היום בבוקר התפללתי בבית הכנסת האשכנזי, ואז חשבתי לעצמי שאם יקראו לי לעלות לתורה אצטרך בחזור להאריך את הדרך שלי אבל לא אצטרך ללחוץ ידיים לכולם |אנחת רווחה| כי אם הייתי בבית הכנסת הספרדי, הייתי צריך להתחיל ללחוץ ידיים לכולם. ואז התחלתי לחשוב לעצמי על הבדלים ששמתי לב אליהם בין ספרדים לאשכנזים שאינם מעוגנים בהלכה, ותהיתי עד כמה הם משקפים הבדלי מנטליות. אציין שהמדגם שלי על פיו הסקתי את המסקנות האלה ממש זעיר, אזי אם יש מישהו שמכיר דוגמאות נגדיות, הן מצד האשכנזים והן מצד הספרדים, שיספר, כי אני תוהה עד כמה אלה מאפיינים מיוחדים לבתי הכנסת שאני מתפלל בהם בד"כ ולא באמת משקפים "התנהגות אשכנזית" או "התנהגות ספרדית" טיפוסית.
1)ספרדים נוהגים אחרי שהם עלו לקרוא בתורה לעבור אצל כל המתפללים וללחוץ ידיים לכווווולם, אשכנזים לא. אצייין שבבית הכנסת היקי שאני מתפלל בו שיש בו נציגות ספרדית מכובדת גם נהוג ללחוץ ידיים לכולם, ואני משייך זאת בהחלט לצד הספרדי. הסתייגות: בבתי כנסת ספרדיים מרכזיים והמוניים זה פחות נהוג בגלל הטורח המרובה.
2)ספרדים נוהגים שהאבא מברך את הבנים בעת ברכת כהנים, אשכנזים לא.
3)ספרדים נוהגים ללחוץ ידיים לכהן אחרי שהוא סיים את הברכת כהנים, אשכנזים לא. [כנראה לספרדים יש ג'וק ללחיצת ידיים]
4)אצל ספרדים מקובל לבוא בחולצות בכל מיני צבעים, אצל אשכנזים הלבן שולט ולא ממש מקובל לבוא עם צבע אחר.
5)אשכנזים חותכים את הלחם של המוציא עם סכין בצורה יפה "ומתורבתת", ספרדים פשוט קורעים אותו ביד.
6)שספרדים עושים קידוש הם "פותחים שולחן", אשכנזים מביאים משהו צנוע וסמלי.
משהו ששכחתי?
