התינוקי שלי פולט המון...
האחות בטיפת חלב אמרה שאם זו לא כמות מאוד גדולה ולא בקשת, אז זה אפילו דבר טוב כי זה מראה שיש לי הרבה חלב. (לא שהייתי צריכה את הסימן הזה... לא קשה לפספס "ארץ זבת חב ודבש"(-: )
השאלה היא, אם הוא פולט אחרי צד אחד, להמשיך ולתת לו עוד? אני לא רוצה 'להאביס' אותו ומצד שני לא רוצה שיישאר רעב, וגם לא רוצה גודש...
רשמתי את הגדול, בעיקר כדי להביא לו חוויית הצלחה בחיים.
הוא היה שיעור אחד ואני ממש מתלבטת אם להשאיר.
הילד בחוג נהנה מאוד, צחק קפץ והשתולל.
זה היה נראה שהוא לא הכי קשוב להוראות, אם כי אחרי שקיבל את ההוראה מספר פעמים, הצליח להתיישר (ידוע שיש קשיי קשב).
הוא נהנה, היה מחויך. כן מהצד שמתי לב שיוצא לו החשק ממש מהר ומעדיף לברוח לטרמפולינה במקום להישאר במשחק משותף.
המדריכה הייתה קשוחה, היא הפחידה גםאותי עם ההוראות שלה.
העקביות, הדגש לעשות את התרגיל נכון. לנסות שוב ושוב עד שמצליחים (עד שהוא לא תופס את הכדור מהחבר, הוא מנסה שוב ושוב. גם 10 פעמים).
הרגיש לי ספורט תחרותי.
הילד היה מחויך, אבל כאב לי עליו.
כל פעם שהגיע אליי בצד כדי לספר משהו, להראות לי שמצליח - המדריכה צעקה שאסור ללכת לאמא במהלך השיעור.
אחרי שיצאנו שאלתי אותו איך היה לו, אמר שהיה ממש כיף אבל שהמדריכה קשה.
רק חזרנו הביתה, הדבר הראשון שסיפר לבעלי הוא שהיה קשה, ומייד רץ להביא את הכדור כדי להראות לו מה הם עשו. בעלי כמובן נכשל בכל התרגילים.
מצד אחד משתף שהיה קשה, מצד שני נהנה ורצה לחזור על התרגילים..
מתלבטת אם להשאיר,
מצד אחד - הילד היה מחויך, פרק שם טון אנרגיה וגם קיבל מילה טובה כשהצליח.
מצד שני - המדריכה קשוחה, קשה לי לראות את הילד בסיטואציה שבה מכתיבים לו מה לעשות בצרחות של מאמן כושר.
בערב אחרי מקלחת הוא פרק בכי מתוסכל (קורה לו בימים קשים), למרות שאין לי מושג אם זה בגלל החוג או משהו אחר (גם קיבל מכה קטנה בגן באותו יום, ומכה בשבילו - סוף העולם).
קשה לי שמבקשים ממנו לנסות שוב ושוב אחרי שנכשל, למרות שבסוף כן הצליח.
אני מתלבטת אם חוג כזה יתרום לו, או שזה עלול להרוס.
אולי זה כבר יותר מידי לילד בגיל הזה שגם ככה יש לו אתגרים?
לי יש עבודה עם עצמי, צריכה ללמוד לשחרר.
לא לקחת כלכך קשה את הכישלונות שלו. בסהכ טבעי שילד ייכשל במשחק.
מותר לו גם לדעת לקבל הוראות, להתמודד עם כשלונות ולנסות שוב ושוב.
עדיף לנסות חוג שחייה? העדפתי לחכות עם השחייה לקיץ למרות שהילד ממש אוהב בריכות.
רכיבה טיפולית אין לגילו.
אולי לא לרשום לכלום? אני חייבת משהו אין לו מה לעשות בבית ולגינה שיש בה יותר משני ילדים לא מוכן ללכת.
לק"י
אין משהו בסגנון, אבל עם מדריך/ה יותר רגועים?
זה בסדר שיש דרישות, ובסדר לתת להם לנסות כמה פעמים, אבל בלי לחץ... הם לא הולכים לצבא עכשיו ולא לאולימפיאדה.
אולי כדאי לנסות עוד שיעור ולהחליט.
או לשתף את המדריכה קצת על הילד. אולי תתרכך קצת...
הייתי מתייעצת עם הורים ששלחו אליה ואל השחייה.
ואולי מתייעצת אם יש חוג תנועה שהמדריכה בו ממש טובה גם אם הוא לא טיפולי בהגדרה.
מזה חוג תנועה?ואיזה עוד חוגים יכולים להיות רלוונטיים לילד בן 4?
הייתן שולחות לחוג שהמדריך והילדים בו חילונים? כי בעיר שכנה יש הרבה יותר חוגים, אבל מתלבטת אם מתאים מבחינה דתית.
זה בטוח ספורט טיפולי? כי המדריכה ממש לא נשמעת טיפולית...
מצטרפת להמלצות לחפש משהו אחר, ובעיקר לברר קודם על המדריכ/ה.
מי יגיע לחוג אם לא ילדים שזקוקים ליחס כזה?
מדובר המדריכה מוינגייט, טוענת שיש לו הסמכה לטיפול רגשי אבל לא תואר בתחום.
היו ארבעה ילדים, בגילו. הם איכשהו התאימו את עצמם למסגרת.
טוב שהוא נרשם רק לשתי שיעורי ניסיון ולא לכל העונה.
לא אומר שהיא מתאימה לסוג עבודה הזה....
אצל הבן שלי שלחנו
והיתה מדריכה מרימה ממש.
לא מוותרת מצד אחד , אבל בקטע חברי והומור.. והכי משבחת על נסיונות, וממש נותנת מקום רגשי לתסכול וכו
שהיא הציעה לי ללכת ולחזור
ולי נשמע שזה לא נכון...
יש הרבה בסיס להניח שחוג ספורט טיפןלי יתאים לילד כמו שלך
אבל המקרה הספציפי פחות התאים
וזה ממש בסדר
אולי כן שווה לתת עוד צאנס אחד לראות אם זה היה סתם יום כזה או שזה הגישה בכללי...
ואולי לא.
ולפי מה שאת מתארת פה על המוצפות מהגן, אני לא חושבת שהוא בשל כבר לחוג שהוא לא בדגש רגשי טיפולי, לדעתי..
הייתי חושבת איך ליצור לו מקום לפריקת אנרגיות בסביבה הקרובה
אם זה דברים בבית(אנחנו לאחרונה הבאנו טרמפולינה קטנה וזה ממש מוצלח לנו)
או משחקיה בסביבה שאפשר לעשות בה מנוי
או אפילו נער שיעשה לו חוג פרטי של כדורגל במגרש...
אבל אפשר לנסות לשאול אותו
(לא שבוע מראש, אבל יום קודם)
אפשר להזכיר לו שהיה ממש כייף והם שיחקו בהרבה משחקים , אבל שצריך לעשות בדיוק את מה שהמדריכה אומרת, כמה פעמים, גם אם קצת קשה.
כמובן שאם מסכמים שמגיעים, אז משתדלים לשתף פעולה לכל אורך המפגש.
יכול להיות שלאט לאט הוא והיא ילמדו אחד את השני ויהיה קל יותר.
האם נכון לדרוש ממנו גם אחהצ לשתף פעולה?
יש לו בקושי שלוש שעות עירות..
אני רוצה שיפרוק שישתחרר
לק"י
עדיף משהו כיף נטו
אולי אפילו ללכת לג'ימבורי או משחקיה
או כל חוג לאו דווקא טיפולי
רק שיוכל לפרוק מרץ ובלי אנרגיה שלילית
לענ''די
דווקא לילדים שקשה להם יותר, כדאי לתת לבחור במה שאפשר.
לשאול אותו אם הוא זוכר מה היה, ואם הוא רוצה ללכת.
יכול להיות שהוא יחליט שזה מאתגר ולמרות זאת היה לו כייף והוא רוצה לנסות שוב.
כמובן, לא מתאים עם כל ילד, אבל כשזה מתאים בעיניי זה מקסים. קצת להחזיר את השליטה והבחירה אצל ילדים שמתאמצים כל כך הרבה.
שמכניס למסגרת ומשמעת, ודווקא ילדים עם קשיי קשב וקושי למלא הוראות יכולים להירתם בזה, כי הוא טוב ויש לו אנרגיות, והמאמץ שלו נושא פרי, חווה הצלחות ולומד התמדה.
דווקא מדריך קצת קשוח ודורש לדעתי מיטיב איתם, אבל כמובן שלהיות עם יד על הדופק ולשמוע ממנו שהוא נהנה יותר ממה שהוא מתוסכל.
ואני רק שאלה, איך מגיעים לקבוצות כאלה של ספורט טיפולי?
לק"י
או לשאול בקבוצות ווצאפ אזוריות.
כאלה שמפרסמות את עצמן באופן עצמאי ואז אפשר להוציא הפניה ולקבל החזר
מדריך דורש יכול לעשות זאת לגמרי מתוך גישה חיובית ומרימה - "בוא נמשיך לשחק עכשיו, חבל להפסיד, הנה, אתה מסוגל, אמא מסתכלת מרחוק ומעודדת אותך".
מדריך כזה באמת יצליח להכניס את הילד למסגרת בצורה טובה.
מדריך קשוח עלול רק להוריד את הילד ולגרום לו להירתע מכל הנושא...
היה לנו ניסיון עם מדריך דומה ומהר מאד הילדים פרשו
עכשיו הוא בחוג אחר עם מדריך מהמם שכיף לילדים להיות איתו ומניע אותם לפעולה
(שני החוגים לא היו ספורט טיפולי אבל לא משנה)
ילד לא לומד מתוך קשיחות
זה סתם עושה אנטי ולא כיף
חוג אמור להיות כיף.. ומדריך צריך לדעת לדבר בשפה של ילדים
בנתיים היה רק אבחון של המדריכה בשביל להכין תכנית טיםול ושיבוץ בקבוצה המתאימה
אבל האבחון היה מאוד חוויתי ונראה שהיא רכה, מקווה שלא נתאכזב
יש לי בת גדולה ואחכ כמה בנים מתוקים. בדרך ללידת בת ב"ה ויש לי מלא בגדי תינוקות של בנים. את הלבנים ברור שאכבס, אבל מה לגבי כחול ותכלת וירוק וכו? מבחינתי זה יפה אבל רואה שבדרך כלל כשיש בת כל הזמן מלבישים ורוד חח
מה אתן עושות?
גם ככה עם בגדים בצבע המתאים יש אנשים שמתבלבלים
אני לא אוהבת שאומרים לי מתוקה על בן וחמוד על בת....
הכחול שאני מלבישה לה זה רק ג'ינס וכזה...
אבל אולי אני מגזימה...
בהמשך מגיעות מספיק העדפות... לא רואה צורך להקשות על עצמי כעת כתינוקת, בטח אם זה יוביל לעוד קושי בעתיד כפעוטה או ילדה בגלל עוד העדפה שיצרתי אצלה.
בגדים שהם צבעים יחסית ניטרליים אני יכולה להלביש (צהוב/ חום/ אדום וכדו')
כחול/ תכלת אני לא מלבישה לבנות
וגם להיפך לא מלבישה ורוד לבנים.
וזה גם קצת תלוי בבגד, יש בגדים שהם בצבע של מין ספציפי אבל כן מתאימים גם למין השני.
לבן שלי יש חולצת פולו מעלפת בצבע ורוד. שהיא בוודאות בנים ולא בנות.
ביננו, אם זה בבית אז למי אכפת.
אפשר להלביש מה שיש לך ונח לך.
בחוץ לדעתי זה כן קצת לא מתאים...
פיג'מות או רזרבות שאין לך משהו נקי זמין- הייתי שומרת
אני עכשיו לפני לידה ראשונה של בת, וממש לא אוהבת את כל הקשקוש של הורוד המוגזם הזה
הרבה יותר אוהבת צבעים ניטרלים אז בכל מקרה קונה חום, צהוב, ירוק כאלו, אבל שמתאים לבנות
לא הייתי זורקת בגדים טובים
תמיד נחמד שיש הרבה אופציות
ואם יש מקום שחשוב לך שהיא תיהיה 'לבושה' אז תלבישי לה משהו יותר של בנות...
או מתחת לבגדים.
ויש צבעים נייטרלים יותר.
ירוק, ותכלת זה נראה לי סבבה.
גם כחול יש ויש.
תכלס גפ כחול הייתי מלבישה אפ זה מה שהיה לי, אבל בעדיפות נמוכה יותר
זה שונה מבן שלובש ורוד לדעתי, כמו שלי לא מפריע ללבוש כחול
כצבעים של בנים דווקא, לעומת ורוד וסגול שלדעתי הם ממש של בנות.
בכל מקרה, אני מלבישה לבת שלי את כל הצבעים, כל עוד זה נראה של בנות. למשל, כחול עם פרחים - כן, ירוק עם מכוניות - לא. אם זה חלק אז ממש לא משנה לי
מצד שני אני לא שומרת בגדי תינוקות מילד לילד אז השאלה לא מתחילה...
אבל בגדים שיש לך בבית? חופשי לגמרי כן.
גם ככה בגיל קטן מחליפים בגד כל שעתיים, פליטות, זחילה..
שיהיה לה תכלת משעה 10 עד 13, מה קרה?
ולבת השניה שלי (כולה שניה כן? לא תגידי עשירית) קניתי מלכתחילה בגדים יותר של בנים כי כבר נמאס לי מהורוד.
ואגב גם לבנים בבית אני מלבישה בגדים קודמים של האחיות הגדולות, ממש לא אכפת לי, ולהם בטח שלא
נוטה להשאיר את מה שלא מובהק של בנים
ומיינתי ממש בגדים שהם ממש של בנים ובגדים שהם יותר ניטרלים יחסית
ובפועל לא היה בא לי להלביש אותה בבגדים האלה ורק כשממש נתקעתי היא לבשה אותם ורוב הזמן היא לבשה בגדים מובהקים של בנות שקניתי או השגתי לה😅
אז לכי תדעי אם תהיי כמוני..
נראה איך ארגיש..
עכשיו שואלת את עצמי איך להשתלט על הכביסות והסדר תוך כדי צירים (לא כואבים לרוב אבל כל הגוף נוקשה)
אבל אני לא כ"כ אוהבת ורוד/סגול או תחרות ומלמלות...
אז בטוח לי שאלביש דברים נטרליים מהילדים שלי
אני מאוד אוהבת צבע כחול, גם לעצמי... בעיני זה צבע שמתאים לבנות
גם כחול מילדים קודמים או שקיבלתי
גם מחוץ לבית
לא רואה בזה בעיה
אפילו בגיל שנה
הבנים שלי לבשו ורוד שהיה בארון עד גיל חצי שנ או קצת יותר והבנות כמובן שכחול וירוק בלי שום הגבלה..
אחכ נותנת לבת ללבוש את של הבנים עד בערך גיל 4-5 (ילדות קטנות כאן לובשות מכנס ואני מעדיפה מכנס רגיל מאשר טייץ, אבל יש בארון גם "של בנים" וגם "של בנות") ובהדרגה מתחילים להפריד
אני לא אוהבת שמתלבלבים בין בנים לבנות
והאמת גם בלי קשר אוהבת לעצמי שהבנות לבושות בבגדי בנות והבנים בבנים.
בעיני כחול וירוק זה סבבה כשהן גדולות. כשהן תינוקות בעיני זה צבע של בנים ואני לא אלביש להן.
כנל הפוך לתינוקות בנים.
בעייני זה כל הכייף במין מסויים שמלבישים בצבע שמתאים כלומר אין בעיה אם צבעים נטרליים כמו ב'ז שמנת שזה מתאים לשתי המינים אבל כחול לבת לא הייתי שמה
מעדיפה להעביר הלאה ולקחת יד שניה בגדים לבנות
ממש מתקשה בלברך עם כיסוי ראש בבית..
במיוחד נגיד בערב אחרי מקלחת שהשיער שלי ארוך ואני רוצה שקצת יתאוורר.. ושוב לכסות
פשוט מרגישה לא בסדר, ומאוכזבת
אלא שיהיה משהו על הראש, אבל אפשר להשאיר שיער פזור.
מוזמנת לבדוק אם גם אצלכם זה תקף.
אולי יעזור.
רק לתפילת שמונה עשרה שמה בבית
ספרדיות נוהגות לכסות את הראש בברכות גם בבית,
לאשכנזיות אין חיוב כזה.
(אני לא פוסקת הלכה, אבל זה מה שהבנתי מבעלי)
בכל מקרה מזדהה איתך שבהחלט קשה ולא כיף לכסות שיער כשהוא רטוב😐
כמעט לא שמה כיסוי ראש עד שמתלבשת
וגם מתפללת עם פיג'מה, כי אין לי כוח להתלבש ואם אחכה לזה פשוט לא אתפלל
(לא שאני מתפללת כל יום, רחוקה מזה מאוד)
בגלל המצפון.
אף פעם לא שאלתי....
אבל רק בברכות במיוחד בלילה אשר יצר וכזה.
בתפילה ממש או ברכת המזון אני לובשת איזה קפוצון ושמה את הכובע על הראש עד שסיימתי, סתם כי פשוט אין לי כוח להיות עם יד על הראש כל התפילה....
יד של מישהו אחר כן
שלך לא.
אני נניח אם אני עוברת בדיוק במטבח ורוצה לברך על משהו שמה עלי מגבת ידיים מהמטבח, מברכת ומחזירה 🤭
אולי תנסי בבית 🫣
גם לגברים זה לא תופס? כי הרבה פעמים בעלי שם יד בלילה כשהכיפה שלו רחוקה..... אבל אולי גם הוא בחיים לא בדק את זה 🙈🤭
אני די בטוחה שזה בסדר בכל מקרה גם בלי שום כיסוי כי יש גם מלא מקוואות שלא שמים עלייך את המגבת אז בעצם את מברכת בלי כיסוי ראש.
צריך יד של מישהו אחר
לפזר ולשים כובע מצחייה בשלוף
אני משחררת לגמרי
האמת לא רואה מה העניין להילחם על זה
זה הכי מוזר שהיה אבר- א. לא ברור אם יהיו ומה יהיה
וגם- לא מרגיש לכן שזה מסוכן? שמלא נגד ביבי ורוצים להחליף? אני בהלם שהשמאל שמאשים אותו בפשע הכי חמור שהיה פה (7.10) מעוניינים להכניס ערבים לממשלה-ואני לא סומכת על אף אחד מהם.
איך יאיר גולן בכלל נחשב למועמד לגיטימי אחרי האמירות הפשיסטיות והגזעניות שלו? ואיך אייזנקוט שממש שמאל או ליברמן שברור שישב עם עבאס ובנט שהוא לא יציב והפכפך מתאחדים?
אתן קולטות את הסכנה? גם ככה אפילו עם ביבי שהתעשת והכה במחבלים ועדיין נלחם במלא חזיתות ורק התחלנו את העבודה, אז יהיה פה רה"מ אחר שלא מנוסה? ישראל היא לא ניסוי או פרויקט אין פה ימי חסד. בקיצור מרגישה שהניצחון ממש לא בכיס של מחנה הימין וזה ממש מלחיץ אני שומעת מלא "שרוצים להחליף את השלטון שיהיה פה טוב יותר"...
בקיצור-איך כולם רגועים??????????? למה אנחנו לא יוצאים להשיג ניצחון? גם פעם היו ילדים מחלקים פלאיירים בצמתים-היום יש רק רילים ברשתות החברתיות.
קיצור מטריד ומדאיג- הפתרון הוא רק שיקרה משהו ממש גדול בבחירות.
אבל לדעתי יהיו בחירות גם יהיו
וביבי עולה
בעז"ה
השם מוריש ומעשיר מוריד שאול ויעל
כל הקולות של התקשורת קשקוש, לא קונה את זה. גם הרבה שמאלנים לא מאמינים בעצמם במועמדים שלהם. לדעתי חלקם יצביעו ימין למרות הקולות בחוץ
ראית כמה קולות יש לדמוקרטים לפי הסקרים?
אין סיכוי שיש ככ הרבה אנשים שהולכים אחרי היאיר גולן והפה המלוכלך שלו
יש כל כך הרבה אנשים פקחים ושהתפקחו לאחרונה
ראינו במהלך ה3 שנים האחרונות איזה עם חזק יש פה
הבן אדם מדמיין שאוהבים אותו..
זה סתם בשביל הדוגמה
אולי אם יבוא המשיח או משהו כזה 🙈
בכל מקרה צריך לשחרר...
זה לא בשליטה שלנו
אנחנו עושים השתדלות לבחור במה שנכון
ומי שיש לו אפשרות להשפיע גם זו השתדלות
וזהו
בוא ניתן להקב"ה לנהל את העניינים ונתפלל לטוב
שאחד המניפולציות הכי גדולות של ביבי היא הפחדה.
מה שיש לו להציע זה ביטחון, לכן יש לו אינטרס להפחיד.
לא סתם יש שוב שמועות על לחימה באיראן בסמוך לבחירות.
הוא רוצה בשיתוף טראמפ להזכיר לכולם את הצורך בביטחון ומי הוא "מר ביטחון".
ההפחדה השניה (אולי הראשונה) היא שכל מי שהיא לא הוא - זה שמאל שהולך לפרק את המדינה לשני עמים ואין לו שום ידע ויכולת ביטחונית.
רוב המחנה השני הוא לא שמאל, והמון מהפעילות של ביבי גם כשהוא קורה לעצמו ימין מוחלט, היא שמאלנית כמו לתת לחמאס לגדול במשך שנים.
בנט, ליברמן ואייזנקוט הם לא שמאל.
יאיר גולן והערבים- הם השמאל היחידי והמוחלט, וגם המרכז סולד מהם, כמו ליברמן ובנט.
אגב הדעות של החרדים שישבו עד עכשיו בכנסת במשך שנים הם גם שמאל קיצוני יותר מכל השמאלנים(עיין ערך הקלטה של הרב לנדו, וכחרדית לשעבר זאת הגישה המיינסטרימית שגדלנו איתה).
בקיצור ממשלת שמאל מוחלט בכלל לא על הפרק
אולי קואליציה עם מיעוט שמאל, אבל גם לא, עדיין יש סיכוי שיעדיפו קואליציה עם החרדים או ממשלת אחדות עם ביבי בקדנציות.
ואם את מאמינה, לסמוך על אלוקים ולעשות את שלך בבחירות, מה שצריך לקרות יקרה ומעבר לזה זה לא בידנו.
ההפחדה הזאת היא כלי. של כל הצדדים.
אגב אני כמובן במחנה ימין, אבל המניפולציה שקופה.
הגדולות או למפלגה קטנה שעוברת אחוז חסימה וכו', לא לזרוק קולות לפח אבל תוהה מה יהיה יותר יעיל כי הממשלה האחרונה היתה ימין על מלא אבל בפועל בקושי תפקדה (להרגשתי)
בזכות סמוטריץ
ובן גביר החמיר את הנהלים עם המחבלים בכלא
ולאחרונה החלו לדבר על המצב הדמוגרפי בצפון (לצערי חוץ מהמפלגות הדתיות אף אחד לא מדבר על זה שאנחנו מאבדים את הצפון)
אז קורים דברים
פשוט התקשורת מראה את הדברים באופן רע
כן יש יותר התיישבות אבל כל האזור מרגיש לי הרבה פחות בטוח וחבית נפץ שה' ישמור מה יקרה אם היא תתפוצץ 
מה עוזר לי שהחמירו נהלים בכלא? זה לא מרתיע את הערבים מלפגע
והמחיה התייקרה, והמילואים (שהאמת שכלית כנראה לא ישתנה כלום אבל רגשית זה כבר טו מאצ'), ולא עשו שינויים משמעותיים בשום תחום חוץ מלריב
לא שאני בטוחה שממשלה שמורכבת משתיים- שלוש מפלגות גדולות יעשו איזה עבודה משמעותית אבל אני גם לא יודעת שלא 😋
כי אני גרה כאן כבר אי אילו שנים והמצב השתנה ללא הכר.
סתם דוגמא - היום תופסים פה טרמפים חופשי מצמתים שפעם היה פחד אלוקים לעצור שם להגיד תפילת הדרך.
שימושיתכל יום...
יישובים וחוות קמים בכל מקום ומרגיש (לפחות לי) יותר בטוח לנסוע
כל כך הרבה מקומות שהיה מסוכן להסתובב בהם
היום רק יהודים מסתובבים
קחי לדוגמא את העוג'ה
פעם היה מפחיד ללכת לשם
היום ערבים מפחדים להתקרב לשם
בן גביר סיפר שכששמע שמחבל מקבל 2 זיתים יותר מהמתוכנן הוא נסע במיוחד אחרי צום תשעה באב לכלא, כדי לתקן את המעוות.
ואני שואלת אותך את חושבת שזה באמת מה שימנע מאנשים להיות מחבלים.
זה אנשים שמוכנים למסור נפש.
הם מתו בהמוניהם והם עדיין מוכנים למות, אז 2 זיתים יותר או פחות זה מה שירתיע אותם?
בן גביר ראה שיש להם טאבונים בכלא והם מייצרים פיתות לעצמם, הוא החליט להוציא את הטאבונים כדי שלא יהיו להם פיתות טריות. ומאז מדינת ישראל מכניסה להם לחם שעולה הרבה יותר משהערבי עומד ומכין פיתה לעצמו מקמח ומים.
בן העביר את חוק עונש מוות למחבלים, אם החוק הזה יישום בפועל זה יהיה נס של הניסים.
החוק הזה פופוליסטי וקריצה לבייס כי בית משפט לעולם לעולם לעולפ לא יאפשר שמחבל באמת יוצא להורג (בגלל שהחוק מדבר על מחבלים ערבים בלבד).
אז באמת עם כל הכבוד, ובאמת שיש כבוד, כל החלק הזה של נקמה במי שכבר רצח, לא קונה או לפחות לא אמור לקנות את הציבור.
שיתרכזו בלמנוע פיגועים מלכתחילה.
ימנית כמובן חח
אז לכי עם הלב שלך
בע"ה שיהיה מספיק מנדטים להרכיב ממשלת ימין להמשך עבודה על מה שכבר התחילו
ושיפור והתחלה למה שעדיין לא הגיעו לזה
רק שהשמאל לא יעלה, רק לא זה
אבל ראיתי קטע קטן של הרב ליאור אנגלמן מתוך פודקאסט שאמר שהוא רואה את הבחירות כרצון ה'.
ז"א ברור שאנחנו צריכים לעשות השתדלות ולצאת, להצביע, לשכנע אנשים להצביע וכו' אבל בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון.
בעיני יש בזה משהו מאד מרגיע.
לא מוצאת את הקטע החתוך, תסתכלי פה מדקה 13 עד 16:30 בערך.
קודם כל - לא ראיתי את הקטע שהעלית. תודה ששמת פה, זה נראה ממש מעניין ואני רוצה לצפות בזה בעז"ה.
אבל רוצה להגיב בינתיים על המשפט שכתבת - 'בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון', שממש אחד אני מאוד מתחברת לזה, וברור שהקב"ה מכוון את המציאות, ובמיוחד דברים ציבוריים שנוגעים לכלל הציבור.
ומצד שני - דווקא במקום שבו יש לנו השפעה, צריך להיות זהירים מלסמוך יותר מידי על הקב"ה. כי הוא נתן לנו את האחריות לפעול בעולם, והוא אמנם משגיח ומכוון את המציאות, אבל זה בהתאם למעשים שלנו. ואם אנחנו לא לוקחים אחריות עד הסוף - אז יש לזה השלכות.
ובהקשר של הבחירות - לקיחת אחריות בעיני זה קודם כל להצביע בעצמנו למפלגה שבוודאות תעבור את אחוז החסימה, שח"ו לא נזרוק את הקול שלנו לפח ונסתכן בחיזוק מפלגות השמאל. גם אם זה לא מדויק לפי מה שהיינו רוצים - אנחנו צריכים לחזק את מי שהכי יוכל לפעול בכיוון של מה שאנחנו מאמינים בו.
(ומי שיכול גם לעזור להביא עוד אנשים להצביע וכו' - זה בוודאי השתדלות חשובה מאוד. אני מניחה להרבה ממי שפה בפורום זה פחות מעשי, כי בכל זאת יש משפחה לטפל בה...)
וגם על תוצאות הבחירות אפשר וכדאי לדעתי להתפלל. הקב"ה אמנם נתן לנו את האחריות, אבל חלק מהאחריות שלנו זה גם להבין שהקב"ה פה איתנו בתוך המהלך הזה, ולהתפלל שהוא יעזור לתוצאות בחירות שיהיו טובות לעמ"י בכל הבחינות.
יש השם בשמיים. הוא ידאג לנו לא משנה איזה ממשלה תהיה.
דבר שני- בעיני השמאל יודעים לעשות הרבה רעש, הרבה יותר ממה שהם באמת, והם בעיקר בתקשורת (שזה אגב יותר מדאיג אותי מאשר איזה מפלגה תיבחר). אם תלכי ברחוב ותשאלי אנשים, סהכ רובם ימניים..
אחותי מתחתנת עוד חודש ואני כמה חודשים אחרי לידה
מלאה מאוד....גם לפני הלידה כך שזה לא מאוד קשור
לדודה של בעלי יש חנות בגדים קרובה אלינו וגם במחירים טובים
הלכתי עם בעלי כי היה בא לי גם את דעתו למרות שזה הכי לא מעניין אותו
היא רק הורידה והשפילה מולו
'אשתך הכי רזה בחנות שלנו' וצוחקת בקולי קולות
'נכון זה לא מחמיא לה? זה משמין אותה'
כשאמרתי על שמלה אחת שלדעתי היא מנפחת
אז היא עונה בקול 'השמלה לא מנפחת זו מי שאת'.
יצאתי מהחנות ורק רציתי לבכות😭😭😭😭😭😭😭
פשוט מביך אותה ולא אותך!!
בושה וחרפה לדבר ככה, ועוד היא דודה של בעלך. גועל נפש.
איזו אישה
התנהגות כ''כ רעה ולא ברור מה היא משיגה בזה
הרי ברור שלא תקני שם.
באופן אישי הייתי מגישה תלונה בכתב.
איכ
איזה אנשים חסרי טקט, פשוט בושה שככה היא מדברת
אני בטוחה שאת אישה מהממת לא קשור למשקל
נמדד עפ"י הגוף..
הסתכלות ממש שטחית לאשה בוגרת.
וכשהיא תתבגר , היא תסתכל על עצמה ותחשוב שהיא שווה פחות בגלל קמטים,
או ענייני גיל?
יש בכל אישה, הרבה יותר דברים, מכמה ק"ג יותר או פחות.
הערך שלנו ממש לא נבנה מהנראות.
בטוחה שיש בך הרבה יותר מזה...
וזה באמת מתסכל שיש אנשים חסרי טקט, ועם הסתכלות כזאת שטחית.
אבל התחושות....😪
סליחה אם חוסר טקט - אבל אם יש לך משו להתפלל עליו, זה הזמן! אדם שהתבזה, תפילתו נשמעת
ושוב חיבוק! נוראי בעיניי. אני בטוחה שאת יפה ומדהימה ויש בך המון טוב. את לא רק קילוגרמים במשקל. את עולם מלא ונשמה יהודית יקרה ♥️♥️♥️
שאלוהים יעזור לה, אישה מסכנה
מקווה שהיא הרשתה לעצמה לעשות את זה דווקא כי היא מרגישה בנוח מול בני משפחה
מבינה שלא תעשי מולה כלום כי היא קרובת משפחה, אבל היא בהחלט לא ראויה שתפרנסי אותה, גם אם לך זה נוח...
ואני בטוחה שאת מהממת❤️❤️
ממש מצער לשמוע שהיית צריכה לעבור את זה.
לא הייתי חוזרת לשם בחיים במקומך...
בעז"ה שתמצאי בקלות שמלה מהממת במקום אחר
אין לתאר
חיבוק היא הזויה
יש מצב שרשמת עליה בעבר ? זוכרת לפני שנה גם סיפור על דודה של בעל כזו זו אותה אחת?
ממש אבל 🫂🫂
איך בעלך הגיב?
ואת?
כי היה שקט כזה כל פעם.
בערב אמר לי שזה לגמרי קשור לתסביכים של עצמה,אבל היא בפירוש
הרסה לי את היום
נשמעת חסרת טאקט לא רק בקשר אלייך, או שממש יש לה אישיו עם משקל..
ממש כואב לי, גב תחתון, אגן, בטן תחתונה, כמו כאבי מחזור מהקשוחים, או כמו צירים.
אני לא במחזור ולא בהריון, מניקה בלי מחזור עדיין, בדיקת הריון שלילית.
כאבי ביוץ כשהייתי עם התקן לא הורמונלי.
כשהנקתי עם ההתקן ולא קיבלתי מחזור לא היו לי כאבי ביוץ, וכשהתחלתי לקבל אחרי כמה חודשים, כאבי ביוץ כמו כאבי מחזור רק הרבה הרבה יותר חזקים, יומיים בחודש הייתי על משככי כאבים אחרת הייתי מושבתת
או בכיס המרה
זה כאבי תופת
אני אקרא על זה קצת אם זה מרגיש דומה, תודה גם @הבוקר יעלה
היה לי. הרגיש כמו צירים ולפעמים יותר
הכל שם אחד על השני והרבה פעמים זה כאבים דומים.. כאבים של גזים מאוד דומים לכאבי מחזור וזה יכול להיות כואב מאוד!
יש מצב גם,שאת בביוץ
יש לי עוד זמן עד הלידה, אבל מתחילה לחשוב על זה.
אחרי 3 לידות רגילות, הלידה הרביעית היתה בקיסרי חרום בגלל היפרדות שיליה.
מה ההשלכות של הניתוח לגבי הלידה הבאה?
האם יש משהו שונה שאני צריכה להיערך לקראת הלידה?
איך זה משפיע על הלידה עצמה, ועל מקרה שיש צורך בזירוז?
אשמח למידע.
ואם הוא עובד עד סוף דצמבר, אני יכולה לסיים אצלו את המעקב הריון. אני אהיה אז בשבוע 38.
אולי מכן תבוא הישועה כי אני כבר אובדת עצות
יש לי ילד מתוק בן 6 שטוען שהוא פשוט לא רעב
הוא לא אוכל כלום כל היום בבית הספר
(גם בגן אמרו לי שהוא לא אוכל אבל היו מליחים לגרום לו לסיים חצי פרוסה לפעמים)
עכשיו הוא פשוט מחזיר כל יום את כל האוכל שלוקח.
וגם כשחוזר הוא לא ממש מרבה לאכול.
היה יום אחד שאכל חצי כריך בבית הספר וזהו, כל היום.
היום אכל ביס מהטוסט ששלחתי לו (לבקשתו) וחופן נשנושים עד השעה 6 בערב
כל בוקר אוכל 2 עוגיות לפני שיוצא ללימודים
שולחת אותו עם לחם/פיתה לפי בקשתו, עם חופן נשנושים ושקית עם נשנוש (קורנפלקס/בייגלה או משהו אחר שמבקש).
בדכ הוא אוכל רק את החופן נשנושים וכל השאר חוזר הביתה לפח.
כל מה שהוא לוקח זה בדיוק לפי הבקשה שלו.
בשבועות הראשונים לקח גם ירקות, עכשיו לא רוצה.
יום אחד לקח תפוח, גם כבר לא רוצה.
הוא לא אכלן גדול, אף פעם לא היה
אבל עכשיו מרגיש לי שהוא פשוט לא אוכל.
לפעמים גם בבית הוא לא אוכל כלום כשחוזר עד שהולך לישון.
מה הייתן עושות?
הוא אמר לי כבר כמה פעמים שהוא לא צריך אוכל כי גם ככה לא אוכל אבל אני לא יכולה לשלוח ילד בלי אוכל לבית הספר עד 3....
הייתי מתחילה מבירור רפואי - ברזל למשל
בגן הפנו לדיאטנית ולא הלכתי כי לא הבנתי מה היא יכולה לעזור
גם עכשיו אני לא מבינה אבל אולי אנסה
אולי הם סותמים לו את התיאבון...
ובמקביל - לבקש מהרופא בדיקות דם, אולי זה נובע מחוסרים.
(יש לי גם ילד בררן, אבל הוא כן אוכל הרבה - רק פשוט את אותם דברים. ולאחרונה שמתי לב שהקטנה שלי בקושי אוכלת, רק דברים מסוימים מאוד, אבל ממתקים היא כן אוהבת, ואני די בטוחה שזה סותם לה את התיאבון לפעמים ומודה שקשה לי להיחץלחם בזה, כשהממתקים נמצאים בבית והיא מגיעה כבר כמעט לכל מקום... בכל אופן, מרשה לעצמי להציע לאחרים את מה שאני לא עומדת בו🤭)
אז לא בטוחה שזה הבעיה
וגם אם זה סותם את התאבון לבוקר
איפה הוא בצהריים ובערב? 😅
מקווה שהן היו מקיפות מספיק...
נראה לי שכן כדאי להתייעץ עם דיאטנית, אבל מהניסיון שלי עדיף לחפש מישהי פרטית עם המלצות.
הנשנושים. נתתי לו אותם בצהרים
ובהוקר כריך עם דברים שאהב
עעשיו הוא כבר מתבגר אוכל יופי יופי 😂
איך המשקל שלו? איך התפקוד?
יש לו קופסת אוכל שמחולקת ל3 (אחד גדול ו2 קטנים)
אז התא הקטן הוא נשנושים (ולפעמים שניהם)
אני מצד אחד ממש לא בעד לשגע על אוכל
מצד שני אולי זה כבר לא בריא...
המשקל שלו בסדר לדברי הרופאה
גם התפקוד, אולי קצת עייף
בדיקות דם תקינות
מציעה לך לשבת איתו לשיחה ותכינו רשימה של מה הוא כן יכול לאכול- רשימה קצרה ממש של 2 או 3 אופציות לכריך. לא להגזים עם הרשימה וגם כשאת שמה לו, שימי לו במנות קטנות
לפי ים כששמים כריך שלם זה מייאש אותם מראש..😅
ואולי יעדיף דברים אחרים מכריך. אולי יוגרוט למשל
חטפתי חרדה רק מלקרוא את התיאורים 😅
זה קשה כשילד לא אוכל.. שולחת חיזוקים 🙏
בדיקות הדם התקינות היו מספיק מקיפות מבחינת ברזל? כי כשיש חוסר נוזלים בדם, ההמוגלובין יכול להיראות תקין כשבאמת הוא נמוך יותר.
אני חושבת שבמקומך הייתי נותנת לו טיפות ברזל של תינוקות, במינון רגיל של תינוקות (מינון מוגדל רק בהוראות רופא). ורואה אם יש שיפור אחרי שבועיים.
בדרך כלל נותנים מינון לפי המשקל.
אבל כדאי קודם לבדוק אם באמת יש חוסר, ולבדוק את כל המדדים של הברזל ולא רק המוגלובין.
אם הוא מתפתח בסדר מבחינת גובה ומשקל, והוא חיוני ועירני, זה פחות מדאיג.
יש ילדים כאלו שחיים מהאוויר.
אבל בכל זאת כדאי שהוא יאכל כמו שצריך.
אפשר לנסות לחפש דברים שהוא אוהב ויאכל בבית הספר.
הבן שלי תקופה ארוכה היה אוכל מצות.
אפשר לנסות דברים שהם לא לחם כמו קרקרים, פריכיות, אוכל מבושל.
אולי יעזור להוריד את הנשנושים. ולבדוק אם בבית הספר מחלקים להם דברים שממלאים אותו.
כדאי לבדוק חוסר בברזל, זה יכול לגרום לחוסר תיאבון. ואפשר לשאול רופא אם יש עוד דברים שיכולים להשפיע.
את יכולה לקבוע לו תור לדיאטנית, אולי יהיו לה רעיונות.
ועוד משהו חשוב- לא להפוך את כל נושא האוכל למאבק. זה יכול לגרום עוד יותר לא לאכול.
במרפאת אכילה אמרו לי לדאוג שיאכל ארוחת בוקר טובה ואיכותית בבית (הוא קם מוקדם אז זה בסדר)
לכיתה אני שולחת אותו עם פאוצ' פירות (וגם לחם למקרה שהוא יאכל בטעות, בנתיים לא קרה טעות כזו) ובערב הוא עושה אמבטיה או מקלחת ארוכה לפני הארוחה
וזה עוזר לפתוח תאבון
וגם הרבה פעמים מכינה מרק עוף איכותי ששותים רק את הנוזלים בכוס.
זה לא שבבית הוא אוכל ובחוץ לא, גם בחופש הוא לא אכל ארוחת בוקר הרבה פעמים
ואם אכל אז עשה לי טובה ואכל רבע פרוסה
הוא לא אוכל פירות חוץ מתפוח שאותו לא רוצה כי אמר שזה קצת השחיר
שזה חלק מהבעיה, הוא לא אוכל המון דברים (גם כאלה שאכל בעבר)
לק"י
לא מבינה ממה חיים הילדים האלה שאוכלים אוויר רוב היום...
בהצלחה!!
בבית ואמרו לי לשחרר את הנושא של הבית ספר אפילו שהוא שם מרבע ל8 עד 3 וחצי...
ולכן גם המקלחת לפני ארוחת ערב, כדי לעזור לו לעורר את התיאבון
כשלא אוכלים הרבה זמן התאבון נסתם, לפעמים הם אפילו שותים על חשבון האוכל
אז לכן חשוב גם לעבוד על האוכל בבית, וגם לשלוח משהו קטן שהוא כן אוכל מתי שהוא במהלך הלימודים (גם אם זה חופן פיצי של נשנושים)
אולי תלכו למרפאת אכילה?
צריך הפנייה מרופא?
אני מאוד לא רוצה לעשות עניין גדול מזה שהוא לא אוכל, לא רוצה שזה יכנס לשיח בבית. מתלבטת כמה לעשות בגלל זה
יש שם בעצם מעטפת של אנשי צוות שעוזרים בנושא, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, דיאטנית, פסיכולוגית וכו'
זה ממש ממש לא לעשות שיח בבית מזה שהוא לא אוכל, אבל כן לטפל בזה
אם נראה לך שלא צריך לטפל כי הכל טוב והוא מקבל את כל התזונה שהוא צריך- אז מהמם אבל אם את רואה צורך שהוא יאכל בבית/בבית ספר כנראה שהוא לא אוכל מספיק, אז לפחות תעשי בדיקות דם מלאות לראות שאין לו חסרים, ותבדקי שהוא פעיל, עירני וכו' ולפי זה תחליטי אם ללכת למרפאת אכילה. (אולי תתחילי מדיאטנית ילדים?)
הבן שלי מתפתח מצוין (שכלית ומוטורית) אבל רזה מידי והיה לו חסרים תזונתיים, עכשיו ב"ה אין לו, ואני גם לא לחוצה שיאכל בבית ספר
כן דואגת שיהיה לו משהו קטן לאכול כי הרבה שעות בלי אוכל סותמים תיאבון
ואין שום שיח בבית על מי אכל וכמה
לדוגמה מה שעולה לי,
זה לא להגיד "אתה לא אוכל"
אלא: מנגנון הרעב לא מאותת לך מספיק/ בזמן שצריך לאכול.
או לדבר על אבות המזון ונלך למישהי שתלמד אותנו יותר על תזונה.
כלומר להפריד בין פעולת האכילה, לבין המנגנון שאמור לעודד אותה.
ככה הוא לא ירגיש לחץ שהוא אמור לעשות פעולה (לאכול) ושבוחנים אותו על זה.
אבל אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון
עשיתי עם אחד הבנים לפני שנים
וזה לא היה טוב
יש היום מספיק מידע ברשת
אין לך מה ללכת לשם ולהתחיל לשמוע את כל העצות שבפועל לא עובדות
תצטרכי לבוא איתו יום אחד לשם
כבר עדיף ללכת להנחיית הורים טובה במקום זה
היה לי ילד בדיוק כזה לא אוכל כלום ושום דבר
בפועל הדבר היחיד שעזר היה לשחרר
אבל הכי משחרר שיש
לא לעשות עניין מכלום
זה היה אחרי שהלכתי לרופא הילדים בקופה שמתמחה גם בזה
הוא ביקש שארשום במשך שבוע מה בדיוק הוא אכל ולחזור אליו
חזרתי אחרי שבוע עם רשימה של בערך
2 עוגיות ביום וכמה במבות
אז הוא אמר לי הנה הוא אכל עוגיות ובמבה
הוא ניזון מזה
ולא מהאוויר
זה לא נקרא שהוא לא אוכל!!
וככה שיחררתי לגמרי
ופתאום הוא התחיל לאכול דברים חדשים
מרוב ששחררתי אני אפילו כבר לא זוכרת איך זה היה בדיוק
זה לא סתם שהוא לא אוכל.
אולי התרגל לא לאכול וכבר לא מפתח רעב.
הוא לא אוכל כי יש דברים שמפריעים לו ובהחלט כדאי לטפל בזה.
יש ילדים שלא יאכלו תפוח כי הוא קצת השחיר, אבל הם יאכלו מרק.
ויש ילדים שלא יאכלו מרק כי נגע בזה משהו אבל כן יאכלו משהו אחר.
ילד שפשוט לא אוכל, וגם בבית הוא לא מתיישב לאכול אחרי שכל היום לא אכל, לדעתי זה דורש התערבות
תתחילי מהדיאטנית ותתקדמי.
לבינתיים תנסי לשלוח אותו עם לחמניות טריות ללא ממרח. או בגט.
או להכין בבית מאפה עם קוטג וקמח (יש מתכונים לבייגלים וכד') אפשר לתגבר חלבונים בתוך הבצק עצמו.
אם זה עובד, כדאי להכין בצק בכמות שתספיק לשבוע, ולהקפיא מנות.
מבינה את כיוון המחשבה שלך לא עשות עניין יותר ממה שזה כרגע, אבל נשמע שזה כבר מצב שמצריך התערבות.
יש ילדים בררנים שזה לא קשור לדינמיקה מול ההורה ואם הוא עושה מזה עניין או לא אלא שהם באמת צריכים עזרה.
וזה נפוץ מאוד בבררנות אוכל
כשהתפריט מראש מצומצם זה
(שחיקת אוכל (Food Burnout / Food Fatigue) היא מצב שבו ילד אוכל את אותו המאכל לעיתים קרובות מדי עד שלפתע הוא נמאס עליו לחלוטין והוא מסרב לאכול אותו יותר.)
הכתובת שלכם זה קלינאית תקשורת שמתמחה בבררנות אוכל
אנחנו בדיוק גם שם
בהצלחה!
חוסר ברזל גורם לחוסר תאבון
חופן נשנושים ושקית מקורנפלקס או משהו אחר.
יכול להיות שזה כבר סותם אותו?יש ילדים לא אכלנים, והמעט הזה פשוט נותן להם תחושת שובע.
יכול להיות שמזה הוא מרגיש שבע
איך הוא במהלך היום כשהוא לא אוכל כלום בבית? רגוע, מרוכז? שמח? נהנה? יוצא משחק? אם כן כנראה שבאמת הנשנושים האלה מהצד שלנו נראה נשנוש לו זה כארוחה.
במקום עוגיות אולי תנסי להביא לו תמר? פרי? פחות ממלא.
ורק כריך קטן וטעים (כריך קטן ממש להרגשה שאכלתי הכל...) לארוחת עשר בהפסקה.
ניסית למשל רק מרק לערב או משהו לא פחממתי? הייתי מנסה רק לראות מה קורה...
ואם עשיתם בדיקות דם- בדקו גם צליאק?
כדאי לוודא שצליאק גם נשלל.
לפעמים אוכל אותה בדרך חזור מבית הספר ורוב הפעמים נשארת ככה ליום אחרי...
אין לי למה להחליף לו את העוגיןת, הוא אוכל דברים מאוד מסויימים שהם לא פירות וירקות...
כשמכינה מרק מסויים מאוד הוא אוכל, אבל אין כל יום. בדכ יש אותו יומיים (או שלוש אם נשאר).
אולי באמת אחזור איתו לרופא לבדיקות מקיפות
גם לראות שלא חסר לו ויטמינים בעקבות האוויר שהוא אוכל ;)
בכל אופן, שתדעי שבשניידר יש מחלקת ילדים שלמה של בעייתיים באוכל.
צוות פסיכולוגי ומרפאות בעיסוק, קלינאיות שמקיימות קבוצות אכילה לילדים. שווה לך לברר.
ממש כדאי קודם בדיקות מקיפות באמת- גם צליאק...
מבינה שלא אוכל פירות, ירקות וכו...
וואו לא פשוט כאמא לראות את זה, אבל תכלס נראה שטוב לו ככה. (ועדיין כדאי לברר ולבדוק רפואית).
שגם לפעמים חסר תיאבון/ בררן
מה שעזר לו להפחית בררנות ולהגביר תיאבון
להשאיר בידו את הבחירה מה מתי כמה ואיך לאכול
לא להתערב בבחירה הזו אף פעם
להמשיך להציע ולשלוח לו אוכל
לא להיות מוטרדים מאוכל שלא נאכל
להקנות לו מידע על תזונה נכונה
לתת דוגמא אישית בתזונה נכונה
ספציפית לגבי מה שכתבת
יש ילדים שעוגיות ונשנושים יכולים לסתום את התיאבון ליום שלם
זה לא שהוא לא אוכל כלום
הוא אוכל אותם במקום ארוחה
אם יש לו רק קצת תיאבון
כדי לכוון אותו לאכול אוכל מזין
עדיף שהוא לא יאכל בבוקר כלום וישאר לו תיאבון ללחם
1. פגיעה בספיגת המזון בצליאק, אכילת גלוטן גורמת לתגובה חיסונית שפוגעת ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך, ספיגת רכיבי תזונה עלולה להיפגע, והדבר יכול להשפיע על ההרגשה הכללית ועל התיאבון.
2. כאבי בטן ואי־נוחות לאחר האוכל נפיחות, גזים, בחילות, כאבי בטן או שלשולים עלולים לגרום לאדם להימנע מאוכל, גם אם הוא מרגיש רעב בתחילה.
3. חסרים תזונתיים ועייפות חוסר בברזל, בחומצה פולית או ברכיבי תזונה אחרים עלול לגרום לעייפות ולחולשה, שעשויות להתלוות לירידה בתיאבון.
4. אצל ילדים — האטה בגדילה לעיתים צליאק מתבטא דווקא בתיאבון ירוד, בעלייה איטית במשקל או בהאטה בגדילה, גם ללא שלשולים או כאבי בטן משמעותיים.
בדרך כלל, אם חוסר התיאבון נובע מצליאק פעיל, הוא עשוי להשתפר לאחר התחלת תזונה נטולת גלוטן והחלמת המעי. השיפור יכול להתחיל בתוך שבועות, אך ההחלמה המלאה עשויה להימשך חודשים.
חשוב לדעת: אם יש חשד לצליאק, לא מפסיקים לאכול גלוטן לפני ביצוע הבדיקות, משום שהדבר עלול לשבש את התוצאות.
