ומה לעשות ששוב הספר של הרב.... ארוש..
הספר נקרא בשם "בגן הדעת", פירוש על ספר בראשית באור האמונה, אני באמצע ויכול לומר שהספר פשוט מעולה!!
הוא מררחיב ומסביר שם (עם מקורות מדוייקים מרבינו ושאר מפרשי התורה), מדוע יש להקדים את האמונה לשכל
הנה כמה שורות (עמוד 26):
"החוק הראשון שעלינו לקבל וליישם בכל רגע בחיים הוא שתמיד נקדים את האמונה לשכל, שהתגובה הראשונית לכל דבר שאנו רואים או שומעים תהיה בעינים של אמונה, שנתרגל לחשוב ולומר בכל ענין "ככה ה' רצה, וזה לטובה"...
...רבי נחמן מספר (מעשה משבעה קבצנים) על בן המלך שהוא משל לכל נשמות ישראל שנפל לחכמות ולכפירות, ולמרות שהיה בו טוב והיו לו מידות טובות וישרות, ועל כן מתוך החושך היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם והיה מהרהר בתשובה, בכל זאת, תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזרו ונתחזקו אצלו החכמות של אפיקורסות.
בסיפור זה ר' נחמן מגלה לנו ששכל וחכמה בלי אמונה זה סכנת נפשות, כשאדם מקדים את השכל לאמונה במאורעות שעוברים עליו הוא בסכנה ליפול לטעויות נוראיות ולהגיע לשאול תחתחיות, השכל יעוות לו את האמת, משום שהשכל משועבד לאינטרסים של הגוף, וכשהוא לא פועל לפי הוראות האמונה הוא משמש לכלי שרת לתאוות ולאנוכיות של האדם. כשלא מרסנים את השכל עם אמונה תחילה, הוא מטה את האדם מן האמת עד שבכוחו להביא את האדם לאפיקורסות, כמו שקרה לבן המלך....
... כל שכן כשאנו מנסים להסביר בשכל את החוקים הסתומים של התורה ששם הרבה פעמים ההגיון הנגלה רחוק ונעלם מאיתנו, כמו שעטנז, פרה אדומה, שמיטה וכו', שכל אלו הם חוקים שהאדם צריך לקיים רק מצד האמונה.
כשאדם מקיימם מצד השכל, יגיע הרגע שהשכל יבגוד בו, חכמתו תגיד לו אחרת ממה שאמרה לו אתמול. זה שאומר ר' נחמן (ספר המידות- אמונה): "מי שאין לו אמונה, בודאי חוקות הקב"ה אצלו נמאס",
כי הגשמיות והאנוכיות בכוחם לעוות את השכל וסופו למאוס בחוקות של הקב"ה, לכן כל מי שמקדים שכלו לאמונתו מאומה לא בידו, לא שכל ולא אמונה, את השכל האלוקי הוא לא משיג, וכשהמצוות מתנגשות לו עם צרכי הגוף הוא כופר בהם ומאבד את האמונה.
לעומת זאת, מי שמקיים את המצוות מתוך אמונה אין דבר שיטה אותו מן הדרך, כי מה שמנחה אותו בקיום המצוות היא האמונה שזהו רצונו של הבורא, שנעבוד אותו באופן הזה ובצורה הזאת. גם כשהדברים לא מסתדרים עם ההגיון הוא לא מתבלבל אלא הוא ממשיך לעשות את שלו מצד האמונה, כי האמונה היא נר לרגליו בכל מקום ובכל מצב..
... על זה נאמר "ועושי אמונה רצונו" (משלי י"ב), היינו, שבורא עולם רוצה שנקיים את המצוות מצד האמונה, ועל ידי קיום המצוות באמונה ממילא יגיע אל השכל, כי האמונה מחכימה את האדם, כמו שרבי נחמן אומר (ספר המידות- אמונה) "שמתחילה צריך להאמין באמונה תמימה בלי שום שכל ואח"כ יזכה להבין את ההגיון שבדברים, וכוחה של האמונה הוא כל כך חזק, עד שביכלתה להביא את האדם למדרגת הארת הרצון, שכל רצונו יהיה רק הדבקות בשם, שזהו השכל הכולל את כל השכלים" . עד כאן לשונו.
ובאמת מצאנו כך אצל רבינו עצמו, שקודם כל עבד ה' בלי להבין מה ההיגיון ואח"כ ה' זיכה אותו להבין את המשמעות הפנימית. לדוגמא:
חיי מוהר"ן אות קעב':
"שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו. ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו: הזהר מאד לכבד הטלית הזה, כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית:"
שיחות הר"ן אות עו':
"שמעתי בשמו מכבר שספר, שלמד כל הארבעה שולחן ערוך שלש פעמים. פעם אחת כפשוטו, ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שולחן ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות, ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד. וכפי הנשמע כל זה היה בימי נעוריו כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים:"
ספר המידות- ערך אמונה:
לא. על ידי אמונה יכול להבין את השם יתברך:
ערך דעת:
טז. מי שהולך בתמימות, נעשה משכיל:
כח. מי שלא תקן עוונותיו, אינו יכול לידע את הקדוש ברוך הוא:
יא. על ידי אמונה נתישב הדעת:
ערך תשובה:
עו. המתחיל לעבד את ה', הקדוש ברוך הוא אומר לו: יודע אני, שחפצך ורצונך לעבד אותי, אבל מה הוא הבטוחות שמא למחר תעזב אותי, אם כן איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית, ואיך אגלה לך תכף דברים נסתרים,
אלא כן תעשה: בתחלה אהב אותי כך ותעשה מצוותי, אף על פי שאין אתה יודע השכל של המצוה, ועבד אותי פשוט בלא חכמות, וכשתעבד אותי כמה זמנים, אזי אאמין לך ואגלה לך טעם ושכל של כל דבר ודבר ואקרב אותך בכל מיני התקרבות, כי הזמן הרב שעבדת אותי מקדם הוא בטוחות, שלא תעזב אותי [הן אמת]: