תופס?

משיחה עם מרכז הסיוע לנשים דתיות התברר שאין טעם להגיש תלונה - זה סתם סחיטה רגשית ולא יועיל..

(תחשבי על זה - נשיאנו לשעבר קצב, שמואשם באונס של כ"כ הרבה נשים... נידון ל-7 שנים... עכשיו תעשי הקשה לאדם מהשורה שיואשם בהטרדה מינית...)

מה שכן, תשקלי לדווח אליו לחברה אליה הוא שייך

(במקרה שלי, דיווחנו לתחנת המוניות... ואכן פיטרו אותו. זה שראיתי אותו כמה שבועות אח"כ במוניות של חברה אחרת זה משהו אחר ... אפשר לדווח גם לאגד/סופרבוס וכו')

מקווה שהועלתי

מוזמנת לפנות באישי על כל שאלה!

מבוגר.

דתי.

ואת הקללות אשמור לעצמי

בעעעע

גם שלי היה דתי

אבל אצלי ההטרדה היתה מאסיבית יותר - הוא גם נגע....................

ואת זה אמרה גם אישה בעצמה, הרבנית מלמד

(אולי בהזדמנות אעלה את הקישור לכאן).

לגבי קצב, יתכן מאוד שמדובר בעלילת שווא,

לא כדאי למהר לחרוץ דין.

"הגברים הם חלשים. אלימות במשפחה – תמיד יפלילו את הגבר, יש לי אינסוף מקרים ודוגמאות. האישה תתלונן על הגבר – יעיפו אותו מהבית, גם אם הבית שלו. אין ספק שבבעיות שיש במשפחה 50% הגברים אשמים, 50% הנשים. ותמיד יפלילו את הגבר", אמרה הרבנית מלמד.

מקור:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/231664

הממ... היא בכלל מדברת על בעיות במשפחה.

ככה זה כשפמינסטיות-פלשתיניסטיות-שמאלניות

שולטות פה במקום השלטון הנבחר והדמוקרטי.

ע"ע משה קצב, שנכנס לכלא (כנראה) על לא עוול בכפו.

בכל נושא הבירוקרטיה מטורפת... כך שזה מאד מתסכל, ולפעמים לא כדאי להיכנס לזה בכלל (זה הצד שהיא העלתה בכל אופן...)

ודאי במקרים כאלה, שממש קשה להוכיח...  ו...נראה לי שברור שנשים מוטרדות יותר מאשר גברים...

אבל יש נטייה לתת אמון רב יותר באישה מאשר בגבר,

וזו אחת הבעיות העיקריות.

קצת רגישות. הבחורה מבקשת עזרה - אין סיבה לפתוח את הנושא הזה בשרשור הנוכחי אותו פתחה.

אל תהפכו את זה לויכוח הלכתי או כל סוג אחר של ויכוח... קצת רגישות !!!

(הזכרת פה את קצב וזה ממש בער בי,

כי יש לסיפור איתו גם צד שני,

שלא יכולתי להמנע מלהזכירו פה).

דיברת עם מישהי? חברה? אמא?

כדאי מאוד... לא להישאר עם זה לבד... זו חוויה קשה שיכולה לזעזעז את הנפש.

וכל הכבוד על האקטיביות!! ממש לא נובן מאליו.

תנסי לפנות למרכז הסיוע לנשים דתיות, הם בטוח יוכלו לתת לתמיכה וגם לעזור עם עניין התלונה- http://self-help.sheatufim.org.il/detail-org.php?id=19&idtop=19

ולא נראה לי שיש מישהי שלא עברה...

(אני לא עשיתי כלום כשקרה..)

חצי מהבנות עברו הטרדה במהלך השנה (היינו 13 בדירה)

דיווחתן? ועדיין נותנים תקנים למקום הזה?!

כל אחת הוטרדה בסיטואציה שונה, במקום שונה, בלי קשר לזה שכל אחת שירתה בתחום אחר...

(למשל: אחת הוטרדה במונית, השניה באוטובוס; השלישית בספסל ברחוב... רק אחד הוטרדה בתקן, ואכן טיפלו בבעיה ויותר לא עבדו בנות במחלקה הזו)

ירושלים עיר גדולה...

חשבתי שבמקום של השירות ממש, ושכולן באותו מקום...

בתחבורה ציבורית עברתי כמה פעמים, ברמות שונות.

קודם כל בשבילך, שתרגישי פיזית שעשית מצידך משהו, שלא היית קורבן פסיבי.

וגם בשביל בנות אחרות שעלולות אולי להפגע ממנו ג"כ.

לא ידעתי להחליט אם זה בגלל העומס או שהבחור באמת נצמד אלי יותר מדי אז לא עשיתי כלום. 
אם זה היה משהו חד משמעי זה אחרת... 
תתקשרי לאחד המוקדים של נפגעות תקיפה מינית ותשאלי. 
זה אמנם חשוב, אבל תכלס אני לא יודעת אם זה שווה את הקושי הנפשי, במיוחד כשהענישה בארץ לא משהו. 

"לא עשיתי כלום" ???

"סליחה!! תזוז צעד אחד אחורה, לא נעים לי העמידה שלך"

ואז יש שתי אופציות תגובה-

או שהוא תמים- ואז הוא יסמיק ויתרחק, ויתנצל שוב ושוב- וירוויח לכל החיים קצת מודעות איך לא להיות זבל,

או שהוא לא תמים- ואז הוא יתבייש ויתרחק ממך.

בשביל מה אלוקים ברא לך פה???? בשביל שתשתקי?

יש הרבה מה לעשות לפני שהטרדה מגיעה לשלב חמור

יש הרבה מה לעשות גם אחרי שיש הטרדה- גם אם ענישה ראויה בארץ הזו -אין

ולמה זה שייך לפורום פתוח?

א. כי יש הרבה יותר בנות שרואות ומקבלות מודעות וכוח -לעצמן ולחברותיהן

ב. כי הבנים מגלים שהעיר שהם מכירים- זהל גמרי לא אותה עיר שהבנות הולכות בה!

ג. כי הבנים מקבלים מודעות לצורך להיות אקטיביים בשמירה  על המרחב הציבורי

אני לא אצעק על בנאדם כשיש סיכוי של 50% שפשוט אין לו שום מקום אחר לעמוד בו. 
הסתכלתי על הסיטואציה בגדול ועשיתי את השיקול שלי ובמקום זה העדפתי לזוז בעצמי וכך עשיתי. 
האוטובוסים במרכז עמוסים לפעמים עד אפס מקום במיוחד בשעות מסוימות, אנשים ממש עומדים אחד על השני, ורצוי לחשוב בהגיון לפני שמביישים אדם מול כל כך הרבה אנשים כי לזה אין שום כפרה. 
לא הייתי בטוחה - אז זזתי. 
אם הייתי בטוחה, ז"א אם הוא היה מנסה לגעת בי מעבר לכך - הייתי עושה משהו.
אל דאגה, אני לא אחת שאשתוק אם אני אדע בוודאות שמנסים לעשות לי משהו. 
ולחשוב טוב לפני - תמיד כדאי. טיפ לחיים. 

כמה קשה להעביר טון דיבור בכתיבה...

לא התכוונתי שישר תפתחי עליו צרחות

רק שתגידי בצורה מנומסת\ שקטה\ אסרטיבית\ ידידותית לסביבה- מילים כלשהן של מורת רוח קלה

בטוחה שאת אסרטיבית

בטוחה שיש בנות אחרות שקוראת את דברינו ואומרות לעצמן "איזה פאדייייחות! בחיים לא הייתי אומרת כלום"

וזה בעיה

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-4287801_184,00.html

הידועים כ"שלושת ה-fים"

א. fight (להלחם)

ב. flight (לברוח)

ג. freeze (לקפוא)

לא צריך לשפוט את מי שלא נוהגת באופן אקטיבי. לא כולן כאלה. הרבה פשוט עומדות קפואות במקום, מבלי שיהיו מסוגלות לעשות דבר.

שיתוק, הלם, קיפאון... תקראי לזה איך שאת רוצה, אי אפשר להאשים מי שהגיבה ככה. למעשה, זו אפילו לא ממש תגובה. זה לא משהו רצוני, מעשה אקטיבי שנעשה כנגד דבר מסוים. זה משהו שקשה לשלוט בו, כל שכן "לצאת" ממנו בכדי להגיב במצבים מסוימים.

אבל די, הדיון הזה ממש לא לכבוד פותחת השרשור... בקיצור רציתי להגיד שאין לשפוט אף אחת בסיטואציות האלו.

ויש הבדל בין לקפוא מפחד ללעצור ולחשוב. 

אני מאיצה ומדרבנת

כל אחת ואחת

ללכת לקורס בסיסי בהגנה עצמית

יתנו לך כלים ויכולות -שהן מעבר ל-איך לבעוט נכון ואיך לצעוק בשלוף

גם כלים של- איך לשדר שאת לא מפחדת

אל הלב למשל

הרבה מדי פעמים זה באמת לא בזדון. אני יכול להעיד על כמה וכמה מקרים (בעיקר בקווי חיילים) שמישהי (לרוב חיילת) נצמדה אליי ו/או מצאתי את המרפק שלי במקום שהוא לא אמור להיות.

הייתה תקופה שבימי ראשון הקשים הייתי מגרד את עצמי בכח מהמיטה מוקדם יותר כדי לא להימחץ ולמחוץ בקו 35 מצומת בית ליד למ.ק.21.

חודשים, באוטובוס, אולי אפילו אותו קו.

והאמת אני באופן אישי לא עשיתי עם זה כלום... לא יודעת למה, זה לא רבץ עליי מידיי.

ולכל המופתעות, אומרים ש100% מהבנות עוברות בשלב כלשהו בחייהן הטרדה מינית. זה לא חייב להיות נגיעה, זה גם יכול להיות מילולי. ואני חושבת גם מבטים זה נקרא (ע"ע כל ערבי מצוי...)

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו