מה זה ירוק על ירוק על ירוק?

צפרדע יושבת על עלה, סופרת דולרים.    (!?!?!)

הכי ישן בעולם!!!!!!!

אני יודע שזו הבדיחה הכי מוכרת... וגם הכי לא מצחיקה...

חשבתי שזה יעורר את השרשור עם תגובות לועגות

לא נפריע למטרה כה חשובה

או שלא?   אופס, סליחה פריזבי

למה התימנים עלו לארץ?

כי היה מבצע

בהשראת העל האש

פרסי בא לרומני ושואל אותו "תגיד, איך הקבב שלך יוצא כ"כ טעים?"

הרומני: "תשמע אני שם 50% בשר 50% לחם, אבל אל תגלה, זה סוד!"

הפרסי: "אהה אתה שם בשר "

אבל לא יפה על עדות...

להרוג ת'בדיחה?

תגידו, אי פעם סיפרו בדיחה על אשכנזים??

יאללה בדיחות על אשכנזים!!!!!

*אני אשכנזייה

במיוחד לג'נדס

(הן מועתקות מאיזה אתר)

פולניה מעירה את בעלה באמצע הלילה. "מה קרה ? נבהל הבעל. "שום דבר....", אמרה אשתו, "...אני פשוט לא מבינה איך אפשר לישון עם משכורת כל כך נמוכה ". 

פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם ? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות ". הבוס: "מה זה ?! כל היום לא עשית כלום והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה !". הפולני: "תודה רבה אדוני! תודה רבה !".

שתי פולניות נפגשות ברחוב . פולניה א': "איפה היית ?". פולניה ב': "במכון יופי !". פולניה א': "אני מבינה שהיה סגור !". 

פולניה אחת הולכת לרופא ואומרת לו: "דוקטור, בורח לי סידן מהגוף". הדוקטור: "טוב, אני יכול להבין אותו!".

פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו. לאיש נמאס להיות פרייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא . המרוקאי : " תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף , וכמובן שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה ". הפולני אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים !? " אשתו: "בטח! הפתולוג !!!".

פולניה מבקרת יום-יום את בעלה הגוסס בבית-חולים. באחד הימים פונה אליה הרופא מנהל נמחלקה ובארשת פנים רצינית, אומר לה כי לבעלה נותרו רק עוד מספר ימים לחיות. "נו, שויין" אומרת הפולניה "חכיתי כ"כ הרבה שנים, נחכה עוד כמה ימים"

הם לא סובלים זה את זה

אבל רוב הבדיחות שאני מכירה זה עם תנועות ידיים (כמו איך בלגי קושר נעליים או עונה מה השעה...) ואין מצב שזה יצחיק בכתב חבל

אחרי 25 שנות נישואין-זה חתונת הכסף
אחרי 50- זה חתונת הזהב
אחרי 75- זה חתונת השיש.או לו,או לה.

לחברה שלי יש אח שמיניסט.

המשפחה יושבת לסעודת ליל שבת, והאב שואל את השמיניסט:

"אז מה, ר', מה אתה חושב על שנה הבאה? חשבת כבר כיוון לישיבה?"

ר': "האמת היא, אבא, אני ממש מתלבט בין שתי ישיבות..: בין הר-המור להר-עציון. אני ממש רוצה שזה יהיה הר-משהו...

ואולי הר-ברכה!!"

אני כ"כ אוהבת את הבדיחה הזאת!

וגם חברה שלי סיפרה לי אותה מה-זה מצחיק

כנראה שאני פשוט לא מכיר את הנושאים במגזר...

כל ישיבה בסגנון אחר לגמרי!

הרבה לא יודעים

זה לגיטימי לגמרי לא לדעת!

מסיבה שעדין לא הבנתיה... הישיבות הנ"ל שונות לגמרי!

יש מצב בהחלט... חלק גדול מאד מעולם הישיבות צמח ממנה...

ורבנים וכאלה - ודאי...לכל הישיבות, כולל דת"ליות.

גם אני די התפלאתי...

מזה אני הכי נקרעת

איזה חסיד חיפש ישיבה ללמוד בה. יום אחד הוא הגיע לישיבה שבה כל החסידים משפילים את עצמם וצועקים בקול: "אני אפס.... אני מסכן..... אני כלום!". אותו חסיד התלהב והוא הצטרף לישיבה.

עברו הימים והחסיד התחיל להרגיש כי הוא חלק מהישיבה והתחיל לצעוק: "אני אפס.... אני מסכן..... אני כלום!". באו אליו כמה חסידים ואמרו לו: "פחחחחחחחחח..... אתה חושב שאתה אפס?! אנחנו כבר אפסים כבר כמה שנים! יש לך עוד זמן....."

זה לא מדבר על חסידים, אלא על תלמידי הישיבה "נובהרדוק" מאירופה... אבל בטח לא מכירים פה... (מנסיון העבר)

אולי כן מכירים? בכל אופן, בישיבת נובהרדוק עבדו כל הזמן על להדגיש ולחזק אצל עצמם את תחושת "אני אפס"

להתבטל לגמרי כלפי הקב"ה.... (בניגוד לסלבודקא, ששם השיטה היתה להיפך, להחשיב את האדם...להבליט עד כמה הוא חשוב בעיני ה'... ו"חביב אדם נברא בצלם...")

אז מסופר שפעם נכנס תלמיד לישיבה... ובהיכל הישיבה - "סדר" מוסר - צעקות עד לב השמיים " אני אפס!!!! אני שום דבר!!... מעפר באתי! לעפר אשוב!!! וכו' וכו' וכו'...

התיישב החדש בצד... פתח ספר מוסר ... ולתומו .... צירף את קולו למקהלה... "אני אפס!!!! אני כלום!!!..."

לפתע השתתק  בעצבים הבחור המבוגר שישב לידו... הביט בו בחימה ואמר "מה כבר עשית בחיים שנראה לך שאתה אפס!?! צריך קצת לעבוד כדי להיות כלום!!"

סבא שלי בוגר נוברדוק.. חי אותה לגמרי עד היום..

גם אבא של שרה נתניהו בוגר נוברדוק ואפילו הוציא עליה ספר ממש יפה בשם "נוברדוק".

סליחה על הניצלו"ש.

לראשונה בחייו, ניגש אליו מלצר ושואל מה הוא רוצה להזמין

הבייניש: "אני רוצה קפה."

המלצר: "יש הרבה סוגים של קפה, הנה תפריט, תבחר."

הבייניש:"תביא לי אספרסו בבקשה."

המלצר חוזר מהמטבח עם כוס אספרסו קטנה בגודל 10 אגורות ומגיש לבייניש, הבייניש לוגם את הכוס בלגימה אחת ואומר "כן, כזה קפה בדיוק תביא לי."

לנו קרה סיפור שקצת הזכיר לי:

הלכנו לבית קפה. כל אחד היה יכול להזמין איזה משקה שהוא רוצה.

אז אחד האחים הזמין שוקו, אחר מיץ תפיזים סחוט, שלישי הזמין לימודה..

ואחרון רצה להראות שאקל, אז החליט להזמין משהו שהוא לא מכיר.

רפרף בתפריט והחליט להזמין אספרסו (מה זה? לא ידוע..). אבל לא אספרסו קצר, הוא קטן מידי.

הוא רוצה אספרסו ארוך (בטח איזה כוס מאורכת..).

המלצרית חוזרת עם ההזמנות. כל אחד מקבל את מה שביקש: שוקו, תפוזים, לימונדה..

והאח האחרון מקבל---

כוס בגודל מטבע 10 אג'.

"מה זה??" "זה מה שהזמנת.."

4 שקיות של סוכר לא הספיקו למסכן.

קניתי לפני היציאה מנתב"ג כוס קפה... (זה היה בתקופה שעוד עישנתי... וזו היתה הזדמנות אחרונה להרגיש איש בודד בעולם - מעשן בקרן הרחוב, עם מעיל ארוך, צעיף וקסקט,)

לא היה לי שמץ של מושג על איך קוראים למה... אמרתי לבחורה שם שאני רוצה קפה רגיל עם סוכר וחלב...

היא תרגמה לעצמה... והלכה להכין אותו... למרבה הצער כשהכריזו שה"קפה הפוך " מוכן לא היה לי שמץ של מושג שמתכוונים אליי... וכשהבנתי בסוף... הוא היה קריר למדי...

אז נאלצתי לעשן בקרן הרחוב עם מעיל ארוך, צעיף וקסקט, וקפה... קריר,

לא נורא... זה עדיין רומנטי

לא היה יודע להגיד קפה

כל פעם היה בא לו והוא מנסה לבקש ויוצא לו קקקקקפפ... ונתקע

יום אחד הוא החליט שהוא חייב ללמוד

הלך לאוניברסיטה לקח מורים פרטיים

ואחרי שנתיים הוא הצליח לומר קקקפה

ומאז כל יום הוא הלך לבית קפה

-מלצר תביא קקפה

עד שיום אחד הוא השתעמם מהקפה והחליט שהוא צריך ללמוד לומר בירה

הלך לאוניברסיטה לקח מורים פרטיים

ואחרי שנתיים הוא הצליח לומר בבבביררה

ישר הלך לפאב 

-מלצר תביא לי בביררה

-גולדסטאר או היינקן?

-עזוב תביא קקקפה...

איזה אחד הלך במדבר רעב צמא גמור

פתאום הוא רואה עץ קוקוס

ואמר איך עכשיו אני יעלה להוריד אחד

ופתאום הוא שם לב שיש שם קוף על העץ

אמר טוב נזרוק על הקוף אבן ככה הוא יתעצבן ויזרוק עלי קוקוס בחזרה

הלך איזה שעה לחפש אבן נורמלית שהוא יכול לזרוק

בא כולו כבר גמור זורק אבן על הקוף

הקוף יורד מפוצץ אותו מכות...

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו