אבל זוהי שאלה לשעשוע... אי אפשר להבין מציאות אחרת מהמציאות שבה אנו נמצאים, אדם לא מסוגל לדמיין העדר של עצמו...

והמציאות היא, (אם את שואלת לגבי עצמך...) שאף אחד לא באמת מעדיף העדר של עצמו.

אדם רוצה "להיות".

בס"ד בר"ה

ולדעתי, זה רק מראה לך כמה את חשובה בעיני האל!!!

א-ש-כ-ר-ה קיבלת תפקיד רציני בהצגה הזאת!!!

תפקיד ראשי, בבחינת "כל העולם לא נברא, אלא בשבילי"!

את יקרה וחשובה מאוד בעיני ה' יתברך, שמחי על הזכות שנפלה בחלקך, לשחק תפקיד בהצגה הכי יפה ומתוקה שקיימת, בכל העולמות כולם...עם במאי כזה אלוף, שדואג לשחקנים הכי שאפשר, עם משכורות ותנאים סוציאליים ברמות גבוהות

רק בשמחה

כמו שהוא אמר, כנראה שאת הכי טובה בתפקיד ולכן את כאן.

היא שואלת למה צריך הצגה בכלל...  נראה לי הניסוח בסוף מטעה... לדעתי היא שואלת למה בכלל צריך הצגה...

השאלה היא למה בעצם צריך סרט, ועוד להשתתף בסרט.

רק שתדע שהתשובה לכך אף פעם לא וודאית אך יש תשובה ששמעתי פעם.

נאמר בנביאים (לא זוכר איפה, צריך לעשות תשובה): "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו". כלומר אנחנו נבראנו כדי לספר את הטוב של הקב"ה בעולם ואנחנו נבחרנו לעשות זאת.

אולי זה לא יספק, לפחות ניסיתי

ישעיהו מג

ויש באותו פרק עוד כמה פסוקים שעונים לשאלת הפותחת

יהיו שיאמרו שאין לנו מה להתעסק במה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור

היו שניסו לתת תשובה, אני לא מכיר הרבה, אני יודע שיש את הרב קוק באורות הקודש (יסוד ההשתלמות וההשלמה)

ואני אומר- זה ממש לא צריך להטריד אותך,

במקום לשאול למה ולמה..

אין טעם להתעסק בדברים שאין לנו שליטה עליהם,

קיבלת תפקיד מרבונו של עולם בעל כרחך.. ואת לא יכולה להפטר ממנו..

יש לך שתי אפשרויות: להתמרמר על מר גורלך.. או למלא את התפקיד ולצאת מורווחת..

וכפי שאחרים פה אמרו, בסופו של דבר, זו זכות ולא מעמסה... צריך פשוט לשנות גישה..

יפה, אהבתי את צורת הניסוח.

תוכלו לענות לי שיש לי תפקיד מיוחד ובלעדיי לא היה עולם אבל זה לא מה שמספק אותי!ומה אם לא אכפת לי שיסתדרו בלעדיי!

כל עוד אני לא רוצה להיות חלק מהתפקיד למה שיכפו עלי עובדה שכזו?שיתנו לי פתרון חילופי!

והפתרון שלי זה לא עולם הזה ולא עולה"ב

למה שאענש על משו שאני לא בחרתי בו?!

כן תודה מוטי ז..לזה התכוונתי

בס"ד בר"ה

תשובות לשאלות האלו, לא נראה לי שיש מי שידע!!

ועל זה אמר רבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב: "ועיקר היהדות, לילך בתמימות ופשיטות"

להתחיל לחקור, זה לא מה שיתן לנו תשובות! כי לא נמצא כאלה..

ההיפך, ח"ו נוכל בנקל להגיע לידי כפירה ל"ע

שבי בנחת, קחי קצת שתיה, דברים טעימים, שירים טובים, תהילים, ליקוטי תפילות...

ופשוט קחי לך כמה זמן שתרצי/תוכלי...וסעי לים עם זה, או לכל מקום אחר שכיף לך בו..

שבי שם, דברי עם ה' יתברך, ספרי לי את כל מה שאת חושבת...ואני יכול להבטיח לך, שהתשובות יגיעו לך יותר מהר משתחשבי

ה' עמך, איתך ואצלך תמיד, ורוצה בך מאוד מאוד

זה שאת פה, וזה שבכלל יש את "פה" זה לא סתם...הכל מחושב לפרטי פרטים...יש אבא למעלה שדואג שיהיה הכי טוב

זה הכוונה בתמימות ובפשטות??????

בס"ד בר"ה

לא אמרתי שזו בוודאי הכוונה....אתה חושב שהכוונה היא אחרת? בכבוד...

בפשטות התשובה היא שזה כפיה, לא בהכרח נעים אבל זה המצב - "על כרחך אתה חי..."

אני לא מאמין שהתשובה שתרצה אותך היא תשובה שכלית, אלא רגשית.

ההמשך של המדרש- מוכר מאוד, ההתחלה שלו לא כל כך- והנה את הולכת לגלות דבר נפלא

תנחומא פקודי סימן ג

מיד נוטל בידו ומביא לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, עשיתי ככל אשר צויתני, וטיפה זו מה תהא נגזר עליה.

מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה:

אם זכר אם נקבה, אם חלש גבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס. וכן גוזר על כל קורותיו.

אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם בלבד, שנאמר, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע (דב' ל טו).

. ...מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני הקדוש ברוך הוא.

וכשהרוח באה, מיד כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא לרוח, הכנסי בטיפה זו שביד פלוני.

פתח הרוח פיו ואומר לפניו, רבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך.

מיד אומר הקדוש ברוך הוא לנשמה, עולם שאני מכניסך בו, יפה יהא לך ממה שהיית דר[ה] בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו.

מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא לשם בעל כרחו. ואחר חוזר המלאך ומכניס הרוח לתוך מעי אמו. ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יצא משם ושלא יפול. ומכניסין אותו שם נר דלוק על ראשו. זה שאמר הכתוב, מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי וגו' (איוב כט ב-ג).

...

 לסוף מגיע זמנו לצאת לאויר העולם.

מיד בא אותו המלאך ואומר לו באותה שעה, הגיע זמנך לצאת לאויר העולם.

והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני לאויר העולם.

אומר לו המלאך, בני תדע שעל כרחך אתה נוצר, ועכשיו דע שעל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

המדרש מביא שלושה שלבים של התנגדות האדם להיווצר- טיפה, רוח, עובר

בכולן- הקב"ה גוזר על העתיד של אותתו אדם- מה יהיה בחיו, איזה גוף יהיה לו, הזמן שבו יוולד...

אבל!!!

יש דבר אחד שבו לאדם יש בחירה מלאה-

אם להיות צדיק או רשע

כלומר- האדם בוחר בעצמו איזה תפקיד הוא ישחק בעולם הזה

האדם מכתיב בעצמו לעצמו איזה משחק הוא ישחק, כמה הוא יהיה משמעותי--- ואם הוא רוצה- הוא פשוט יכול להחליף לעצמו תפקיד!

לא נוח לך לשחק בעולם תפקיד של היאכנע? תחליפי תפקיד לשחקנית אחרת! תהיי מעכשיו השובבה

זה תלוי- רק בך

כמו שאומרת האימרה-

אמנם על  כרחך אתה נולד, ועל כורחך אתה מת--

אבל לא על כורחך אתה חי!

להיות חי- להיות חי באמת- מלא חיות ושמחה- על זה יש בחירה חופשית!

הנה התחילה לה שנה חדשה

עדיין אנחנו לפני שיצאו פתקים מלפני המלך

תכתבי ותחתמי את עצמך לחיים שתבחרי בהם- לתפגיד חדש בהצגה שהקב"ה מנהל פה, תפקיד שיפאר את שמו יתברך.

אין ברירה אנחנו במערכה.. כן זו הצגה.. ואלוקים הוא הבמאי הטוב מכולם.. 

כן..

 אנחנו צריכים לחיות באופן הכי נכון ולא שאלו אותנו אם אנחנו בכלל רוצים..

 אבל זה לא הרבה זמן..

 החיים עד 120 מקסימום..

אבל העולם יפה!! יש יותר יופי וטוב והנאה משלילה! תשמחי! תהני! 

וואלה זה הרהור שעלה לי גם כמה פעמים.. מגניב שעוד מישהי חושבת על זה..

את חיה בשביל להיות עצובה. 

זאת אומרת, נניח שמישהי - ויום אחד מישהו קרוב מת ל"ע - היא נהיית עצובה. שזה טוב, כי זה אומר שיש לה רגש.

מה שאומר - שהיא צריכה להיות שמחה. מפני שהיא את המטרה שכולם שואפים אליה - ואף אחד לא מגיע אליה: רגש.

להרגיש - פירושו לחיות. מי שלא מרגיש, לא חי. לא באמת.  את שואלת למה בכלל צריך את כל זה? כי אם לא היינו כאן, לא היינו יכולים להתמרמר על זה. ואף אחד אחר לא היה עושה את זה בשבילנו. אז אחרי שנעלמו לנו כל הסיבות להיות עצובים - אנחנו חייבים להיות שמחים. אולי בשביל זה צריך בכלל לחיות. בשביל לשמוח. למה? כדי שיהיה על מה להתבאס - ואז שוב לשמוח. ואז לעשות תשובה על זה. 

ואגב, רק מחשבה קטנה שלי בנושא - תתרחקי מבלבולי שכל של פסיכולוגים בנושא. תקבלי מהם רק את הטוב. מה שגורם לחיות.  

ולא נראה לי שיש תשובה חוץ מ- ככה הוא רוצה.

אני אומרת לעצמי שאם הייתי חיה בשביל עצמי אז באמת- לא תודה, אין צורך. אבל אנחנו לא פה בשביל עצמינו, אנחנו פה בשבילו, כי הוא רוצה אותנו בדיוק ככה, בזמן הזה, במקום הזה, עם ה"תיק" הספציפי, לשם כך נוצרנו, ויש לנו את הבחירה איך להשתמש בתפאורה הזו.

נסי למצוא לעצמך מטרה אחת או שתיים לחיים, שבהן את משקיעה את רוב כוחותייך. משהו שאת יודעת שמתאים לך, שמדבר אלייך, שאת מסוגלת אליו, שיש לך כוחות בשבילו.

שאני יבין את עצמי על כן קשה לי להסביר לכם בדיוק מה מציק לי ..

אבל אוכל לומר שאחרי המון זמן שכביכול מרגישה שביזבזתי את זמני מלהבין למה שאצטרך לקבל על כך עונש אחרכ?זה אשמתי שאני לא מתחברת?אשמתי שאני לא מבינה?!

מה פירוש העונש הזה? שאם לא תתקני את עצמך זה בסוף יפריע לך במקום שבו תביני בצורה ברורה מה זה טוב ומה זה רע...

צאי החוצה הסתכלי לשמים... הסתכלי מסביב,

תחשבי רגע מה הפירוש של "להיות" תנסי להרגיש... הרגשות שלך... דברים יפים ששסביבך... 

תנסי לחשוב על אפשרות של לא "להיות", ותגלי שאין לך שמץ של רצון כזה, גם אם החיים קשים והכל...

אי אפשר בכלל לדבר כך על אלוקים.... כי אין לנו שמץ של מושג ביישות הזאת...

אנחנו יודעים רק שאנחנו נמצאים וקיימים, שיש סביבנו דברים שאנחנו מרגישים שהם טובים ויש כאלה שלא כך...

ואנחנו יודעים שאת אלוהים מייצגים הדברים הטובים ואליהם אנחנו צריכים להתקרב... כי שם הטוב,

אבל אני הרבה פעמים מרגיש הפוך.

כלומר מתחת לפני השטח.

שבתת מודע שלי הייתי רוצה

להיות ממש משמעותי בהצגה,

אבל אני לא יודע מה התפקיד שלי,

ואם הוא אכן משמעותי.

ואז, אני מרגיש, שבשביל מה ההצגה הזאת בעצם.

אם אין לי חלק בה,

או שיש לי אבל אני צריך כל החיים לנחש מהו,

אז לא צריך טובות.

אני לא יודע מה הפתרון.

ואני מניח שהוא שונה מאחד לאחד.

אבל הפסוק שהכי מחזק אותי (כרגע)

זה "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב,

את המות ואת הרע, ובחרת בחיים."

יש לי כאן את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

ובו, מי שהמציא את הגלקסיה,

מספר לי מה טוב, ומה רע, ובמה כדאי לי לבחור.

נכון, זה לפעמים מעאפן.

כלומר, כך זה נראה מאיפה שאני נמצא.

אבל הוא הבטיח לי שזה טוב.

וזה חיים.

אז אני מאמין לו.

ולמרבה ההפתעה, הרבה פעמים זה גם מצליח

ואם לא חופרים למטה כל הזמן לבדוק את השורשים,

זה אפילו צומח.

לא יודע אם כיוונתי לאיפה שאת נמצאת, אבל זה מה שאני מרגיש.

הלוואי והייתי יודע מה התפקיד שלי בעולם הזה, לא רוצה להשאר באי וודאות.

ואם כבר הטרמפיסט, הייתי אומר שהתשובה להכל היא 42, אבל זה כבר דיון אחר....

מי אמר שאסור לא להבין ולא להתחבר?

להיפך, מעצם היותנו מוגבלים שכלית- אנחנו לא יכולים באמת להבין, אף אחד לא יעניש אותך על משהו שאת לא מסוגלת להגיע אליו.

ובכלל, העיסוק בעונש, כאילו הקב"ה מחכה לנו בסיבוב רק כדי "לתפוס" אותנו- לא תורם הרבה, אחנו חיים במציאות לא פשוטה, וכל בחירה קטנה בטוב, כל נסיון לעשות/לחשוב טוב- יש לו ערך רב.

כרגע את מענישה את עצמך באשמה העצמית הזו, שחררי אותה לדרכה,  תשקיעי את האנרגיות בלעזור לעצמך להרגיש טוב, בלהתעסק בעשיה.

יש מעגל קסמים שמתחיל מ "לא בא לי כלום" ואז אין כוח לעשות, ואז מרגישים רע מזה שלא עושים ועוד יותר אין כוח לעשות וכו'- אפשר  לשבור את המעגל הזה ע"י עשיה, גם קטנה ביותר, זה כבר משפיע על הרגש לכיוון חיובי יותר, ואז רוצים לעשות יותר ולהרגיש יותר וכו'.

לא היה אכפת לי להיות פה ב"כפייה" אם הייתי יודעת שגם ה' בתפקידו בכפייה!! אבל הוא פשוט החליט שככה הוא רוצה... אךך כ"כ קשה לי לאהוב אותו ככה.

אפשר לחשוב שאנחנו יודעים במה מדובר...

אנחנו לא יכולים להבין שום דבר מחוץ לעולם הזה... ואלוקים הוא לא איזו דמות כמו שאת מתארת...

אנחנו יכולים לראות ולהבין ר-ק את המקום שבו אנו חיים- במקרה הטוב,

אבל במקום שבו אנו חיים יש רע וטוב, והטוב מייצג את אלוקים, והוא טוב ונכון - זה מה שאנחנו יודעים.

לדבר על אלוקים כעל איזו דמות מזוקנת שיושבת על יד שולחן משרדי איפשהו למעלה...  לא לעניין...

בעזהי"ת

את עומדת על הבמה.

למה? כדי שיהיה לך טוב. אומרים, שהקב"ה ברא את העולם בשביל להשפיע טוב לברואיו.

ומכאן שכל מן דעביד- לטב עביד.

ואת כאן.

בבחירה: להיות כלי קיבול, לקבל את שפע הטוב הזה, להשפיע ממנו טוב לעולם, להוסיף קדושה בעמ"י- כי זה מה שהכי טוב לנו;

או לחסום את עצמך לטוב הזה, או כמו שאת קראת- 'לא לקבל תפקיד במערכה', לעמוד בצד של הבמה ולהפריע למהלך, להרגיש רע [רע הוא חוסר טוב.] ולראות רע. 

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני