
אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.
איפה נוח לחפש מלגות, איפה אפשר למצוא מלגות שמנות יותר וכו'..
פתית שלגאחרונה