אני אמרתי שזו סכנת מוות.

שנה שעברה כמעט התעלפתי שם <ר>

יאא ג'נדס- כיף לך!!

עם כל זה שזה מחניק, זה כיף!!

ואיך לא ראיתי אותך אתמול?

אם כן, אז בבקשה בפורום השני

אבל סרן שמועתי מסר שהיה מדדהים!!

הייתי חסרה?

טוב לדעת..

ומה היא אמרה?

אם ידעת,למה שאלת? 

שהיית חסרה!!

בע"ה, פעם הבאה תבואי! [ותיהיה פעם נוספת...]

אתה ממש לא מעודכן!

כשאני וחברה צילמנו [כמובן, איך לא], סיפרתי לה מה שנפשי כתב אתמול- שיש בנות שהולכות עם זה לאדם רלוונטי ומבקשות להכיר מישהו מהתמונה...

היא מצידה סיפרה לי שהיא יודעת שעושים את זה בחתונות!

אנחנו לא בקטעים של זה...

ולגבי הסוודר- מה שיקרה זה שהרב שלי יחזיר לי אותו..

חחחח

הריכוז שלי.. מדהים!

מזמן הצעתי לך להעביר לאנשים סדנאות ריכוז

השיטות שלך זה משהו

בקול!!!XD

לא להרוס את השירשור האוהד של שב"ה!!!

וגם... זה כבר חורג לפורום השני...

טבעות נישואין 

אבל ניצלו"שים בשרשור אחר בבקשה (הסוג הזה בלנ"ו במקרה)

או מכל סממן שהאדם נשוי...

חפצים משם  <ר>

בטח פספסת את הפתק עם המספר טלפון. חבל

לא ישבתי במקום בו ראו אותי...

אז זה לא היה הריגה, לכל היותר גרימת מוות ברשלנות

שלא ראו אותך!

סתם... 

ולרגע1- באמת תהיתי איפה לפתוח ת'שירשור. אבל לא ה-כ-ל קשור לזה!

זה הם שגלשו לנושאים שלא מזכירים בפורום הנ"ל

הכל מתוכנן מלמעלה....

כי היה לי סיום מסכת(ברכות-דף יומי) משפחתי אצל סבא וסבתא

אבל ממה שהייתי נהנתי מאד

תגידו בנות באמת מעניין אותכם במשך 4 שעות ויותר להסתכל על בנים רוקדים ולא לעשות שום דבר אחר??

מי נשארה 4 שעות????

רוב הבנות היו עסוקות בלנסות לזוז לאנשו!

הבנות התחלפו רוב הזמן (כשהלכתי, ראיתי חבורות שלמות עולות..).

ואם מישי לא עושה שומדבר, באמת מה מעניין בזה..

אני וחברותיי עמדנו וקיפצנו! (במינוס מקום שהיה...) וזה באמת אווירה! זה באמת מרומם!!! וגם דיברנו תוך כדי, שלא תחשוב

בס"ד בר"ה

אין מצב!!!! 

אנחנו לא עושות שומדבר 4 שעות?

דיבורים זה הרבה מאוד אצלנו...

כבר איזה 3 שנים שלא הייתי.. הייתה אליפסה כזאת..לא?

איזה נוסטלגיה..

הייתי אתמול בערב שם

ברחתי כל עוד רוחי בי אחרי 20 דק'

עצובה-עצובה, על סף בכי

לא משנה שכל מה שראיתי- היה המטפחות\ הקוקיות של הנשים לפני, או השלשלאות שמחזיקות מהתקרה את הנברשת הגדולה,

ואם עמדתי על קצות האצבעות (ושמתי יד על הכתף של מישהיא לידי כשי לא ליפול שם...)-

ראיתי קצה של קצה של מעגל רוקדים

"חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם באבוקות של אור שבידיהן

ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות" (משנה סוכה ה)

במקדש- מי שהיו רוקדים- היו גדולי הת"ח, גדולי הצדיקים

וכולם- נושאים עיניים להם, מתבוננים בריקוד קדושה של ענקים

אבל שם- מי רקדו?

תלמידים שלמדו כמה דפים וכמה הלכות יותר ממני,

אברכים שלמדו כמה וכמה שנים יותר ממני

רבנים שאליהם אני נושאת עיניים

וגם- בחורים צעירים ממני, שלמדו פחות, עבדו פחות -- ולמה שאני אסתכל על הריקוד שלהם?

ולמדתי שכמו שריקוד בקדושה זה עבודה-

ככה גם להתבונן על ריקוד של אחרים -זה עבודה, וצריך הרבה לימוד

וחשבתי לי-

כל השמחה הזו- מה היא עושה? על מה היה באה?

זכר למקדש

האם יש מי שזוכר שכל שמחתנו וריקודינו- הם רק זכר, רק געגוע, רק חיקוי קטן- לקראת הדבר הגדול, האמיתי, החי- שיכול לבוא לנו?

וכאן הפסקתי את המחשבות כדי לא לבכות ממש בחול המועד

חג שמח יהודים!

בעז"ה אנחנו ננצח

כלומר - אני לא מסכים עם הראיה שכשרואים לומדי תורה צריך לכמת את זה

לשנים ודפים. הן רק סימן לעמל.

לא הרי מי שלמד דף יומי 20 שנה עם תוספות, אבל שעה וחצי ביום (שזה עצום!),

כהרי מי שלמד שנה שלמה מהבוקר עד הערב בעמל ובכל הווייתו.

הראשון מסר את נפשו על לתבל את סדר יומו בקביעות של תורה, והשני הקדיש

את כל הווייתו וסדר יומו כדי להיבנות מהתורה, לתת לה לחדור בתוכו.

חויה אינטנסיבית חריפה ומכוננת.

אישית אני לא מבין את מי שיכול לצפות וכ"כ להתפעל.

אם אני בחוץ, אני חש חוסר שייכות, בדידות, תסכול...

אם אני בפנים (והראש שלי לא כואב ומסוחרר, וקל לו מדי להפוך לכזה) - רק אז

אני מצליח קצת להזדהות...

אני כן מסכים עם דבריך - שהחוויה של לימוד דווקא ממתקת ומעמיקה את כל

המעמד הזה - ולהיפך, מי שמחוץ לחוויה עשוי לעתים להרגיש מאוד זר ומרוחק.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז