ודחיתי את זה כבר מעל לשנה בעעעעע

איך אני נוהגת..

לא כמו בת ממוצעת  

אני חולת הגה.. 

משתדלת לשמור על החוק (עם המהירות כל העניין קצת קשה כשהרגל על הגז)

כשהיה לי אוטו שלי חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה..

היו ימים..

עכשיו אנחנו 3 אחים שצריכים לבקש בתורנות מאמאבא את האוטו שלהם

וחניות.. עדיף ברוורס...

המדריך בקורס-

אני יודע שאתם פה מהכרח ולא מבחירה- אבל אני רוצה שתצאו עם משהוא שיכול לעזור לכם בחיים....

אני נוהגת כמו בחורה

|מצהירה|

יותר ממה שאני שומרת על חוקי התנועה- אני משתדלת לשמור על חוקי הפיזיקה-

פשוט הם חלים בכל מקום, בכל תנאי, גם אם אין שוטר שרואה....

אני לא יודעת לעשות חניות!!!!

(וזה בעיה.)

אני שונאת נהגים פלסטיניים!!!!!

(שימותו אמן! היום! כל אלו שנוהגים בצורה כזו שמכניסים את עצמם אותי ואת מי שממול לסכנת חיים! שיתממש עליהם מה שהם עושים לעצמם....)

(אל תנסו את זה בבית )

ותדע שאפשר לדחות אותו עקרונית 

לי מסתיים בשבוע הבא הרשיון, וקבעתי לנובמבר. אמרו לי שזה לא בעיה הם ישלחו למשרד התחבורה שקבעתי מועד.

כשאני חושב על זה שבוע הבא מסתיים הרישיון ועוד לא שלחו לי חדש 

הרישיון מסתיים במרץ.

ואין לי זמן וכוח לשטות הזו בעעעע

ואנני מקווה שלא  

הנהג הקבוע היחיד בבית הוא אבא...

(למרות שרק ל-2 האחים הקטנים אין רישיון )

בזבוז זמן טוטאלי. המרצה מנסה להיות נחמד לחבר'ה כשכולם יודעים שהם שם מכפיה (המרצה צריך פרנסה, והשאר - מאימת משרד התחבורה).

הם בודקים נוכחות כל דקה וחצי.. היא אמרה לי שמישהי יצאה לשירותים ורשמו לה חיסור..

ומי שלא נמצא לא מעבירים אותו

זה יותר גרוע מקורס עם נוכחות חובה בלימודים..

חברה שלי כבר אמרה לי תשבי מאחורה ותלכי לישון

אני צריכה לוודא אם הם קוראים שמות או מסמנים בדף עובר..

אחרת הייתי עושה קומבינה עם מישהי/ו שאני ארשום אותו /ה והוא / היא אותי.. אממה שנינו נגיע באותו היום שזה לא יהיה שקר לחלוטין אבל כל אחד יהיה בזמן אחר..

הוא שלא תעבור על החוק - אחרת תצטרך להשתעמם אצל איזה סבא אחד שאין לו מה לעשות בחיים חוץ מלחזור איתך על חוקי התעבורה...

הוא סיפר לנו בתחילת הקורס-

אח שלו נהרג לפני כמה שנים בתאונת אופנוע

המטרה שלו בללמד אותנו את הקורס הזה- לנסות לחסוך למשפחה אחת את החוויה.....

(כמה שזה רחוק מ"מדריך שצריך פרנסה"... ואני יודעת- לא כולם כאלו)

גם לו לא למדתי דבר אחד חדש בקורס הזה-

היה שווה ללכת

כדי לרענן ולהזכר במידע שידוע לי- ולהיות יותר עירנית אליו

(תגיד לי באמת- כל מי שיש לו רישיון נשק חייב לעשות ריענון ומטווחים- לא? אז איך לנשק חובה ולרכב- כולם מקטרים?)

כל כמה זמן צריך לעשות דבר כזה?

כי יש לי רשיון כבר די הרבה זמן...

ואני נוהגת סבבה בעיקרון.
מצוין מחוץ לעיר, לא דורסת אף אחד בתוך העיר.

בחניות אני לגמרי בחורה, אבל אימונים מפרכים והתעקשות להחנות בעצמי גם במקומות הכי קשים הביאו אותי למצב סביר.

 

רק בפעם הראשונה אחרי הוצאת הרשיון

שנההיגה שלי היא לפי מה שספגתי כל חיי. אני גיליתי שאני נוסעת בשמאלי עם נטיה לעקוף... [כך נהיגת אבותיי]

ב"ה חניות- מתה על זה!

אגב- למה אתה צריך לרענן נהיגה?

למי שיש 5 שנים רישיון צריך לעשות קורס רענון נהיגה..

תשאלי את משרד הרישוי..

כשאני במיטבי אני נוהג מצויין, אבל אני הרבה פעמים לא במיטבי... בסופו של דבר - רוב הזמן אני נוהג בריכוז חלש...

אני שומר חוק בקפדנות.

חניות.... פ'סדר... האמת - לא משהו.

כישרון נהיגה אין יותר מדי, אבל נקווה שיסתדר עם השנים...

ראו כאן: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f394-3

שמירה על החוק - ללא ספק. חננה שכמותי.

חניות - דווקא הדבר היחידי שאני ממש אוהבת לעשות

וכו'.

איך אני נוהג?.....נוהג מצויין - הנהג העיקרי בבית!!
אני כישרון מולד לניווט, GPS מולד!!
שמירה על החוק: תלוי מתי(יום/לילה, לחוץ להגיע בזמן לאין שהוא/לא לחוץ), תלוי מי ברכב(אמא/אחים/סתם חברים/טרמפיסטים), ותלוי באיזה כבישים(כבישי יו"ש/443) בכללי משתדל לציית לכלל החוקים מלבד בעית מהירות "קלה"
חניות: בד"כ בסדר גמור
(בקרוב     אצטרך ללמוד לעשות אותם עם רכב גדול(סאוונה) וכן לנווט אותו ברחובות צרים מאד)

לגבי רענון נהיגה
אז עוד רגע יש לי 5 שנים
אבל לא נראה לי שיזמינו אותי עכשיו אלא רק בעוד שנתיים
כי באמצע השנתיים הראשנות עשיתי עבירת תנועה(מהירות במקום מגוכך-לא באמת היה אשמתי) אז נאלצתי לעשות שוב תאוריה ורק אז קיבלתי רשיון חדש של שנתיים חדשות.

וחוץ מזה אני הולך לעשות עכשיו רשיון ג' אז בכלל יקח עוד זמן עד שהם בכלל יפנו אליי
 

בעזהי"ת

אני נוהגת מעולה ומשוגע.

או כמו שאחשלי לימד אותי- 'מותר לנסוע בכל מקום איך שרוצים ובתנאי שתשלטי שליטה מלאה על ההגה ושלא יקרה שום דבר'.

חותכת בכבישים ריקים נתיבים, מזגזגת בסיבובים, קורעת כבישים שקטים של 70 ב140..

טוב אולי קצת נסחפתי.

אבל בעיקרון אני נוהגת ממש טוב, בטוחה עם ההגה, שומרת על קצב נסיעה קבוע, בלי בלימות חזקות, עם האצות

בעזהי"ת

סתם סתם.

אני שנה על הכביש, ורק פעם אחת נגעתי בעמוד [טוב, עיקמתי אותו קצת.. אבל זה היה עמוד קטן במקום ממש מסובך!], ופעם אחת נכנסתי באוטו של אבא שלי ברוורס [אבל בקטנה.]

חוצמזה אני ממש נהגת טובה!

בעזהי"ת

לאבאמא יש רכב ליסינג; ז"א- ביטוחים מהעבודה, דלקן ומונית+גרר על חשבון העבודה אם נתקעים.

אממה, בשני הבעל"ט הרכב בגוש עציון, אבא נוסע לישיבה [שהוא למד בה לפני יובל בערך ] ליום לימוד..

תגלית: מכירים את זה שאסור לילד לשבת מקדימה עד גיל 14..

אז זהו.. שאין דבר כזה, מותר בכל גיל!

כשאני נוהג אני נוהג לא רע, אבל אני לא אוהב לנהוג במיוחד, מתקשה להזדהות עם אלה שמגדירים את עצמם "חולי הגה", יש בזה לדעתי הדחקה מסוימת של העובדה שעם כל הכיף שבנהיגה זה די דומה ללהסתובב עם אקדח טעון, ואני קורא על זה את הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה". כל פעם לפני שאני מתחיל נסיעה אני מתפלל שלא אפגע ולא איפגע.

המחשבה שאפשר לפגוע בבן אדם אחר גם שלא באשמתך ואחרי זה לסבול מייסורי מצפון בהחלט מפחידה אותי.

מה גם שאני אוהב לנצל זמנים של נסיעה בתחבורה ציבורית כדי לסיים חומרי קריאה, שסתם ככה אין לי הרבה סבלנות לשבת ולקרוא.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍