מה זה ירוק על ירוק על ירוק?

צפרדע יושבת על עלה, סופרת דולרים.    (!?!?!)

הכי ישן בעולם!!!!!!!

אני יודע שזו הבדיחה הכי מוכרת... וגם הכי לא מצחיקה...

חשבתי שזה יעורר את השרשור עם תגובות לועגות

לא נפריע למטרה כה חשובה

או שלא?   אופס, סליחה פריזבי

למה התימנים עלו לארץ?

כי היה מבצע

בהשראת העל האש

פרסי בא לרומני ושואל אותו "תגיד, איך הקבב שלך יוצא כ"כ טעים?"

הרומני: "תשמע אני שם 50% בשר 50% לחם, אבל אל תגלה, זה סוד!"

הפרסי: "אהה אתה שם בשר "

אבל לא יפה על עדות...

להרוג ת'בדיחה?

תגידו, אי פעם סיפרו בדיחה על אשכנזים??

יאללה בדיחות על אשכנזים!!!!!

*אני אשכנזייה

במיוחד לג'נדס

(הן מועתקות מאיזה אתר)

פולניה מעירה את בעלה באמצע הלילה. "מה קרה ? נבהל הבעל. "שום דבר....", אמרה אשתו, "...אני פשוט לא מבינה איך אפשר לישון עם משכורת כל כך נמוכה ". 

פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם ? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות ". הבוס: "מה זה ?! כל היום לא עשית כלום והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה !". הפולני: "תודה רבה אדוני! תודה רבה !".

שתי פולניות נפגשות ברחוב . פולניה א': "איפה היית ?". פולניה ב': "במכון יופי !". פולניה א': "אני מבינה שהיה סגור !". 

פולניה אחת הולכת לרופא ואומרת לו: "דוקטור, בורח לי סידן מהגוף". הדוקטור: "טוב, אני יכול להבין אותו!".

פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו. לאיש נמאס להיות פרייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא . המרוקאי : " תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף , וכמובן שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה ". הפולני אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים !? " אשתו: "בטח! הפתולוג !!!".

פולניה מבקרת יום-יום את בעלה הגוסס בבית-חולים. באחד הימים פונה אליה הרופא מנהל נמחלקה ובארשת פנים רצינית, אומר לה כי לבעלה נותרו רק עוד מספר ימים לחיות. "נו, שויין" אומרת הפולניה "חכיתי כ"כ הרבה שנים, נחכה עוד כמה ימים"

הם לא סובלים זה את זה

אבל רוב הבדיחות שאני מכירה זה עם תנועות ידיים (כמו איך בלגי קושר נעליים או עונה מה השעה...) ואין מצב שזה יצחיק בכתב חבל

אחרי 25 שנות נישואין-זה חתונת הכסף
אחרי 50- זה חתונת הזהב
אחרי 75- זה חתונת השיש.או לו,או לה.

לחברה שלי יש אח שמיניסט.

המשפחה יושבת לסעודת ליל שבת, והאב שואל את השמיניסט:

"אז מה, ר', מה אתה חושב על שנה הבאה? חשבת כבר כיוון לישיבה?"

ר': "האמת היא, אבא, אני ממש מתלבט בין שתי ישיבות..: בין הר-המור להר-עציון. אני ממש רוצה שזה יהיה הר-משהו...

ואולי הר-ברכה!!"

אני כ"כ אוהבת את הבדיחה הזאת!

וגם חברה שלי סיפרה לי אותה מה-זה מצחיק

כנראה שאני פשוט לא מכיר את הנושאים במגזר...

כל ישיבה בסגנון אחר לגמרי!

הרבה לא יודעים

זה לגיטימי לגמרי לא לדעת!

מסיבה שעדין לא הבנתיה... הישיבות הנ"ל שונות לגמרי!

יש מצב בהחלט... חלק גדול מאד מעולם הישיבות צמח ממנה...

ורבנים וכאלה - ודאי...לכל הישיבות, כולל דת"ליות.

גם אני די התפלאתי...

מזה אני הכי נקרעת

איזה חסיד חיפש ישיבה ללמוד בה. יום אחד הוא הגיע לישיבה שבה כל החסידים משפילים את עצמם וצועקים בקול: "אני אפס.... אני מסכן..... אני כלום!". אותו חסיד התלהב והוא הצטרף לישיבה.

עברו הימים והחסיד התחיל להרגיש כי הוא חלק מהישיבה והתחיל לצעוק: "אני אפס.... אני מסכן..... אני כלום!". באו אליו כמה חסידים ואמרו לו: "פחחחחחחחחח..... אתה חושב שאתה אפס?! אנחנו כבר אפסים כבר כמה שנים! יש לך עוד זמן....."

זה לא מדבר על חסידים, אלא על תלמידי הישיבה "נובהרדוק" מאירופה... אבל בטח לא מכירים פה... (מנסיון העבר)

אולי כן מכירים? בכל אופן, בישיבת נובהרדוק עבדו כל הזמן על להדגיש ולחזק אצל עצמם את תחושת "אני אפס"

להתבטל לגמרי כלפי הקב"ה.... (בניגוד לסלבודקא, ששם השיטה היתה להיפך, להחשיב את האדם...להבליט עד כמה הוא חשוב בעיני ה'... ו"חביב אדם נברא בצלם...")

אז מסופר שפעם נכנס תלמיד לישיבה... ובהיכל הישיבה - "סדר" מוסר - צעקות עד לב השמיים " אני אפס!!!! אני שום דבר!!... מעפר באתי! לעפר אשוב!!! וכו' וכו' וכו'...

התיישב החדש בצד... פתח ספר מוסר ... ולתומו .... צירף את קולו למקהלה... "אני אפס!!!! אני כלום!!!..."

לפתע השתתק  בעצבים הבחור המבוגר שישב לידו... הביט בו בחימה ואמר "מה כבר עשית בחיים שנראה לך שאתה אפס!?! צריך קצת לעבוד כדי להיות כלום!!"

סבא שלי בוגר נוברדוק.. חי אותה לגמרי עד היום..

גם אבא של שרה נתניהו בוגר נוברדוק ואפילו הוציא עליה ספר ממש יפה בשם "נוברדוק".

סליחה על הניצלו"ש.

לראשונה בחייו, ניגש אליו מלצר ושואל מה הוא רוצה להזמין

הבייניש: "אני רוצה קפה."

המלצר: "יש הרבה סוגים של קפה, הנה תפריט, תבחר."

הבייניש:"תביא לי אספרסו בבקשה."

המלצר חוזר מהמטבח עם כוס אספרסו קטנה בגודל 10 אגורות ומגיש לבייניש, הבייניש לוגם את הכוס בלגימה אחת ואומר "כן, כזה קפה בדיוק תביא לי."

לנו קרה סיפור שקצת הזכיר לי:

הלכנו לבית קפה. כל אחד היה יכול להזמין איזה משקה שהוא רוצה.

אז אחד האחים הזמין שוקו, אחר מיץ תפיזים סחוט, שלישי הזמין לימודה..

ואחרון רצה להראות שאקל, אז החליט להזמין משהו שהוא לא מכיר.

רפרף בתפריט והחליט להזמין אספרסו (מה זה? לא ידוע..). אבל לא אספרסו קצר, הוא קטן מידי.

הוא רוצה אספרסו ארוך (בטח איזה כוס מאורכת..).

המלצרית חוזרת עם ההזמנות. כל אחד מקבל את מה שביקש: שוקו, תפוזים, לימונדה..

והאח האחרון מקבל---

כוס בגודל מטבע 10 אג'.

"מה זה??" "זה מה שהזמנת.."

4 שקיות של סוכר לא הספיקו למסכן.

קניתי לפני היציאה מנתב"ג כוס קפה... (זה היה בתקופה שעוד עישנתי... וזו היתה הזדמנות אחרונה להרגיש איש בודד בעולם - מעשן בקרן הרחוב, עם מעיל ארוך, צעיף וקסקט,)

לא היה לי שמץ של מושג על איך קוראים למה... אמרתי לבחורה שם שאני רוצה קפה רגיל עם סוכר וחלב...

היא תרגמה לעצמה... והלכה להכין אותו... למרבה הצער כשהכריזו שה"קפה הפוך " מוכן לא היה לי שמץ של מושג שמתכוונים אליי... וכשהבנתי בסוף... הוא היה קריר למדי...

אז נאלצתי לעשן בקרן הרחוב עם מעיל ארוך, צעיף וקסקט, וקפה... קריר,

לא נורא... זה עדיין רומנטי

לא היה יודע להגיד קפה

כל פעם היה בא לו והוא מנסה לבקש ויוצא לו קקקקקפפ... ונתקע

יום אחד הוא החליט שהוא חייב ללמוד

הלך לאוניברסיטה לקח מורים פרטיים

ואחרי שנתיים הוא הצליח לומר קקקפה

ומאז כל יום הוא הלך לבית קפה

-מלצר תביא קקפה

עד שיום אחד הוא השתעמם מהקפה והחליט שהוא צריך ללמוד לומר בירה

הלך לאוניברסיטה לקח מורים פרטיים

ואחרי שנתיים הוא הצליח לומר בבבביררה

ישר הלך לפאב 

-מלצר תביא לי בביררה

-גולדסטאר או היינקן?

-עזוב תביא קקקפה...

איזה אחד הלך במדבר רעב צמא גמור

פתאום הוא רואה עץ קוקוס

ואמר איך עכשיו אני יעלה להוריד אחד

ופתאום הוא שם לב שיש שם קוף על העץ

אמר טוב נזרוק על הקוף אבן ככה הוא יתעצבן ויזרוק עלי קוקוס בחזרה

הלך איזה שעה לחפש אבן נורמלית שהוא יכול לזרוק

בא כולו כבר גמור זורק אבן על הקוף

הקוף יורד מפוצץ אותו מכות...

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.