אבל זוהי שאלה לשעשוע... אי אפשר להבין מציאות אחרת מהמציאות שבה אנו נמצאים, אדם לא מסוגל לדמיין העדר של עצמו...

והמציאות היא, (אם את שואלת לגבי עצמך...) שאף אחד לא באמת מעדיף העדר של עצמו.

אדם רוצה "להיות".

בס"ד בר"ה

ולדעתי, זה רק מראה לך כמה את חשובה בעיני האל!!!

א-ש-כ-ר-ה קיבלת תפקיד רציני בהצגה הזאת!!!

תפקיד ראשי, בבחינת "כל העולם לא נברא, אלא בשבילי"!

את יקרה וחשובה מאוד בעיני ה' יתברך, שמחי על הזכות שנפלה בחלקך, לשחק תפקיד בהצגה הכי יפה ומתוקה שקיימת, בכל העולמות כולם...עם במאי כזה אלוף, שדואג לשחקנים הכי שאפשר, עם משכורות ותנאים סוציאליים ברמות גבוהות

רק בשמחה

כמו שהוא אמר, כנראה שאת הכי טובה בתפקיד ולכן את כאן.

היא שואלת למה צריך הצגה בכלל...  נראה לי הניסוח בסוף מטעה... לדעתי היא שואלת למה בכלל צריך הצגה...

השאלה היא למה בעצם צריך סרט, ועוד להשתתף בסרט.

רק שתדע שהתשובה לכך אף פעם לא וודאית אך יש תשובה ששמעתי פעם.

נאמר בנביאים (לא זוכר איפה, צריך לעשות תשובה): "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו". כלומר אנחנו נבראנו כדי לספר את הטוב של הקב"ה בעולם ואנחנו נבחרנו לעשות זאת.

אולי זה לא יספק, לפחות ניסיתי

ישעיהו מג

ויש באותו פרק עוד כמה פסוקים שעונים לשאלת הפותחת

יהיו שיאמרו שאין לנו מה להתעסק במה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור

היו שניסו לתת תשובה, אני לא מכיר הרבה, אני יודע שיש את הרב קוק באורות הקודש (יסוד ההשתלמות וההשלמה)

ואני אומר- זה ממש לא צריך להטריד אותך,

במקום לשאול למה ולמה..

אין טעם להתעסק בדברים שאין לנו שליטה עליהם,

קיבלת תפקיד מרבונו של עולם בעל כרחך.. ואת לא יכולה להפטר ממנו..

יש לך שתי אפשרויות: להתמרמר על מר גורלך.. או למלא את התפקיד ולצאת מורווחת..

וכפי שאחרים פה אמרו, בסופו של דבר, זו זכות ולא מעמסה... צריך פשוט לשנות גישה..

יפה, אהבתי את צורת הניסוח.

תוכלו לענות לי שיש לי תפקיד מיוחד ובלעדיי לא היה עולם אבל זה לא מה שמספק אותי!ומה אם לא אכפת לי שיסתדרו בלעדיי!

כל עוד אני לא רוצה להיות חלק מהתפקיד למה שיכפו עלי עובדה שכזו?שיתנו לי פתרון חילופי!

והפתרון שלי זה לא עולם הזה ולא עולה"ב

למה שאענש על משו שאני לא בחרתי בו?!

כן תודה מוטי ז..לזה התכוונתי

בס"ד בר"ה

תשובות לשאלות האלו, לא נראה לי שיש מי שידע!!

ועל זה אמר רבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב: "ועיקר היהדות, לילך בתמימות ופשיטות"

להתחיל לחקור, זה לא מה שיתן לנו תשובות! כי לא נמצא כאלה..

ההיפך, ח"ו נוכל בנקל להגיע לידי כפירה ל"ע

שבי בנחת, קחי קצת שתיה, דברים טעימים, שירים טובים, תהילים, ליקוטי תפילות...

ופשוט קחי לך כמה זמן שתרצי/תוכלי...וסעי לים עם זה, או לכל מקום אחר שכיף לך בו..

שבי שם, דברי עם ה' יתברך, ספרי לי את כל מה שאת חושבת...ואני יכול להבטיח לך, שהתשובות יגיעו לך יותר מהר משתחשבי

ה' עמך, איתך ואצלך תמיד, ורוצה בך מאוד מאוד

זה שאת פה, וזה שבכלל יש את "פה" זה לא סתם...הכל מחושב לפרטי פרטים...יש אבא למעלה שדואג שיהיה הכי טוב

זה הכוונה בתמימות ובפשטות??????

בס"ד בר"ה

לא אמרתי שזו בוודאי הכוונה....אתה חושב שהכוונה היא אחרת? בכבוד...

בפשטות התשובה היא שזה כפיה, לא בהכרח נעים אבל זה המצב - "על כרחך אתה חי..."

אני לא מאמין שהתשובה שתרצה אותך היא תשובה שכלית, אלא רגשית.

ההמשך של המדרש- מוכר מאוד, ההתחלה שלו לא כל כך- והנה את הולכת לגלות דבר נפלא

תנחומא פקודי סימן ג

מיד נוטל בידו ומביא לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, עשיתי ככל אשר צויתני, וטיפה זו מה תהא נגזר עליה.

מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה:

אם זכר אם נקבה, אם חלש גבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס. וכן גוזר על כל קורותיו.

אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם בלבד, שנאמר, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע (דב' ל טו).

. ...מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני הקדוש ברוך הוא.

וכשהרוח באה, מיד כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא לרוח, הכנסי בטיפה זו שביד פלוני.

פתח הרוח פיו ואומר לפניו, רבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך.

מיד אומר הקדוש ברוך הוא לנשמה, עולם שאני מכניסך בו, יפה יהא לך ממה שהיית דר[ה] בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו.

מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא לשם בעל כרחו. ואחר חוזר המלאך ומכניס הרוח לתוך מעי אמו. ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יצא משם ושלא יפול. ומכניסין אותו שם נר דלוק על ראשו. זה שאמר הכתוב, מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי וגו' (איוב כט ב-ג).

...

 לסוף מגיע זמנו לצאת לאויר העולם.

מיד בא אותו המלאך ואומר לו באותה שעה, הגיע זמנך לצאת לאויר העולם.

והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני לאויר העולם.

אומר לו המלאך, בני תדע שעל כרחך אתה נוצר, ועכשיו דע שעל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

המדרש מביא שלושה שלבים של התנגדות האדם להיווצר- טיפה, רוח, עובר

בכולן- הקב"ה גוזר על העתיד של אותתו אדם- מה יהיה בחיו, איזה גוף יהיה לו, הזמן שבו יוולד...

אבל!!!

יש דבר אחד שבו לאדם יש בחירה מלאה-

אם להיות צדיק או רשע

כלומר- האדם בוחר בעצמו איזה תפקיד הוא ישחק בעולם הזה

האדם מכתיב בעצמו לעצמו איזה משחק הוא ישחק, כמה הוא יהיה משמעותי--- ואם הוא רוצה- הוא פשוט יכול להחליף לעצמו תפקיד!

לא נוח לך לשחק בעולם תפקיד של היאכנע? תחליפי תפקיד לשחקנית אחרת! תהיי מעכשיו השובבה

זה תלוי- רק בך

כמו שאומרת האימרה-

אמנם על  כרחך אתה נולד, ועל כורחך אתה מת--

אבל לא על כורחך אתה חי!

להיות חי- להיות חי באמת- מלא חיות ושמחה- על זה יש בחירה חופשית!

הנה התחילה לה שנה חדשה

עדיין אנחנו לפני שיצאו פתקים מלפני המלך

תכתבי ותחתמי את עצמך לחיים שתבחרי בהם- לתפגיד חדש בהצגה שהקב"ה מנהל פה, תפקיד שיפאר את שמו יתברך.

אין ברירה אנחנו במערכה.. כן זו הצגה.. ואלוקים הוא הבמאי הטוב מכולם.. 

כן..

 אנחנו צריכים לחיות באופן הכי נכון ולא שאלו אותנו אם אנחנו בכלל רוצים..

 אבל זה לא הרבה זמן..

 החיים עד 120 מקסימום..

אבל העולם יפה!! יש יותר יופי וטוב והנאה משלילה! תשמחי! תהני! 

וואלה זה הרהור שעלה לי גם כמה פעמים.. מגניב שעוד מישהי חושבת על זה..

את חיה בשביל להיות עצובה. 

זאת אומרת, נניח שמישהי - ויום אחד מישהו קרוב מת ל"ע - היא נהיית עצובה. שזה טוב, כי זה אומר שיש לה רגש.

מה שאומר - שהיא צריכה להיות שמחה. מפני שהיא את המטרה שכולם שואפים אליה - ואף אחד לא מגיע אליה: רגש.

להרגיש - פירושו לחיות. מי שלא מרגיש, לא חי. לא באמת.  את שואלת למה בכלל צריך את כל זה? כי אם לא היינו כאן, לא היינו יכולים להתמרמר על זה. ואף אחד אחר לא היה עושה את זה בשבילנו. אז אחרי שנעלמו לנו כל הסיבות להיות עצובים - אנחנו חייבים להיות שמחים. אולי בשביל זה צריך בכלל לחיות. בשביל לשמוח. למה? כדי שיהיה על מה להתבאס - ואז שוב לשמוח. ואז לעשות תשובה על זה. 

ואגב, רק מחשבה קטנה שלי בנושא - תתרחקי מבלבולי שכל של פסיכולוגים בנושא. תקבלי מהם רק את הטוב. מה שגורם לחיות.  

ולא נראה לי שיש תשובה חוץ מ- ככה הוא רוצה.

אני אומרת לעצמי שאם הייתי חיה בשביל עצמי אז באמת- לא תודה, אין צורך. אבל אנחנו לא פה בשביל עצמינו, אנחנו פה בשבילו, כי הוא רוצה אותנו בדיוק ככה, בזמן הזה, במקום הזה, עם ה"תיק" הספציפי, לשם כך נוצרנו, ויש לנו את הבחירה איך להשתמש בתפאורה הזו.

נסי למצוא לעצמך מטרה אחת או שתיים לחיים, שבהן את משקיעה את רוב כוחותייך. משהו שאת יודעת שמתאים לך, שמדבר אלייך, שאת מסוגלת אליו, שיש לך כוחות בשבילו.

שאני יבין את עצמי על כן קשה לי להסביר לכם בדיוק מה מציק לי ..

אבל אוכל לומר שאחרי המון זמן שכביכול מרגישה שביזבזתי את זמני מלהבין למה שאצטרך לקבל על כך עונש אחרכ?זה אשמתי שאני לא מתחברת?אשמתי שאני לא מבינה?!

מה פירוש העונש הזה? שאם לא תתקני את עצמך זה בסוף יפריע לך במקום שבו תביני בצורה ברורה מה זה טוב ומה זה רע...

צאי החוצה הסתכלי לשמים... הסתכלי מסביב,

תחשבי רגע מה הפירוש של "להיות" תנסי להרגיש... הרגשות שלך... דברים יפים ששסביבך... 

תנסי לחשוב על אפשרות של לא "להיות", ותגלי שאין לך שמץ של רצון כזה, גם אם החיים קשים והכל...

אי אפשר בכלל לדבר כך על אלוקים.... כי אין לנו שמץ של מושג ביישות הזאת...

אנחנו יודעים רק שאנחנו נמצאים וקיימים, שיש סביבנו דברים שאנחנו מרגישים שהם טובים ויש כאלה שלא כך...

ואנחנו יודעים שאת אלוהים מייצגים הדברים הטובים ואליהם אנחנו צריכים להתקרב... כי שם הטוב,

אבל אני הרבה פעמים מרגיש הפוך.

כלומר מתחת לפני השטח.

שבתת מודע שלי הייתי רוצה

להיות ממש משמעותי בהצגה,

אבל אני לא יודע מה התפקיד שלי,

ואם הוא אכן משמעותי.

ואז, אני מרגיש, שבשביל מה ההצגה הזאת בעצם.

אם אין לי חלק בה,

או שיש לי אבל אני צריך כל החיים לנחש מהו,

אז לא צריך טובות.

אני לא יודע מה הפתרון.

ואני מניח שהוא שונה מאחד לאחד.

אבל הפסוק שהכי מחזק אותי (כרגע)

זה "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב,

את המות ואת הרע, ובחרת בחיים."

יש לי כאן את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

ובו, מי שהמציא את הגלקסיה,

מספר לי מה טוב, ומה רע, ובמה כדאי לי לבחור.

נכון, זה לפעמים מעאפן.

כלומר, כך זה נראה מאיפה שאני נמצא.

אבל הוא הבטיח לי שזה טוב.

וזה חיים.

אז אני מאמין לו.

ולמרבה ההפתעה, הרבה פעמים זה גם מצליח

ואם לא חופרים למטה כל הזמן לבדוק את השורשים,

זה אפילו צומח.

לא יודע אם כיוונתי לאיפה שאת נמצאת, אבל זה מה שאני מרגיש.

הלוואי והייתי יודע מה התפקיד שלי בעולם הזה, לא רוצה להשאר באי וודאות.

ואם כבר הטרמפיסט, הייתי אומר שהתשובה להכל היא 42, אבל זה כבר דיון אחר....

מי אמר שאסור לא להבין ולא להתחבר?

להיפך, מעצם היותנו מוגבלים שכלית- אנחנו לא יכולים באמת להבין, אף אחד לא יעניש אותך על משהו שאת לא מסוגלת להגיע אליו.

ובכלל, העיסוק בעונש, כאילו הקב"ה מחכה לנו בסיבוב רק כדי "לתפוס" אותנו- לא תורם הרבה, אחנו חיים במציאות לא פשוטה, וכל בחירה קטנה בטוב, כל נסיון לעשות/לחשוב טוב- יש לו ערך רב.

כרגע את מענישה את עצמך באשמה העצמית הזו, שחררי אותה לדרכה,  תשקיעי את האנרגיות בלעזור לעצמך להרגיש טוב, בלהתעסק בעשיה.

יש מעגל קסמים שמתחיל מ "לא בא לי כלום" ואז אין כוח לעשות, ואז מרגישים רע מזה שלא עושים ועוד יותר אין כוח לעשות וכו'- אפשר  לשבור את המעגל הזה ע"י עשיה, גם קטנה ביותר, זה כבר משפיע על הרגש לכיוון חיובי יותר, ואז רוצים לעשות יותר ולהרגיש יותר וכו'.

לא היה אכפת לי להיות פה ב"כפייה" אם הייתי יודעת שגם ה' בתפקידו בכפייה!! אבל הוא פשוט החליט שככה הוא רוצה... אךך כ"כ קשה לי לאהוב אותו ככה.

אפשר לחשוב שאנחנו יודעים במה מדובר...

אנחנו לא יכולים להבין שום דבר מחוץ לעולם הזה... ואלוקים הוא לא איזו דמות כמו שאת מתארת...

אנחנו יכולים לראות ולהבין ר-ק את המקום שבו אנו חיים- במקרה הטוב,

אבל במקום שבו אנו חיים יש רע וטוב, והטוב מייצג את אלוקים, והוא טוב ונכון - זה מה שאנחנו יודעים.

לדבר על אלוקים כעל איזו דמות מזוקנת שיושבת על יד שולחן משרדי איפשהו למעלה...  לא לעניין...

בעזהי"ת

את עומדת על הבמה.

למה? כדי שיהיה לך טוב. אומרים, שהקב"ה ברא את העולם בשביל להשפיע טוב לברואיו.

ומכאן שכל מן דעביד- לטב עביד.

ואת כאן.

בבחירה: להיות כלי קיבול, לקבל את שפע הטוב הזה, להשפיע ממנו טוב לעולם, להוסיף קדושה בעמ"י- כי זה מה שהכי טוב לנו;

או לחסום את עצמך לטוב הזה, או כמו שאת קראת- 'לא לקבל תפקיד במערכה', לעמוד בצד של הבמה ולהפריע למהלך, להרגיש רע [רע הוא חוסר טוב.] ולראות רע. 

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת