אבל זוהי שאלה לשעשוע... אי אפשר להבין מציאות אחרת מהמציאות שבה אנו נמצאים, אדם לא מסוגל לדמיין העדר של עצמו...

והמציאות היא, (אם את שואלת לגבי עצמך...) שאף אחד לא באמת מעדיף העדר של עצמו.

אדם רוצה "להיות".

בס"ד בר"ה

ולדעתי, זה רק מראה לך כמה את חשובה בעיני האל!!!

א-ש-כ-ר-ה קיבלת תפקיד רציני בהצגה הזאת!!!

תפקיד ראשי, בבחינת "כל העולם לא נברא, אלא בשבילי"!

את יקרה וחשובה מאוד בעיני ה' יתברך, שמחי על הזכות שנפלה בחלקך, לשחק תפקיד בהצגה הכי יפה ומתוקה שקיימת, בכל העולמות כולם...עם במאי כזה אלוף, שדואג לשחקנים הכי שאפשר, עם משכורות ותנאים סוציאליים ברמות גבוהות

רק בשמחה

כמו שהוא אמר, כנראה שאת הכי טובה בתפקיד ולכן את כאן.

היא שואלת למה צריך הצגה בכלל...  נראה לי הניסוח בסוף מטעה... לדעתי היא שואלת למה בכלל צריך הצגה...

השאלה היא למה בעצם צריך סרט, ועוד להשתתף בסרט.

רק שתדע שהתשובה לכך אף פעם לא וודאית אך יש תשובה ששמעתי פעם.

נאמר בנביאים (לא זוכר איפה, צריך לעשות תשובה): "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו". כלומר אנחנו נבראנו כדי לספר את הטוב של הקב"ה בעולם ואנחנו נבחרנו לעשות זאת.

אולי זה לא יספק, לפחות ניסיתי

ישעיהו מג

ויש באותו פרק עוד כמה פסוקים שעונים לשאלת הפותחת

יהיו שיאמרו שאין לנו מה להתעסק במה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור

היו שניסו לתת תשובה, אני לא מכיר הרבה, אני יודע שיש את הרב קוק באורות הקודש (יסוד ההשתלמות וההשלמה)

ואני אומר- זה ממש לא צריך להטריד אותך,

במקום לשאול למה ולמה..

אין טעם להתעסק בדברים שאין לנו שליטה עליהם,

קיבלת תפקיד מרבונו של עולם בעל כרחך.. ואת לא יכולה להפטר ממנו..

יש לך שתי אפשרויות: להתמרמר על מר גורלך.. או למלא את התפקיד ולצאת מורווחת..

וכפי שאחרים פה אמרו, בסופו של דבר, זו זכות ולא מעמסה... צריך פשוט לשנות גישה..

יפה, אהבתי את צורת הניסוח.

תוכלו לענות לי שיש לי תפקיד מיוחד ובלעדיי לא היה עולם אבל זה לא מה שמספק אותי!ומה אם לא אכפת לי שיסתדרו בלעדיי!

כל עוד אני לא רוצה להיות חלק מהתפקיד למה שיכפו עלי עובדה שכזו?שיתנו לי פתרון חילופי!

והפתרון שלי זה לא עולם הזה ולא עולה"ב

למה שאענש על משו שאני לא בחרתי בו?!

כן תודה מוטי ז..לזה התכוונתי

בס"ד בר"ה

תשובות לשאלות האלו, לא נראה לי שיש מי שידע!!

ועל זה אמר רבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב: "ועיקר היהדות, לילך בתמימות ופשיטות"

להתחיל לחקור, זה לא מה שיתן לנו תשובות! כי לא נמצא כאלה..

ההיפך, ח"ו נוכל בנקל להגיע לידי כפירה ל"ע

שבי בנחת, קחי קצת שתיה, דברים טעימים, שירים טובים, תהילים, ליקוטי תפילות...

ופשוט קחי לך כמה זמן שתרצי/תוכלי...וסעי לים עם זה, או לכל מקום אחר שכיף לך בו..

שבי שם, דברי עם ה' יתברך, ספרי לי את כל מה שאת חושבת...ואני יכול להבטיח לך, שהתשובות יגיעו לך יותר מהר משתחשבי

ה' עמך, איתך ואצלך תמיד, ורוצה בך מאוד מאוד

זה שאת פה, וזה שבכלל יש את "פה" זה לא סתם...הכל מחושב לפרטי פרטים...יש אבא למעלה שדואג שיהיה הכי טוב

זה הכוונה בתמימות ובפשטות??????

בס"ד בר"ה

לא אמרתי שזו בוודאי הכוונה....אתה חושב שהכוונה היא אחרת? בכבוד...

בפשטות התשובה היא שזה כפיה, לא בהכרח נעים אבל זה המצב - "על כרחך אתה חי..."

אני לא מאמין שהתשובה שתרצה אותך היא תשובה שכלית, אלא רגשית.

ההמשך של המדרש- מוכר מאוד, ההתחלה שלו לא כל כך- והנה את הולכת לגלות דבר נפלא

תנחומא פקודי סימן ג

מיד נוטל בידו ומביא לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, עשיתי ככל אשר צויתני, וטיפה זו מה תהא נגזר עליה.

מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה:

אם זכר אם נקבה, אם חלש גבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס. וכן גוזר על כל קורותיו.

אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם בלבד, שנאמר, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע (דב' ל טו).

. ...מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני הקדוש ברוך הוא.

וכשהרוח באה, מיד כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא לרוח, הכנסי בטיפה זו שביד פלוני.

פתח הרוח פיו ואומר לפניו, רבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך.

מיד אומר הקדוש ברוך הוא לנשמה, עולם שאני מכניסך בו, יפה יהא לך ממה שהיית דר[ה] בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו.

מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא לשם בעל כרחו. ואחר חוזר המלאך ומכניס הרוח לתוך מעי אמו. ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יצא משם ושלא יפול. ומכניסין אותו שם נר דלוק על ראשו. זה שאמר הכתוב, מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי וגו' (איוב כט ב-ג).

...

 לסוף מגיע זמנו לצאת לאויר העולם.

מיד בא אותו המלאך ואומר לו באותה שעה, הגיע זמנך לצאת לאויר העולם.

והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני לאויר העולם.

אומר לו המלאך, בני תדע שעל כרחך אתה נוצר, ועכשיו דע שעל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

המדרש מביא שלושה שלבים של התנגדות האדם להיווצר- טיפה, רוח, עובר

בכולן- הקב"ה גוזר על העתיד של אותתו אדם- מה יהיה בחיו, איזה גוף יהיה לו, הזמן שבו יוולד...

אבל!!!

יש דבר אחד שבו לאדם יש בחירה מלאה-

אם להיות צדיק או רשע

כלומר- האדם בוחר בעצמו איזה תפקיד הוא ישחק בעולם הזה

האדם מכתיב בעצמו לעצמו איזה משחק הוא ישחק, כמה הוא יהיה משמעותי--- ואם הוא רוצה- הוא פשוט יכול להחליף לעצמו תפקיד!

לא נוח לך לשחק בעולם תפקיד של היאכנע? תחליפי תפקיד לשחקנית אחרת! תהיי מעכשיו השובבה

זה תלוי- רק בך

כמו שאומרת האימרה-

אמנם על  כרחך אתה נולד, ועל כורחך אתה מת--

אבל לא על כורחך אתה חי!

להיות חי- להיות חי באמת- מלא חיות ושמחה- על זה יש בחירה חופשית!

הנה התחילה לה שנה חדשה

עדיין אנחנו לפני שיצאו פתקים מלפני המלך

תכתבי ותחתמי את עצמך לחיים שתבחרי בהם- לתפגיד חדש בהצגה שהקב"ה מנהל פה, תפקיד שיפאר את שמו יתברך.

אין ברירה אנחנו במערכה.. כן זו הצגה.. ואלוקים הוא הבמאי הטוב מכולם.. 

כן..

 אנחנו צריכים לחיות באופן הכי נכון ולא שאלו אותנו אם אנחנו בכלל רוצים..

 אבל זה לא הרבה זמן..

 החיים עד 120 מקסימום..

אבל העולם יפה!! יש יותר יופי וטוב והנאה משלילה! תשמחי! תהני! 

וואלה זה הרהור שעלה לי גם כמה פעמים.. מגניב שעוד מישהי חושבת על זה..

את חיה בשביל להיות עצובה. 

זאת אומרת, נניח שמישהי - ויום אחד מישהו קרוב מת ל"ע - היא נהיית עצובה. שזה טוב, כי זה אומר שיש לה רגש.

מה שאומר - שהיא צריכה להיות שמחה. מפני שהיא את המטרה שכולם שואפים אליה - ואף אחד לא מגיע אליה: רגש.

להרגיש - פירושו לחיות. מי שלא מרגיש, לא חי. לא באמת.  את שואלת למה בכלל צריך את כל זה? כי אם לא היינו כאן, לא היינו יכולים להתמרמר על זה. ואף אחד אחר לא היה עושה את זה בשבילנו. אז אחרי שנעלמו לנו כל הסיבות להיות עצובים - אנחנו חייבים להיות שמחים. אולי בשביל זה צריך בכלל לחיות. בשביל לשמוח. למה? כדי שיהיה על מה להתבאס - ואז שוב לשמוח. ואז לעשות תשובה על זה. 

ואגב, רק מחשבה קטנה שלי בנושא - תתרחקי מבלבולי שכל של פסיכולוגים בנושא. תקבלי מהם רק את הטוב. מה שגורם לחיות.  

ולא נראה לי שיש תשובה חוץ מ- ככה הוא רוצה.

אני אומרת לעצמי שאם הייתי חיה בשביל עצמי אז באמת- לא תודה, אין צורך. אבל אנחנו לא פה בשביל עצמינו, אנחנו פה בשבילו, כי הוא רוצה אותנו בדיוק ככה, בזמן הזה, במקום הזה, עם ה"תיק" הספציפי, לשם כך נוצרנו, ויש לנו את הבחירה איך להשתמש בתפאורה הזו.

נסי למצוא לעצמך מטרה אחת או שתיים לחיים, שבהן את משקיעה את רוב כוחותייך. משהו שאת יודעת שמתאים לך, שמדבר אלייך, שאת מסוגלת אליו, שיש לך כוחות בשבילו.

שאני יבין את עצמי על כן קשה לי להסביר לכם בדיוק מה מציק לי ..

אבל אוכל לומר שאחרי המון זמן שכביכול מרגישה שביזבזתי את זמני מלהבין למה שאצטרך לקבל על כך עונש אחרכ?זה אשמתי שאני לא מתחברת?אשמתי שאני לא מבינה?!

מה פירוש העונש הזה? שאם לא תתקני את עצמך זה בסוף יפריע לך במקום שבו תביני בצורה ברורה מה זה טוב ומה זה רע...

צאי החוצה הסתכלי לשמים... הסתכלי מסביב,

תחשבי רגע מה הפירוש של "להיות" תנסי להרגיש... הרגשות שלך... דברים יפים ששסביבך... 

תנסי לחשוב על אפשרות של לא "להיות", ותגלי שאין לך שמץ של רצון כזה, גם אם החיים קשים והכל...

אי אפשר בכלל לדבר כך על אלוקים.... כי אין לנו שמץ של מושג ביישות הזאת...

אנחנו יודעים רק שאנחנו נמצאים וקיימים, שיש סביבנו דברים שאנחנו מרגישים שהם טובים ויש כאלה שלא כך...

ואנחנו יודעים שאת אלוהים מייצגים הדברים הטובים ואליהם אנחנו צריכים להתקרב... כי שם הטוב,

אבל אני הרבה פעמים מרגיש הפוך.

כלומר מתחת לפני השטח.

שבתת מודע שלי הייתי רוצה

להיות ממש משמעותי בהצגה,

אבל אני לא יודע מה התפקיד שלי,

ואם הוא אכן משמעותי.

ואז, אני מרגיש, שבשביל מה ההצגה הזאת בעצם.

אם אין לי חלק בה,

או שיש לי אבל אני צריך כל החיים לנחש מהו,

אז לא צריך טובות.

אני לא יודע מה הפתרון.

ואני מניח שהוא שונה מאחד לאחד.

אבל הפסוק שהכי מחזק אותי (כרגע)

זה "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב,

את המות ואת הרע, ובחרת בחיים."

יש לי כאן את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

ובו, מי שהמציא את הגלקסיה,

מספר לי מה טוב, ומה רע, ובמה כדאי לי לבחור.

נכון, זה לפעמים מעאפן.

כלומר, כך זה נראה מאיפה שאני נמצא.

אבל הוא הבטיח לי שזה טוב.

וזה חיים.

אז אני מאמין לו.

ולמרבה ההפתעה, הרבה פעמים זה גם מצליח

ואם לא חופרים למטה כל הזמן לבדוק את השורשים,

זה אפילו צומח.

לא יודע אם כיוונתי לאיפה שאת נמצאת, אבל זה מה שאני מרגיש.

הלוואי והייתי יודע מה התפקיד שלי בעולם הזה, לא רוצה להשאר באי וודאות.

ואם כבר הטרמפיסט, הייתי אומר שהתשובה להכל היא 42, אבל זה כבר דיון אחר....

מי אמר שאסור לא להבין ולא להתחבר?

להיפך, מעצם היותנו מוגבלים שכלית- אנחנו לא יכולים באמת להבין, אף אחד לא יעניש אותך על משהו שאת לא מסוגלת להגיע אליו.

ובכלל, העיסוק בעונש, כאילו הקב"ה מחכה לנו בסיבוב רק כדי "לתפוס" אותנו- לא תורם הרבה, אחנו חיים במציאות לא פשוטה, וכל בחירה קטנה בטוב, כל נסיון לעשות/לחשוב טוב- יש לו ערך רב.

כרגע את מענישה את עצמך באשמה העצמית הזו, שחררי אותה לדרכה,  תשקיעי את האנרגיות בלעזור לעצמך להרגיש טוב, בלהתעסק בעשיה.

יש מעגל קסמים שמתחיל מ "לא בא לי כלום" ואז אין כוח לעשות, ואז מרגישים רע מזה שלא עושים ועוד יותר אין כוח לעשות וכו'- אפשר  לשבור את המעגל הזה ע"י עשיה, גם קטנה ביותר, זה כבר משפיע על הרגש לכיוון חיובי יותר, ואז רוצים לעשות יותר ולהרגיש יותר וכו'.

לא היה אכפת לי להיות פה ב"כפייה" אם הייתי יודעת שגם ה' בתפקידו בכפייה!! אבל הוא פשוט החליט שככה הוא רוצה... אךך כ"כ קשה לי לאהוב אותו ככה.

אפשר לחשוב שאנחנו יודעים במה מדובר...

אנחנו לא יכולים להבין שום דבר מחוץ לעולם הזה... ואלוקים הוא לא איזו דמות כמו שאת מתארת...

אנחנו יכולים לראות ולהבין ר-ק את המקום שבו אנו חיים- במקרה הטוב,

אבל במקום שבו אנו חיים יש רע וטוב, והטוב מייצג את אלוקים, והוא טוב ונכון - זה מה שאנחנו יודעים.

לדבר על אלוקים כעל איזו דמות מזוקנת שיושבת על יד שולחן משרדי איפשהו למעלה...  לא לעניין...

בעזהי"ת

את עומדת על הבמה.

למה? כדי שיהיה לך טוב. אומרים, שהקב"ה ברא את העולם בשביל להשפיע טוב לברואיו.

ומכאן שכל מן דעביד- לטב עביד.

ואת כאן.

בבחירה: להיות כלי קיבול, לקבל את שפע הטוב הזה, להשפיע ממנו טוב לעולם, להוסיף קדושה בעמ"י- כי זה מה שהכי טוב לנו;

או לחסום את עצמך לטוב הזה, או כמו שאת קראת- 'לא לקבל תפקיד במערכה', לעמוד בצד של הבמה ולהפריע למהלך, להרגיש רע [רע הוא חוסר טוב.] ולראות רע. 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז