וכך מתאר ר' נתן ( ימי נוהרנ"ת) את רבינו בעת פטירתו:
"ואחר כך נדמה שנגווע והתחלתי לבכות ולצעוק מאוד- רבי רבי, על מי עזבתם אותנו, ושמע קולנו ונתעורר והחזיר ראשו ופניו הנוראים אלינו כאומר איני עוזב אתכם חס ושלום.
ואחר כך לא נתמהמה הרבה ,ויגע ויאסף אל עמיו בקדושה ובטהרה גדולה, נקי וזך וצח, בלי שום בלבול כלל ובלי שום תנועה משונה, בישוב הדעת נפלא ונורא, וכל העומדים שם, רוב אנשי החבורא קדושה, וכל גדולי השמשים העוסקים בזה, כלם אמרו שכבר ראו כמה שמתו בנקיות ובדעת, אבל הסתלקות כזה לא ראו מעולם.
וכל זה היה לפי דעתנו, אבל בעצם הסתלקותו אין לנו פה לדבר, כי לית מחשבה תפיסא בזה כלל, ומי שיבין מעט מגדולתו על ידי ספריו הקדושים והשיחות והספורים ששמענו ממנו וכו' וכו', יבין שאי אפשר לדבר כלל מהסתלקות פלא וחידוש נורא כזה, אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפירוש כנרשם במקום אחר(חיי מוהר"ן רמו), מה נאמר ומה נדבר, מה אשיב לה' שזכיתי להיות בשעת יציאת נשמתו הקדושה, אלמלא אתינא לעלמא אלא בשביל דא די...
אמת מה נהדר היה כשהיה מלבש בטלית, אשרי עין ראתה אותו, והיה שוכב על השולחן מעוטף בהטלית באימה וביראה גדולה כמוכן לילך ולעלות למקום שיעלה,
אשרי הגוף שלא נהנה מהעולם הזה כחוט השערה, אשרי העיניים שלא היו להם שום הסתכלות בזה העולם, כי כל העולם כולו לא היה עולה אצלו כהרף עין, אשרי האזניים שלא שמעו שום קול של זה העולם, וכן שאר האיברים והחושים, כמובן כל זה בהמעשה של השבעה בעטלירס(סיפורי מעשיות מעשה י"ג) עיין שם היטב והבן כי לא קדמו אדם בעולם לספר שבחים כאלה על שום צדיק, ומן הסתם כשהוא ידע לספר כל זאת היה אוחז בכל זה, ואם תשים לבך להסתכל שם היטב היטב בעין האמת אז תבין מעט עוצם גדולת קדושתו העולה על כל הקדושות, אשרי לו!
אשריינו שיש לנו רבי כזה!! אשריינו שזכינו להתקרב לרבינו!!
תודה על הבאת הדברים